מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove israel filter israel
- ישראל (15) Apply ישראל filter
- and (15) Apply and filter
- ארץ (10) Apply ארץ filter
- ציונות, (10) Apply ציונות, filter
- ציונות (10) Apply ציונות filter
- ומדינת (10) Apply ומדינת filter
- of (10) Apply of filter
- palestin (10) Apply palestin filter
- state (10) Apply state filter
- the (10) Apply the filter
- zionism (10) Apply zionism filter
- zionism, (10) Apply zionism, filter
- וארץ (5) Apply וארץ filter
- ומסמכים (5) Apply ומסמכים filter
- ירושלים (5) Apply ירושלים filter
- מכתבים (5) Apply מכתבים filter
- document (5) Apply document filter
- eretz (5) Apply eretz filter
- jerusalem (5) Apply jerusalem filter
- letter (5) Apply letter filter
מציג 13 - 15 of 15
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,200
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
גלויה עם מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של דוד בן-גוריון, נשלחה אל שלמה לביא בקיבוץ עין חרוד יום לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. תל-אביב, ו' באייר תש"ח (15 במאי, 1948).
במכתב משווה בן גוריון בין הארץ כפי שהיתה בשעת עלייתו לבין הארץ כפי שהיא כעת, יום לאחר הקמת מדינת ישראל: "כשעלינו ארצה, אתה כלבקוביץ ואני כגרין ודגל העבודה בידינו, מצאנו – קדחת הביצות ושחיתות – במשטר העותומני. עתה, למרות שרעם התותחים לא נדם, ובנינו לוחמים בחזיתות – הלב שמח למראה ההתקדמות הגדולה". לבסוף, חותם בן גוריון במעין 'הכרזה אישית' על הקמת המדינה: "עם-ישראל הגיע לשיא פסגת הוויתו – נולדה מדינת ישראל".
הנמען, שלמה לביא (לבקוביץ, 1882-1963), מאבות התנועה הקיבוצית, נולד בעיר פלונסק (עיר הולדתו של דוד בן-גוריון) והיה חבר באגודת הנוער הציונית "עזרא", שהקימו דוד בן-גוריון ושלמה צמח. לביא עלה לארץ ישראל בשנת 1905, בימי העלייה השניה. בארץ עבד כפועל בפרדסים בפתח תקווה וסג'רה, בבית החרושת לשמן של חברת "עתיד" ובחוות כנרת, והיה ממקימי ארגון "השומר". כחבר קבוצת כנרת הגה את רעיון "הקבוצה הגדולה" (היא הקיבוץ), ובשנת 1921 היה ממקימי הקיבוץ עין חרוד.
בשנת 1931 היה לביא לאיש מפא"י וממנהיגיה. במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ושירת כנהג ביחידת תובלה. לאחר קום מדינת ישראל היה חבר הכנסת הראשונה והכנסת השניה. בשנות החמישים, עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, עבר לביא לעין חרוד איחוד והיה לאחד מראשי איחוד הקבוצות והקיבוצים.
לאורך השנים שמר לביא על ידידות קרובה עם דוד בן-גוריון, אותו הכיר מנעוריו. בן-גוריון ראה בו את אחד מגדולי ההוגים של העלייה השניה.
14X9 ס"מ. חותמת דואר ובול "דואר עברי". מצב טוב. כתמים, בעיקר בפינה הימנית התחתונה. נקב תיוק בשוליים הימניים (עם פגיעה קלה בטקסט).
במכתב משווה בן גוריון בין הארץ כפי שהיתה בשעת עלייתו לבין הארץ כפי שהיא כעת, יום לאחר הקמת מדינת ישראל: "כשעלינו ארצה, אתה כלבקוביץ ואני כגרין ודגל העבודה בידינו, מצאנו – קדחת הביצות ושחיתות – במשטר העותומני. עתה, למרות שרעם התותחים לא נדם, ובנינו לוחמים בחזיתות – הלב שמח למראה ההתקדמות הגדולה". לבסוף, חותם בן גוריון במעין 'הכרזה אישית' על הקמת המדינה: "עם-ישראל הגיע לשיא פסגת הוויתו – נולדה מדינת ישראל".
