מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove book filter book
- (-) Remove chassid filter chassid
- חסידות (18) Apply חסידות filter
- ספרי (18) Apply ספרי filter
- הדורות (12) Apply הדורות filter
- עותקים (12) Apply עותקים filter
- מיוחסים (12) Apply מיוחסים filter
- לגדולי (12) Apply לגדולי filter
- חתימות (12) Apply חתימות filter
- וחותמות, (12) Apply וחותמות, filter
- וחותמות (12) Apply וחותמות filter
- והקדשות (12) Apply והקדשות filter
- וגדולי (12) Apply וגדולי filter
- החסידות (12) Apply החסידות filter
- רישומים (12) Apply רישומים filter
- and (12) Apply and filter
- dedic (12) Apply dedic filter
- import (12) Apply import filter
- inscript (12) Apply inscript filter
- lead (12) Apply lead filter
- luminari (12) Apply luminari filter
- of (12) Apply of filter
- ownership (12) Apply ownership filter
- rabbi (12) Apply rabbi filter
- signatur (12) Apply signatur filter
- stamp (12) Apply stamp filter
- stamps, (12) Apply stamps, filter
מציג 13 - 24 of 30
![ספר לוח ברכת הנהנין, עם סדר נטילת ידים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. זולקווא, [תקס"א 1801]. המילים "בק](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale66-public/41_1.jpg "ספר לוח ברכת הנהנין – זולקווא, תקס\"א – מהדורה מוקדמת שנדפסה בחיי המחבר")
![ספר לוח ברכת הנהנין, עם סדר נטילת ידים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. זולקווא, [תקס"א 1801]. המילים "בק](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale66-public/41_2.jpg "ספר לוח ברכת הנהנין – זולקווא, תקס\"א – מהדורה מוקדמת שנדפסה בחיי המחבר")
![ספר לוח ברכת הנהנין, עם סדר נטילת ידים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. זולקווא, [תקס"א 1801]. המילים "בק](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale66-public/41_3.jpg "ספר לוח ברכת הנהנין – זולקווא, תקס\"א – מהדורה מוקדמת שנדפסה בחיי המחבר")
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
ספר לוח ברכת הנהנין, עם סדר נטילת ידים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. זולקווא, [תקס"א 1801]. המילים "בק"ק שקלאוו" מובלטות בהגדלה בשער, ואילו מקום הדפוס "זאלקווא" נכתב באותיות קטנות.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שכתב (בהיותו במעזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו, אך קודם לכן כבר חיבר האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
בשער הספר רישום בעלות: "זה התניא מהגאון הגדול רבן של כל בני הגולה, שייך להרבני המופלג מוהר"ר זאב[?]".
[1], ב-כז, [1] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות. מעט בלאי. מספר קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט. נקבים בשוליים הפנימיים שנעשו לצורך כריכה קודמת. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שכתב (בהיותו במעזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו, אך קודם לכן כבר חיבר האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
בשער הספר רישום בעלות: "זה התניא מהגאון הגדול רבן של כל בני הגולה, שייך להרבני המופלג מוהר"ר זאב[?]".
[1], ב-כז, [1] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות. מעט בלאי. מספר קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט. נקבים בשוליים הפנימיים שנעשו לצורך כריכה קודמת. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $10,000
הערכה: $20,000 - $30,000
נמכר ב: $47,500
כולל עמלת קונה
"סדר תפילות מכל השנה עפ"י נוסח האריז"ל", עם "פירוש המלות... עפ"י כוונת האריז"ל", שני חלקים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. קאפוסט, תקע"ו. מהדורה ראשונה של מאמרי הסידור (סידור עם דא"ח). דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן.
נוסח התפילה שבסידור זה, וקובצי ההלכות שבו, וכן שני מאמרי חסידות ("הקול קול יעקב", ו"הערה לתיקון חצות"), נכתבו על ידי האדמו"ר הזקן, ונדפסו בחייו במספר מהדורות. במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה מאמריו בפירוש מילות התפלה על פי קבלה וחסידות, שלא הופיעו במהדורות שקדמו לה. מאמרים אלו נאמרו רובם בליל שבת, לפני בניו וכמה מבחירי תלמידיו, ונכתבו והובאו לדפוס ע"י בנו רבי דובער שניאוריו [שניער], המכונה "האדמו"ר האמצעי" מליובאוויטש. סידור זה מכונה אצל חסידי חב"ד בשם "סידור עם דא"ח" [דברי אלוקים חיים].
חלק מהמאמרים נכתבו ונערכו ע"י רבי דובער בסגנונו בתוספת הסברים והרחבות, וחלק מהמאמרים נכתבו כלשונו המדויקת של אביו, ללא תוספות משלו, "דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת". בהקדמתו מפרט רבי דובער על צורת הכתיבה של מאמרי אביו. הוא כותב על המאמרים שערך והרחיב: "...לא היה דבר וחצי דבר, שלא חזרנו עליו כמה פעמים בעיון ועומק היותר אפשרי, ובפרט להביאו בכתב ולשון מדברת שיהיה מובן לגדולים וקטנים, ובפנים מסבירות ומאירות לכל עיני רואה..."; ואילו על המאמרים שבאו כלשון אמירתם כותב: "קונטרסים... בפירוש המלות בתפלה מהשמים מספרים וכו', עד ויברך דוד, שאאמו"ר נ"ע הגיהם בכבודו ובעצמו, והוטבו בעיניו מאד (בהיותם דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת) ומועטים הם מחזיקים המרובים למבינים".
חלק גדול מהמאמרים שנדפסו בסידור הם מאמרים על הזהר שנאמרו על ידי הרב בעל התניא בקביעות בליל שבת. על מאמרים אלו כותב בנו: "אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל, אשר רוח הקודש הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא" (הקדמה לביאורי הזהר, קאפוסט, תקע"ו).
בשער החלק הראשון נדפס: "סדר תפילות מכל השנה, עפ"י נוסח האריז"ל... כפי אשר נדפס מקודם, בתוספת הגהה מדויקת בדקדוק היטב, ובתוספות מרובה דבר חדש אשר לא היה מעולם, פירוש המלות על פסוקי דזמרה, משוכלל ומיוסד עפ"י כוונת האריז"ל... וכוונת ק[ריאת] ש[מע] בכללה, ועניני התפלה בכלל, וענין ציצית ותפילין ובר[כת] המז[ון] ומילה וחתונה...".
בשער החלק השני נדפס: "...פירוש המלות מהשמי[ם] מספרים עד נשמת... וכוונת המקו[ה], ועניני שבת... ר[אש] ח[ודש]... מועדים...".
המדפיס והמגיה רבי ישראל יפה (ת"ק?-תקפ"ח), מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן. התכתב עם רבו בענייני עבודת ה' בעמקות גדולה. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בחברון. נכדו רבי חיים יוסף דוד אזולאי (מתלמידי ה"צמח צדק") כתב עליו: "אדם גדול בתורה, חסיד גדול, מהחסידים הראשונים המקורבים של אדמו"ר בעל התניא".
האדמו"ר הזקן מסר את אחת ממהדורות הסידור להדפסה בידי רבי ישראל יפה, עם הוראות בעל פה ובכתב. אחיו של האדמו"ר הזקן, מהרי"ל מיאנוביץ, בעל "שארית יהודה", כתב אליו בעניין הדפסת הסידור: "...אתו החכמה והמדע, והוא שמע בעצמו מכבוד רבינו נ"ע כמה דברים, וגם יש בידו חבילות חבילות הגהות מכתיבת יד קדש אשר כתב אליו". מתוך כך מובנת החשיבות של נוסח הסידור במהדורה שלפנינו, שעל אודותיה כתב רבי ישראל יפה בשער: "בתוספת הגהה מדויקת בדקדוק היטב".
שני כרכים. חלק ראשון: [2], קד; נד דף. חלק שני: סח; צט דף. 19.5 ס"מ. כרך ראשון: מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי קל וסימני שימוש בחלק מהדפים. נקבי עש בודדים בדף השער. סימני עש בארבעת הדפים האחרונים. פגמים וקרעים קלים בודדים משוקמים בהדבקות נייר, כמעט ללא פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. פגם בהדפסה בדף מא, עם פגיעה במספר מילים. כרך שני: מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים ופגעי עש משוקמים במילוי נייר, עם פגיעות וחסרון בטקסט בדף השער, בעמוד שמעבר לשער, ובדפים נוספים באמצע הספר ובסופו (דפים רבים עברו שיקום מקצועי, ברובם אין פגיעה גדולה בטקסט). רישומים. אחד מן הדפים מנותק. חלק מהדפים מנייר תכלכל. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 409.
נוסח התפילה שבסידור זה, וקובצי ההלכות שבו, וכן שני מאמרי חסידות ("הקול קול יעקב", ו"הערה לתיקון חצות"), נכתבו על ידי האדמו"ר הזקן, ונדפסו בחייו במספר מהדורות. במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה מאמריו בפירוש מילות התפלה על פי קבלה וחסידות, שלא הופיעו במהדורות שקדמו לה. מאמרים אלו נאמרו רובם בליל שבת, לפני בניו וכמה מבחירי תלמידיו, ונכתבו והובאו לדפוס ע"י בנו רבי דובער שניאוריו [שניער], המכונה "האדמו"ר האמצעי" מליובאוויטש. סידור זה מכונה אצל חסידי חב"ד בשם "סידור עם דא"ח" [דברי אלוקים חיים].
חלק מהמאמרים נכתבו ונערכו ע"י רבי דובער בסגנונו בתוספת הסברים והרחבות, וחלק מהמאמרים נכתבו כלשונו המדויקת של אביו, ללא תוספות משלו, "דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת". בהקדמתו מפרט רבי דובער על צורת הכתיבה של מאמרי אביו. הוא כותב על המאמרים שערך והרחיב: "...לא היה דבר וחצי דבר, שלא חזרנו עליו כמה פעמים בעיון ועומק היותר אפשרי, ובפרט להביאו בכתב ולשון מדברת שיהיה מובן לגדולים וקטנים, ובפנים מסבירות ומאירות לכל עיני רואה..."; ואילו על המאמרים שבאו כלשון אמירתם כותב: "קונטרסים... בפירוש המלות בתפלה מהשמים מספרים וכו', עד ויברך דוד, שאאמו"ר נ"ע הגיהם בכבודו ובעצמו, והוטבו בעיניו מאד (בהיותם דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת) ומועטים הם מחזיקים המרובים למבינים".
חלק גדול מהמאמרים שנדפסו בסידור הם מאמרים על הזהר שנאמרו על ידי הרב בעל התניא בקביעות בליל שבת. על מאמרים אלו כותב בנו: "אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל, אשר רוח הקודש הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא" (הקדמה לביאורי הזהר, קאפוסט, תקע"ו).
בשער החלק הראשון נדפס: "סדר תפילות מכל השנה, עפ"י נוסח האריז"ל... כפי אשר נדפס מקודם, בתוספת הגהה מדויקת בדקדוק היטב, ובתוספות מרובה דבר חדש אשר לא היה מעולם, פירוש המלות על פסוקי דזמרה, משוכלל ומיוסד עפ"י כוונת האריז"ל... וכוונת ק[ריאת] ש[מע] בכללה, ועניני התפלה בכלל, וענין ציצית ותפילין ובר[כת] המז[ון] ומילה וחתונה...".
בשער החלק השני נדפס: "...פירוש המלות מהשמי[ם] מספרים עד נשמת... וכוונת המקו[ה], ועניני שבת... ר[אש] ח[ודש]... מועדים...".
המדפיס והמגיה רבי ישראל יפה (ת"ק?-תקפ"ח), מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן. התכתב עם רבו בענייני עבודת ה' בעמקות גדולה. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בחברון. נכדו רבי חיים יוסף דוד אזולאי (מתלמידי ה"צמח צדק") כתב עליו: "אדם גדול בתורה, חסיד גדול, מהחסידים הראשונים המקורבים של אדמו"ר בעל התניא".
האדמו"ר הזקן מסר את אחת ממהדורות הסידור להדפסה בידי רבי ישראל יפה, עם הוראות בעל פה ובכתב. אחיו של האדמו"ר הזקן, מהרי"ל מיאנוביץ, בעל "שארית יהודה", כתב אליו בעניין הדפסת הסידור: "...אתו החכמה והמדע, והוא שמע בעצמו מכבוד רבינו נ"ע כמה דברים, וגם יש בידו חבילות חבילות הגהות מכתיבת יד קדש אשר כתב אליו". מתוך כך מובנת החשיבות של נוסח הסידור במהדורה שלפנינו, שעל אודותיה כתב רבי ישראל יפה בשער: "בתוספת הגהה מדויקת בדקדוק היטב".
