תשעה דפים כתובים בכתב-ידו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א, מנהיג קהילת חסידי ברסלב "שובו בנים". [ירושלים].
דפי תפילות הפותחים כולם במילים: "רבונו של עולם, כל יכול...", ותוכנם תפילות מיוחדות שחיבר הרב על מנת לבקש על עניינים שונים. התפילות כוללות חישובי גימטריאות שונות בענייני הבקשה. רוב הדפים נכתבו כנראה עבור אנשים שפנו אליו בבקשת עצה וברכה, וחלקם הנם (כפי הנראה) בקשות אישיות שכתבם הרב לעצמו.
• "רבונו של עולם... זכני למדרגת משה רבינו עליו השלום...". • "רבונו של עולם... זכני לדעת ש"ס גמרא, רמב"ם, טור, שו"ע... ישר והפוך מלה במלה, וכל ספרי רבנו הקדוש... ואזכה לשס"ג אוקינוסים של דמעות לפניך...". • "רבונו של עולם... ויותר לא אראה שום אשה זרה...". • "רבונו של עולם... זכה אותי באשה הכי צדיקה שבעולם ואתנהג אתה בקדושה ובטהרה... ואזכה לדירה קנויה בירושלים בלי שום חובות...".
הרב אליעזר ברלנד שליט"א (נולד תרצ"ח), מגדולי מנהיגי חסידות ברסלב בימינו. הקים בבני ברק את ישיבת "שובו בנים" לחוזרים בתשובה, ולאחר שהתפתחה הישיבה עברה הישיבה לתוככי ירושלים העתיקה. קהילת "שובו בנים" בהנהגת הרב ברלנד שליט"א מונה כיום אלפי חסידים ומאות משפחות המתגוררים בעיקר בשכוני שכונת מוסררה (רח' החומה השלישית) בירושלים, והיא מהקהילות הידועות בחסידות ברסלב בדורנו.
9 דפים. כ-27 ס"מ. נייר צהוב עם שורות. מצב משתנה, טוב עד בינוני. חלק מהדפים עם סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי.

מסכת "אבות דרבי נתן", עם פירוש "בנין יהושע", מאת רבי יהושע פלק מליסא. דיהרנפורט, [תקמ"ח 1788]. מהדורה יחידה.
העותק של האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב. בשולי עמוד השער רישום עדות על כך: "זה הבנין יהושע שייך להרבני החסיד המפורסים מ' צבי הירש מראמנאב". סמוך לדגל המדפיס חתימה בכתב-יד: "צבי הירש", אשר זוהתה בוודאות כחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב [ראה אישור מומחה מצורף, וראה חתימותיו הידועות להשוואה].
בראש דף השער ובתחתיתו חתימות "צבי הירש דובעצקיר" [דובצקר], משמשו הנאמן של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב (תקל"ח-תר"ז), מגדולי צדיקי החסידות, איש קדוש ובעל מופת, תלמידו המובהק וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב. רבי מאיר מפרמשילן כינהו "אברהם אבינו של דורנו", ורבי ישראל מרוז'ין אמר שמי שראה אותו "ידע בנפשו כי ראה פני השכינה".
רבי צבי הירש התייתם מהוריו בילדותו, ולאחר מספר שנים בהן הועסק כשוליה של חייטים, פגש את הרה"ק רבי אברהם משה מפשוורעסק, ומשדבק בו זנח את ענייני העולם הזה, והשתקע כולו בתורה ועבודת ה'. לאחר מכן נסע לפריסטיק, לבית מדרשו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, מגדולי החסידות המפורסמים ביותר. שם התדבק ברבו הקדוש בכל להט נפשו, וידו לא משה מתוך ידו. מסופר על תחילת התקרבותו לרבי מנחם מנדל מרימנוב, שלילה אחד הציע את מיטת רבי מנחם מנדל, ובבוקר, כשקם רבו, שאל מי הציע את מיטתו והכריז: "מי שהציע המיטה בלילה יציע גם להבא". מאז הפך רבי צבי הירש למשרתו ועוזרו האישי בכל ענייניו, ומכאן שמו וכינויו שדבק בו כל ימיו "רבי צבי הירש - משרת". האדמו"ר ה"דברי שמואל" מסלונים אמר עליו: "מתוך שימושו של הצדיק עלה ונתעלה כשרפי מעלה" (בית דלי, מהדו' תשס"ט, עמ' י'). לפני פטירתו ציוה רבי מנחם מנדל מרימנוב לתלמידיו שלאחר פטירתו יקבלו מפי תלמידו משרתו רבי צבי הירש, ולא מבנו רבי נתן ליב (שגם הוא היה צדיק מפורסם). לאחר פטירת רבו בשנת תקע"ה נסע רבי צבי הירש להסתופף בצל האדמו"ר הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, ורק לאחר פטירתו של רבי נפתלי בשנת תקפ"ז החל להנהיג את עדתו ברמה.