הנמען, שלמה לביא (לבקוביץ, 1882-1963), מאבות התנועה הקיבוצית, נולד בעיר פלונסק (עיר הולדתו של דוד בן-גוריון) והיה חבר באגודת הנוער הציונית "עזרא", שהקימו דוד בן-גוריון ושלמה צמח. לביא עלה לארץ ישראל בשנת 1905, בימי העלייה השניה. בארץ עבד כפועל בפרדסים בפתח תקווה וסג'רה, בבית החרושת לשמן של חברת "עתיד" ובחוות כנרת, והיה ממקימי ארגון "השומר". כחבר קבוצת כנרת הגה את רעיון "הקבוצה הגדולה" (היא הקיבוץ), ובשנת 1921 היה ממקימי הקיבוץ עין חרוד.
בשנת 1931 היה לביא לאיש מפא"י וממנהיגיה. במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ושירת כנהג ביחידת תובלה. לאחר קום מדינת ישראל היה חבר הכנסת הראשונה והכנסת השניה. בשנות החמישים, עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, עבר לביא לעין חרוד איחוד והיה לאחד מראשי איחוד הקבוצות והקיבוצים.
לאורך השנים שמר לביא על ידידות קרובה עם דוד בן-גוריון, אותו הכיר מנעוריו. בן-גוריון ראה בו את אחד מגדולי ההוגים של העלייה השניה.
14X9 ס"מ. חותמת דואר ובול "דואר עברי". מצב טוב. כתמים, בעיקר בפינה הימנית התחתונה. נקב תיוק בשוליים הימניים (עם פגיעה קלה בטקסט).
קטגוריה
ציונות, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $8,000
הערכה: $15,000 - $25,000
לא נמכר
כ-450 מכתבים ומסמכים המתעדים את פעילותו של הדיפלומט הציוני-אמריקני אבא הלל סילבר בתקופת הכרזת המדינה ומלחמת העצמאות – פרוטוקולים של וועדות ציוניות, התכתבות עם בכירים בממשל האמריקני, נאומים, הודעות לעיתונות ומסמכים נוספים. ניו-יורק, וושינגטון ומקומות נוספים בארה"ב ובישראל, 1948-1949 (מקצתם משנים מאוחרות או מוקדמות יותר). אנגלית, פריטים ספורים בעברית.
אבא הלל סילבר (1893-1963), רב רפורמי ומדינאי ציוני, שהיה ממובילי החזית הדיפלומטית להקמת מדינת ישראל. סילבר נודע בסגנונו הלוחמני והתקיף, ועד שנות ה-30 נעשה למנהיגה הבלתי מעורער של הציונות בארה"ב (בין היתר, שימש כיושב הראש של "ארגון ציוני אמריקה", "המגבית המאוחדת", "מועצת החירום הציונית", "הסוכנות היהודית" בארה"ב וארגונים נוספים). תחת ידו, הפכה הקהילה היהודית לגורם חשוב ורב השפעה בפוליטיקה האמריקנית, וסילבר השתמש בה שוב ושוב כדי להשפיע על דעת הממשל לטובת ישראל. תרומתו וחשיבות פעילותו התבררו במלואן זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות, כאשר זכתה מדינת ישראל להכרה הראשונה בתולדותיה דווקא מידי נשיא ארה"ב הארי טרומן.
הארכיון שלפנינו כולל תיעוד של פעילותו של סילבר בשנים המכריעות 1948-1949, בהן עמד בקשרים עם סנאטורים ובכירי ממשל אמריקנים, הנהיג אינספור ישיבות וועדות ציוניות והשמיע את כמה מנאומיו החשובים ביותר. בין היתר, מופיעות במסמכים שבאוסף התייחסויות לשאלת ההכרה במדינת ישראל, אמברגו הנשק שהוטל על ישראל במהלך המלחמה, שאלת הפליטים הערבים, הצעות חשאיות שנמסרו ממנהיגי ארצות ערב לסיום המלחמה, חילוקי הדעות בין ההנהגה הציונית באמריקה לבין הממשלה הזמנית בארץ ישראל, קשרים עם מודיעים ואנשי-חרש, ועוד.
בין הפריטים:
• עשרות הצהרות לעתונות, הודעות ונאומים: תמלול של מסיבת עיתונאים משותפת עם משה שרת ביום 6.2.1948, ובה דיווח מפורט מביקורו של סילבר בארץ ישראל; הודעה לעתונות מיום 25.3.1948, המבשרת על תמיכתו של נשיא ארה"ב הארי טרומן בחלוקת הארץ (כלומר – בהקמת המדינה היהודית); הודעה לעתונות מיום 22.4.1948, המכריזה כי היישוב לא ייכנע בשום פנים גם אם ייכנע האו"ם – מדינת ישראל תקום; The Declaration of Independence – נאום מיום 14.5.1948, המבשר על הקמתה של מדינת ישראל; ועוד.
