מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove and filter and
- rabbi (29) Apply rabbi filter
- book (26) Apply book filter
- of (22) Apply of filter
- ישראל (21) Apply ישראל filter
- letter (16) Apply letter filter
- israel (15) Apply israel filter
- the (15) Apply the filter
- והקדשות (12) Apply והקדשות filter
- וחותמות (12) Apply וחותמות filter
- וחותמות, (12) Apply וחותמות, filter
- רישומים (12) Apply רישומים filter
- חתימות (12) Apply חתימות filter
- מיוחסים (12) Apply מיוחסים filter
- עותקים (12) Apply עותקים filter
- החסידות (12) Apply החסידות filter
- וגדולי (12) Apply וגדולי filter
- לגדולי (12) Apply לגדולי filter
- הדורות (12) Apply הדורות filter
- chassid (12) Apply chassid filter
- dedic (12) Apply dedic filter
- import (12) Apply import filter
- inscript (12) Apply inscript filter
- lead (12) Apply lead filter
- luminari (12) Apply luminari filter
- ownership (12) Apply ownership filter
- signatur (12) Apply signatur filter
- stamp (12) Apply stamp filter
- stamps, (12) Apply stamps, filter
- רבנים (11) Apply רבנים filter
- גדולי (11) Apply גדולי filter
- מכתבי (11) Apply מכתבי filter
- ציונות (10) Apply ציונות filter
- ציונות, (10) Apply ציונות, filter
- ארץ (10) Apply ארץ filter
- ומדינת (10) Apply ומדינת filter
- palestin (10) Apply palestin filter
- state (10) Apply state filter
- zionism (10) Apply zionism filter
- zionism, (10) Apply zionism, filter
- antisemit (9) Apply antisemit filter
- antisemitism, (9) Apply antisemitism, filter
- basic (9) Apply basic filter
- document (9) Apply document filter
- erit (9) Apply erit filter
- hapletah (9) Apply hapletah filter
- holocaust (9) Apply holocaust filter
- miscellan (9) Apply miscellan filter
- segulah (9) Apply segulah filter
- she (9) Apply she filter
מציג 49 - 60 of 85
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $15,000
הערכה: $20,000 - $25,000
נמכר ב: $18,750
כולל עמלת קונה
כרך הכולל שמונה ספרי יראה, מדרש, קבלה ומוסר, שנדפסו בלבוב וברוסיה-פולין, בין השנים תק"צ-תר"י בקירוב.
בדף השער של ספר "יורה חטאים" (לבוב, תקצ"ז) חתימה בכתב-יד: "הק' אליעזר" - חתימת יד קדשו של האדמו"ר הראשון מדז'יקוב רבי אליעזר הורביץ בנו של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ. בדף השער של ספר מדרש שוחר טוב – מדרש משלי (הכרוך בראש הכרך שלפנינו), חותמת של חתן-בתו, רבי "מרדכי דוד טייטלבוים אבדק"ק סטיטשין". בדפי בטנת-הכריכה: רישומי בעלות בעברית ובלועזית, שהספר שייך "להרב המא"ג שלשלת היוחסין בוצינא קדישא בקי בנגלה ובנסתר... מ' אלימלך מאהר--- סטיטשין".
ספר זה עבר מדור לדור במשפחתו של האדמו"ר רבי אליעזר מדז'יקוב, דרך חתן-בתו האדמו"ר רבי מרדכי דוד מסטיטשין. במסורת המשפחה היה מקובל כי החתימה "הק' אליעזר" היא חתימת זקנם האדמו"ר רבי אליעזר מדז'יקוב. לספר מצורף פתק בכתב-ידו של האדמו"ר רבי אלטר אליעזר כהנא מספינקא-זידטשוב (תרצ"ז-תשס"ט), המעיד על החתימה שלפנינו שהיא אכן חתימת זקנו האדמו"ר רבי אליעזר מדז'יקוב. כמו כן, האדמו"ר הנ"ל כותב שהוא זוכר שבעבר היתה בכרך זה חתימה או חותמת, של זקנו האדמו"ר רבי חנינא הורוויץ מאילינוב (חתנו של האדמו"ר מדז'יקוב, וחותנו של רבי מרדכי דוד טייטלבוים אב"ד סטיטשין).
הכרך שלפנינו כולל את הספרים: • מדרש שוחר טוב – מדרש משלי. למברג [תר"י] 1850. • ספר הבהיר, המיוחס להתנא רבי נחוניא בן הקנה. [ללא ציון מקום ושנת דפוס - מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה, ואיננה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית]. • ספר מעשה ה', ליקוטי אגדות ומעשי פלא, מלוקטים מספרי הזהר ומספרים נוספים, [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בערך]. • ספר היראה, מאת רבינו יונה גירונדי. לבוב, [תר"ט 1849]. • ספר תוצאות חיים, קיצור ספר ראשית חכמה. [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בערך]. • ספר יורה חטאים, קיצור הלכות תשובה מספר הרקח, וליקוטים בענייני מוסר, מאת רבי יצחק אליס. [לבוב, תקצ"ז 1837]. • ספר כתב יושר, מוסר והנהגות על-פי הקבלה, מאת רבי שמואל אוסטרר מברודי. [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בערך]. • ספר תורת האדם, מוסר וקבלה, מאת רבי שמואל אוסטרר מברודי. [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בערך].
האדמו"ר הראשון לבית דז'יקוב, רבי אליעזר הורביץ (הורוויץ) אב"ד דז'יקוב (תק"נ-תרכ"א), בנו השלישי של האדמו"ר המפורסם רבי נפתלי מרופשיץ. תלמיד מובהק של אביו הקדוש. היה גם מתלמידיהם של ה"סבא" מראדושיץ ושל בעל ה"אריה דבי עילאי", של רבי צבי הירש מזידיטשוב ושל רבי צבי הירש מרימנוב. בימי נעוריו הסתופף בצילם של ה"חוזה" מלובלין והמגיד מקוז'ניץ. היה אדמו"ר לאלפים, והתפרסם כממשיך דרכו של אביו בדרך החסידות שלו. צדיקי דורו הרבו בשבחו. רבי משה מרדומישל, מתלמידיו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק, העיד על דרכו: "זו הדרך שנהג בה רבי אלימלך מליז'נסק". האדמו"ר רבי מאיר מפרימשלן אמר עליו: "בכל פעם שמאיר בא לשמים הוא כבר מוצא שם את רבי אליעזר". היה בקשרים הדוקים עם האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ואף השתדכו ביניהם.
ספר זה עבר לרשותו של אחיינו וחתנו, האדמו"ר הקדוש רבי חנינא הורביץ אב"ד אולינוב (תקפ"ב-חשון תרמ"ב. בנו של רבי יעקב הורביץ ממעליץ, ונכדו של רבי נפתלי הורביץ מרופשיץ), שהיה חותנם של האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש בעל ה"דרכי תשובה" ושל האדמו"ר רבי מרדכי דוד טייטלבוים אב"ד סטיטשין, שחותמתו מופיעה בספר הראשון בכרך שלפנינו.
האדמו"ר רבי מרדכי דוד טייטלבוים (נפטר בצפת כסלו תר"פ), בן רבי נחום צבי טייטלבוים (אחיו של בעל ה"ייטב לב" ונכדו של ה"ישמח משה"). כיהן כאב"ד סטיטשין ואח"כ כיהן כאב"ד דרוהוביטש. היה בן-דודם של האדמו"ר ממונקאטש בעל "מנחת אלעזר" ושל האדמו"ר מסיגט בעל "קדושת יו"ט". בשנת תרס"ב עלה לארץ ישראל, התגורר בכפר מירון ובעיר צפת, ונודע בה בשם האדמו"ר מדרוהוביטש. בנו הוא האדמו"ר מהוסאקוב רבי יצחק טייטלבוים הי"ד, אביו של רבי מרדכי דוד טייטלבוים האדמו"ר מהוסאקוב-באר שבע.