רבי צבי הירש נודע כעובד ה' מופלא בכל מהותו, כבעל מדרגות נשגבות, כבעל רוח הקודש ופועל ישועות. היה מפורסם בעיקר בתפילותיו הנלהבות שהיו בהתפשטות הגשמיות, בכלות הנפש ובקול אדיר וחזק שנשמע עד למרחוק. סיפורים רבים מסופרים על גודל דבקותו הגדולה בשעת התפילה, על כי באותה שעה היה חסר תחושה של קור או חום, ולא ידע מה נעשה עמו והיכן הוא נמצא. היה מפורסם כבעל צדקה גדול, עד שלעתים נותר בעל-חוב מהלוואות שלווה לצורכי צדקה. כמו כן, התפרסם בכח ברכותיו שפעל על ידן ישועות. רבי צבי הירש היה כהן והאמין בכח ברכותיו, ופעם אמר על עצמו בעיניים זולגות דמעות: "אני מוטרד כל היום לברך את ישראל באהבה" (מבשר טוב, קמלהאר).
רבים מגדולי החסידות נסעו להסתופף בצילו, לחזות בעבודתו ולשמוע את תורתו, ודבקו בו בלב ונפש. בהם היו האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו רבי יחזקאל משינובה, רבי אליעזר מדז'יקוב, רבי אשר ישעיה מרופשיץ ו"השרף" רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא. ה"סבא קדישא" רבי ישראל מרוז'ין, שהיה מחותנו של רבי צבי הירש, אמר ל"שרף" ממוגלניצא: "שיסע אליו, על מנת שיסתכל היטב בתואר פניו הק', וידע בנפשו כי ראה פני השכינה" (בארת המים). בניו של האדמו"ר מרוז'ין הגדירוהו כ"צדיק יסוד עולם". האדמו"ר רבי מאיר מפרימשלן כינהו "אברהם אבינו של דורנו". תלמידו האדמו"ר רבי יחזקאל משינובה העיד ששמע ממנו "שאינו אומר תורה רק מה שנותנים לו מן השמים לתוך פיו". מסופר שבשעת פטירתו נראה עמוד אש על ביתו שהאיר על כל הכפרים בסביבה, עד שלתושבי הכפרים היה נראה מרחוק שרימנוב עולה בלהבות, וכך ניצב עמוד האש עד לאחר קבורתו (בסמוך לקבר רבו רבי מנחם מנדל).
רבי צבי הירש דובצקר היה משמשו הנאמן של רבי צבי הירש מרימנוב ומקורבו הגדול, כמו כן היה מקורב אל הסבא קדישא מרוז'ין. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין מזכירו במכתב שכתב לאחר פטירת הרבי מרימנוב: "הרבני המופל' הוותיק כ"ש מו"ה צבי הירש אשר היה משמש וגדול שמושו" (נר ישראל, ד', עמ' קה-קו).
הספר הגיע לאחר מכן לאוצר הספרים של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא, וחותמותיו מתנוססות על עמוד השער: "נחום דובער פרידמאן" - "מנחת שי". בבטנת הכריכה הקדמית תו ספר של "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא" [רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). רבי יהודה ליבוש לנדא אב"ד סדיגורה, כותב עליו ועל ספרייתו החשובה בהקדמתו לספרו הנודע "יד יהודה" על יורה דעה: "ובבואי הנה עיר סאדאגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה"צ בנן של קדושים מו"ה נחום דב נ"י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת". בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו הספר שלפנינו)].
[2], כד, כד-כט; ט; ט דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים קלים בשולי דף השער ובמספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בדיו בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה ישנה מנותקת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.