• עשרות מסמכים: סיכום מעניין של שיחה בין אליהו אפשטיין (אילת) והגנרל דווייט אייזנהאואר (לימים נשיא ארה"ב), ובו ניתוח של שפת הגוף והבעות הפנים של אייזנהאואר; רשימת שמות של סנאטורים, בכירים בממשל וראשי וועדות שסייעו למאמצים להביא להכרה בישראל (עם המלצות לשלוח מכתבי תודה); מסמך מעניין ובו מעין "פרופיל פוליטי" של בכירים אמריקניים, עם סקירה של השקפותיהם ופעילותם; ועוד.
• עשרות מכתבים: חמישה מכתבים שנשלחו אל אבא הלל סילבר מאת סנאטורים אמריקניים (בהם הסנטורים Olin D. Johnston, Henry Cabot Lodge Jr., Arthur Hendrick Vandenberg, ואחרים); מכתב שנשלח מאת סילבר אל חברי המפלגה הרפובליקנית, ובו הצעה לסעיף חדש עבור מצע המפלגה – מדיניות בסוגיית ישראל (עם נוסח הסעיף); ועוד.
• עשרות תזכירים של הארגון "מועצת החירום הציונית" (American Zionist Emergency Council), בהם: תזכיר מיום 27.5.1948 עם הודעה ראשונה למדינת ישראל החדשה – ברכות על הקמתה והבטחה שיהדות ארה"ב תעמוד לצדה (חתומה בדפוס בידי כל חברי המועצה); ועוד.
• עשרות תקצירים ופרוטוקולים של ישיבות הסניף האמריקני של "הסוכנות היהודית".
• ועוד.
הארכיון נאסף, כנראה, בידי החוקר והסופר נח אוריין, עבור עבודת הדיסרטציה שכתב על אבא הלל סילבר.
מצורפים: "מעמדו ופעילותו של אבא הלל סילבר בזירה היהודית אמריקאית, 1933-1944, פרק ב': שנות התסכול בצל השואה (1933-1943)", מאת נח אוריין, 1971. טיוטה לעבודת דיסרטציה, מוגשת לאוניברסיטת תל-אביב (בשני עותקים); עשרות גזירי עתונים עם כתבות וידיעות הקשורות באבא הלל סילבר.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אבא הלל סילבר (1893-1963), רב רפורמי ומדינאי ציוני, שהיה ממובילי החזית הדיפלומטית להקמת מדינת ישראל. סילבר נודע בסגנונו הלוחמני והתקיף, ועד שנות ה-30 נעשה למנהיגה הבלתי מעורער של הציונות בארה"ב (בין היתר, שימש כיושב הראש של "ארגון ציוני אמריקה", "המגבית המאוחדת", "מועצת החירום הציונית", "הסוכנות היהודית" בארה"ב וארגונים נוספים). תחת ידו, הפכה הקהילה היהודית לגורם חשוב ורב השפעה בפוליטיקה האמריקנית, וסילבר השתמש בה שוב ושוב כדי להשפיע על דעת הממשל לטובת ישראל. תרומתו וחשיבות פעילותו התבררו במלואן זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות, כאשר זכתה מדינת ישראל להכרה הראשונה בתולדותיה דווקא מידי נשיא ארה"ב הארי טרומן.
הארכיון שלפנינו כולל תיעוד של פעילותו של סילבר בשנים המכריעות 1948-1949, בהן עמד בקשרים עם סנאטורים ובכירי ממשל אמריקנים, הנהיג אינספור ישיבות וועדות ציוניות והשמיע את כמה מנאומיו החשובים ביותר. בין היתר, מופיעות במסמכים שבאוסף התייחסויות לשאלת ההכרה במדינת ישראל, אמברגו הנשק שהוטל על ישראל במהלך המלחמה, שאלת הפליטים הערבים, הצעות חשאיות שנמסרו ממנהיגי ארצות ערב לסיום המלחמה, חילוקי הדעות בין ההנהגה הציונית באמריקה לבין הממשלה הזמנית בארץ ישראל, קשרים עם מודיעים ואנשי-חרש, ועוד.
בין הפריטים:
• עשרות הצהרות לעתונות, הודעות ונאומים: תמלול של מסיבת עיתונאים משותפת עם משה שרת ביום 6.2.1948, ובה דיווח מפורט מביקורו של סילבר בארץ ישראל; הודעה לעתונות מיום 25.3.1948, המבשרת על תמיכתו של נשיא ארה"ב הארי טרומן בחלוקת הארץ (כלומר – בהקמת המדינה היהודית); הודעה לעתונות מיום 22.4.1948, המכריזה כי היישוב לא ייכנע בשום פנים גם אם ייכנע האו"ם – מדינת ישראל תקום; The Declaration of Independence – נאום מיום 14.5.1948, המבשר על הקמתה של מדינת ישראל; ועוד.