שמונה ספרים כרוכים יחד: [20] דף; טו דף; יט דף; [8] דף; כ דף; [20] דף; ח דף; כח דף. 18.5 ס"מ. חלק מהספרים על נייר כחלחל-ירקרק. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים ובלאי. נקבי עש. קרעים במספר דפים. כריכה מקורית פגומה, עם שדרת עור קרועה.
בדף השער של ספר "יורה חטאים" (לבוב, תקצ"ז) חתימה בכתב-יד: "הק' אליעזר" - חתימת יד קדשו של האדמו"ר הראשון מדז'יקוב רבי אליעזר הורביץ בנו של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ. בדף השער של ספר מדרש שוחר טוב – מדרש משלי (הכרוך בראש הכרך שלפנינו), חותמת של חתן-בתו, רבי "מרדכי דוד טייטלבוים אבדק"ק סטיטשין". בדפי בטנת-הכריכה: רישומי בעלות בעברית ובלועזית, שהספר שייך "להרב המא"ג שלשלת היוחסין בוצינא קדישא בקי בנגלה ובנסתר... מ' אלימלך מאהר--- סטיטשין".
ספר זה עבר מדור לדור במשפחתו של האדמו"ר רבי אליעזר מדז'יקוב, דרך חתן-בתו האדמו"ר רבי מרדכי דוד מסטיטשין. במסורת המשפחה היה מקובל כי החתימה "הק' אליעזר" היא חתימת זקנם האדמו"ר רבי אליעזר מדז'יקוב. לספר מצורף פתק בכתב-ידו של האדמו"ר רבי אלטר אליעזר כהנא מספינקא-זידטשוב (תרצ"ז-תשס"ט), המעיד על החתימה שלפנינו שהיא אכן חתימת זקנו האדמו"ר רבי אליעזר מדז'יקוב. כמו כן, האדמו"ר הנ"ל כותב שהוא זוכר שבעבר היתה בכרך זה חתימה או חותמת, של זקנו האדמו"ר רבי חנינא הורוויץ מאילינוב (חתנו של האדמו"ר מדז'יקוב, וחותנו של רבי מרדכי דוד טייטלבוים אב"ד סטיטשין).
הכרך שלפנינו כולל את הספרים: • מדרש שוחר טוב – מדרש משלי. למברג [תר"י] 1850. • ספר הבהיר, המיוחס להתנא רבי נחוניא בן הקנה. [ללא ציון מקום ושנת דפוס - מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה, ואיננה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית]. • ספר מעשה ה', ליקוטי אגדות ומעשי פלא, מלוקטים מספרי הזהר ומספרים נוספים, [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בערך]. • ספר היראה, מאת רבינו יונה גירונדי. לבוב, [תר"ט 1849]. • ספר תוצאות חיים, קיצור ספר ראשית חכמה. [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בערך]. • ספר יורה חטאים, קיצור הלכות תשובה מספר הרקח, וליקוטים בענייני מוסר, מאת רבי יצחק אליס. [לבוב, תקצ"ז 1837]. • ספר כתב יושר, מוסר והנהגות על-פי הקבלה, מאת רבי שמואל אוסטרר מברודי. [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בערך]. • ספר תורת האדם, מוסר וקבלה, מאת רבי שמואל אוסטרר מברודי. [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בערך].
האדמו"ר הראשון לבית דז'יקוב, רבי אליעזר הורביץ (הורוויץ) אב"ד דז'יקוב (תק"נ-תרכ"א), בנו השלישי של האדמו"ר המפורסם רבי נפתלי מרופשיץ. תלמיד מובהק של אביו הקדוש. היה גם מתלמידיהם של ה"סבא" מראדושיץ ושל בעל ה"אריה דבי עילאי", של רבי צבי הירש מזידיטשוב ושל רבי צבי הירש מרימנוב. בימי נעוריו הסתופף בצילם של ה"חוזה" מלובלין והמגיד מקוז'ניץ. היה אדמו"ר לאלפים, והתפרסם כממשיך דרכו של אביו בדרך החסידות שלו. צדיקי דורו הרבו בשבחו. רבי משה מרדומישל, מתלמידיו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק, העיד על דרכו: "זו הדרך שנהג בה רבי אלימלך מליז'נסק". האדמו"ר רבי מאיר מפרימשלן אמר עליו: "בכל פעם שמאיר בא לשמים הוא כבר מוצא שם את רבי אליעזר". היה בקשרים הדוקים עם האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ואף השתדכו ביניהם.
ספר זה עבר לרשותו של אחיינו וחתנו, האדמו"ר הקדוש רבי חנינא הורביץ אב"ד אולינוב (תקפ"ב-חשון תרמ"ב. בנו של רבי יעקב הורביץ ממעליץ, ונכדו של רבי נפתלי הורביץ מרופשיץ), שהיה חותנם של האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש בעל ה"דרכי תשובה" ושל האדמו"ר רבי מרדכי דוד טייטלבוים אב"ד סטיטשין, שחותמתו מופיעה בספר הראשון בכרך שלפנינו.
האדמו"ר רבי מרדכי דוד טייטלבוים (נפטר בצפת כסלו תר"פ), בן רבי נחום צבי טייטלבוים (אחיו של בעל ה"ייטב לב" ונכדו של ה"ישמח משה"). כיהן כאב"ד סטיטשין ואח"כ כיהן כאב"ד דרוהוביטש. היה בן-דודם של האדמו"ר ממונקאטש בעל "מנחת אלעזר" ושל האדמו"ר מסיגט בעל "קדושת יו"ט". בשנת תרס"ב עלה לארץ ישראל, התגורר בכפר מירון ובעיר צפת, ונודע בה בשם האדמו"ר מדרוהוביטש. בנו הוא האדמו"ר מהוסאקוב רבי יצחק טייטלבוים הי"ד, אביו של רבי מרדכי דוד טייטלבוים האדמו"ר מהוסאקוב-באר שבע.
שמונה ספרים כרוכים יחד: [20] דף; טו דף; יט דף; [8] דף; כ דף; [20] דף; ח דף; כח דף. 18.5 ס"מ. חלק מהספרים על נייר כחלחל-ירקרק. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים ובלאי. נקבי עש. קרעים במספר דפים. כריכה מקורית פגומה, עם שדרת עור קרועה.
קטגוריה
עותקים מיוחסים לגדולי הדורות וגדולי החסידות – חתימות וחותמות, רישומים והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $12,000
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
הגדה של פסח, עם פירוש אברבנאל וביאורים. אמשטרדם, [תע"ב 1712]. דפוס שלמה פרופס.
שני שערים, הראשון עם איורי משה ואהרן ואיור משה בסנה. בסוף ההגדה לוח-מתקפל עם מפת ארץ ישראל. האיורים והמפה הם פיתוחי-נחושת מעשה ידי הגר אברהם בן יעקב (מהגדת אמשטרדם תנ"ה).
בדף השער השני, בדף ב, ובמספר מקומות נוספים, חותמות האדמו"ר "חיים אלעזר שפירא אב"ד דק"ק מונקאטש".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא, מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים (תרל"ב-תרצ"ז). בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". מצד אמו היה משושילתא קדישא של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ (סבו של אבי-אמו האדמו"ר רבי חנינא הורביץ אב"ד אולינוב – ראה אודותיו בפריט הקודם). עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
בספר "דרכי חיים ושלום" (נדפס לראשונה במונקאטש ת"ש) נרשמו הנהגותיו המופלאות של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" בעת עריכת שולחן ליל הסדר. שם נכתב כי "אשרי עין ראתה צורת פניו המאירים בעת ההוא..." (עמ' רז). לפי המובא שם, האדמו"ר היה נוהג לומר את ההגדה "בקול רעש גדול", ו"באמצע הגדה היה אומר דברי תורה בלבת אש" (עמ' רד). "בשלחן עורך... היתה אכילתו מועטת מאד, כמעט בטעימה בעלמא סגי, בגודל רשפי אש שלהבת י"ק הבוער בקרבו מעצומו של לילה כיום יאיר" (עמ' רח). "בשפוך חמתך... עמד על רגליו עם הסידור וצועק צעקה גדולה שפוך חמתך.... התמרמר בקול עצום ובכיות נוראות... אשרי אוזן שמעה כל אלה.... " (עמ' רט). "... ותהי עליו רוח ה' בניגוני התעוררת[!] והשתפכות הנפש ושפך כמים לבו בתיבות מקימי מעפר דל וגו' מושיבי עקרת הבית וגו', ובברכת אשר גאלנו - שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, אתהלך לפני ה' בארצות החיים, ובאמירת הלל הגדול - ויפרקנו מצרינו, נותן לחם לכל בשר כו', בכל אלה הי' מזמר בתנועות קדושות ויקרות כידוע" (עמ' רט-רי).
[1], לא דף + [1] לוח מתקפל. 28.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, כתמי אוכל ויין כהים (במספר מקומות - על פני רובו של הדף). קרעים משוקמים במילוי נייר בשולי הדפים, לעתים על גבול האיורים, עם פגיעה בטקסט והשלמה בכתב-יד באחד הדפים. מפה שלמה ובמצב טוב, עם חסרון זעיר בשוליים וקרע משוקם באופן מקצועי, ללא חסרון. כריכת עור מהודרת חדשה.
יערי 73; אוצר ההגדות 120 [ראה עוד אודות הגדה זו: פרופ' בצלאל רות, "ההגדה המצוירת שבדפוס", ארשת, ג', תשכ"א, עמ' 24].
שני שערים, הראשון עם איורי משה ואהרן ואיור משה בסנה. בסוף ההגדה לוח-מתקפל עם מפת ארץ ישראל. האיורים והמפה הם פיתוחי-נחושת מעשה ידי הגר אברהם בן יעקב (מהגדת אמשטרדם תנ"ה).
בדף השער השני, בדף ב, ובמספר מקומות נוספים, חותמות האדמו"ר "חיים אלעזר שפירא אב"ד דק"ק מונקאטש".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא, מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים (תרל"ב-תרצ"ז). בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". מצד אמו היה משושילתא קדישא של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ (סבו של אבי-אמו האדמו"ר רבי חנינא הורביץ אב"ד אולינוב – ראה אודותיו בפריט הקודם). עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
בספר "דרכי חיים ושלום" (נדפס לראשונה במונקאטש ת"ש) נרשמו הנהגותיו המופלאות של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" בעת עריכת שולחן ליל הסדר. שם נכתב כי "אשרי עין ראתה צורת פניו המאירים בעת ההוא..." (עמ' רז). לפי המובא שם, האדמו"ר היה נוהג לומר את ההגדה "בקול רעש גדול", ו"באמצע הגדה היה אומר דברי תורה בלבת אש" (עמ' רד). "בשלחן עורך... היתה אכילתו מועטת מאד, כמעט בטעימה בעלמא סגי, בגודל רשפי אש שלהבת י"ק הבוער בקרבו מעצומו של לילה כיום יאיר" (עמ' רח). "בשפוך חמתך... עמד על רגליו עם הסידור וצועק צעקה גדולה שפוך חמתך.... התמרמר בקול עצום ובכיות נוראות... אשרי אוזן שמעה כל אלה.... " (עמ' רט). "... ותהי עליו רוח ה' בניגוני התעוררת[!] והשתפכות הנפש ושפך כמים לבו בתיבות מקימי מעפר דל וגו' מושיבי עקרת הבית וגו', ובברכת אשר גאלנו - שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, אתהלך לפני ה' בארצות החיים, ובאמירת הלל הגדול - ויפרקנו מצרינו, נותן לחם לכל בשר כו', בכל אלה הי' מזמר בתנועות קדושות ויקרות כידוע" (עמ' רט-רי).
[1], לא דף + [1] לוח מתקפל. 28.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, כתמי אוכל ויין כהים (במספר מקומות - על פני רובו של הדף). קרעים משוקמים במילוי נייר בשולי הדפים, לעתים על גבול האיורים, עם פגיעה בטקסט והשלמה בכתב-יד באחד הדפים. מפה שלמה ובמצב טוב, עם חסרון זעיר בשוליים וקרע משוקם באופן מקצועי, ללא חסרון. כריכת עור מהודרת חדשה.
יערי 73; אוצר ההגדות 120 [ראה עוד אודות הגדה זו: פרופ' בצלאל רות, "ההגדה המצוירת שבדפוס", ארשת, ג', תשכ"א, עמ' 24].
קטגוריה
עותקים מיוחסים לגדולי הדורות וגדולי החסידות – חתימות וחותמות, רישומים והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $2,000
הערכה: $5,000 - $10,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
ספר אפסי ארץ, דרושים על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל אפרים פישל סופר אב"ד נאנאש. חלק ראשון ושני, על חומשים בראשית ושמות. מונקאטש, תר"ס [1899]. מהדורה ראשונה.
חותמת בעלות (מטושטשת) בדף הראשון של ההקדמה: "ישעי' ב"ר משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרה"צ מליסקא זי"ע ב'קערעסטור".
העותק של הצדיק הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (תרי"ב-תרפ"ב), תלמידו וממלא-מקומו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר קבלתו בדרכי החסידות היתה אצל רבי צבי הירש מליסקא, והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו. צדיק עממי מפורסם. מכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. נודע לרבים כפועל ישועות ונותן קמיעות. עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו".
[11], פז, [1], צו, [3] דף. חסר אחד מארבעת הדפים האחרונים של רשימת המנויים ("פרענומעראנטען"). 25.5 ס"מ. מצב בינוני. דף השער משוקם בהדבקת נייר בעמוד האחורי. בדפים הראשונים קרעים ופגימות קלות בטקסט בשוליים העליונים (10 הדפים הראשונים משוקמים במילוי והדבקת נייר). כתמי רטיבות ועובש. ברוב הדפים בלאי ונזקי עובש בראשי הדפים. מספר דפים דבוקים בשוליהם העליונים. כריכה חדשה.
חותמת בעלות (מטושטשת) בדף הראשון של ההקדמה: "ישעי' ב"ר משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרה"צ מליסקא זי"ע ב'קערעסטור".
העותק של הצדיק הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (תרי"ב-תרפ"ב), תלמידו וממלא-מקומו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר קבלתו בדרכי החסידות היתה אצל רבי צבי הירש מליסקא, והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו. צדיק עממי מפורסם. מכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. נודע לרבים כפועל ישועות ונותן קמיעות. עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו".
[11], פז, [1], צו, [3] דף. חסר אחד מארבעת הדפים האחרונים של רשימת המנויים ("פרענומעראנטען"). 25.5 ס"מ. מצב בינוני. דף השער משוקם בהדבקת נייר בעמוד האחורי. בדפים הראשונים קרעים ופגימות קלות בטקסט בשוליים העליונים (10 הדפים הראשונים משוקמים במילוי והדבקת נייר). כתמי רטיבות ועובש. ברוב הדפים בלאי ונזקי עובש בראשי הדפים. מספר דפים דבוקים בשוליהם העליונים. כריכה חדשה.
קטגוריה
עותקים מיוחסים לגדולי הדורות וגדולי החסידות – חתימות וחותמות, רישומים והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $30,000
הערכה: $50,000 - $100,000
לא נמכר
סדר תפלה דרך ישרה – סידור לכל ימות השנה, כמנהג אשכנז (מנהג פולין), כולל דינים ומנהגים, תפילות וברכות לזמנים שונים, סליחות, הגדה של פסח, תיקוני שבת, פרק שירה, וידוי הגדול, כתר מלכות, תהלים, מעמדות ותחינות [ביידיש], עם ביאור המילות ופירוש ביידיש, מאת רבי יחיאל מיכל עפשטיין. אמשטרדם, תק"ח [1748]. שני דפי שער. השער הראשון מאוייר. שער מיוחד לספר תהילים.
