מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove רבנים filter רבנים
- (-) Remove ופולין filter ופולין
- גדולי (3) Apply גדולי filter
- גליציה (3) Apply גליציה filter
- מכתבי (3) Apply מכתבי filter
- and (3) Apply and filter
- galician (3) Apply galician filter
- letter (3) Apply letter filter
- polish (3) Apply polish filter
- rabbi (3) Apply rabbi filter
מציג 1 - 3 of 3
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (3 עמ', כ-45 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מאיר אריק אב"ד טורנא. טורנא, "בין כסה לעשור תרפ"ד" ["עשרת ימי תשובה", תשרי תרפ"ד 1923].
מכתב למדני בסוגיית "אין הולכין בממון אחר הרוב". נשלחה אל רבי דוד זיידמאן. המכתב פותח בברכת שנה טובה: "תחל שנה וברכותיה... השי"ת ברחמיו יגמור בעדו והנלוים עליו החתימה לטובה לחיים טובים ומתוקנים ונזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות בשמחה ברוב נחת והרחבה והרחבת הדעת לאורך ימים ושנים". בחתימת המכתב מסיים המהר"ם אריק בברכת "והשי"ת שנותיו יאריך ויחדש עליו ועלינו בכלל כל ישראל שנה טובה ומבורכת ברוב נחת גאולה וישועה... באהבה רבה, הק' מאיר אריק אבדק"ק הנ"ל".
בשולי המכתב (בעמוד השלישי) כותב רבי מאיר על מניעתו מלנסוע לכנסיה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" [שנערכה בוינה בחודש אלול תרפ"ג] על אף רצונו להשתתף בה: "...ואם כי תש כוחי ל"ע, עכ"ז רציתי באמת לנסוע לשם ולא עלתה בידי, כאשר כתבתי להאגודה הדברים כהווייתן. הנ"ל".
לפי המסופר בפרקי תולדותיו "המאיר לעולם" (נדפסו בסוף "חידושי הגר"מ אריק" על מקוואות, מהדורת אנטוורפן תשס"ו, עמ' עח-עט), לפי התוכנית המקורית היה אמור רבי מאיר לנסוע לווינה ברכבת יחד עם ה"חפץ חיים" וה"אמרי אמת", אך הדבר נמנע ממנו מאחר והדרכון (שהיה נדרש לצורך מעבר הגבולות בין גליציה לאוסטריה) הגיע אליו באיחור. זו היתה הסיבה הרשמית, אך מאחורי הקלעים הייתה ידם של כמה חסידים קנאים, מאנשי טרנוב, במעל. הללו לא ראו בעין יפה את השתתפותו של רבם ב"כנסיה הגדולה" של "אגודת ישראל", ועשו תחבולות שונות למנוע את השתתפותו, דבר שגרם לו לעגמת נפש מרובה. רבי מאיר היה מרבני "אגודת ישראל" כל ימיו, ובימי שבתו בווינה במלחמת העולם הראשונה היה מהפעילים החשובים של אגו"י למען פליטי המלחמה. ב"כנסיה הגדולה" הראשונה, שכאמור נמנע ממנו להשתתף בה, הוכתר בהעדרו כחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". התשובה נדפסה בקובץ "צפונות" (גליון טז, תמוז תשנ"ב, עמ' מא-מב) ובשו"ת אמרי יושר החדש (ירושלים, תשנ"ז, ענינים, סימן קיא, עמ' קכ-קכא).
הגאון הנודע רבי מאיר אריק (תרט"ו-תשרי תרפ"ו 1925), מגדולי גאוני גליציה. כיהן כאב"ד יאזלוביץ, בוטשאטש וטורנא. תלמיד הגאון רבי יעקב מהרימלוב ותלמיד המהרש"ם. משנת תרמ"ה כיהן כאב"ד יאזלוביץ על מקום מורו ורבו המהרש"ם שעבר לבערזאן. משנת תרע"ב אב"ד בוטשאטש (בוצ'ץ'). במלחמת העולם הראשונה ברח לוינה, ועסק שם בתורה עם רעו הגדול הגאון רבי יוסף ענגל. לאחר המלחמה שב לגליציה ונתמנה לאב"ד טורנא (טרנוב). רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים, כשהמפורסמים שבהם הנם רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי דוד שפרבר הגאון מבראשוב, רבי יהודה הורביץ האדמו"ר מדזיקוב, רבי משולם ראטה בעל "קול מבשר", רבי ראובן מרגליות ורבי יהושע ארנברג אב"ד תל אביב.