• עשרות מסמכים: סיכום מעניין של שיחה בין אליהו אפשטיין (אילת) והגנרל דווייט אייזנהאואר (לימים נשיא ארה"ב), ובו ניתוח של שפת הגוף והבעות הפנים של אייזנהאואר; רשימת שמות של סנאטורים, בכירים בממשל וראשי וועדות שסייעו למאמצים להביא להכרה בישראל (עם המלצות לשלוח מכתבי תודה); מסמך מעניין ובו מעין "פרופיל פוליטי" של בכירים אמריקניים, עם סקירה של השקפותיהם ופעילותם; ועוד.
• עשרות מכתבים: חמישה מכתבים שנשלחו אל אבא הלל סילבר מאת סנאטורים אמריקניים (בהם הסנטורים Olin D. Johnston, Henry Cabot Lodge Jr., Arthur Hendrick Vandenberg, ואחרים); מכתב שנשלח מאת סילבר אל חברי המפלגה הרפובליקנית, ובו הצעה לסעיף חדש עבור מצע המפלגה – מדיניות בסוגיית ישראל (עם נוסח הסעיף); ועוד.
• עשרות תזכירים של הארגון "מועצת החירום הציונית" (American Zionist Emergency Council), בהם: תזכיר מיום 27.5.1948 עם הודעה ראשונה למדינת ישראל החדשה – ברכות על הקמתה והבטחה שיהדות ארה"ב תעמוד לצדה (חתומה בדפוס בידי כל חברי המועצה); ועוד.
• עשרות תקצירים ופרוטוקולים של ישיבות הסניף האמריקני של "הסוכנות היהודית".
• ועוד.
הארכיון נאסף, כנראה, בידי החוקר והסופר נח אוריין, עבור עבודת הדיסרטציה שכתב על אבא הלל סילבר.
מצורפים: "מעמדו ופעילותו של אבא הלל סילבר בזירה היהודית אמריקאית, 1933-1944, פרק ב': שנות התסכול בצל השואה (1933-1943)", מאת נח אוריין, 1971. טיוטה לעבודת דיסרטציה, מוגשת לאוניברסיטת תל-אביב (בשני עותקים); עשרות גזירי עתונים עם כתבות וידיעות הקשורות באבא הלל סילבר.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
ציונות, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $3,000
הערכה: $4,000 - $6,000
לא נמכר
ארבעה עותקים של "הסכם המסגרת לשלום במזרח התיכון" (A Framework for Peace in the Middle East) וארבעה עותקים של "הסכם השלום בין ישראל למצרים" (The Egyptian-Israeli Peace Treaty). נחלקים לארבעה זוגות החתומים כל אחד בידי מנהיג אחר: זוג אחד בידי אנואר סאדאת, זוג אחד בידי וולטר מונדייל ושני זוגות בידי מנחם בגין. הוצאת International Communication Agency Embassy of the U.S.A, [וושינגטון], 1978/1979. אנגלית.
שמונה חוברות – עותקים רשמיים של שניים מההסכמים ההיסטוריים שנחתמו בין ישראל ומצרים במהלך שיחות השלום בוושינגטון. ההסכם הראשון, "הסכם המסגרת לשלום במזרח התיכון" (המכונה גם הסכם קמפ דייוויד הראשון), נחתם ביום 17.9.1978, והניח את היסודות ליחסי השלום בין שתי המדינות. ההסכם השני, "הסכם השלום בין ישראל למצרים", נחתם ביום 26.3.1979, והביא לסיומן שלושים שנות מלחמה בין הצדדים.
החוברות נחלקות לארבעה זוגות (בכל זוג עותק אחד מכל הסכם), החתומים על גבי העטיפה בידי המנהיגים השונים: זוג אחד חתום בידי נשיא מצרים, מוחמד אנואר א-סאדאת (בערבית ובאנגלית); זוג אחד חתום בידי סגן נשיא ארצות הברית, וולטר מונדייל; ושני זוגות חתומים בידי ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין (בעברית ובאנגלית, אחד מהם מתוארך בכתב-יד: ירושלים, מנחם-אב תש"ם [1980]).