שני כרכים. חלק ראשון: [2], קד; נד דף. חלק שני: סח; צט דף. 19.5 ס"מ. כרך ראשון: מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי קל וסימני שימוש בחלק מהדפים. נקבי עש בודדים בדף השער. סימני עש בארבעת הדפים האחרונים. פגמים וקרעים קלים בודדים משוקמים בהדבקות נייר, כמעט ללא פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. פגם בהדפסה בדף מא, עם פגיעה במספר מילים. כרך שני: מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים ופגעי עש משוקמים במילוי נייר, עם פגיעות וחסרון בטקסט בדף השער, בעמוד שמעבר לשער, ובדפים נוספים באמצע הספר ובסופו (דפים רבים עברו שיקום מקצועי, ברובם אין פגיעה גדולה בטקסט). רישומים. אחד מן הדפים מנותק. חלק מהדפים מנייר תכלכל. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 409.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $25,000
הערכה: $30,000 - $40,000
לא נמכר
ספר ליקוטי מוהר"ן, "מאמרות טהורות של הרב החסיד המפורסם בוצינא קדישא מה"ו נחמן נ"י כאור הבהיר נכדו של הרב הקדוש הבעש"ט זצוק"ל". אוסטרהא, [תקס"ח 1808]. דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל. מהדורה ראשונה.
הספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן ["מורנו ורבינו הרב רבי נחמן"], הוא ספרו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של תורת חסידות ברסלב ומהספרים המשפיעים ביותר בעולם החסידות עד ימינו. לפנינו המהדורה הראשונה, בה נדפס חלקו הראשון של החיבור. ספר זה הוא הספר היחיד מתורת רבי נחמן שנדפס בחייו ובהדרכתו. לאחר פטירת רבי נחמן הדפיס רבי נתן חלק נוסף "ליקוטי מוהר"ן תנינא".
הספר נערך בידי תלמידו הגדול של רבי נחמן – רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב (מוהרנ"ת), מתוך קונטרסים שכתב (וכתבו חבריו) מפי רבו בעת שמסר את תורותיו. העריכה נעשתה בעקבות ציוויו של רבי נחמן ועל פי הוראותיו. מסופר כי כאשר עסק רבי נתן בכריכת כתב-היד של החיבור, אמר לו רבי נחמן "הלא זה הדבר שעוסקים עכשיו לכרוך הספר, נדמה לכם שאין נחשב לכלום, אבל באמת כמה וכמה עולמות תלויים בזה, בכריכת הספר הזה". רבי נחמן התבטא ואמר כי הדפסת הספר והלימוד בו היא "אתחלתא דגאולה" (חיי מוהר"ן, שמו). הוא שיבח מאד את ספרו ואת הסגולה שבו להשפיע על הלומד בו קדושה וטהרה, ובין היתר אמר כי "יכולין להיות נעשה בעל מוח גדול על ידי ספרו, כי יש בו שכל גדול ועמוק נפלא מאד...", וכי "יכולין להיות נעשה בעל-תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמז, שמט). לתלמידו רבי נתן אמר: "מעט אתה יודע מעוצם מעלת גדולת הספר וקדושתו, ויותר מזה ראוי לך להאמין בעוצם גדולת הספר" (חיי מוהר"ן, שסט).
רבי נחמן אף דיבר על החשיבות הגדולה שיש בקניית ספרו זה: "ואמר שכל אדם צריך להשתדל לקנות הספר שלו, ומי שאין לו במה לקנות וכו', ימכור כר מתחת ראשו ויקנה הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמט), וניבא כי בעתיד יהיה הספר מבוקש מאד ויודפס פעמים רבות: "ואמר שהספר שלו יהיה חשוב מאד, ויבקשוהו ויחפשוהו מאד, ויודפס ויחזור ויודפס כמה וכמה פעמים, ויהיה חשוב מאד..." (שם). בנוסף, אמר רבי נחמן שעצם החזקת ספריו בבית יש בה סגולה לעשירות (וכוונתו היתה לספר ליקוטי מוהר"ן שהוא היחיד שנדפס בחייו): "ואמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ספריו, כי אפילו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה, כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמור גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות" (חיי מוהר"ן, שנה), וזירז בפועל עשירים לקנות את ספרו כדי שתישמר עשירותם, וכפי שמסופר (שם): "והזכיר אז עשיר אחד, שהיה יודעו ומכירו, ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו, כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקיים עשירותו".
לספרו זה קיבל רבי נחמן מברסלב הסכמות מגדולי צדיקי הדור, אך מחמת ענוותנותו לא רצה להדפיס את ההסכמות (ראה הקדמת רבי נתן לספר). הסכמות אלו נדפסו במהדורות הבאות, בין ההסכמות אנו מוצאים גדולי הצדיקים שמפליגים בגודל קדושתו של רבי נחמן. ה"חוזה" מלובלין מכתיר אותו בתארים: "הרב המאור הגדול, איש קדוש, מופת הדור, נר ישראל, פטיש החזק, עמוד הימיני" וכותב עליו "האי גברא רבא לא צריך לדידי ולא לדכוותי". המגיד מקוז'ניץ כותב עליו: "הרב המאור הגדול, בנן של קדושים, מופת הדור, גדול מרבן שמו, נודע בשערים", ורבי אברהם חיים מזלאטשוב בעל "אורח לחיים" מכנהו: "אדם גדול בענקים".
חתימה בדף השער: "אליעזר יעקב שד"ר" [ראה פריט 101]. הגהה קצרה בדף קטו/1: "עיין בפרדס רמונים.... ולא יקשא לך כלל".
עותק שלם. [1], קס [צ"ל: קסב] דף. 20 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים; מרבית הדפים במצב טוב ומספר דפים במצב בינוני. כתמים. כתמי ופגמי רטיבות בחלק מהדפים. נקבי עש בדף השער וסימני עש משוקמים במקומות נוספים. קרעים ופגמים בדף השער, משוקמים באופן מקצועי, עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים ופגמים בשולי דפים נוספים (בעיקר בדפים הראשונים ואחרונים), משוקמים באופן מקצועי. חיתוך דפים על גבול הטקסט עם פגיעה קלה במסגרת השער ובכותרות דפים נוספים. כריכת עור חדשה, מהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 284.
הספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן ["מורנו ורבינו הרב רבי נחמן"], הוא ספרו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של תורת חסידות ברסלב ומהספרים המשפיעים ביותר בעולם החסידות עד ימינו. לפנינו המהדורה הראשונה, בה נדפס חלקו הראשון של החיבור. ספר זה הוא הספר היחיד מתורת רבי נחמן שנדפס בחייו ובהדרכתו. לאחר פטירת רבי נחמן הדפיס רבי נתן חלק נוסף "ליקוטי מוהר"ן תנינא".
הספר נערך בידי תלמידו הגדול של רבי נחמן – רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב (מוהרנ"ת), מתוך קונטרסים שכתב (וכתבו חבריו) מפי רבו בעת שמסר את תורותיו. העריכה נעשתה בעקבות ציוויו של רבי נחמן ועל פי הוראותיו. מסופר כי כאשר עסק רבי נתן בכריכת כתב-היד של החיבור, אמר לו רבי נחמן "הלא זה הדבר שעוסקים עכשיו לכרוך הספר, נדמה לכם שאין נחשב לכלום, אבל באמת כמה וכמה עולמות תלויים בזה, בכריכת הספר הזה". רבי נחמן התבטא ואמר כי הדפסת הספר והלימוד בו היא "אתחלתא דגאולה" (חיי מוהר"ן, שמו). הוא שיבח מאד את ספרו ואת הסגולה שבו להשפיע על הלומד בו קדושה וטהרה, ובין היתר אמר כי "יכולין להיות נעשה בעל מוח גדול על ידי ספרו, כי יש בו שכל גדול ועמוק נפלא מאד...", וכי "יכולין להיות נעשה בעל-תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמז, שמט). לתלמידו רבי נתן אמר: "מעט אתה יודע מעוצם מעלת גדולת הספר וקדושתו, ויותר מזה ראוי לך להאמין בעוצם גדולת הספר" (חיי מוהר"ן, שסט).
רבי נחמן אף דיבר על החשיבות הגדולה שיש בקניית ספרו זה: "ואמר שכל אדם צריך להשתדל לקנות הספר שלו, ומי שאין לו במה לקנות וכו', ימכור כר מתחת ראשו ויקנה הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמט), וניבא כי בעתיד יהיה הספר מבוקש מאד ויודפס פעמים רבות: "ואמר שהספר שלו יהיה חשוב מאד, ויבקשוהו ויחפשוהו מאד, ויודפס ויחזור ויודפס כמה וכמה פעמים, ויהיה חשוב מאד..." (שם). בנוסף, אמר רבי נחמן שעצם החזקת ספריו בבית יש בה סגולה לעשירות (וכוונתו היתה לספר ליקוטי מוהר"ן שהוא היחיד שנדפס בחייו): "ואמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ספריו, כי אפילו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה, כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמור גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות" (חיי מוהר"ן, שנה), וזירז בפועל עשירים לקנות את ספרו כדי שתישמר עשירותם, וכפי שמסופר (שם): "והזכיר אז עשיר אחד, שהיה יודעו ומכירו, ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו, כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקיים עשירותו".
לספרו זה קיבל רבי נחמן מברסלב הסכמות מגדולי צדיקי הדור, אך מחמת ענוותנותו לא רצה להדפיס את ההסכמות (ראה הקדמת רבי נתן לספר). הסכמות אלו נדפסו במהדורות הבאות, בין ההסכמות אנו מוצאים גדולי הצדיקים שמפליגים בגודל קדושתו של רבי נחמן. ה"חוזה" מלובלין מכתיר אותו בתארים: "הרב המאור הגדול, איש קדוש, מופת הדור, נר ישראל, פטיש החזק, עמוד הימיני" וכותב עליו "האי גברא רבא לא צריך לדידי ולא לדכוותי". המגיד מקוז'ניץ כותב עליו: "הרב המאור הגדול, בנן של קדושים, מופת הדור, גדול מרבן שמו, נודע בשערים", ורבי אברהם חיים מזלאטשוב בעל "אורח לחיים" מכנהו: "אדם גדול בענקים".
חתימה בדף השער: "אליעזר יעקב שד"ר" [ראה פריט 101]. הגהה קצרה בדף קטו/1: "עיין בפרדס רמונים.... ולא יקשא לך כלל".
עותק שלם. [1], קס [צ"ל: קסב] דף. 20 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים; מרבית הדפים במצב טוב ומספר דפים במצב בינוני. כתמים. כתמי ופגמי רטיבות בחלק מהדפים. נקבי עש בדף השער וסימני עש משוקמים במקומות נוספים. קרעים ופגמים בדף השער, משוקמים באופן מקצועי, עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים ופגמים בשולי דפים נוספים (בעיקר בדפים הראשונים ואחרונים), משוקמים באופן מקצועי. חיתוך דפים על גבול הטקסט עם פגיעה קלה במסגרת השער ובכותרות דפים נוספים. כריכת עור חדשה, מהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 284.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $12,000
לא נמכר
ספר קיצור ליקוטי מהר"ן, "מלא מוסר ויראת ה' והנהגות טובות וישרות, נפלאות ונוראות, היוצאים מן המאמרים הנפלאים, המובאים בספר הגדול ליקוטי מוהר"ן", מתורת רבי נחמן מברסלב, בעריכת תלמידו רבי נתן שטרנהרץ – מוהרנ"ת מברסלב. [ברסלב, תקפ"א 1821. נדפס בדפוס הביתי של רבי נתן]. מהדורה שניה.