חותמות רבות של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, מתקופת כהונתו הראשונה כרב, בעיר אורשיווא [לפני שנת תרפ"ה]: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל".
בראש השער חתימה בכתב-יד עתיק: "הירץ שי"ק".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט ומנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.
נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר - העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם.
עותק חסר 3 דפים. [5], קסח, קע-קצד, קכז, [2] דפים בכתב-יד, קכט-קלא, יז דף; [1], ב-ח דף (במקור: [5], קצד, קלא, יז; [1], ב-ט דף - חסרים 3 דפים: דף קסט מספירת הדפים הראשונה, דף קכח מספירת הדפים השניה [הושלם בכתב-יד על פני שני דפים] ודף אחרון). 23 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני. כתמים ובלאי. סימני שימוש. נזקי עש קלים במספר מקומות. קרעים ופגמים (משוקמים). קרע משוקם בדף השער, עם פגיעות קלות באיור השער. קרעים עם פגיעות וחסרון בטקסט בלמעלה מ-20 דפים במקומות שונים (משוקמים ברובם בהדבקות נייר), החל מפגיעה במילים בודדות ועד לחסרון של כחצי עמ' באחד מן הדפים. בכ-8 מדפים אלו, הושלם הטקסט החסר בכתב-יד. במקומות בודדים חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים. חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת, עם הטבעות.
חותמות רבות של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, מתקופת כהונתו הראשונה כרב, בעיר אורשיווא [לפני שנת תרפ"ה]: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל".
בראש השער חתימה בכתב-יד עתיק: "הירץ שי"ק".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט ומנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.
נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר - העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם.
עותק חסר 3 דפים. [5], קסח, קע-קצד, קכז, [2] דפים בכתב-יד, קכט-קלא, יז דף; [1], ב-ח דף (במקור: [5], קצד, קלא, יז; [1], ב-ט דף - חסרים 3 דפים: דף קסט מספירת הדפים הראשונה, דף קכח מספירת הדפים השניה [הושלם בכתב-יד על פני שני דפים] ודף אחרון). 23 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני. כתמים ובלאי. סימני שימוש. נזקי עש קלים במספר מקומות. קרעים ופגמים (משוקמים). קרע משוקם בדף השער, עם פגיעות קלות באיור השער. קרעים עם פגיעות וחסרון בטקסט בלמעלה מ-20 דפים במקומות שונים (משוקמים ברובם בהדבקות נייר), החל מפגיעה במילים בודדות ועד לחסרון של כחצי עמ' באחד מן הדפים. בכ-8 מדפים אלו, הושלם הטקסט החסר בכתב-יד. במקומות בודדים חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים. חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת, עם הטבעות.
קטגוריה
עותקים מיוחסים לגדולי הדורות וגדולי החסידות – חתימות וחותמות, רישומים והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,500
הערכה: $2,000 - $3,000
לא נמכר
"הדס" לבשמים, "בצלאל" [בסגנון האופייני ליחיא ימיני], ירושלים, [שנות ה-20 או שנות ה-30 של המאה ה-20].
כסף (חתום "בצלאל ירושלם") צרוב; פיליגרן, גרנולציה ושיבוץ אבן חן.
צורת ההדס ככיפה הניצבת על רגל ולה בסיס עגול. הכיפה מעוטרת בדגמים משתנים בפיליגרן ובגרנולציה, בברכה "ברוך אתה ה' אל-הינו מלך העולם בורא מיני בשמים" ובאבן חן כחולה המשובצת בראשה, וסביב בסיסה סורג פיליגרן. הבסיס מעוטר בדגם של שריגים ואשכולות גפן, וחתום "בצלאל ירושלם".
גובה: 12 ס"מ בקירוב. קוטר הבסיס: 5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כיפופים קלים. תיקון הלחמה בצדו הפנימי של ההדס.
הדס דומה מופיע בקטלוג "קבוצת 'שראר', בצלאל ירושלים". ירושלים, [ראשית שנות ה-30]. עמ' 16.
כסף (חתום "בצלאל ירושלם") צרוב; פיליגרן, גרנולציה ושיבוץ אבן חן.
צורת ההדס ככיפה הניצבת על רגל ולה בסיס עגול. הכיפה מעוטרת בדגמים משתנים בפיליגרן ובגרנולציה, בברכה "ברוך אתה ה' אל-הינו מלך העולם בורא מיני בשמים" ובאבן חן כחולה המשובצת בראשה, וסביב בסיסה סורג פיליגרן. הבסיס מעוטר בדגם של שריגים ואשכולות גפן, וחתום "בצלאל ירושלם".
גובה: 12 ס"מ בקירוב. קוטר הבסיס: 5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כיפופים קלים. תיקון הלחמה בצדו הפנימי של ההדס.
הדס דומה מופיע בקטלוג "קבוצת 'שראר', בצלאל ירושלים". ירושלים, [ראשית שנות ה-30]. עמ' 16.
קטגוריה
חפצי יודאיקה ושטיחים
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $12,000
הערכה: $15,000 - $25,000
לא נמכר
לוח כסף בסגנון "בצלאל" הנושא מראות מארץ ישראל והקדשה למאיר וייסגל על פועלו. [שנות ה-40 בקירוב].
כסף רקוע, יצוק וחקוק; אבני חן; מסמרות; קטיפה.
לוח כסף גדול; במרכזו משובץ תבליט עגול של איכר נוהג בצמד שוורים המושכים מחרשה (על פי אריך גולדברג), ועליו מופיעה הכתובת "בצלאל ירושלם". לצדי התבליט משובצות שני אבני חן כחולות ומתחתיו חקוקה הקדשה: "לוח זה הוא תשורה למר מאיר וויסגל בהוקרה ותודה על עבודתך המסורה תרומתך לחזון הציוני החלוצי". את התבליט המרכזי מקיפים תבליטים המציגים את מגדל דוד, עובדי אדמה במלאכותיהם השונות, ואת המרגלים הנושאים אשכול ענבים במוט.
גב הלוח מצופה קטיפה ואליו מוצמדת מדבקה: "[...] מאיר וויסגל ז"ל, מכון וייצמן למדע 1988, מכירת האוסף".
מאיר וייסגל (1894-1977), מן האבות המייסדים של מכון וייצמן למדע, איש אמונו של חיים וייצמן, איש תרבות, מגייס כספים, פעיל ותועמלן ציוני. נולד בקיקול שבפולין ובגיל צעיר היגר עם הוריו לארצות הברית. בבגרותו פעל במסגרת התנועה הציונית בארה"ב, ערך את הביטאון "New Palestine" שהוציא ארגון ציוני אמריקה, ניהל את הביתן הארץ-ישראלי בתערוכה העולמית שהתקיימה בניו-יורק בשנים 1939-1940 והפיק את ההצגה "דגל נולד" מאת המחזאי בן הכט, שהעלתה על נס את קום המדינה. בשנים 1940 עד 1946 שימש כנציגו של חיים וייצמן בארצות הברית.
בשנת 1944, לקראת יום הולדתו ה-70 של חיים וייצמן, הקים וייסגל בארצות הברית ועדה לגיוס כספים למכון המדעי שהקים וייצמן ברחובות ב-1934, ואשר נקרא אז "מכון זיו" על שם בנם של התורמים, הלורד ישראל ורבקה זיו. ביוזמתו של וייסגל שונה שם המכון (בהסכמתה של משפחת זיו) ל"מכון וייצמן", ובסיוע הכספים שגייס הורחב המכון והוקמו בו מחלקות נוספות. עם עלייתו של וייסגל ארצה, בשנת 1949, החל לפעול לשגשוגו ולהבטחת פעילותו של המכון. בשנת 1954 נתמנה לראש הוועד הפועל של המכון, בשנת 1964, לרגל מלאת לו 70, זכה לתואר "דוקטור לשם כבוד" מטעם מכון וייצמן, ובשנת 1967 נתמנה לנשיא המכון. בעת ובעונה אחת היה וייסגל פעיל בתחומים נוספים, עמד בראש הוועדה האחראית לחגיגות העשור של מדינת ישראל, הקים את הסניף הישראלי של ארגון "ורייאטי", סייע בהפקת הסרט "אקסודוס" ואף גילם בו את דוד בן-גוריון, ועוד; בין היתר פעל ללא לאות להוצאת כתבי חיים וייצמן לאור.