הדפיס ספרים רבים אך רוב כתבי ידו אבדו בעת בריחתו לוינה במלחמת העולם הראשונה, אז אבדו חמשה כרכים גדולים של שו"ת בהלכה. מספריו: "שיירי טהרה" על משניות סדר טהרות (קולומייא, תר"נ); "מנחת קנאות" על מסכת סוטה (למברג, תרנ"ד); "מנחת פתים" על שו"ע יורה דעה ואבן העזר (מונקאטש, תרנ"ח-תרס"ח); ספר "טל תורה" (וינה, תרפ"א); שו"ת "אמרי יושר" חלק א' (מונקאטש, תרע"ג), חלק ב' (קראקא-טרנוב, תרפ"ה). ספרים נוספים עם ליקוטים מדברי תורתו ומכתביו: "מנחת אהרן – מאירת עינים" (ברוקלין, תשל"ח) ו"אמרי יושר החדש – טל תורה החדש" (ירושלים, תשנ"ז).
רבי מאיר אריק היה מגדולי חסידי טשורטקוב, מקושר בלב ונפש, בעבותות אהבה, יראה והכנעה, לרבותיו הגדולים האדמו"רים רבי דוד משה ורבי ישראל מטשורטקוב. גדולי דורו העריצו אותו ביותר. האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא אמר עליו: "אחרי מהרש"ם [מברז'ן] אין עושים בחצר אצלנו דבר מבלי לשאול את רבי מאיר". הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי התבטא עליו: "כזה ר' מאיר אין לנו בליטא".
מקבל המכתב רבי דוד זיידמן, תלמיד חכם חשוב, מחשובי חסידי טשורטקוב. התגורר בבוצ'אץ' ובווינה, ובשנת תרצ"ט עלה לארץ ודר בתל-אביב. היה משמשו של האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב. העלה על הכתב את תורותיו של רבו, והוציא לאור בחייו את הספר "תפארת ישראל" (ווינה תרצ"ג).
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים, כ-45 שורות), נייר מכתבים רשמי. כ-22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים וכתמי רטיבות.
מכתב למדני בסוגיית "אין הולכין בממון אחר הרוב". נשלחה אל רבי דוד זיידמאן. המכתב פותח בברכת שנה טובה: "תחל שנה וברכותיה... השי"ת ברחמיו יגמור בעדו והנלוים עליו החתימה לטובה לחיים טובים ומתוקנים ונזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות בשמחה ברוב נחת והרחבה והרחבת הדעת לאורך ימים ושנים". בחתימת המכתב מסיים המהר"ם אריק בברכת "והשי"ת שנותיו יאריך ויחדש עליו ועלינו בכלל כל ישראל שנה טובה ומבורכת ברוב נחת גאולה וישועה... באהבה רבה, הק' מאיר אריק אבדק"ק הנ"ל".
בשולי המכתב (בעמוד השלישי) כותב רבי מאיר על מניעתו מלנסוע לכנסיה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" [שנערכה בוינה בחודש אלול תרפ"ג] על אף רצונו להשתתף בה: "...ואם כי תש כוחי ל"ע, עכ"ז רציתי באמת לנסוע לשם ולא עלתה בידי, כאשר כתבתי להאגודה הדברים כהווייתן. הנ"ל".