בספר שלפנינו ליקט רבי נתן מתוך הספר "ליקוטי מוהר"ן" של רבו הגדול, את העניינים המעשיים השייכים לעבודת ה'. הערכים שבספר נערכו ע"פ סדר התורות שב"ליקוטי מוהר"ן" (ולא ע"פ סדר הא-ב כפי שעשה בספרו "ליקוטי עצות"). הספר שלפנינו נדפס לאחר פטירת רבי נחמן, אך כתיבתו החלה בחייו בשנת תקס"ה. על כך מספר רבי נתן בהקדמתו לספר: "כי רוב דברי הכרך הזה היו למראה עיני רבינו זצוק"ל והוטבו בעיניו". בספרו "ימי מוהרנ"ת" הוא מפרט יותר על כך: "בשנת תקס"ה... צוה עלי ללקט מתורותיו העצות והע[ו]בדא שיוצא מכל תורה ותורה... והוטב בעיניו, והוא הספר 'קצור לקוטי מוהר"ן'. כשקרא בו, נענע בראשו ואמר בזה הלשון: א שיין צעטיל [=פתקה יפה], והבנתי שהוטבו מאד בעיניו הדברים הנאמרים שם, והיה כוסף מאד שנזכה לקימם באמת. אשרי שיאחז בהם" (מהדורת ירושלים תשמ"ב, עמ' יב, אות ז).
את המהדורה הראשונה של הספר הדפיס רבי נתן במאהלוב בקיץ תקע"א, בתוך שנת האבל על רבו. את המהדורה שלפנינו הדפיס כעשור לאחר מכן, בבית הדפוס שהקים רבי נתן בביתו בברסלב (את הדפוס הקים רבי נתן בשנת תקע"ט והוא נסגר עקב הלשנה בשנת תקפ"ד). במהדורה שלפנינו נוספו בהקדמה מספר שורות בסוגריים.
פז דף. 13 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. נזקי עש וקרעים בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (כ-10 מהדפים הראשונים ודפים בודדים נוספים באמצע ובסוף עברו שיקום מקצועי), עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
מקום ושנת הדפוס על פי: ג' שלום, אלה שמות ספרי מוהר"ן, ירושלם תרפ"ח, עמ' 33; א' יערי, לקוטים ביבליוגרפיים-קרית ספר, כרך יג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ' 532.
סטפנסקי חסידות, מס' 525.
בספר שלפנינו ליקט רבי נתן מתוך הספר "ליקוטי מוהר"ן" של רבו הגדול, את העניינים המעשיים השייכים לעבודת ה'. הערכים שבספר נערכו ע"פ סדר התורות שב"ליקוטי מוהר"ן" (ולא ע"פ סדר הא-ב כפי שעשה בספרו "ליקוטי עצות"). הספר שלפנינו נדפס לאחר פטירת רבי נחמן, אך כתיבתו החלה בחייו בשנת תקס"ה. על כך מספר רבי נתן בהקדמתו לספר: "כי רוב דברי הכרך הזה היו למראה עיני רבינו זצוק"ל והוטבו בעיניו". בספרו "ימי מוהרנ"ת" הוא מפרט יותר על כך: "בשנת תקס"ה... צוה עלי ללקט מתורותיו העצות והע[ו]בדא שיוצא מכל תורה ותורה... והוטב בעיניו, והוא הספר 'קצור לקוטי מוהר"ן'. כשקרא בו, נענע בראשו ואמר בזה הלשון: א שיין צעטיל [=פתקה יפה], והבנתי שהוטבו מאד בעיניו הדברים הנאמרים שם, והיה כוסף מאד שנזכה לקימם באמת. אשרי שיאחז בהם" (מהדורת ירושלים תשמ"ב, עמ' יב, אות ז).
את המהדורה הראשונה של הספר הדפיס רבי נתן במאהלוב בקיץ תקע"א, בתוך שנת האבל על רבו. את המהדורה שלפנינו הדפיס כעשור לאחר מכן, בבית הדפוס שהקים רבי נתן בביתו בברסלב (את הדפוס הקים רבי נתן בשנת תקע"ט והוא נסגר עקב הלשנה בשנת תקפ"ד). במהדורה שלפנינו נוספו בהקדמה מספר שורות בסוגריים.
פז דף. 13 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. נזקי עש וקרעים בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (כ-10 מהדפים הראשונים ודפים בודדים נוספים באמצע ובסוף עברו שיקום מקצועי), עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
מקום ושנת הדפוס על פי: ג' שלום, אלה שמות ספרי מוהר"ן, ירושלם תרפ"ח, עמ' 33; א' יערי, לקוטים ביבליוגרפיים-קרית ספר, כרך יג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ' 532.
סטפנסקי חסידות, מס' 525.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מהאדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. זיטומיר, תרכ"ג 1863. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא. מהדורה ראשונה.
בעותק שלפנינו מופיע דף שער נוסף ("קדם שער") מלבד השער הרגיל. שער זה אינו נמצא ברוב העותקים ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת למברג): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[4], ג-קיז דף. כולל דף "קדם שער" שנכרך אחרי השער הרגיל. שיבוש בסדר דפים קיא-קיד. 26 ס"מ. מצב כללי טוב. נייר איכותי. שוליים רחבים. כתמים. קרעים משוקמים בשולי דף השער ודף ההסכמות, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש וקרעים משוקמים בשני הדפים האחרונים. כפי הנראה, מספר דפים הושלמו מעותק אחר. במספר דפים השלמת השוליים במילוי נייר, לצורך התאמה לשאר הדפים. כריכת עור מהודרת, חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19.
בעותק שלפנינו מופיע דף שער נוסף ("קדם שער") מלבד השער הרגיל. שער זה אינו נמצא ברוב העותקים ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת למברג): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[4], ג-קיז דף. כולל דף "קדם שער" שנכרך אחרי השער הרגיל. שיבוש בסדר דפים קיא-קיד. 26 ס"מ. מצב כללי טוב. נייר איכותי. שוליים רחבים. כתמים. קרעים משוקמים בשולי דף השער ודף ההסכמות, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש וקרעים משוקמים בשני הדפים האחרונים. כפי הנראה, מספר דפים הושלמו מעותק אחר. במספר דפים השלמת השוליים במילוי נייר, לצורך התאמה לשאר הדפים. כריכת עור מהודרת, חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
ספר אור הגנוז – חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני – ספר וזאת ליהודה – חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. למברג [לבוב], תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
הסכמות גדולי החסידות, ביניהן ההסכמה היחידה על ספר של האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש. בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק ורבי דוד מטולנא – המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל נכד המחבר נכתב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי – כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי שיסכימו על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי). הספר שלפנינו זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות בדורו. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש בעל "צמח צדק". כן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל, בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק ורבי דוד מטולנא, אחיינו – רבי יצחק יעקב מאקארוב, והסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בשער ובמספר דפים חותמות של האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא ובנו האדמו"ר רבי יצחק מאיר מסיגעט.
האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא (נפטר תש"א), בן האדמו"ר רבי ברוך האגר מוויז'ניץ. בשנת תרנ"ג התיישב בבורשא שבחבל מארמארוש, שם הקים את חצרו שמנתה מאות חסידים, נודע כלמדן מופלג ובקי בחכמת הקבלה, כפועל ישועות ובעל צדקה גדול. בנו רבי יצחק מאיר מילא את מקום אביו באדמו"רות בעיר סיגעט, עד שנספה בשואה עם משפחתו.
חלק א': [1], יב; פד דף; חלק ב' (שער נפרד): לג דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים. בלאי קל. נקבי עש בודדים בדפים הראשונים. כריכה מקורית, בלויה.
סטפנסקי חסידות, מס' 21.
הסכמות גדולי החסידות, ביניהן ההסכמה היחידה על ספר של האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש. בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק ורבי דוד מטולנא – המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל נכד המחבר נכתב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי – כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי שיסכימו על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי). הספר שלפנינו זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות בדורו. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש בעל "צמח צדק". כן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל, בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק ורבי דוד מטולנא, אחיינו – רבי יצחק יעקב מאקארוב, והסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בשער ובמספר דפים חותמות של האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא ובנו האדמו"ר רבי יצחק מאיר מסיגעט.
האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא (נפטר תש"א), בן האדמו"ר רבי ברוך האגר מוויז'ניץ. בשנת תרנ"ג התיישב בבורשא שבחבל מארמארוש, שם הקים את חצרו שמנתה מאות חסידים, נודע כלמדן מופלג ובקי בחכמת הקבלה, כפועל ישועות ובעל צדקה גדול. בנו רבי יצחק מאיר מילא את מקום אביו באדמו"רות בעיר סיגעט, עד שנספה בשואה עם משפחתו.
חלק א': [1], יב; פד דף; חלק ב' (שער נפרד): לג דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים. בלאי קל. נקבי עש בודדים בדפים הראשונים. כריכה מקורית, בלויה.
סטפנסקי חסידות, מס' 21.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $10,000
הערכה: $20,000 - $30,000
לא נמכר
משנה תורה להרמב"ם, עם השגות הראב"ד, ועם פירוש "כסף משנה", מאת רבינו יוסף קארו. כרך שלישי (מתוך ארבעה), חלקים הפלאה – טהרה. ונציה, של"ד [1574]. דפוס בראגאדין. מהדורה ראשונה של "כסף משנה".
העותק של המקובל רבי גדליה חיון, חותנו של הרש"ש, מייסד ישיבת המקובלים "בית אל". במרכז דף השער רישום בכתב-יד: "זה של הרב הכולל כמו"ה גדליה חייון נר"ו יצ"ו", לצד שנת ההדפסה נוסף הרישום "פה ירושלים עה"ק תובב"א". בשולי דף השער, למעלה, רישום נוסף (מחוק בחלקו): "זה הספר ל[--] כמוה"ר גדליה [חיון נר"ו] מגן אלו[--] בע[זרו]".
רבי גדליה חיון (נפטר בשנת תקי"א), מקובל אלוקי ו"בעל מופת". רבו וחמיו של גדול המקובלים רבי שלום שרעבי (הרש"ש). ייסד את ישיבת המקובלים "בית א-ל" בירושלים בשנת תצ"ז, ועמד בראשותה עד לפטירתו בשנת תקי"א. גדולי המקובלים שבירושלים למדו בישיבה זו, בהם רבי גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט. גם החיד"א היה תלמידו, והוא כותב על קדושתו וחסידותו: "מהר"ר גדלי חיון ז"ל, הוא הקדוש... תמיד היה מוסיף קדושה, ועסק בחכמת האמת וכוונות רבינו האר"י ז"ל בכל כחו... והכל בקדושה והתבודדות ופרישות, ובדורנו היה חסיד מופלג מאד, ומתפלל על החולים, וזמנין [לפעמים] דלחולה אומרים לו בחלום שניצול בעבור תפילת החסיד זי"ע" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ג'). החיד"א מביא דברים בשמו בחיבוריו, כשהוא מכנהו "הרב החסיד", "עיר וקדיש", "הרב החסיד המופלא", ועוד.
הגהות הראב"ד בכרך שלפנינו מוספרו בכתב-יד, בכתיבה ספרדית עתיקה (במספור: תרנ"ד-א'תקע"ז).
[20], תנא, [1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. נקבי עש בחלק מהדפים. קרעים בדף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. דף השער והדף האחרון מחוזקים בנייר דבק. איור האישה שבסמל המדפיס שמעבר לשער גורד בחלקו. חלק מהדפים כהים ומוכתמים. כריכה חדשה.
העותק של המקובל רבי גדליה חיון, חותנו של הרש"ש, מייסד ישיבת המקובלים "בית אל". במרכז דף השער רישום בכתב-יד: "זה של הרב הכולל כמו"ה גדליה חייון נר"ו יצ"ו", לצד שנת ההדפסה נוסף הרישום "פה ירושלים עה"ק תובב"א". בשולי דף השער, למעלה, רישום נוסף (מחוק בחלקו): "זה הספר ל[--] כמוה"ר גדליה [חיון נר"ו] מגן אלו[--] בע[זרו]".
רבי גדליה חיון (נפטר בשנת תקי"א), מקובל אלוקי ו"בעל מופת". רבו וחמיו של גדול המקובלים רבי שלום שרעבי (הרש"ש). ייסד את ישיבת המקובלים "בית א-ל" בירושלים בשנת תצ"ז, ועמד בראשותה עד לפטירתו בשנת תקי"א. גדולי המקובלים שבירושלים למדו בישיבה זו, בהם רבי גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט. גם החיד"א היה תלמידו, והוא כותב על קדושתו וחסידותו: "מהר"ר גדלי חיון ז"ל, הוא הקדוש... תמיד היה מוסיף קדושה, ועסק בחכמת האמת וכוונות רבינו האר"י ז"ל בכל כחו... והכל בקדושה והתבודדות ופרישות, ובדורנו היה חסיד מופלג מאד, ומתפלל על החולים, וזמנין [לפעמים] דלחולה אומרים לו בחלום שניצול בעבור תפילת החסיד זי"ע" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ג'). החיד"א מביא דברים בשמו בחיבוריו, כשהוא מכנהו "הרב החסיד", "עיר וקדיש", "הרב החסיד המופלא", ועוד.