חוזה השלום בין ישראל ומצרים נחתם על מדשאת הבית הלבן ביום 26.3.1979, והיה להסכם השלום הראשון בין ישראל לאחת משכנותיה. השיחות נפתחו באופן רשמי עם נחיתתו המפתיעה של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בנמל התעופה בישראל, ארבע שנים בלבד לאחר מלחמת יום הכיפורים. בתחילה נקלעו השיחות לקשיים, אולם לאחר התערבותו של נשיא ארה"ב ג'ימי קארטר, התכנסו הצדדים במעון הקיץ הנשיאותי "קמפ דייוויד", ובתום שבועיים של דיונים ערכו טקס חגיגי לחתימה על ההסכם הראשון – "מסגרת לשלום במזרח התיכון". כחצי שנה לאחר מכן, התכנסו הצדדים בבית הלבן, ובנוכחותם של 1500 מוזמנים חתמו על הסכם השלום, שסימן פרק חדש בתולדות המזרח התיכון. על חתימת ההסכם הוענק למנחם בגין ולאנואר סאדאת פרס נובל לשלום.
מצורפים: שני מכתבים (מודפסים במכונת כתיבה על ניירות מכתבים רשמיים): מכתב מאת מנהל המחלקה ליחסי ציבור של מצרים, Mohammad Hassan Raafat ומכתב מאת יועצתו של וולטר מונדייל, Sue Cockrell; שתי מעטפות שבהן נשלחו ההסכמים.
A Framework for Peace in the Middle East: י44 עמ', 20 ס"מ בקירוב. The Egyptian-Israeli Peace Treaty: י[36] עמ', 26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים על גבי העטיפות. פגמים קלים.
שמונה חוברות – עותקים רשמיים של שניים מההסכמים ההיסטוריים שנחתמו בין ישראל ומצרים במהלך שיחות השלום בוושינגטון. ההסכם הראשון, "הסכם המסגרת לשלום במזרח התיכון" (המכונה גם הסכם קמפ דייוויד הראשון), נחתם ביום 17.9.1978, והניח את היסודות ליחסי השלום בין שתי המדינות. ההסכם השני, "הסכם השלום בין ישראל למצרים", נחתם ביום 26.3.1979, והביא לסיומן שלושים שנות מלחמה בין הצדדים.
החוברות נחלקות לארבעה זוגות (בכל זוג עותק אחד מכל הסכם), החתומים על גבי העטיפה בידי המנהיגים השונים: זוג אחד חתום בידי נשיא מצרים, מוחמד אנואר א-סאדאת (בערבית ובאנגלית); זוג אחד חתום בידי סגן נשיא ארצות הברית, וולטר מונדייל; ושני זוגות חתומים בידי ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין (בעברית ובאנגלית, אחד מהם מתוארך בכתב-יד: ירושלים, מנחם-אב תש"ם [1980]).
חוזה השלום בין ישראל ומצרים נחתם על מדשאת הבית הלבן ביום 26.3.1979, והיה להסכם השלום הראשון בין ישראל לאחת משכנותיה. השיחות נפתחו באופן רשמי עם נחיתתו המפתיעה של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בנמל התעופה בישראל, ארבע שנים בלבד לאחר מלחמת יום הכיפורים. בתחילה נקלעו השיחות לקשיים, אולם לאחר התערבותו של נשיא ארה"ב ג'ימי קארטר, התכנסו הצדדים במעון הקיץ הנשיאותי "קמפ דייוויד", ובתום שבועיים של דיונים ערכו טקס חגיגי לחתימה על ההסכם הראשון – "מסגרת לשלום במזרח התיכון". כחצי שנה לאחר מכן, התכנסו הצדדים בבית הלבן, ובנוכחותם של 1500 מוזמנים חתמו על הסכם השלום, שסימן פרק חדש בתולדות המזרח התיכון. על חתימת ההסכם הוענק למנחם בגין ולאנואר סאדאת פרס נובל לשלום.
מצורפים: שני מכתבים (מודפסים במכונת כתיבה על ניירות מכתבים רשמיים): מכתב מאת מנהל המחלקה ליחסי ציבור של מצרים, Mohammad Hassan Raafat ומכתב מאת יועצתו של וולטר מונדייל, Sue Cockrell; שתי מעטפות שבהן נשלחו ההסכמים.
A Framework for Peace in the Middle East: י44 עמ', 20 ס"מ בקירוב. The Egyptian-Israeli Peace Treaty: י[36] עמ', 26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים על גבי העטיפות. פגמים קלים.
קטגוריה
ציונות, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג