סדור תפלת ישראל, כמנהג ק"ק ספרדים, עם דינים, פיוטים ובקשות. ירושלים, תר"ב [1842]. דפוס רבי ישראל בק. הסידור הראשון שנדפס בירושלים.
בשער הסידור מצוינת מעלתו וקדושתו, שנדפס בעיר הקודש ירושלים על טהרת הקודש "כי כל העוסקים במלאכת הקודש מבני ישראל המה".
הסכמות רבות מחכמי הספרדים בירושלים, צפת טבריה וחברון, והסכמות מחכמי האשכנזים בירושלים [האדמו"ר רבי אהרן משה מבראד, רבי ישעיה ברדקי חתן רבי ישראל משקלוב, ורבי משה ריבלין "דורש לציון" המגיד משקלוב]. בהסכמת רבני ירושלים מופיעה ה"הסכמה" המעניקה לרבי ישראל בק רשיון בלעדי להדפסת ספרים בירושלים.
בהקדמה מספר המדפיס על תלאותיו בצפת: "ואחרי כל הרפתקאי בישי דעדו עלי דבר וחרב ורעב... רעש גדול... הוכרחתי לעלות ההרה וקבעתי דירתי פה... ירושלם". הוא מודה ליוסף אמזלאג "אשר הי' לי לעזר בהדפסות סדר תפלה".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו, ובשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת ובה הקים בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" - רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז (על רעידת האדמה – ראה להלן פריט 99). בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים עבריים, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
[על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת ובירושלים, ראה עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295].
קנב דף. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. פגמים קלים במספר דפים. חיתוך שוליים על גבול הטקסט במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט או בכותרת העמוד. כריכה חדשה.
הספר העברי הרביעי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 4.

תלמוד בבלי, מסכת עירובין, עם פירוש הרא"ש, פירוש המשניות להרמב"ם ומהרש"א. סלאוויטא, תקצ"ו 1836. דפוס [רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, ובנו] רבי שמואל אברהם שפירא.
כרך התלמוד שלפנינו נדפס בסוף שנת תקצ"ו, בשיאו של הפולמוס המפורסם בין מדפיסי סלאוויטא למדפיסי ווילנא, והוא הכרך האחרון שנדפס ממהדורה זו, ומהספרים האחרונים שנדפסו בבית הדפוס בסלאוויטא לפני סגירתו הטראגית. הכרך הוא מתוך המהדורה הרביעית של ש"ס סלאוויטא, שבמסגרתה הספיקו להשלים רק את מסכתות ברכות, שבת ועירובין (באמצע הדפסת מסכת פסחים נסגר בית הדפוס על-ידי השלטון הרוסי, עקב העלילה המפורסמת).
בתחילת הכרך נדפסו 23 מכתבים והסכמות מגדולי הדור שעמדו לצדם של מדפיסי סלאוויטא, בהם: רבי אלעזר לעוו - בעל "שמן רקח", רבי אברהם אבלי פאסוועלער אב"ד ווילנא, רבי יעקב אורנשטיין אב"ד לבוב - בעל ה"ישועות יעקב", רבי שלמה קלוגר אב"ד ברודי; וכן גדולי החסידות הפולנית - האדמו"רים רבי יצחק מוורקא, רבי שרגא פייבל מגריצא, רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא ("השרף ממוגלניצא"); וכן רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא – מחבר שו"ת "אריה דבי עילאי" (חתנו של בעל ה"ישמח משה" וחותנו של האדמו"ר משיניווא), ורבי אייזיק מהאמיל, מגדולי תלמידיו של האדמו"ר הזקן מלאדי.
במכתבים ובהסכמות נמצא מידע בלעדי רב ויקר ערך, על התפתחות הפולמוס המפורסם, בו היו מעורבים כמאתיים מרבני הדור ההוא.
באחד משלבי הפולמוס הפיצו מדפיסי ווילנא שמועה, שהרבנים העומדים לצדם הטילו איסור ושמתא על אלו שיקנו את הש"ס הנדפס בסלאוויטא. לאור זאת ביקשו המדפיסים מסלאוויטא מהרבנים שעמדו לצדם שיבטלו את האיסור (אם בכלל הוטל). על כך נענו להם הרבנים והאדמו"רים במכתביהם שנדפסו בתחילת הכרך. לדבריהם, לא רק שאין שום איסור, אלא אדרבה, הם משפיעים שפע ברכות, גשמיות ורוחניות, לכל אלו שיקנו את כרכי הש"ס מסלאוויטא:
"הקונים... יתברכו בכל טוב, ויזכו לראות בנים וב[ני] ב[נים] חיים וקימים, עוסקים בתורתינו הקדושה... חיים ושלום וכל טוב בהרווחה לעבודתו ית[ברך] וית[עלה]" ("השרף ממוגלניצה"); "וכל הקרב קרב לקנות ש"ס ההוא ממדפיסי סלאוויטא יתברך בגודש ברכה... בני חיי ומזוני וכל טוב" (בעל "אריה דבי עילאי"); "הממלאים ידם לה' לקנות ספרי הש"ס דק"ק סלאוויטא... יתברכו בברכת טוב, ישאו ברכה מאת ה' מן השמים... ובברכת ה' יעשירו, ויזכו ללמוד ולראות בנים ובני בנים לומדי תורת ה' בהרחבה" (האדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא); "כל חכם לב יקח מצוה להעיר אוזן בלימודים, לקנות מספרי הש"ס מסלאוויטא... וההוגים בש"ס המוכשרין כאמור, והקוני'[ם] אותם, יזכו לאור התורה שיאירו עיניהם" (רבי אריה ליב הורוויץ אב"ד סטניסלב).
בדף המגן הקדמי: "זה הגמרא שייך להגביר המפואר כש"ת נחמי' ב"ר משה קראסאצקי מלובלין". בדפי השער ובדפים נוספים חותמות ורישומי בעלות נוספים.
[4], ב-קלב; יז, [1] דף. שני שערים. חלק מאותיות השערים בדיו אדומה. 38 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות. כריכת עור מקורית, עטופה בחלקה בבד, קרועה ומנותקת.

ספר תהלים, עם פירושי מצודת דוד ומצודת ציון, ועם מעמדות. זיטומיר, תרט"ז 1855. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא.
חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.
[2], קעב דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. כתמים כהים ועקבות רטיבות בחלק מדפי הספר. בלאי וסימני שימוש נכרים במרבית הדפים. נקבי עש בודדים בדפים הראשונים. קרעים ופגמים משוקמים בהדבקה ומילויי נייר בשולי דף השער ובדף השני, עם פגיעות קלות במסגרת השער. פגמים וקרעים משוקמים עם פגיעות קלות בטקסט בדפים בודדים נוספים. חותמות. כריכת עור חדשה.
מהדורה זו אינה ידועה ביבליוגרפית.

ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים, מאת המגיד רבי דוב בער ממעזריטש. קוריץ, [תקמ"א 1781]. מהדורה ראשונה. דפוס רבי צבי הירש בן אריה ליב [מרגליות] וחתנו רבי שמואל בן ישכר בער סג"ל.
בשער הספר: "ספר מגיד דבריו ליעקב (האותיות הסופיות מודגשות בשער, לציון שם המחבר – רבי דוב), והוא לקוטי אמרים... אמרות טהורות... שמעו דבר המלך... מדי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו, ה"ה הרב הגדול החריף ובקי בנגלה ובנסתר, גאון תפארת ישראל, האלקי חסידא ופרישא, בוצינא קדישא, גולה עמוקים... כבוד מו' דוב בער זללה"ה, שהיה מגיד מישרים דק"ק מעזריטש ושארי קהלות...".
ספר זה הוא הראשון שראה אור מתורתו של המגיד רבי דוב בער ממעזריטש, והספר החסידי השלישי שבא בדפוס, כשנה לאחר הדפסת הספרים "תולדות יעקב יוסף" ו"בן פורת יוסף" באותו בית דפוס.
הספר הובא לדפוס על ידי רבי שלמה מלוצק (מחבר ספר "דברת שלמה"), תלמידו המובהק ושאר בשרו של המגיד ממעזריטש. בתחילת הספר כתב רבי שלמה מלוצק שתי הקדמות יסודיות ומפורסמות בעולם החסידות. בראשונה שבהן מספר על רוח הקודש ששרתה על רבותיו – הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, ועל רום השגותיהם ומדרגותיהם; וכך כותב על רבו המגיד ותורתו: "...ובדבריו הקדושים רמוזים הבנת כמה מאמרים מעץ חיים ומכונת האר"י ז"ל ומזוהר, כידוע לכל שומע אמרותיו הנעימים למאות ולאלפים מגדולי עולם, ונכנסו דבריו בלבם כאש בוערת ונתלהב נפשם לעבודת הבורא... יום ליום יביע אומר... בקדושה ובטהרה ובפרישות... תפלתו ודבורו הי' נשמעת, והקב"ה גוזר והוא מבטל... עינינו ראו ולא זר גודל השגת מדרגתו גבוה מאד...".