הגהות הראב"ד בכרך שלפנינו מוספרו בכתב-יד, בכתיבה ספרדית עתיקה (במספור: תרנ"ד-א'תקע"ז).
[20], תנא, [1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. נקבי עש בחלק מהדפים. קרעים בדף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. דף השער והדף האחרון מחוזקים בנייר דבק. איור האישה שבסמל המדפיס שמעבר לשער גורד בחלקו. חלק מהדפים כהים ומוכתמים. כריכה חדשה.
קטגוריה
עותקים מיוחסים לגדולי הדורות וגדולי החסידות – חתימות וחותמות, רישומים והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $8,000
הערכה: $20,000 - $30,000
לא נמכר
ספר פני יהושע על הש"ס, מאת רבי יעקב יושע אב"ד מיץ, לבוב ופרנקפורט. סט שלם בן ארבעה כרכים, שנדפסו בפרנקפורט ובפיורדא בסביבות השנים תקי"ב-תק"מ 1752-1780. מהדורה שניה של שלשת החלקים הראשונים, ומהדורה ראשונה של חלק ד'.
בשער הכרך השני: חתימות ידם של גדולי חכמי ה"קלויז" הנודע בבראד (ברודי), בתקופת הנודע ביהודה והבעש"ט (במאה ה-18): רבי חיים צאנזר, רבי דוד טעבלי מבראד (לימים, אב"ד ליסא), ורבי מנחם נחום היילפרין (לימים, אב"ד קונסטנטין-ישן) בן-בנו של רבי חיים צאנזר.
ארבעה כרכים: • חלק ראשון, על מסכת ברכות וסדר מועד. פרנקפורט דמיין, [מהדורה שניה עם תיקונים, שכנראה נדפסה עוד בחיי המחבר – המוזכר בשער בברכת החיים "נר"ו" - בין השנים תקי"ב-תקט"ז]. • חלק שני, על מסכתות כתובות, גיטין וקידושין. פיורדא, [תקכ"ו 1766. מהדורה שניה]. • חלק שלישי, על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא. פיורדא, [תקל"ט 1779. מהדורה שניה]. • חלק רביעי, על מסכתות חולין, מכות ושבועות, ועל שו"ע חושן משפט. פיורדא, [תק"מ 1780. מהדורה ראשונה].
חתימות ורישומי בעלות בכל הכרכים, מרבנים ובתי מדרש בווילקומיר ואניקשט (עיירות מפורסמות בליטא), ומעט הגהות בכתב-יד. בשער החלק השני (על מסכת כתובות): שתי חתימות יד-קדשו של הגאון המקובל רבי חיים צאנזר ראש חכמי הקלויז, החותם: "הק' חיים", "הק' חיים מצאנז"; חתימת ידו של הגאון רבי דוד טעבלי מבראד: "דוד הוא הק' טעבלי מבראד" [שהיה אף הוא מחכמי הקלויז בברודי באותה תקופה, קודם שעבר לכהן ברבנות ליסא]; חתימות רבות של רבי מנחם נחום היילפרין מבראד, בן-בנו של רבי חיים צאנזר הנ"ל.
הגאון המקובל רבי חיים צאנזר (ת"פ-תקמ"ג), איש אלוקים קדוש, גאון ומקובל. מגדולי חכמי הקלויז המפורסם בברודי. רבי חיים עמד בראש חכמי הקלויז עוד משנת תק"ה, בתקופה בה למדו ב"קלויז" רבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט) וה"נודע ביהודה". עסק הרבה בלימוד תורת הקבלה, ובתפלות עם כוונות וייחודים, והרבה בסיגופים ותעניות. את כתבי האר"י למד בחברותא עם ידידו בעל ה"נודע ביהודה". התכתבות הלכתית ביניהם נדפסה בשו"ת "נודע ביהודה", בביטויי חיבה והערצה הדדיים.
הבעש"ט הפליג בגדולתו עד מאד, למרות שרבי חיים עצמו לא קיבל את דרכו של הבעש"ט, ועל פי מסורות שונות אף התנגד לה בחריפות. אך הבעש"ט שהעריצו מאד, קיבל באהבה את התנגדותו, והרבה לדבר במעלתו. מסורת חסידית מספרת שרבי חיים שלח את רבי משה אוסטרר, בעל "ערוגת הבושם", מגדולי הקלויז בברודי, לתהות על קנקנו של הבעש"ט. כשנפרד רבי משה מהבעש"ט, ביקש ממנו הבעש"ט, שבבואו לרבי חיים, שיספר לו את כל הדברים התמוהים שראה אצלו, כדי שימלא רבי חיים את פיו שחוק, היות ורבי חיים מעולם לא מילא פיו שחוק, כי הוא משורש נשמתו של רבן יוחנן בן זכאי, שאמר שאסור לאדם למלא פיו שחוק בעולם הזה, "ומי שיעשה לו נחת רוח שישחוק, יקנה לו עולם הבא" (שמן הטוב, פיוטרקוב תרס"ה). במקור אחר מסופר כי הבעש"ט שלח אליו את תלמידיו הקדושים שיספרו לו מעשיות ומופתים ממנו כדי שישחק, ואמר: "שכל הפמליא של מעלה שמחין כשהוא שמח וטוב לב" (גדולת רבינו ישראל בעל שם טוב, שאמלויא תש"א). האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש בעל "דרכי תשובה" מספר בספרו "תפארת בנים" (פרשת דברים) כי הבעש"ט שלח אליו את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי חיים שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", נולדו בניו הקדושים רבי פנחס בעל ה"הפלאה" ורבי שמעלקא מניקלשבורג (ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ"א, דף קלו/2).
בספר "שבחי הבעש"ט" מובא (כנזכר לעיל) כי הבעש"ט אמר עליו שהוא ניצוץ מנשמתו של התנא רבן יוחנן בן זכאי. תלמידו המגיד ממעזריטש אמר, שרבי חיים צאנזר אף היה דומה בצורתו לרבן יוחנן בן זכאי (שבחי הבעש"ט, מהדורת רובינשטיין, עמ' 304). רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות יעקב יוסף", מביא בספריו הקדושים בכמה מקומות מדברי תורתו של רבי חיים צאנזר. ראה למשל בספרו "כתונת פסים" (פרשת תזריע) הכותב: "וכן שמעתי בשם מחותני הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר". רבי צבי, בנו של רבי חיים צאנזר היה חתנו של ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם המשותפת התייתמה מאמה בינקותה ונתגדלה בבית זקנה ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם זו נישאה לימים להאדמו"ר רבי אברהם דוב בער אויערבך אב"ד חמלניק, שהיה מגדולי החסידות בדורו, והסתופף בצעירותו בצילו של הבעש"ט.
השפעתו הייתה רבה בגלילות לבוב וברודי. רבי חיים היה מעורב בפרשה הידועה של "הגט מקליווא". כמו כן היה מעורב בפולמוס ה"קמיעות" שפרץ בין רבי יעקב עמדין לרבי יהונתן אייבשיץ, והיה סבור כדעתו של רבי יעקב עמדין. מכתביו הרבים נדפסו ספרים בודדים: הגהותיו על שלחן ערוך אורח חיים (ז'יטומיר תרכ"א), "נאדר בקודש" על מסכת אבות (לבוב תרכ"ב).
רבי מנחם נחום היילפרין – החתום פעמים רבות באותו דף השער – הוא בנו של הגאון הקדוש רבי שמואל אהרן אב"ד מאצייב, בנו של רבי חיים צאנזר. רבי מנחם נחום כיהן כרבה של קונסטנטין-ישן ומנוחתו כבוד בברודי. שמו בישראל נקרא כנראה על שם סביו-זקנו רבי מנחם נחום אבי רבי חיים, ושם המשפחה כנראה הגיע ממשפחת אם-אביו אשת רבי חיים, שהיתה בתו של רבי יוסף היילפרין מבראד.
הגאון הנודע רבי דוד טעבלי אב"ד ליסא (נפטר טבת תקנ"ג 1792), מגדולי ה"קלויז" בברודי. בנו של רבי נתן נטע אב"ד ברודי. מגאוני הדור בתקופת הנודע ביהודה, ואחד מ"עשרה חכמי בראד" שהיו מעורבים בפרשת הגט מקליווא. כיהן ברבנות בזסלב ובהורחוב (הסמוכה לברודי), ובשנת תקל"ו עבר לכהן ברבנות ליסא. כל גדולי הדור סרו למשמעתו והוא נשא ונתן בהלכה עם גדולי הדור ובפרט עם הגאונים הנודע ביהודה, רבי משולם איגרא, רבי חיים כהן מלבוב, רבי מאיר פוזנר משוטלנד בעל ה"בית מאיר", רבי מאיר ווייל מברלין ורבי עקיבא איגר [שהיה מתלמידיו החביבים, כאשר למד אצלו בימי ילדותו בעיר ליסא]. אחד מתלמידיו המפורסמים הוא הגאון הנודע רבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם".
רבי דוד טעבלי פעל רבות להשקטת הפולמוס נגד תנועת החסידות, ודבריו היו נשמעים בין גדולי דורו. בספרות ההיסטורית של חסידי פולין מופיעים שני סיפורים בהקשר לכך: בספר "שם הגדולים החדש" (מערכת גדולים, אות פ', ערך רבי פנחס בעל ה"הפלאה") מביא בשם רבי צבי הירש הלוי בעל "ליקוטי צבי", שיש בידו מכתב שכתב בעל ההפלאה לרבי דוד טעבלי מליסא, בו הוא מבקש מרבי דוד טעבלי שיפנה לרבי יוסף מפוזנא חתן הנודע ביהודה, שיבקש מחותנו אב"ד פראג שלא יצער את הרב הקדוש רבי מיכל מזלוטשוב, "כי אחי הגאון החסיד מו"ה שמעלקי זצ"ל מניקלשבורג העיד עליו שכל כוונותיו לשם שמים, לכן אל יבטל אותו צדיק מעבודתו". במקום אחר מסופר: "כי כאשר חלק הגאון הנודע ביהודה על ספר תולדות יעקב יוסף ורצה לגזור החרם שישרפו הספר, כתבו הה"ק הרבי ר' שמעלקא ואחיו בעל ההפלאה אל הגאון ר' טעבלי מליסא ובקשו ממנו שהוא ישתיק המחלוקת, וכתב הגאון רבי טעבלי מכתב להנודע ביהודה לאמור: אל תתגרה בתלמידי הבעש"ט ותלמידי המגיד ממעזריטש, הגם שאין דרכיהם דרכנו, מכל מקום כוונתם רצויה לשמים והנח להם, והנודע ביהודה נשא פנים לדבריו ושתק" (שמן הטוב, פיעטרקוב תרס"ה, עמ' 94, אות פה, בשם הקדמת ספר נפש דוד). בספרו "נפש דוד" על התורה, שנדפס בפרמישלה תרל"ח (1878), מביא רבי דוד טעבלי רעיון בשמו של המגיד ממזריטש: "וע"ד הרמז הנה שמעתי אומרים בשם הרב המגיד ר' דוב בער ממעזריטש זצוק"ל..." (נפש דוד, פרשת וירא, דף ו/1).
חלק א': [1], נב; סו; נ; לו; כז; כח; י, [1] דף. חלק ב': ד, ריד, ריט-רצו, כג דף. חלק ג': [2], קנב, [2] דף. חלק ד': [1], פא דף.
4 כרכים. כ-31 ס"מ. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. בלאי וכתמים. מעט עקבות עש. פגימות והדבקות נייר בשולי כמה דפים. כריכות עתיקות זהות, עם חיפוי נייר צבעוני. פינות ושדרות עור. הכריכות מעט בלויות ופגומות.
מצורף אישור הרב יצחק ישעיה ווייס – המעיד על זיהוי החתימות של רבי חיים צאנזר, רבי דוד טעבלי מבראד ורבי מנחם נחום היילפרין אב"ד קונסטנטין-ישן.