41X36.5 ס"מ. מצב טוב. שני חישוקים לתליה קבועים בנקבים שנקדחו בראש הלוח. כיפופים קלים. גב הקטיפה קרוע קלות ושחוק עד דק.
כסף רקוע, יצוק וחקוק; אבני חן; מסמרות; קטיפה.
לוח כסף גדול; במרכזו משובץ תבליט עגול של איכר נוהג בצמד שוורים המושכים מחרשה (על פי אריך גולדברג), ועליו מופיעה הכתובת "בצלאל ירושלם". לצדי התבליט משובצות שני אבני חן כחולות ומתחתיו חקוקה הקדשה: "לוח זה הוא תשורה למר מאיר וויסגל בהוקרה ותודה על עבודתך המסורה תרומתך לחזון הציוני החלוצי". את התבליט המרכזי מקיפים תבליטים המציגים את מגדל דוד, עובדי אדמה במלאכותיהם השונות, ואת המרגלים הנושאים אשכול ענבים במוט.
גב הלוח מצופה קטיפה ואליו מוצמדת מדבקה: "[...] מאיר וויסגל ז"ל, מכון וייצמן למדע 1988, מכירת האוסף".
מאיר וייסגל (1894-1977), מן האבות המייסדים של מכון וייצמן למדע, איש אמונו של חיים וייצמן, איש תרבות, מגייס כספים, פעיל ותועמלן ציוני. נולד בקיקול שבפולין ובגיל צעיר היגר עם הוריו לארצות הברית. בבגרותו פעל במסגרת התנועה הציונית בארה"ב, ערך את הביטאון "New Palestine" שהוציא ארגון ציוני אמריקה, ניהל את הביתן הארץ-ישראלי בתערוכה העולמית שהתקיימה בניו-יורק בשנים 1939-1940 והפיק את ההצגה "דגל נולד" מאת המחזאי בן הכט, שהעלתה על נס את קום המדינה. בשנים 1940 עד 1946 שימש כנציגו של חיים וייצמן בארצות הברית.
בשנת 1944, לקראת יום הולדתו ה-70 של חיים וייצמן, הקים וייסגל בארצות הברית ועדה לגיוס כספים למכון המדעי שהקים וייצמן ברחובות ב-1934, ואשר נקרא אז "מכון זיו" על שם בנם של התורמים, הלורד ישראל ורבקה זיו. ביוזמתו של וייסגל שונה שם המכון (בהסכמתה של משפחת זיו) ל"מכון וייצמן", ובסיוע הכספים שגייס הורחב המכון והוקמו בו מחלקות נוספות. עם עלייתו של וייסגל ארצה, בשנת 1949, החל לפעול לשגשוגו ולהבטחת פעילותו של המכון. בשנת 1954 נתמנה לראש הוועד הפועל של המכון, בשנת 1964, לרגל מלאת לו 70, זכה לתואר "דוקטור לשם כבוד" מטעם מכון וייצמן, ובשנת 1967 נתמנה לנשיא המכון. בעת ובעונה אחת היה וייסגל פעיל בתחומים נוספים, עמד בראש הוועדה האחראית לחגיגות העשור של מדינת ישראל, הקים את הסניף הישראלי של ארגון "ורייאטי", סייע בהפקת הסרט "אקסודוס" ואף גילם בו את דוד בן-גוריון, ועוד; בין היתר פעל ללא לאות להוצאת כתבי חיים וייצמן לאור.
41X36.5 ס"מ. מצב טוב. שני חישוקים לתליה קבועים בנקבים שנקדחו בראש הלוח. כיפופים קלים. גב הקטיפה קרוע קלות ושחוק עד דק.
קטגוריה
חפצי יודאיקה ושטיחים
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $6,000
כולל עמלת קונה
שטיח תוצרת "בצלאל". ירושלים, [1908 בקירוב].
צמר על תשתית כותנה.
שטיח גדול-ממדים ובו נראית מנורת שבעה קנים הנושקת בצדיה לשתי מנורות חצויות, על רקע קו-הרקיע של ירושלים. בתחתית שתי כתובות המציינות את מגדל דוד ואת מקום המקדש. בשולי השטיח מסגרת רחבה ובה משלבות חוזרות של המילה "ציון". לשוליה הפנימיים של המסגרת מופיעה הכתובת "בצלאל ירושלם".
85X230 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. פגמים קלים באניצים. רצועת צמדן ורצועה נוספת לתליה תפורות לאורך שוליו העליונים של השטיח, מצדו האחורי.
ספרות: Jewish Carpets, מאת Anton Felton. הוצאת Antique Collectors' Club, לונדון, 1997. עמ' 97.
מקור: אוסף אנטון פלטון.
צמר על תשתית כותנה.
שטיח גדול-ממדים ובו נראית מנורת שבעה קנים הנושקת בצדיה לשתי מנורות חצויות, על רקע קו-הרקיע של ירושלים. בתחתית שתי כתובות המציינות את מגדל דוד ואת מקום המקדש. בשולי השטיח מסגרת רחבה ובה משלבות חוזרות של המילה "ציון". לשוליה הפנימיים של המסגרת מופיעה הכתובת "בצלאל ירושלם".
85X230 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. פגמים קלים באניצים. רצועת צמדן ורצועה נוספת לתליה תפורות לאורך שוליו העליונים של השטיח, מצדו האחורי.
ספרות: Jewish Carpets, מאת Anton Felton. הוצאת Antique Collectors' Club, לונדון, 1997. עמ' 97.
מקור: אוסף אנטון פלטון.
קטגוריה
חפצי יודאיקה ושטיחים
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,500
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
שטיח תוצרת "בצלאל". ירושלים, [1906 עד 1914 בקירוב].
צמר על תשתית כותנה.
השטיח מציג ארקדה של שלוש קשתות, ובמפתח כל קשת נראה סמל המייצג אחד מאבות האומה ומנהיגיה: במפתח הימני נראה אשל אברהם, במפתח האמצעי כפול הקשתות נראה הר סיני, ובמפתח השמאלי נראה ארז הרצל (המוצג כאן, כבמקרים רבים אחרים, כעץ ברוש).
סביב הארקדה מסגרת מעוטרת; בתחתיתה מופיעה הכתובת "בצלאל ירושלם".
בשטיח זה שמים אמני "בצלאל" את תאודור הרצל בשורה אחת עם אבי האומה אברהם ומנהיגה משה. כאשל אברהם וכהר סיני המסמל את משה, גם הארז שנטע הרצל מוצג על רקע המדבר.
55X89 ס"מ בקירוב. מצב טוב. האניצים בשולי השטיח קרועים וחסרים ברובם. התפשטות צבע בשוליים הימניים-עליונים. תיקונים. כתמים, רובם בשוליים. רצועת צמדן ורצועה נוספת לתליה תפורות לאורך שוליו העליונים של השטיח, מצדו האחורי.
ספרות: Jewish Carpets, מאת Anton Felton. הוצאת Antique Collectors' Club, לונדון, 1997. עמ' 100.
מקור: אוסף אנטון פלטון.
צמר על תשתית כותנה.
השטיח מציג ארקדה של שלוש קשתות, ובמפתח כל קשת נראה סמל המייצג אחד מאבות האומה ומנהיגיה: במפתח הימני נראה אשל אברהם, במפתח האמצעי כפול הקשתות נראה הר סיני, ובמפתח השמאלי נראה ארז הרצל (המוצג כאן, כבמקרים רבים אחרים, כעץ ברוש).