בהמשך הקדמתו מספר את ששמע מהמגיד על רבו הבעש"ט: "שמעתי מפיו הקדוש ממש שהבעש"ט זלה"ה למד אותו שיחת עופות ושיחת דקלים וכו', וגם למד עמו סודות שמות הקדושים ויחודים, וגם ספר מעין חכמה למד אותו, ואמר לו פירוש על כל תיבה, וגם הראה לי בספר רזיאל אותיות וכתב מלאכים ואמר שלמד אותו כל זה... וגם הראה לי בספר הנ"ל כמה שמות מלאכים, ואמר לי ממש שע"י שמות אלו ידע הבעש"ט בכל חודש ניסן, בכל שנה, איזה ממונים ממנים על העולם, בכדי לידע איך להתנהג עמו ועל ידו...".
בהמשך ההקדמה מספר המו"ל את התלבטויותיו לגבי הדפסת הספר, ועל חילופי דברים עם רבו בעניין: "שאל אותי אדומ"ו זלה"ה למה אין אני כותב מה שאני שומע, והשבתי לו... ראיתי כותבי כתבים ומקצרים מאד מכוונת אדומ"ו... וכותבים לפי הבנתם. ואמר לי אעפ"כ איך שיהיה נכתב, הכל טוב...".
הקדמותיו אלו חזרו ונדפסו בספרו "דברת שלמה" (זולקווא, תר"ח). בהסכמה שנתן ה"חוזה" מלובלין לספרו מתייחס להקדמות אלה וכותב: "כבר יצא טבעו בעולם על ידי הקדמה שעל ספר לקוטי אמרים של מורינו ורבינו הגדול והקדוש מהו' דוב בער ז"ל".
פרטים על עריכת הספר שלפנינו מופיעים אף הם בהקדמה. ע"פ המובא שם, הספר נכתב "מכמה כותבים, והעיקר מועתק מכתיבת יד הרב המופלג החסיד ועניו הישיש מוהר"ר זאב וואלף מק"ק הראדנא". אמנם, ישנה מסורת שקיבל האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, הכותב לגבי המאמר ד"ה "עולת תמיד" (נדפס בדף כט/1): "שמעתי שמאמר זה כתב רבינו ז"ל [=האדמו"ר הזקן בעל התניא] בהיותו אצלו".
החוקר נתנאל לדרברג סבור שלפחות חלקים מהספר נכתבו בידי המגיד בעצמו. לעומת זאת, החוקרת ד"ר רבקה שץ-אופנהיימר סבורה שהכותב המרכזי הוא תלמידו של המגיד, רבי לוי יצחק מברדיטשוב (ראה: לדרברג, השער לאין, עמ' 311-309).
[ברבות השנים התפתח פולמוס זוטא, בין ה"חתם סופר" לבעל ה"דברי חיים" מצאנז, על היחס לספר, לגבי מה שנדפס בספרנו בעניין התפלה בנוסח ספרד והאר"י (דף כה/2). החת"ס כותב באחת מתשובותיו (או"ח, סי' טז): "ומה שהעתיק מעלתו מספר לקוטי אמרים, אותו ספר לא נמצא בקהלתינו... דברי הספר הנ"ל כדברי ספר החתום". על כך השיב ה"דברי חיים" באריכות על דבריו (שו"ת דברי חיים, ח"ב, או"ח, סי' ח'): "ובחנם התרעם החתם סופר על ליקוטי אמרים, ואולי מחמת שמחברו ראש קהל חסידים לכן לא נכנסו דבריו באזניו... ובאמת הראת לדעת דליקוטי אמרים לאו מדעתיה דנפשיה אמרה, רק בגזירת עירין פתגמא הגדולים בנגלה ובנסתר קדמוני האחרונים..."].
[4], ס דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים ופגעי עש, לעתים עם פגיעות קלות בטקסט. דפי הספר עברו שיקום מקצועי בהדבקה ובמילוי נייר (בחסרונות בשולי הדפים ובפגעי העש). בשני דפים חיתוך דפים על גבול השוליים התחתונים, עם פגיעה במילה של שומר-הדף. חתימה וחותמת בשער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 324.