בשער הכרך השני: חתימות ידם של גדולי חכמי ה"קלויז" הנודע בבראד (ברודי), בתקופת הנודע ביהודה והבעש"ט (במאה ה-18): רבי חיים צאנזר, רבי דוד טעבלי מבראד (לימים, אב"ד ליסא), ורבי מנחם נחום היילפרין (לימים, אב"ד קונסטנטין-ישן) בן-בנו של רבי חיים צאנזר.
ארבעה כרכים: • חלק ראשון, על מסכת ברכות וסדר מועד. פרנקפורט דמיין, [מהדורה שניה עם תיקונים, שכנראה נדפסה עוד בחיי המחבר – המוזכר בשער בברכת החיים "נר"ו" - בין השנים תקי"ב-תקט"ז]. • חלק שני, על מסכתות כתובות, גיטין וקידושין. פיורדא, [תקכ"ו 1766. מהדורה שניה]. • חלק שלישי, על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא. פיורדא, [תקל"ט 1779. מהדורה שניה]. • חלק רביעי, על מסכתות חולין, מכות ושבועות, ועל שו"ע חושן משפט. פיורדא, [תק"מ 1780. מהדורה ראשונה].
חתימות ורישומי בעלות בכל הכרכים, מרבנים ובתי מדרש בווילקומיר ואניקשט (עיירות מפורסמות בליטא), ומעט הגהות בכתב-יד. בשער החלק השני (על מסכת כתובות): שתי חתימות יד-קדשו של הגאון המקובל רבי חיים צאנזר ראש חכמי הקלויז, החותם: "הק' חיים", "הק' חיים מצאנז"; חתימת ידו של הגאון רבי דוד טעבלי מבראד: "דוד הוא הק' טעבלי מבראד" [שהיה אף הוא מחכמי הקלויז בברודי באותה תקופה, קודם שעבר לכהן ברבנות ליסא]; חתימות רבות של רבי מנחם נחום היילפרין מבראד, בן-בנו של רבי חיים צאנזר הנ"ל.
הגאון המקובל רבי חיים צאנזר (ת"פ-תקמ"ג), איש אלוקים קדוש, גאון ומקובל. מגדולי חכמי הקלויז המפורסם בברודי. רבי חיים עמד בראש חכמי הקלויז עוד משנת תק"ה, בתקופה בה למדו ב"קלויז" רבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט) וה"נודע ביהודה". עסק הרבה בלימוד תורת הקבלה, ובתפלות עם כוונות וייחודים, והרבה בסיגופים ותעניות. את כתבי האר"י למד בחברותא עם ידידו בעל ה"נודע ביהודה". התכתבות הלכתית ביניהם נדפסה בשו"ת "נודע ביהודה", בביטויי חיבה והערצה הדדיים.
הבעש"ט הפליג בגדולתו עד מאד, למרות שרבי חיים עצמו לא קיבל את דרכו של הבעש"ט, ועל פי מסורות שונות אף התנגד לה בחריפות. אך הבעש"ט שהעריצו מאד, קיבל באהבה את התנגדותו, והרבה לדבר במעלתו. מסורת חסידית מספרת שרבי חיים שלח את רבי משה אוסטרר, בעל "ערוגת הבושם", מגדולי הקלויז בברודי, לתהות על קנקנו של הבעש"ט. כשנפרד רבי משה מהבעש"ט, ביקש ממנו הבעש"ט, שבבואו לרבי חיים, שיספר לו את כל הדברים התמוהים שראה אצלו, כדי שימלא רבי חיים את פיו שחוק, היות ורבי חיים מעולם לא מילא פיו שחוק, כי הוא משורש נשמתו של רבן יוחנן בן זכאי, שאמר שאסור לאדם למלא פיו שחוק בעולם הזה, "ומי שיעשה לו נחת רוח שישחוק, יקנה לו עולם הבא" (שמן הטוב, פיוטרקוב תרס"ה). במקור אחר מסופר כי הבעש"ט שלח אליו את תלמידיו הקדושים שיספרו לו מעשיות ומופתים ממנו כדי שישחק, ואמר: "שכל הפמליא של מעלה שמחין כשהוא שמח וטוב לב" (גדולת רבינו ישראל בעל שם טוב, שאמלויא תש"א). האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש בעל "דרכי תשובה" מספר בספרו "תפארת בנים" (פרשת דברים) כי הבעש"ט שלח אליו את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי חיים שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", נולדו בניו הקדושים רבי פנחס בעל ה"הפלאה" ורבי שמעלקא מניקלשבורג (ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ"א, דף קלו/2).
בספר "שבחי הבעש"ט" מובא (כנזכר לעיל) כי הבעש"ט אמר עליו שהוא ניצוץ מנשמתו של התנא רבן יוחנן בן זכאי. תלמידו המגיד ממעזריטש אמר, שרבי חיים צאנזר אף היה דומה בצורתו לרבן יוחנן בן זכאי (שבחי הבעש"ט, מהדורת רובינשטיין, עמ' 304). רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות יעקב יוסף", מביא בספריו הקדושים בכמה מקומות מדברי תורתו של רבי חיים צאנזר. ראה למשל בספרו "כתונת פסים" (פרשת תזריע) הכותב: "וכן שמעתי בשם מחותני הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר". רבי צבי, בנו של רבי חיים צאנזר היה חתנו של ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם המשותפת התייתמה מאמה בינקותה ונתגדלה בבית זקנה ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם זו נישאה לימים להאדמו"ר רבי אברהם דוב בער אויערבך אב"ד חמלניק, שהיה מגדולי החסידות בדורו, והסתופף בצעירותו בצילו של הבעש"ט.
השפעתו הייתה רבה בגלילות לבוב וברודי. רבי חיים היה מעורב בפרשה הידועה של "הגט מקליווא". כמו כן היה מעורב בפולמוס ה"קמיעות" שפרץ בין רבי יעקב עמדין לרבי יהונתן אייבשיץ, והיה סבור כדעתו של רבי יעקב עמדין. מכתביו הרבים נדפסו ספרים בודדים: הגהותיו על שלחן ערוך אורח חיים (ז'יטומיר תרכ"א), "נאדר בקודש" על מסכת אבות (לבוב תרכ"ב).
רבי מנחם נחום היילפרין – החתום פעמים רבות באותו דף השער – הוא בנו של הגאון הקדוש רבי שמואל אהרן אב"ד מאצייב, בנו של רבי חיים צאנזר. רבי מנחם נחום כיהן כרבה של קונסטנטין-ישן ומנוחתו כבוד בברודי. שמו בישראל נקרא כנראה על שם סביו-זקנו רבי מנחם נחום אבי רבי חיים, ושם המשפחה כנראה הגיע ממשפחת אם-אביו אשת רבי חיים, שהיתה בתו של רבי יוסף היילפרין מבראד.
הגאון הנודע רבי דוד טעבלי אב"ד ליסא (נפטר טבת תקנ"ג 1792), מגדולי ה"קלויז" בברודי. בנו של רבי נתן נטע אב"ד ברודי. מגאוני הדור בתקופת הנודע ביהודה, ואחד מ"עשרה חכמי בראד" שהיו מעורבים בפרשת הגט מקליווא. כיהן ברבנות בזסלב ובהורחוב (הסמוכה לברודי), ובשנת תקל"ו עבר לכהן ברבנות ליסא. כל גדולי הדור סרו למשמעתו והוא נשא ונתן בהלכה עם גדולי הדור ובפרט עם הגאונים הנודע ביהודה, רבי משולם איגרא, רבי חיים כהן מלבוב, רבי מאיר פוזנר משוטלנד בעל ה"בית מאיר", רבי מאיר ווייל מברלין ורבי עקיבא איגר [שהיה מתלמידיו החביבים, כאשר למד אצלו בימי ילדותו בעיר ליסא]. אחד מתלמידיו המפורסמים הוא הגאון הנודע רבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם".
רבי דוד טעבלי פעל רבות להשקטת הפולמוס נגד תנועת החסידות, ודבריו היו נשמעים בין גדולי דורו. בספרות ההיסטורית של חסידי פולין מופיעים שני סיפורים בהקשר לכך: בספר "שם הגדולים החדש" (מערכת גדולים, אות פ', ערך רבי פנחס בעל ה"הפלאה") מביא בשם רבי צבי הירש הלוי בעל "ליקוטי צבי", שיש בידו מכתב שכתב בעל ההפלאה לרבי דוד טעבלי מליסא, בו הוא מבקש מרבי דוד טעבלי שיפנה לרבי יוסף מפוזנא חתן הנודע ביהודה, שיבקש מחותנו אב"ד פראג שלא יצער את הרב הקדוש רבי מיכל מזלוטשוב, "כי אחי הגאון החסיד מו"ה שמעלקי זצ"ל מניקלשבורג העיד עליו שכל כוונותיו לשם שמים, לכן אל יבטל אותו צדיק מעבודתו". במקום אחר מסופר: "כי כאשר חלק הגאון הנודע ביהודה על ספר תולדות יעקב יוסף ורצה לגזור החרם שישרפו הספר, כתבו הה"ק הרבי ר' שמעלקא ואחיו בעל ההפלאה אל הגאון ר' טעבלי מליסא ובקשו ממנו שהוא ישתיק המחלוקת, וכתב הגאון רבי טעבלי מכתב להנודע ביהודה לאמור: אל תתגרה בתלמידי הבעש"ט ותלמידי המגיד ממעזריטש, הגם שאין דרכיהם דרכנו, מכל מקום כוונתם רצויה לשמים והנח להם, והנודע ביהודה נשא פנים לדבריו ושתק" (שמן הטוב, פיעטרקוב תרס"ה, עמ' 94, אות פה, בשם הקדמת ספר נפש דוד). בספרו "נפש דוד" על התורה, שנדפס בפרמישלה תרל"ח (1878), מביא רבי דוד טעבלי רעיון בשמו של המגיד ממזריטש: "וע"ד הרמז הנה שמעתי אומרים בשם הרב המגיד ר' דוב בער ממעזריטש זצוק"ל..." (נפש דוד, פרשת וירא, דף ו/1).
חלק א': [1], נב; סו; נ; לו; כז; כח; י, [1] דף. חלק ב': ד, ריד, ריט-רצו, כג דף. חלק ג': [2], קנב, [2] דף. חלק ד': [1], פא דף.
4 כרכים. כ-31 ס"מ. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. בלאי וכתמים. מעט עקבות עש. פגימות והדבקות נייר בשולי כמה דפים. כריכות עתיקות זהות, עם חיפוי נייר צבעוני. פינות ושדרות עור. הכריכות מעט בלויות ופגומות.
מצורף אישור הרב יצחק ישעיה ווייס – המעיד על זיהוי החתימות של רבי חיים צאנזר, רבי דוד טעבלי מבראד ורבי מנחם נחום היילפרין אב"ד קונסטנטין-ישן.
קטגוריה
עותקים מיוחסים לגדולי הדורות וגדולי החסידות – חתימות וחותמות, רישומים והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $10,000
הערכה: $20,000 - $30,000
נמכר ב: $112,500
כולל עמלת קונה
ספר קרבן חגיגה, מערכות על ענייני קרבנות המועדים, ועניינים שונים בהלכה ואגדה, מאת רבי משה גאלאנטי אב"ד ירושלים. ונציה, [תס"ד 1704]. מהדורה ראשונה.
בדף השער חתימת יד קדשו של רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרהא, בעל ה"מאיר נתיבים": "קניתי פ"ק הארדענקי [י]צ"ו, הק' מאיר בא"א המאה"ג מ' צ"ה [=בן אדוני אבי המאור הגדול מורנו צבי הירש] ז"ל".
בדף האחרון חותמות צנזורה ברוסית: חותמת אחת נמחקה בהדבקת נייר עליה. טקסט החותמת ברוסית, אך בשוליה נוספה בעברית המילה "אוסטרהא". חותמת צנזור נוספת מהעיר ראדיביליב (ראדזיווילוב), וחותמת צנזור נוספת.