סביב הארקדה מסגרת מעוטרת; בתחתיתה מופיעה הכתובת "בצלאל ירושלם".
בשטיח זה שמים אמני "בצלאל" את תאודור הרצל בשורה אחת עם אבי האומה אברהם ומנהיגה משה. כאשל אברהם וכהר סיני המסמל את משה, גם הארז שנטע הרצל מוצג על רקע המדבר.
55X89 ס"מ בקירוב. מצב טוב. האניצים בשולי השטיח קרועים וחסרים ברובם. התפשטות צבע בשוליים הימניים-עליונים. תיקונים. כתמים, רובם בשוליים. רצועת צמדן ורצועה נוספת לתליה תפורות לאורך שוליו העליונים של השטיח, מצדו האחורי.
ספרות: Jewish Carpets, מאת Anton Felton. הוצאת Antique Collectors' Club, לונדון, 1997. עמ' 100.
מקור: אוסף אנטון פלטון.
קטגוריה
חפצי יודאיקה ושטיחים
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,500
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
שטיח תוצרת "מרבדיה". ירושלים, [שנות ה-20 של המאה ה-20].
צמר על תשתית כותנה.
במרכז השטיח נראה קבר רחל ולצדו עץ הזית, ומשני צדיו נראות מנורות שבעה קנים על רקע קו-הרקיע של ירושלים. מעל אלו מופיעות הכתובות "מרבדיה א"י", "קבר רחל" ו"ירושלם", ולמטה מופיעה הכתובת "קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה". לשולי השטיח, במסגרת עבה, משלבות חוזרות של המילה "ציון".
52X122 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט פגמים. פרימות ופיסות חסרות בארבע פינות השטיח. האניצים קרועים וחסרים בחלקם. כתמים קלים. רצועת צמדן ורצועה נוספת לתליה תפורות לאורך שוליו העליונים של השטיח, מצדו האחורי.
ספרות: Jewish Carpets, מאת Anton Felton. הוצאת Antique Collectors' Club, לונדון, 1997. עמ' 111.
מקור: אוסף אנטון פלטון.
צמר על תשתית כותנה.
במרכז השטיח נראה קבר רחל ולצדו עץ הזית, ומשני צדיו נראות מנורות שבעה קנים על רקע קו-הרקיע של ירושלים. מעל אלו מופיעות הכתובות "מרבדיה א"י", "קבר רחל" ו"ירושלם", ולמטה מופיעה הכתובת "קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה". לשולי השטיח, במסגרת עבה, משלבות חוזרות של המילה "ציון".
52X122 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט פגמים. פרימות ופיסות חסרות בארבע פינות השטיח. האניצים קרועים וחסרים בחלקם. כתמים קלים. רצועת צמדן ורצועה נוספת לתליה תפורות לאורך שוליו העליונים של השטיח, מצדו האחורי.
ספרות: Jewish Carpets, מאת Anton Felton. הוצאת Antique Collectors' Club, לונדון, 1997. עמ' 111.
מקור: אוסף אנטון פלטון.
קטגוריה
חפצי יודאיקה ושטיחים
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $35,000
הערכה: $40,000 - $60,000
לא נמכר
The Journals of the Proceedings of Congress, held at Philadelphia, from January to May, 1776 [רשומות הקונגרס שנערך בפילדלפיה בין ינואר למאי 1776]. דפוס R. Aitken, פילדלפיה, 1776. אנגלית. מהדורת "Cartridge Paper".
עותק נדיר של רשומות "הקונגרס הקונטיננטלי" (Continental Congress) – הרשות המחוקקת של שלוש עשרה המושבות האמריקניות ערב הכרזת העצמאות. הקונגרס, שרבים מחבריו נמנים עם האבות המייסדים של ארה"ב, פעל בין השנים 1774 ל-1789, והחלטותיו עיצבו במידה רבה את דמותה של ארה"ב עד ימינו: איחוד שלוש עשרה המושבות, הקמת "הצבא הקונטיננטאלי", מינויו של ג'ורג' וושינגטון למפקד הצבא, אימוץ "סעיפי הקונפדרציה" (שהוחלפו לאחר מכן בחוקת ארצות הברית) והחשובה שבהן – הכרזת העצמאות של ארה"ב.
הרשומות שלפנינו נדפסו בין החודשים ינואר-אפריל 1776, בעיצומה של מלחמת העצמאות וזמן קצר לפני הקמת ארצות הברית, והן כוללות תיעוד חשוב של פעילות הקונגרס בתקופה זו. בין היתר, נזכרים ברשומות מכתבים שהתקבלו ממפקד הצבא ג'ורג' וושינגטון, מכתבים שהתקבלו מבנג'מין פרנקלין, הקצאת משאבים לחזיתות השונות, מינויים ונושאים נוספים. במספר מקומות נזכרים אישים יהודיים שנטלו חלק במהלך המלחמה: ברשומה מיום 7.2.1776 נזכר דייוויד פרנקס (David Franks), נציג הכתר הבריטי במדינת פנסילבניה, שהתחייב לספק מזון לשבויי המלחמה בעיר רדינג; ברשומה אחרת מיום 10.4.1776, נזכרים האחים ברנרד ומיכאל גרץ (Gratz), ספקי "הצבא הקונטיננטאלי" ומראשוני הסוחרים עם האוכלוסייה האמריקאית-ילידית, המתבקשים לפשר במחלוקת שנפלה בינם ובין מנהיג שבט הלנאפי – White Eye ("לבן-העין").
בתקופה שבה פורסמו הרשומות היה הישוב היהודי בארצות הברית מצומצם ביותר: בסוף המאה ה-18 חיו בארצות הברית כ-2000 יהודים בלבד.
האחים ברנרד (1738-1801) ומיכאל (1740-1811) גרץ, ילידי לגנדורף (Lagendorf), גרמניה. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-18 היגרו לארה"ב והתיישבו בפילדלפיה. יחד עסקו במסחר, בין היתר עם האמריקאים-הילידים, וסיפקו לממשלת ארצות הברית טובין מתוצרת ילידית. האחים גרץ כוננו נתיבי מסחר בין ניו אורלינס וקוויבק, ובעקבות האקלים הפוליטי, סחרו גם בסביבות פנסילבניה, אילינוי וקנטקי. הם חתומים, בין היתר, גם על ה-Non-Importation Resolution משנת 1765 – תקנה נגד ייבוא טובין מבריטניה, שהוכרזה כמחאה על "חוק מס הבולים" אשר הטיל הפרלמנט הבריטי על המושבות האמריקניות באותה שנה. כעשור לאחר מכן, שימשו האחים גרץ כספקים גם ל"צבא הקונטיננטלי". ברנרד גרץ היה הפרנס הראשון של קהילת "מקוה ישראל" בפילדלפיה.
דייוויד פרנקס (David Franks,י 1720-1794 ), סוחר יהודי, יליד ניו-יורק, מתומכי האימפריה הבריטית באמריקה (ה"לויאליסטים"). במהלך מלחמת הצרפתים והאינדיאנים מונה מטעם הצבא האנגלי לספק מזון לחיילים, ולאחר תבוסת הכוחות במקום מגוריו, פנסילבניה, הצליח לגייס כ-5000 פאונד לטובת הגנת המושבה. בשנת 1765 היה מחותמי התקנה נגד ייבוא טובין מבריטניה, אך לאחר פרוץ המלחמה שב לתמוך באנגלים ונעשה לנציגם בפנסילבניה. פרנקס נכלא מספר פעמים לאחר המלחמה בשל תמיכתו באויב ולתקופה קצרה אף העתיק את מקום מגוריו לבריטניה, אולם לבסוף שב לארה"ב וחידש את עסקיו. נפטר בגיל 74 ממחלת הקדחת הצהובה.
