כרך הכולל שמונה ספרי יראה, מדרש, קבלה ומוסר, שנדפסו בלבוב וברוסיה-פולין, בין השנים תק"צ-תר"י בקירוב.
בדף השער של ספר "יורה חטאים" (לבוב, תקצ"ז) חתימה בכתב-יד: "הק' אליעזר" - חתימת יד קדשו של האדמו"ר הראשון מדז'יקוב רבי אליעזר הורביץ בנו של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ. בדף השער של ספר מדרש שוחר טוב – מדרש משלי (הכרוך בראש הכרך שלפנינו), חותמת של חתן-בתו, רבי "מרדכי דוד טייטלבוים אבדק"ק סטיטשין". בדפי בטנת-הכריכה: רישומי בעלות בעברית ובלועזית, שהספר שייך "להרב המא"ג שלשלת היוחסין בוצינא קדישא בקי בנגלה ובנסתר... מ' אלימלך מאהר--- סטיטשין".
ספר זה עבר מדור לדור במשפחתו של האדמו"ר רבי אליעזר מדז'יקוב, דרך חתן-בתו האדמו"ר רבי מרדכי דוד מסטיטשין. במסורת המשפחה היה מקובל כי החתימה "הק' אליעזר" היא חתימת זקנם האדמו"ר רבי אליעזר מדז'יקוב. לספר מצורף פתק בכתב-ידו של האדמו"ר רבי אלטר אליעזר כהנא מספינקא-זידטשוב (תרצ"ז-תשס"ט), המעיד על החתימה שלפנינו שהיא אכן חתימת זקנו האדמו"ר רבי אליעזר מדז'יקוב. כמו כן, האדמו"ר הנ"ל כותב שהוא זוכר שבעבר היתה בכרך זה חתימה או חותמת, של זקנו האדמו"ר רבי חנינא הורוויץ מאילינוב (חתנו של האדמו"ר מדז'יקוב, וחותנו של רבי מרדכי דוד טייטלבוים אב"ד סטיטשין).
הכרך שלפנינו כולל את הספרים: • מדרש שוחר טוב – מדרש משלי. למברג [תר"י] 1850. • ספר הבהיר, המיוחס להתנא רבי נחוניא בן הקנה. [ללא ציון מקום ושנת דפוס - מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה, ואיננה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית]. • ספר מעשה ה', ליקוטי אגדות ומעשי פלא, מלוקטים מספרי הזהר ומספרים נוספים, [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בערך]. • ספר היראה, מאת רבינו יונה גירונדי. לבוב, [תר"ט 1849]. • ספר תוצאות חיים, קיצור ספר ראשית חכמה. [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בערך]. • ספר יורה חטאים, קיצור הלכות תשובה מספר הרקח, וליקוטים בענייני מוסר, מאת רבי יצחק אליס. [לבוב, תקצ"ז 1837]. • ספר כתב יושר, מוסר והנהגות על-פי הקבלה, מאת רבי שמואל אוסטרר מברודי. [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בערך]. • ספר תורת האדם, מוסר וקבלה, מאת רבי שמואל אוסטרר מברודי. [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בערך].
האדמו"ר הראשון לבית דז'יקוב, רבי אליעזר הורביץ (הורוויץ) אב"ד דז'יקוב (תק"נ-תרכ"א), בנו השלישי של האדמו"ר המפורסם רבי נפתלי מרופשיץ. תלמיד מובהק של אביו הקדוש. היה גם מתלמידיהם של ה"סבא" מראדושיץ ושל בעל ה"אריה דבי עילאי", של רבי צבי הירש מזידיטשוב ושל רבי צבי הירש מרימנוב. בימי נעוריו הסתופף בצילם של ה"חוזה" מלובלין והמגיד מקוז'ניץ. היה אדמו"ר לאלפים, והתפרסם כממשיך דרכו של אביו בדרך החסידות שלו. צדיקי דורו הרבו בשבחו. רבי משה מרדומישל, מתלמידיו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק, העיד על דרכו: "זו הדרך שנהג בה רבי אלימלך מליז'נסק". האדמו"ר רבי מאיר מפרימשלן אמר עליו: "בכל פעם שמאיר בא לשמים הוא כבר מוצא שם את רבי אליעזר". היה בקשרים הדוקים עם האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ואף השתדכו ביניהם.
ספר זה עבר לרשותו של אחיינו וחתנו, האדמו"ר הקדוש רבי חנינא הורביץ אב"ד אולינוב (תקפ"ב-חשון תרמ"ב. בנו של רבי יעקב הורביץ ממעליץ, ונכדו של רבי נפתלי הורביץ מרופשיץ), שהיה חותנם של האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש בעל ה"דרכי תשובה" ושל האדמו"ר רבי מרדכי דוד טייטלבוים אב"ד סטיטשין, שחותמתו מופיעה בספר הראשון בכרך שלפנינו.
האדמו"ר רבי מרדכי דוד טייטלבוים (נפטר בצפת כסלו תר"פ), בן רבי נחום צבי טייטלבוים (אחיו של בעל ה"ייטב לב" ונכדו של ה"ישמח משה"). כיהן כאב"ד סטיטשין ואח"כ כיהן כאב"ד דרוהוביטש. היה בן-דודם של האדמו"ר ממונקאטש בעל "מנחת אלעזר" ושל האדמו"ר מסיגט בעל "קדושת יו"ט". בשנת תרס"ב עלה לארץ ישראל, התגורר בכפר מירון ובעיר צפת, ונודע בה בשם האדמו"ר מדרוהוביטש. בנו הוא האדמו"ר מהוסאקוב רבי יצחק טייטלבוים הי"ד, אביו של רבי מרדכי דוד טייטלבוים האדמו"ר מהוסאקוב-באר שבע.
שמונה ספרים כרוכים יחד: [20] דף; טו דף; יט דף; [8] דף; כ דף; [20] דף; ח דף; כח דף. 18.5 ס"מ. חלק מהספרים על נייר כחלחל-ירקרק. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים ובלאי. נקבי עש. קרעים במספר דפים. כריכה מקורית פגומה, עם שדרת עור קרועה.

ספר אפסי ארץ, דרושים על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל אפרים פישל סופר אב"ד נאנאש. חלק ראשון ושני, על חומשים בראשית ושמות. מונקאטש, תר"ס [1899]. מהדורה ראשונה.
חותמת בעלות (מטושטשת) בדף הראשון של ההקדמה: "ישעי' ב"ר משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרה"צ מליסקא זי"ע ב'קערעסטור".
העותק של הצדיק הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (תרי"ב-תרפ"ב), תלמידו וממלא-מקומו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר קבלתו בדרכי החסידות היתה אצל רבי צבי הירש מליסקא, והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו. צדיק עממי מפורסם. מכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. נודע לרבים כפועל ישועות ונותן קמיעות. עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו".
[11], פז, [1], צו, [3] דף. חסר אחד מארבעת הדפים האחרונים של רשימת המנויים ("פרענומעראנטען"). 25.5 ס"מ. מצב בינוני. דף השער משוקם בהדבקת נייר בעמוד האחורי. בדפים הראשונים קרעים ופגימות קלות בטקסט בשוליים העליונים (10 הדפים הראשונים משוקמים במילוי והדבקת נייר). כתמי רטיבות ועובש. ברוב הדפים בלאי ונזקי עובש בראשי הדפים. מספר דפים דבוקים בשוליהם העליונים. כריכה חדשה.