רבי מאיר מרגליות (ת"ס/תס"ח-תק"נ), מגדולי תלמידי רבינו ישראל בעל שם טוב, וממקורביו הראשונים, עוד מהימים בהם טרם נודע והתפרסם בעולם. כבר בשנת תצ"ז היה ממקורביו של הבעש"ט. מסופר שרבו הבעש"ט ביקש ממנו שיכתוב את שמו בסידור שנהג להתפלל בו – כדי שיוכל להזכירו בתפילותיו, וכך עשה רבי מאיר. חתימתו בסידור הבעש"ט השתמרה עד לימינו (קבוצת יעקב, ברדיטשוב תרנ"ו, דף נב/2; מבית הגנזים, ברוקלין תש"ע, עמ' רל). רבי מאיר מזכיר את רבו הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) הוא כותב על מדרגת לימוד תורה לשמה: "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בספרו "מאיר נתיבים" (חלק ב', בסוף פר' ויגש), הוא מביא סגולה מרבו לביטול הכעס: "שקבלתי ממורי שסגולה נפלאה לבטל הכעס, לומר הפסוק במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך... ". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...". האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא כותב בספרו "נתיב מצוותיך" (נתיב התורה, שביל א'): "מרן אלקי הרב ישראל בן אליעזר... נתנו לו ששים גבורים, נשמות צדיקים לשמרו, ואחד מהם היה הגאון מוהר"ר מאיר נתיבים".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב, אזור ששטחו היה עצום, וכלל בתוכו גם את העיר ברודי [רבי מאיר היה אב"ד גליל לבוב, אך לא של העיר לבוב עצמה, לה היה רב משלה. לאחר שנחלקה פולין בשנת תקל"ב, התחלק אזור זה בין פולין לאוסטריה, אז היה רבי מאיר רבו של השטח הפולני]. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוינטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה. רוב ימיו היה רבי מאיר מחכמי הקלויז המפורסם בברודי. הוא היה מיודד בקשרי עבותות אהבה עם חכמי הקלויז ומרבה להביא בספרו מדבריהם.
ה"מאיר נתיבים" היה בזמנו מעמודי ההוראה בענייני תקנת עגונות. בשנת תקכ"ח נערך פוגרום באומן ובסביבותיה, שבמהלכו נרצחו אלפי יהודים. פרשה זו הביאה לפתחו שאלות רבות ומסובכות של עגונות. חלק גדול מהתשובות שבספרו "מאיר נתיבים" הן בענייני עגונות. בספרו זה הוא כותב: "והבוחן לבבות וכליות אלקים ה' הוא יודע ועד, ש[ב]בוא אלי ענין שאלת עגונה, אחזוני חיל ורתת וארכבותי דא לדא נקשן, ועיני זולגות דמעות, ואירא הרבה מאד" (סימן סב). מסופר עליו שהיה מקבל עליו תענית ביום שחתם על היתר עגונה (מאורי גליציה, ג', עמ' 940).
רבי מאיר כתב מספר חיבורים חשובים בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. סדרת ספריו נקראו בשם כולל "אור עולם", הכוללים את ספריו בהלכה דרוש וקבלה: ספרו החשוב והנודע שו"ת "מאיר נתיבים", שני חלקים (פולנאה תקנ"א), "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא תקנ"ד), "הדרך הטוב והישר" (פולנאה תקנ"ה) ו"כתנות אור" (ברדיטשוב תקע"ו).
החתימה שלפנינו היא, כפי הנראה, מהשנים בהן כיהן רבי מאיר ברבנות בהורודונקה, בחיי רבו הבעש"ט, בערך בין השנים תק"ב-תקי"ד [ראה בהסכמתו משנת תקי"ד על ספר "חידושי רבי זאב הלוי" (זולקווא תקל"א); שו"ת מאיר נתיבים, סוף סימן לא; אנצי' לחכמי גליציה, ג', עמ' 939]. בספר "שבחי הבעש"ט" מסופר מפיו של רבי מאיר, סיפור על הבעש"ט (על מדרגותיו בביטחון בה' ובפיזור מעותיו לצדקה) שלו היה עד ראיה, ושהתרחש בתקופה שגר בהורודונקה (מהדורת רובינשטיין, עמ' 246). רבי מאיר נהג להדר בכבוד אביו לאחר פטירתו, ובכל מקום שהזכיר את שם אביו רבי צבי הירש בחתימותיו, בתשובותיו ובהסכמותיו, תמיד הוסיף לשמו תואר קבוע: "המאור הגדול", וכפי שרואים גם בחתימה שלפנינו. ויתירה מכך, בספרו "כתנות אור" (ברדיטשוב תקע"ו), ספר שמונה את תרי"ג המצוות בחרוזים ובראשי תיבות, החרוזים של חלק העשין נפתחים כולם בראשי תיבות "מאיר בהמאור הגדול המופלג בתורה וביראה מוהר"ר צבי הירש זצלולה"ה".
נו דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות. קרעים קלים וסימני עש במספר דפים. חותמות בעלים. כריכת עור חדשה.
בדף השער חתימת יד קדשו של רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרהא, בעל ה"מאיר נתיבים": "קניתי פ"ק הארדענקי [י]צ"ו, הק' מאיר בא"א המאה"ג מ' צ"ה [=בן אדוני אבי המאור הגדול מורנו צבי הירש] ז"ל".
בדף האחרון חותמות צנזורה ברוסית: חותמת אחת נמחקה בהדבקת נייר עליה. טקסט החותמת ברוסית, אך בשוליה נוספה בעברית המילה "אוסטרהא". חותמת צנזור נוספת מהעיר ראדיביליב (ראדזיווילוב), וחותמת צנזור נוספת.
רבי מאיר מרגליות (ת"ס/תס"ח-תק"נ), מגדולי תלמידי רבינו ישראל בעל שם טוב, וממקורביו הראשונים, עוד מהימים בהם טרם נודע והתפרסם בעולם. כבר בשנת תצ"ז היה ממקורביו של הבעש"ט. מסופר שרבו הבעש"ט ביקש ממנו שיכתוב את שמו בסידור שנהג להתפלל בו – כדי שיוכל להזכירו בתפילותיו, וכך עשה רבי מאיר. חתימתו בסידור הבעש"ט השתמרה עד לימינו (קבוצת יעקב, ברדיטשוב תרנ"ו, דף נב/2; מבית הגנזים, ברוקלין תש"ע, עמ' רל). רבי מאיר מזכיר את רבו הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) הוא כותב על מדרגת לימוד תורה לשמה: "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בספרו "מאיר נתיבים" (חלק ב', בסוף פר' ויגש), הוא מביא סגולה מרבו לביטול הכעס: "שקבלתי ממורי שסגולה נפלאה לבטל הכעס, לומר הפסוק במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך... ". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...". האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא כותב בספרו "נתיב מצוותיך" (נתיב התורה, שביל א'): "מרן אלקי הרב ישראל בן אליעזר... נתנו לו ששים גבורים, נשמות צדיקים לשמרו, ואחד מהם היה הגאון מוהר"ר מאיר נתיבים".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב, אזור ששטחו היה עצום, וכלל בתוכו גם את העיר ברודי [רבי מאיר היה אב"ד גליל לבוב, אך לא של העיר לבוב עצמה, לה היה רב משלה. לאחר שנחלקה פולין בשנת תקל"ב, התחלק אזור זה בין פולין לאוסטריה, אז היה רבי מאיר רבו של השטח הפולני]. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוינטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה. רוב ימיו היה רבי מאיר מחכמי הקלויז המפורסם בברודי. הוא היה מיודד בקשרי עבותות אהבה עם חכמי הקלויז ומרבה להביא בספרו מדבריהם.
ה"מאיר נתיבים" היה בזמנו מעמודי ההוראה בענייני תקנת עגונות. בשנת תקכ"ח נערך פוגרום באומן ובסביבותיה, שבמהלכו נרצחו אלפי יהודים. פרשה זו הביאה לפתחו שאלות רבות ומסובכות של עגונות. חלק גדול מהתשובות שבספרו "מאיר נתיבים" הן בענייני עגונות. בספרו זה הוא כותב: "והבוחן לבבות וכליות אלקים ה' הוא יודע ועד, ש[ב]בוא אלי ענין שאלת עגונה, אחזוני חיל ורתת וארכבותי דא לדא נקשן, ועיני זולגות דמעות, ואירא הרבה מאד" (סימן סב). מסופר עליו שהיה מקבל עליו תענית ביום שחתם על היתר עגונה (מאורי גליציה, ג', עמ' 940).
רבי מאיר כתב מספר חיבורים חשובים בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. סדרת ספריו נקראו בשם כולל "אור עולם", הכוללים את ספריו בהלכה דרוש וקבלה: ספרו החשוב והנודע שו"ת "מאיר נתיבים", שני חלקים (פולנאה תקנ"א), "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא תקנ"ד), "הדרך הטוב והישר" (פולנאה תקנ"ה) ו"כתנות אור" (ברדיטשוב תקע"ו).
החתימה שלפנינו היא, כפי הנראה, מהשנים בהן כיהן רבי מאיר ברבנות בהורודונקה, בחיי רבו הבעש"ט, בערך בין השנים תק"ב-תקי"ד [ראה בהסכמתו משנת תקי"ד על ספר "חידושי רבי זאב הלוי" (זולקווא תקל"א); שו"ת מאיר נתיבים, סוף סימן לא; אנצי' לחכמי גליציה, ג', עמ' 939]. בספר "שבחי הבעש"ט" מסופר מפיו של רבי מאיר, סיפור על הבעש"ט (על מדרגותיו בביטחון בה' ובפיזור מעותיו לצדקה) שלו היה עד ראיה, ושהתרחש בתקופה שגר בהורודונקה (מהדורת רובינשטיין, עמ' 246). רבי מאיר נהג להדר בכבוד אביו לאחר פטירתו, ובכל מקום שהזכיר את שם אביו רבי צבי הירש בחתימותיו, בתשובותיו ובהסכמותיו, תמיד הוסיף לשמו תואר קבוע: "המאור הגדול", וכפי שרואים גם בחתימה שלפנינו. ויתירה מכך, בספרו "כתנות אור" (ברדיטשוב תקע"ו), ספר שמונה את תרי"ג המצוות בחרוזים ובראשי תיבות, החרוזים של חלק העשין נפתחים כולם בראשי תיבות "מאיר בהמאור הגדול המופלג בתורה וביראה מוהר"ר צבי הירש זצלולה"ה".
נו דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות. קרעים קלים וסימני עש במספר דפים. חותמות בעלים. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
עותקים מיוחסים לגדולי הדורות וגדולי החסידות – חתימות וחותמות, רישומים והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $3,000
הערכה: $5,000 - $10,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
ספר כתנות אור, תרי"ג מצוות בחרוזים ובראשי תיבות, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא, בעל "מאיר נתיבים", מגדולי תלמידי הבעש"ט, עם פירוש "שמן למאור גדול", מאת בנו רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא (שהוסיף בתחילת הספר תפילת בקשה מיוחדת שחיבר לאומרה לפני אמירת סדר המצוות). [ברדיטשוב, תקע"ו 1816. דפוס שמואל בן ישכר בער סגל]. מהדורה ראשונה.
חתימות ורישומים שונים, בהם חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי יצחק מאיר מז'ינקוב, בנו של ה"אוהב ישראל" מאפטא: "הק' יצחק מאיר באאמו"ר הרב אמ"ו מוהר"ר אברהם יהושע העשיל מאפטא, פה ק' מעזבוז יצ"ו"; חתימת נכדו האדמו"ר רבי יחיאל השל מקרילוביץ: "הק' יחיאל באאמו"ר הרב ה"ר משלם זוסיא זללה"ה בן הרב ה"ר יצחק מאיר זללה"ה החתום ביד קדשו לעיל". בדף השער עוד שתי חתימות שלו: "יחיאל העשיל"; רישומים נוספים בכתב ידו של אחד מצאצאי המחבר: "זה הספר יסד וחיבר אדוני אבי זקיני הגאון החסיד [...] הדור, תפארת ישראל, מו"ה מאיר זצללה"ה אב"ד דק' [...] וק' אוסטרהא והמדינות, שחיבר מ' מאיר נתי' [...] וס' סוד יכין ובועז"; "ק"ק אוסטרא".