[1], 93, 70, 73-237 עמ', 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כריכת קרטון חלקה. כתמים וקמטים. קרעים קלים בשוליים. רישומים בכתב-יד בשוליים העליונים של הכריכה הקדמית, עמוד השער ושני עמודים נוספים [רישומי בעלות של Theo B. Booraem(?)]. חותמת דיו בצדה הפנימי של כל אחת מהכריכות. הכריכה הקדמית מנותקת. השדרה חסרה.
רשומות הקונגרס הקונטיננטלי מהחודשים ינואר-אפריל 1776, המכונות "Cartridge Paper" ("מהדורת הקליעים"), נדפסו לשימוש פנימי בלבד של חברי הקונגרס ונחשבות למהדורה הנדירה ביותר של כתבי הקונגרס לפני הכרזת העצמאות. בחודש אפריל 1776 הורה הקונגרס למדפיס Robert Aitken לחדול מהדפסת מהדורה זו ולהדפיס מהדורה חדשה תחתיה. 80 עותקים מהמהדורה הראשונה נמכרו והיתר נמסרו לצבא ושימשו להכנת תערובת למילוי קליעים (ומכאן שם המהדורה). ראה: American Bibliography, מאת Charles Evans, מס' 15145.
כיום ידועים עותקים בודדים בלבד.
עותק נדיר של רשומות "הקונגרס הקונטיננטלי" (Continental Congress) – הרשות המחוקקת של שלוש עשרה המושבות האמריקניות ערב הכרזת העצמאות. הקונגרס, שרבים מחבריו נמנים עם האבות המייסדים של ארה"ב, פעל בין השנים 1774 ל-1789, והחלטותיו עיצבו במידה רבה את דמותה של ארה"ב עד ימינו: איחוד שלוש עשרה המושבות, הקמת "הצבא הקונטיננטאלי", מינויו של ג'ורג' וושינגטון למפקד הצבא, אימוץ "סעיפי הקונפדרציה" (שהוחלפו לאחר מכן בחוקת ארצות הברית) והחשובה שבהן – הכרזת העצמאות של ארה"ב.
הרשומות שלפנינו נדפסו בין החודשים ינואר-אפריל 1776, בעיצומה של מלחמת העצמאות וזמן קצר לפני הקמת ארצות הברית, והן כוללות תיעוד חשוב של פעילות הקונגרס בתקופה זו. בין היתר, נזכרים ברשומות מכתבים שהתקבלו ממפקד הצבא ג'ורג' וושינגטון, מכתבים שהתקבלו מבנג'מין פרנקלין, הקצאת משאבים לחזיתות השונות, מינויים ונושאים נוספים. במספר מקומות נזכרים אישים יהודיים שנטלו חלק במהלך המלחמה: ברשומה מיום 7.2.1776 נזכר דייוויד פרנקס (David Franks), נציג הכתר הבריטי במדינת פנסילבניה, שהתחייב לספק מזון לשבויי המלחמה בעיר רדינג; ברשומה אחרת מיום 10.4.1776, נזכרים האחים ברנרד ומיכאל גרץ (Gratz), ספקי "הצבא הקונטיננטאלי" ומראשוני הסוחרים עם האוכלוסייה האמריקאית-ילידית, המתבקשים לפשר במחלוקת שנפלה בינם ובין מנהיג שבט הלנאפי – White Eye ("לבן-העין").
בתקופה שבה פורסמו הרשומות היה הישוב היהודי בארצות הברית מצומצם ביותר: בסוף המאה ה-18 חיו בארצות הברית כ-2000 יהודים בלבד.
האחים ברנרד (1738-1801) ומיכאל (1740-1811) גרץ, ילידי לגנדורף (Lagendorf), גרמניה. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-18 היגרו לארה"ב והתיישבו בפילדלפיה. יחד עסקו במסחר, בין היתר עם האמריקאים-הילידים, וסיפקו לממשלת ארצות הברית טובין מתוצרת ילידית. האחים גרץ כוננו נתיבי מסחר בין ניו אורלינס וקוויבק, ובעקבות האקלים הפוליטי, סחרו גם בסביבות פנסילבניה, אילינוי וקנטקי. הם חתומים, בין היתר, גם על ה-Non-Importation Resolution משנת 1765 – תקנה נגד ייבוא טובין מבריטניה, שהוכרזה כמחאה על "חוק מס הבולים" אשר הטיל הפרלמנט הבריטי על המושבות האמריקניות באותה שנה. כעשור לאחר מכן, שימשו האחים גרץ כספקים גם ל"צבא הקונטיננטלי". ברנרד גרץ היה הפרנס הראשון של קהילת "מקוה ישראל" בפילדלפיה.
דייוויד פרנקס (David Franks,י 1720-1794 ), סוחר יהודי, יליד ניו-יורק, מתומכי האימפריה הבריטית באמריקה (ה"לויאליסטים"). במהלך מלחמת הצרפתים והאינדיאנים מונה מטעם הצבא האנגלי לספק מזון לחיילים, ולאחר תבוסת הכוחות במקום מגוריו, פנסילבניה, הצליח לגייס כ-5000 פאונד לטובת הגנת המושבה. בשנת 1765 היה מחותמי התקנה נגד ייבוא טובין מבריטניה, אך לאחר פרוץ המלחמה שב לתמוך באנגלים ונעשה לנציגם בפנסילבניה. פרנקס נכלא מספר פעמים לאחר המלחמה בשל תמיכתו באויב ולתקופה קצרה אף העתיק את מקום מגוריו לבריטניה, אולם לבסוף שב לארה"ב וחידש את עסקיו. נפטר בגיל 74 ממחלת הקדחת הצהובה.
[1], 93, 70, 73-237 עמ', 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כריכת קרטון חלקה. כתמים וקמטים. קרעים קלים בשוליים. רישומים בכתב-יד בשוליים העליונים של הכריכה הקדמית, עמוד השער ושני עמודים נוספים [רישומי בעלות של Theo B. Booraem(?)]. חותמת דיו בצדה הפנימי של כל אחת מהכריכות. הכריכה הקדמית מנותקת. השדרה חסרה.
רשומות הקונגרס הקונטיננטלי מהחודשים ינואר-אפריל 1776, המכונות "Cartridge Paper" ("מהדורת הקליעים"), נדפסו לשימוש פנימי בלבד של חברי הקונגרס ונחשבות למהדורה הנדירה ביותר של כתבי הקונגרס לפני הכרזת העצמאות. בחודש אפריל 1776 הורה הקונגרס למדפיס Robert Aitken לחדול מהדפסת מהדורה זו ולהדפיס מהדורה חדשה תחתיה. 80 עותקים מהמהדורה הראשונה נמכרו והיתר נמסרו לצבא ושימשו להכנת תערובת למילוי קליעים (ומכאן שם המהדורה). ראה: American Bibliography, מאת Charles Evans, מס' 15145.
כיום ידועים עותקים בודדים בלבד.
קטגוריה
קהילות ישראל – אמריקנה וארצות תבל
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $4,000
הערכה: $6,000 - $8,000
לא נמכר
הדפס מיקרוגרפי גדול מעשה ידי לוי ואן גלדר (Levi Van Gelder); צבוע ביד. [ניו-יורק, 1865 בקירוב]. אנגלית ומעט עברית.
הדפס מרשים ועתיר בפרטים, המשלב בתוכו עשרות מדליונים עם איורים תנ"כיים, טקסטים מן התנ"ך ומן התפילות לימים הנוראים הכתובים בכתיבה מיקרוגרפית נאה (אנגלית ועברית), ומספר פיסות נייר מודבקות, מודפסות באדום וזהב (קולאז').
בין הסצנות המשולבות בהדפס: יונה מושלך אל הים, חזון זכריה, יצחק מברך את יעקב, חלום יעקב, משה עם לוחות הברית, בני ישראל מלקטים מן, עליית אליהו השמימה, ועוד.