הרב הקדוש רבי יצחק מאיר מאפטא-זינקוב (תקל"ו-תרט"ו), מגדולי וזקני האדמורי"ם בדורו. בנו הגדול של רבינו אברהם יהושע העשיל ה"אוהב ישראל" מאפטא, מחותנם של גדולי החסידות וסבא-רבא לשושלות חסידות רבות. כבר בחיי אביו היה ה"מוציא ומביא" בכל עניני חצר הקודש של אביו צדיק הדור, שהיתה המרכזית ביותר בין החצרות החסידיות באותו דור. לאחר פטירת אביו הגדול נהרו אחריו אלפי חסידים והוא העביר את בית-מדרשו ממעזיבוז לעיר זינקוב. כאביו התפרסם באהבת ישראל וקירב לבם של ישראל לאביהם שבשמים. ימי חייו הארוכים היו שרשרת של צדקה וחסד, היה מתפלל ופועל ישועות לכל אחד ואחד מבני-ישראל, שפנו אליו לתפילה ולישועה. היה מחותנם האהוב של גדולי החסידות בדורו (רבי ישראל מקוזניץ, רבי ישראל מרוזין, רבי משה צבי מסווראן, ועוד), ורבים מצדיקי דורו היו מתייעצים עמו בכל עניניהם. אחת מנכדותיו הייתה אשת האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, שהיה מקורב מאד לזקנו הגדול. מצאצאיו יצאו שושלות רבות וחשובות של אדמורי"ם ורבנים.
האדמו"ר רבי יחיאל השיל מקרילוביץ (תר"ג-תרע"ו), מגדולי האדמו"רים באוקראינה, בנו של האדמו"ר רבי משולם זושא השיל מזינקוב (בנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב הנ"ל ונכדו של ה"אוהב ישראל" מאפטא), וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר בעיירה מורבה-קרילוביץ שבפודוליה והרבה לנסוע בעיירות פודוליה בהן ישבו חסידיו. נפטר בעת ביקור אצל חסידיו בקישינב. חתניו ונכדיו כיהנו כאדמו"רים, מהם: חתנו האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב (בן הזקונים של ה"דברי חיים" מצאנז).
ספר כתנות אור כולל את סדר תרי"ג המצוות בשיר ומליצה, בחרוזים ובראשי תיבות. "לכל מצוה שלשה בתים ולכל בית שלשה תיבות". החלק של מצוות העשה נקרא בשם "כתנות אור", והחלק של מצוות הלא תעשה נקרא בשם "אור תורה". כל החרוזים, בחלק של מצוות העשה, מתחילים בראשי התיבות של שם המחבר רבי מאיר ושל אביו רבי צבי הירש: "מאיר בהמאור הגדול המופלג בתורה וביראה מוהר"ר צבי הירש זצלולה"ה" [בחלק מהחרוזים במקום "המופלג", נכתב "המפורסם"], ואילו בחלק של הלאווים החרוזים מתחילים בראשי תיבות של "מאיר הקטן בדעת ושכל". בעמוד הימני בכל מפתח נדפסו 20 שורות של חרוזים, לכל מצוה שורה אחת.
בשולי העמודים הימניים, ובעמודים בצד שמאל, נדפס פירוש לחרוזים בשם "שמן למאור גדול", מאת בן המחבר, המו"ל רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, שגם כתב הקדמה ארוכה לספר. המו"ל רבי בצלאל מציע בהקדמתו לקרוא כל יום עמוד אחד ובו 20 מצוות, ובתחילת הספר אף הדפיס בקשה קצרה לאומרה לפני אמירת המצוות.
בתחילת הספר באה הודעה שמחמת הוצאות הדפוס לא נדפסו ההסכמות שניתנו לספר, אלא רק שמותיהם של המסכימים, בהם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי, המגיד מקוז'ניץ, ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי יוסף מקאמינקא, ועוד.
לד, [1] דף. 20 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב טוב. כתמים. הדבקות נייר מאחורי דף השער. בדף האחרון: נקבי עש וקרעים (משוקמים בהדבקות נייר) ללא פגיעה בטקסט. נקבי עש וקרעים קלים במספר דפים נוספים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 247.
חתימות ורישומים שונים, בהם חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי יצחק מאיר מז'ינקוב, בנו של ה"אוהב ישראל" מאפטא: "הק' יצחק מאיר באאמו"ר הרב אמ"ו מוהר"ר אברהם יהושע העשיל מאפטא, פה ק' מעזבוז יצ"ו"; חתימת נכדו האדמו"ר רבי יחיאל השל מקרילוביץ: "הק' יחיאל באאמו"ר הרב ה"ר משלם זוסיא זללה"ה בן הרב ה"ר יצחק מאיר זללה"ה החתום ביד קדשו לעיל". בדף השער עוד שתי חתימות שלו: "יחיאל העשיל"; רישומים נוספים בכתב ידו של אחד מצאצאי המחבר: "זה הספר יסד וחיבר אדוני אבי זקיני הגאון החסיד [...] הדור, תפארת ישראל, מו"ה מאיר זצללה"ה אב"ד דק' [...] וק' אוסטרהא והמדינות, שחיבר מ' מאיר נתי' [...] וס' סוד יכין ובועז"; "ק"ק אוסטרא".
הרב הקדוש רבי יצחק מאיר מאפטא-זינקוב (תקל"ו-תרט"ו), מגדולי וזקני האדמורי"ם בדורו. בנו הגדול של רבינו אברהם יהושע העשיל ה"אוהב ישראל" מאפטא, מחותנם של גדולי החסידות וסבא-רבא לשושלות חסידות רבות. כבר בחיי אביו היה ה"מוציא ומביא" בכל עניני חצר הקודש של אביו צדיק הדור, שהיתה המרכזית ביותר בין החצרות החסידיות באותו דור. לאחר פטירת אביו הגדול נהרו אחריו אלפי חסידים והוא העביר את בית-מדרשו ממעזיבוז לעיר זינקוב. כאביו התפרסם באהבת ישראל וקירב לבם של ישראל לאביהם שבשמים. ימי חייו הארוכים היו שרשרת של צדקה וחסד, היה מתפלל ופועל ישועות לכל אחד ואחד מבני-ישראל, שפנו אליו לתפילה ולישועה. היה מחותנם האהוב של גדולי החסידות בדורו (רבי ישראל מקוזניץ, רבי ישראל מרוזין, רבי משה צבי מסווראן, ועוד), ורבים מצדיקי דורו היו מתייעצים עמו בכל עניניהם. אחת מנכדותיו הייתה אשת האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, שהיה מקורב מאד לזקנו הגדול. מצאצאיו יצאו שושלות רבות וחשובות של אדמורי"ם ורבנים.
האדמו"ר רבי יחיאל השיל מקרילוביץ (תר"ג-תרע"ו), מגדולי האדמו"רים באוקראינה, בנו של האדמו"ר רבי משולם זושא השיל מזינקוב (בנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב הנ"ל ונכדו של ה"אוהב ישראל" מאפטא), וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר בעיירה מורבה-קרילוביץ שבפודוליה והרבה לנסוע בעיירות פודוליה בהן ישבו חסידיו. נפטר בעת ביקור אצל חסידיו בקישינב. חתניו ונכדיו כיהנו כאדמו"רים, מהם: חתנו האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב (בן הזקונים של ה"דברי חיים" מצאנז).
ספר כתנות אור כולל את סדר תרי"ג המצוות בשיר ומליצה, בחרוזים ובראשי תיבות. "לכל מצוה שלשה בתים ולכל בית שלשה תיבות". החלק של מצוות העשה נקרא בשם "כתנות אור", והחלק של מצוות הלא תעשה נקרא בשם "אור תורה". כל החרוזים, בחלק של מצוות העשה, מתחילים בראשי התיבות של שם המחבר רבי מאיר ושל אביו רבי צבי הירש: "מאיר בהמאור הגדול המופלג בתורה וביראה מוהר"ר צבי הירש זצלולה"ה" [בחלק מהחרוזים במקום "המופלג", נכתב "המפורסם"], ואילו בחלק של הלאווים החרוזים מתחילים בראשי תיבות של "מאיר הקטן בדעת ושכל". בעמוד הימני בכל מפתח נדפסו 20 שורות של חרוזים, לכל מצוה שורה אחת.
בשולי העמודים הימניים, ובעמודים בצד שמאל, נדפס פירוש לחרוזים בשם "שמן למאור גדול", מאת בן המחבר, המו"ל רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, שגם כתב הקדמה ארוכה לספר. המו"ל רבי בצלאל מציע בהקדמתו לקרוא כל יום עמוד אחד ובו 20 מצוות, ובתחילת הספר אף הדפיס בקשה קצרה לאומרה לפני אמירת המצוות.
בתחילת הספר באה הודעה שמחמת הוצאות הדפוס לא נדפסו ההסכמות שניתנו לספר, אלא רק שמותיהם של המסכימים, בהם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי, המגיד מקוז'ניץ, ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי יוסף מקאמינקא, ועוד.
לד, [1] דף. 20 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב טוב. כתמים. הדבקות נייר מאחורי דף השער. בדף האחרון: נקבי עש וקרעים (משוקמים בהדבקות נייר) ללא פגיעה בטקסט. נקבי עש וקרעים קלים במספר דפים נוספים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 247.
קטגוריה
עותקים מיוחסים לגדולי הדורות וגדולי החסידות – חתימות וחותמות, רישומים והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $8,000
הערכה: $20,000 - $30,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
ספר קול בוכים – קינת סתרים, פירוש על מגילת איכה בדרך הקבלה, מאת רבי אברהם גלאנטי מצפת (מתלמידי הרמ"ק וממקורבי האר"י הקדוש). פראג, [שפ"א 1621]. דפוס משה בן יוסף בצלאל כ"ץ.
בדפים הראשונים: רישומי בעלות וחתימות בכתבי-יד שונים, המגלים כי לפנינו עותק מיוחס מאד – שעבר מדור לדור במשפחת הרב מאפטא ה"אוהב ישראל", עם חתימות אביו ואבי-אביו, וחותמות ורישומי בעלות של צאצאיו האדמו"רים מזינקוב וקרילוביץ.
בדף הרביעי: חתימת ידו של רבי אריה ליב, זקנו של האדמו"ר בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא: "הק' ארי' ליב בהרבני מוהר"ר שמשון יצ"ו מק"ק טארניגראד", ובדף הראשון חתימת בנו רבי שמואל, אביו של האדמו"ר בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא: "זה הספר שלי הוא וזה שמי הק' שמואל באב"ד ור"מ דק' [עיר חדש]". מעבר לדף הרביעי רישום בעלות בכת"י עתיק [שנות הת"ק]: "זה הספר שייך להתורני והרבני המופרסם[!]... מדברנא דאומתא ובצינא קדישא דנהורא" [הרישום נפסק באמצעו, ללא שם הרב. בתואר "בוצינא קדישא" היה מורגל לכנות את אדמו"רי החסידות, ויתכן שהכוונה פה להרב מאפטא או לאחד מצאצאיו האדמו"רים].
בדף המגן הקדמי חותמת האדמו"ר רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ (מצאצאי בעל ה"אוהב ישראל"): "יחיאל העשיל, קרילאווצי פאד, גאב'" (חותמת זו מופיעה גם בדף הרביעי), ליד החותמת מופיע רישום בכתב-יד: "הספר גילאנטי הוא מספרי ומירושת אבי אדמו"ר" [יתכן, ורישום זה הוא בכתב ידו של האדמו"ר רבי יחיאל מקרילוביץ]. בדף הראשון (ליד חתימת רבי שמואל אבי הרב מאפטא) חותמת (מתקופה יותר מוקדמת) של האדמו"ר מקרילוביץ: "[יחי]אל בהה"צ הרמ"ז זללה"ה מזינקוב".
בדפים כא/1 וכז/1 חתימה עתיקה: "נאום אברהם בן הר"ר ראובן שלי"ט".
רבי אריה ליב (תנ"ז-תצ"ד), אבי-אביו של האדמו"ר בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא. בנו של הגאון רבי שמשון מטארניגרוד. כיהן כאב"ד ור"מ בעיר-חדש (ניישטאט), ונפטר בגיל צעיר כבן 37 שנה. בנו רבי שמואל כתב אודותיו: "הרב הגדול החריף והבקי, משנתו קב ונקי, החסיד המפורסם... חסיד ועניו מתלמידיו של הלל... לא היתה חכמה אשר שגבה ממנו... אב בחכמה ורך בשנים... ". רבי שמואל מזמיגראד בן רבי אריה ליב הנ"ל (ת"פ?-תקס"ג), היה אביו של האדמו"ר בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא. בנו ה"אוהב ישראל" כתב אודותיו: "הנגיד המופלא והמופלג המפורסם, גן הדסים, מוכתר בנימוסים, ערוגת הבושם, שלשלת היוחסין, מוה"ר שמואל באב"ד ור"מ בק"ק עיר חדש".