בשל השתייכותו של האמן לתנועת "הבונים החופשיים", ברבות מעבודותיו משולבים אלמנטים הקשורים לתנועה. בהדפס שלפנינו משולבים באחד המדליונים העליונים, לצד עמודי יכין ובועז, סמל "הבונים החופשיים" (המחוגה ומד הזוית), "עין ההשגחה העליונה" (The Eye of Providence) וסמלים מסוניים נוספים.
לוי דוד ואן גלדר (1816-1878), נולד באמשטרדם ועבד שם בתור דפס. מבין העבודות הגרפיות אשר יצר באמשטרדם ידועים לפחות ארבעה לוחות "מזרח", העשויים בסגנונו הייחודי של ואן גלדר - עבודת מיקרוגרפיה קפדנית, המשלבת טקסטים ואיורים, לצד תיבות-טקסט גדולות (לעתים מודבקות). בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 (1860-1864 בקירוב) היגר ואן גלדר עם משפחתו לארה"ב, שם יצר את ההדפס שלפנינו. בהדפס זה ובעבודות אחרות שיצר בארה"ב, שילב טקסטים באנגלית (זאת בניגוד לעבודות אשר יצר באמשטרדם, אותן הדפיס בהולנדית, לעיתים בשילוב עברית).
90X118 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קילופים וקרעים (חלקם משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות באיורים ובטקסט). כתמים. השוליים מודבקים לנייר נטול חומציות המודבק ליריעת בד. נתון במסגרת.
הדפס מרשים ועתיר בפרטים, המשלב בתוכו עשרות מדליונים עם איורים תנ"כיים, טקסטים מן התנ"ך ומן התפילות לימים הנוראים הכתובים בכתיבה מיקרוגרפית נאה (אנגלית ועברית), ומספר פיסות נייר מודבקות, מודפסות באדום וזהב (קולאז').
בין הסצנות המשולבות בהדפס: יונה מושלך אל הים, חזון זכריה, יצחק מברך את יעקב, חלום יעקב, משה עם לוחות הברית, בני ישראל מלקטים מן, עליית אליהו השמימה, ועוד.
בשל השתייכותו של האמן לתנועת "הבונים החופשיים", ברבות מעבודותיו משולבים אלמנטים הקשורים לתנועה. בהדפס שלפנינו משולבים באחד המדליונים העליונים, לצד עמודי יכין ובועז, סמל "הבונים החופשיים" (המחוגה ומד הזוית), "עין ההשגחה העליונה" (The Eye of Providence) וסמלים מסוניים נוספים.
לוי דוד ואן גלדר (1816-1878), נולד באמשטרדם ועבד שם בתור דפס. מבין העבודות הגרפיות אשר יצר באמשטרדם ידועים לפחות ארבעה לוחות "מזרח", העשויים בסגנונו הייחודי של ואן גלדר - עבודת מיקרוגרפיה קפדנית, המשלבת טקסטים ואיורים, לצד תיבות-טקסט גדולות (לעתים מודבקות). בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 (1860-1864 בקירוב) היגר ואן גלדר עם משפחתו לארה"ב, שם יצר את ההדפס שלפנינו. בהדפס זה ובעבודות אחרות שיצר בארה"ב, שילב טקסטים באנגלית (זאת בניגוד לעבודות אשר יצר באמשטרדם, אותן הדפיס בהולנדית, לעיתים בשילוב עברית).
90X118 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קילופים וקרעים (חלקם משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות באיורים ובטקסט). כתמים. השוליים מודבקים לנייר נטול חומציות המודבק ליריעת בד. נתון במסגרת.
קטגוריה
קהילות ישראל – אמריקנה וארצות תבל
קָטָלוֹג
פריט 143 כתובה מעוטרת בצבעי הדגל האיטלקי – לנישואי רבי יצחק רפאל אשכנזי רבה של אנקונה – אנקונה, תר"ט
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
כתובה מעוטרת לנישואי החתן "הבחור המפואר כה"ר מע'[לת] המשכיל רבי יצחק רפאל אשכניזי בן היקר כה"ר משה אליה אשכניזי" עם הכלה "כבודה וצנועה וחשובה מרת שמחה מב"ת [=מנשים באהל תבורך] בת היקר ומפואר כה"ר יצחק מיכאל חי חי יצ"ו". אנקונה, י"ד בניסן תר"ט (1849).
דיו וצבע על קלף.
בראש הכתובה מופיע הפסוק "מצא אשה מצא טוב" בתוך זר פרחים וסרטים בצבעי הטריקולור האיטלקי, שמאז שלהי המאה ה-18 שימשו כצבעי הלאום האיטלקי המתהווה. הזר מוקף באיחול "בסימנא טבא ובמזלא מעליא לחתנא ולכלתא ולכל ישראל אכי"ר".
נוסח הכתובה בכתיבה איטלקית מרובעת, מוקף מסגרת ובה ורדים ועלים, אף הם בצבעי הדגל. על הכתובה חתומים העדים: "דוד יעקב בלא"א שלמה מארוני ז"ל" [רבי דוד יעקב מארוני, תק"ע-תרמ"ח, כיהן כרב בכמה מערי איטליה, ביניהן: פיזארו, אנקונה, פירנצה, ועוד] ו"שלמיאל אברהם ישראל ויטירבו" [בן רבי יחיאל חיים ויטרבו, הוציא לאור את ספרו של אביו, ספר ויחי ויתן, ליוורנו תר"ג].
בשולי הכתובה נוספו בכתיבה איטלקית רהוטה התנאים הממוניים העוסקים בירושת הנדוניה והכתובה, הנפוצים בכתובות קהילת אנקונה.
רבי יצחק רפאל אשכנזי (טדסקי; תקפ"ו-תרס"ח), יליד אנקונה שהיה ברבות הימים לרבה של העיר ומהידועים שבחכמי איטליה בתקופתו. כתב חיבור בשם "תולדות בני ישראל ומצבם המדיני והחמרי בנפות איטליא", קראקא תרס"א.
57X37.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים, מספר קרעים בשוליים. הדיו דהוי ומחוק בחלקו (בסעיף התנאים). קמטים וסימני קיפול.
דיו וצבע על קלף.
בראש הכתובה מופיע הפסוק "מצא אשה מצא טוב" בתוך זר פרחים וסרטים בצבעי הטריקולור האיטלקי, שמאז שלהי המאה ה-18 שימשו כצבעי הלאום האיטלקי המתהווה. הזר מוקף באיחול "בסימנא טבא ובמזלא מעליא לחתנא ולכלתא ולכל ישראל אכי"ר".
נוסח הכתובה בכתיבה איטלקית מרובעת, מוקף מסגרת ובה ורדים ועלים, אף הם בצבעי הדגל. על הכתובה חתומים העדים: "דוד יעקב בלא"א שלמה מארוני ז"ל" [רבי דוד יעקב מארוני, תק"ע-תרמ"ח, כיהן כרב בכמה מערי איטליה, ביניהן: פיזארו, אנקונה, פירנצה, ועוד] ו"שלמיאל אברהם ישראל ויטירבו" [בן רבי יחיאל חיים ויטרבו, הוציא לאור את ספרו של אביו, ספר ויחי ויתן, ליוורנו תר"ג].
בשולי הכתובה נוספו בכתיבה איטלקית רהוטה התנאים הממוניים העוסקים בירושת הנדוניה והכתובה, הנפוצים בכתובות קהילת אנקונה.
רבי יצחק רפאל אשכנזי (טדסקי; תקפ"ו-תרס"ח), יליד אנקונה שהיה ברבות הימים לרבה של העיר ומהידועים שבחכמי איטליה בתקופתו. כתב חיבור בשם "תולדות בני ישראל ומצבם המדיני והחמרי בנפות איטליא", קראקא תרס"א.
57X37.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים, מספר קרעים בשוליים. הדיו דהוי ומחוק בחלקו (בסעיף התנאים). קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
קהילות ישראל – אמריקנה וארצות תבל
קָטָלוֹג