האדמו"ר רבי יחיאל השיל מקרילוביץ (תר"ג-תרע"ו), מגדולי האדמו"רים באוקראינה. בנו של האדמו"ר רבי משולם זושא השיל מז'ינקוב (בנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב ונכדו של ה"אוהב ישראל" מאפטא), וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר בעיירה מורבה-קרילוביץ שבפודוליה והרבה לנסוע בעיירות פודוליה בהן ישבו חסידיו. נפטר בעת ביקור אצל חסידיו בקישינב. חתניו ונכדיו כיהנו כאדמו"רים, מהם: חתנו האדמו"ר רבי ישעיה הלברשטאם מטשחויב (בנו של ה"דברי חיים" מצאנז).
מסתבר שעותק זה הגיע לידי האדמו"ר מקרילוביץ מירושת בית אבותיו מדורי-דורות, האדמו"ר רבינו אברהם יהושע העשיל בעל "אוהב ישראל" מאפטא (תק"ח-תקפ"ה, בנו של רבי שמואל מזמיגרוד הנ"ל), זקן וגדול האדמו"רים בדורו.
עותק חסר. [4], ב-טז, טו-מד, [2], מה-נח דף (במקור: [9], ב-טז, טו-מד, [2], מה-סו דף – חסרים 13 דף: [5] דפים ראשונים ו-8 דפים אחרונים נט-סו). 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וכתמי רטיבות גדולים. סימני עש קלים במספר דפים. קרעים ופגמים בדפים רבים, בעיקר בשוליים (משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר), לרוב עם פגיעות קלות ומעט חסרון בטקסט. בארבעת הדפים האחרונים קרעים רבים בשוליים, עם פגיעות וחסרון בטקסט (בעיקר בדף האחרון). כריכת עור חדשה.
בדפים הראשונים: רישומי בעלות וחתימות בכתבי-יד שונים, המגלים כי לפנינו עותק מיוחס מאד – שעבר מדור לדור במשפחת הרב מאפטא ה"אוהב ישראל", עם חתימות אביו ואבי-אביו, וחותמות ורישומי בעלות של צאצאיו האדמו"רים מזינקוב וקרילוביץ.
בדף הרביעי: חתימת ידו של רבי אריה ליב, זקנו של האדמו"ר בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא: "הק' ארי' ליב בהרבני מוהר"ר שמשון יצ"ו מק"ק טארניגראד", ובדף הראשון חתימת בנו רבי שמואל, אביו של האדמו"ר בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא: "זה הספר שלי הוא וזה שמי הק' שמואל באב"ד ור"מ דק' [עיר חדש]". מעבר לדף הרביעי רישום בעלות בכת"י עתיק [שנות הת"ק]: "זה הספר שייך להתורני והרבני המופרסם[!]... מדברנא דאומתא ובצינא קדישא דנהורא" [הרישום נפסק באמצעו, ללא שם הרב. בתואר "בוצינא קדישא" היה מורגל לכנות את אדמו"רי החסידות, ויתכן שהכוונה פה להרב מאפטא או לאחד מצאצאיו האדמו"רים].
בדף המגן הקדמי חותמת האדמו"ר רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ (מצאצאי בעל ה"אוהב ישראל"): "יחיאל העשיל, קרילאווצי פאד, גאב'" (חותמת זו מופיעה גם בדף הרביעי), ליד החותמת מופיע רישום בכתב-יד: "הספר גילאנטי הוא מספרי ומירושת אבי אדמו"ר" [יתכן, ורישום זה הוא בכתב ידו של האדמו"ר רבי יחיאל מקרילוביץ]. בדף הראשון (ליד חתימת רבי שמואל אבי הרב מאפטא) חותמת (מתקופה יותר מוקדמת) של האדמו"ר מקרילוביץ: "[יחי]אל בהה"צ הרמ"ז זללה"ה מזינקוב".
בדפים כא/1 וכז/1 חתימה עתיקה: "נאום אברהם בן הר"ר ראובן שלי"ט".
רבי אריה ליב (תנ"ז-תצ"ד), אבי-אביו של האדמו"ר בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא. בנו של הגאון רבי שמשון מטארניגרוד. כיהן כאב"ד ור"מ בעיר-חדש (ניישטאט), ונפטר בגיל צעיר כבן 37 שנה. בנו רבי שמואל כתב אודותיו: "הרב הגדול החריף והבקי, משנתו קב ונקי, החסיד המפורסם... חסיד ועניו מתלמידיו של הלל... לא היתה חכמה אשר שגבה ממנו... אב בחכמה ורך בשנים... ". רבי שמואל מזמיגראד בן רבי אריה ליב הנ"ל (ת"פ?-תקס"ג), היה אביו של האדמו"ר בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא. בנו ה"אוהב ישראל" כתב אודותיו: "הנגיד המופלא והמופלג המפורסם, גן הדסים, מוכתר בנימוסים, ערוגת הבושם, שלשלת היוחסין, מוה"ר שמואל באב"ד ור"מ בק"ק עיר חדש".
האדמו"ר רבי יחיאל השיל מקרילוביץ (תר"ג-תרע"ו), מגדולי האדמו"רים באוקראינה. בנו של האדמו"ר רבי משולם זושא השיל מז'ינקוב (בנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב ונכדו של ה"אוהב ישראל" מאפטא), וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר בעיירה מורבה-קרילוביץ שבפודוליה והרבה לנסוע בעיירות פודוליה בהן ישבו חסידיו. נפטר בעת ביקור אצל חסידיו בקישינב. חתניו ונכדיו כיהנו כאדמו"רים, מהם: חתנו האדמו"ר רבי ישעיה הלברשטאם מטשחויב (בנו של ה"דברי חיים" מצאנז).
מסתבר שעותק זה הגיע לידי האדמו"ר מקרילוביץ מירושת בית אבותיו מדורי-דורות, האדמו"ר רבינו אברהם יהושע העשיל בעל "אוהב ישראל" מאפטא (תק"ח-תקפ"ה, בנו של רבי שמואל מזמיגרוד הנ"ל), זקן וגדול האדמו"רים בדורו.
עותק חסר. [4], ב-טז, טו-מד, [2], מה-נח דף (במקור: [9], ב-טז, טו-מד, [2], מה-סו דף – חסרים 13 דף: [5] דפים ראשונים ו-8 דפים אחרונים נט-סו). 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וכתמי רטיבות גדולים. סימני עש קלים במספר דפים. קרעים ופגמים בדפים רבים, בעיקר בשוליים (משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר), לרוב עם פגיעות קלות ומעט חסרון בטקסט. בארבעת הדפים האחרונים קרעים רבים בשוליים, עם פגיעות וחסרון בטקסט (בעיקר בדף האחרון). כריכת עור חדשה.
קטגוריה
עותקים מיוחסים לגדולי הדורות וגדולי החסידות – חתימות וחותמות, רישומים והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
לא נמכר
סידור בית ושערי תפלה, עם פירושי ודקדוקי רבי שלמה זלמן כ"ץ הענא; עם ספר שערי תפלה (שער נפרד), על דקדוק מבטא התפילה, מאת רבי שלמה זלמן כ"ץ הענא. דיהרנפורט, תקנ"ד [1794]. דפוס רבי יחיאל מיכל מייא.
בשער – חותמת של ספריית "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון". בסיום תפילת שחרית (דף מג/2) נוספו בכתב-יד אשכנזי עתיק הוספות שונות, כולל העתקת פרק פ"ג מספר תהילים (בקהילות אשכנז נהגו לאמרו בכל יום בסיום תפילת שחרית). הוספות אלו הנן כנראה בכתב-ידו של הגאון רבי צבי הירש אב"ד ברלין.
הגאון רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין (תפ"א-תק"ס, אוצר הרבנים 17206), מגדולי דורו, נכדו של ה"חכם צבי", בנו של רבי אריה ליב אב"ד גלוגא ואמשטרדם ואחיו של רבי שאול לוונשטאם אב"ד אמשטרדם. כיהן ברבנות בגלוגא, לונדון, הלברשטאט ומנהיים. בשנת תקל"ב התקבל לרבנות עיר הבירה ברלין, משרה אותה נשא ברמה ז"ך שנים.
בנו, הגאון רבי שלמה הירשל-ברלין (תקכ"א-תר"ג) אב"ד פרנצלוי (פולין) ולונדון, כיהן על מקום אביו רבי צבי הירש ברלין כרבה של הקהילה האשכנזית בלונדון ומדינת אנגליה, משנת תקס"ב (1802) עד פטירתו בשנת תר"ג (1842). כל צאצאיו נישאו למשפחות המיוחסות שבישראל, ועברו לגור בפולין עפ"י הוראתו מטעם הכמוס שלא יגורו באנגליה (כלילת יופי, דף קלד-קלה).
ספרייתו העשירה של רבי שלמה הירשל נמכרה לאחר פטירתו לספריית הקהילה האשכנזית בלונדון, ונמצאו בה כמה ספרים עם הגהותיו והוספותיו של אביו רבי צבי הירש ברלין. מהם נדפסו שרידי חידושי תורתו שנדפסו בספר "צבא רב". בהרבה מהגהותיו וממכתביו היה חותם בנוטריקון צב"א [צבי בן אריה] כדרך סבו ה"חכם צבי" שהיה חותם צב"י [צבי בן יעקב], ועל שם כך נקרא ספרו בשם "צב"א רב".
עותק חסר (בסוף ספר שערי תפלה): [11], ב-[קכ] דף (מיספור דפים משובש); כד דף (במקור: כט דף – חסר 5 דף בסופו). 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. דף השער ושני הדפים שאחריו במצב בינוני: קרעים בשוליים, משוקמים בהדבקת נייר. כריכה ישנה עם שדרת עור בלויה.
בשער – חותמת של ספריית "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון". בסיום תפילת שחרית (דף מג/2) נוספו בכתב-יד אשכנזי עתיק הוספות שונות, כולל העתקת פרק פ"ג מספר תהילים (בקהילות אשכנז נהגו לאמרו בכל יום בסיום תפילת שחרית). הוספות אלו הנן כנראה בכתב-ידו של הגאון רבי צבי הירש אב"ד ברלין.
הגאון רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין (תפ"א-תק"ס, אוצר הרבנים 17206), מגדולי דורו, נכדו של ה"חכם צבי", בנו של רבי אריה ליב אב"ד גלוגא ואמשטרדם ואחיו של רבי שאול לוונשטאם אב"ד אמשטרדם. כיהן ברבנות בגלוגא, לונדון, הלברשטאט ומנהיים. בשנת תקל"ב התקבל לרבנות עיר הבירה ברלין, משרה אותה נשא ברמה ז"ך שנים.
בנו, הגאון רבי שלמה הירשל-ברלין (תקכ"א-תר"ג) אב"ד פרנצלוי (פולין) ולונדון, כיהן על מקום אביו רבי צבי הירש ברלין כרבה של הקהילה האשכנזית בלונדון ומדינת אנגליה, משנת תקס"ב (1802) עד פטירתו בשנת תר"ג (1842). כל צאצאיו נישאו למשפחות המיוחסות שבישראל, ועברו לגור בפולין עפ"י הוראתו מטעם הכמוס שלא יגורו באנגליה (כלילת יופי, דף קלד-קלה).
ספרייתו העשירה של רבי שלמה הירשל נמכרה לאחר פטירתו לספריית הקהילה האשכנזית בלונדון, ונמצאו בה כמה ספרים עם הגהותיו והוספותיו של אביו רבי צבי הירש ברלין. מהם נדפסו שרידי חידושי תורתו שנדפסו בספר "צבא רב". בהרבה מהגהותיו וממכתביו היה חותם בנוטריקון צב"א [צבי בן אריה] כדרך סבו ה"חכם צבי" שהיה חותם צב"י [צבי בן יעקב], ועל שם כך נקרא ספרו בשם "צב"א רב".
עותק חסר (בסוף ספר שערי תפלה): [11], ב-[קכ] דף (מיספור דפים משובש); כד דף (במקור: כט דף – חסר 5 דף בסופו). 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. דף השער ושני הדפים שאחריו במצב בינוני: קרעים בשוליים, משוקמים בהדבקת נייר. כריכה ישנה עם שדרת עור בלויה.
קטגוריה
עותקים מיוחסים לגדולי הדורות וגדולי החסידות – חתימות וחותמות, רישומים והקדשות
קָטָלוֹג