לפי המסופר בפרקי תולדותיו "המאיר לעולם" (נדפסו בסוף "חידושי הגר"מ אריק" על מקוואות, מהדורת אנטוורפן תשס"ו, עמ' עח-עט), לפי התוכנית המקורית היה אמור רבי מאיר לנסוע לווינה ברכבת יחד עם ה"חפץ חיים" וה"אמרי אמת", אך הדבר נמנע ממנו מאחר והדרכון (שהיה נדרש לצורך מעבר הגבולות בין גליציה לאוסטריה) הגיע אליו באיחור. זו היתה הסיבה הרשמית, אך מאחורי הקלעים הייתה ידם של כמה חסידים קנאים, מאנשי טרנוב, במעל. הללו לא ראו בעין יפה את השתתפותו של רבם ב"כנסיה הגדולה" של "אגודת ישראל", ועשו תחבולות שונות למנוע את השתתפותו, דבר שגרם לו לעגמת נפש מרובה. רבי מאיר היה מרבני "אגודת ישראל" כל ימיו, ובימי שבתו בווינה במלחמת העולם הראשונה היה מהפעילים החשובים של אגו"י למען פליטי המלחמה. ב"כנסיה הגדולה" הראשונה, שכאמור נמנע ממנו להשתתף בה, הוכתר בהעדרו כחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". התשובה נדפסה בקובץ "צפונות" (גליון טז, תמוז תשנ"ב, עמ' מא-מב) ובשו"ת אמרי יושר החדש (ירושלים, תשנ"ז, ענינים, סימן קיא, עמ' קכ-קכא).
הגאון הנודע רבי מאיר אריק (תרט"ו-תשרי תרפ"ו 1925), מגדולי גאוני גליציה. כיהן כאב"ד יאזלוביץ, בוטשאטש וטורנא. תלמיד הגאון רבי יעקב מהרימלוב ותלמיד המהרש"ם. משנת תרמ"ה כיהן כאב"ד יאזלוביץ על מקום מורו ורבו המהרש"ם שעבר לבערזאן. משנת תרע"ב אב"ד בוטשאטש (בוצ'ץ'). במלחמת העולם הראשונה ברח לוינה, ועסק שם בתורה עם רעו הגדול הגאון רבי יוסף ענגל. לאחר המלחמה שב לגליציה ונתמנה לאב"ד טורנא (טרנוב). רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים, כשהמפורסמים שבהם הנם רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי דוד שפרבר הגאון מבראשוב, רבי יהודה הורביץ האדמו"ר מדזיקוב, רבי משולם ראטה בעל "קול מבשר", רבי ראובן מרגליות ורבי יהושע ארנברג אב"ד תל אביב.
הדפיס ספרים רבים אך רוב כתבי ידו אבדו בעת בריחתו לוינה במלחמת העולם הראשונה, אז אבדו חמשה כרכים גדולים של שו"ת בהלכה. מספריו: "שיירי טהרה" על משניות סדר טהרות (קולומייא, תר"נ); "מנחת קנאות" על מסכת סוטה (למברג, תרנ"ד); "מנחת פתים" על שו"ע יורה דעה ואבן העזר (מונקאטש, תרנ"ח-תרס"ח); ספר "טל תורה" (וינה, תרפ"א); שו"ת "אמרי יושר" חלק א' (מונקאטש, תרע"ג), חלק ב' (קראקא-טרנוב, תרפ"ה). ספרים נוספים עם ליקוטים מדברי תורתו ומכתביו: "מנחת אהרן – מאירת עינים" (ברוקלין, תשל"ח) ו"אמרי יושר החדש – טל תורה החדש" (ירושלים, תשנ"ז).
רבי מאיר אריק היה מגדולי חסידי טשורטקוב, מקושר בלב ונפש, בעבותות אהבה, יראה והכנעה, לרבותיו הגדולים האדמו"רים רבי דוד משה ורבי ישראל מטשורטקוב. גדולי דורו העריצו אותו ביותר. האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא אמר עליו: "אחרי מהרש"ם [מברז'ן] אין עושים בחצר אצלנו דבר מבלי לשאול את רבי מאיר". הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי התבטא עליו: "כזה ר' מאיר אין לנו בליטא".
מקבל המכתב רבי דוד זיידמן, תלמיד חכם חשוב, מחשובי חסידי טשורטקוב. התגורר בבוצ'אץ' ובווינה, ובשנת תרצ"ט עלה לארץ ודר בתל-אביב. היה משמשו של האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב. העלה על הכתב את תורותיו של רבו, והוציא לאור בחייו את הספר "תפארת ישראל" (ווינה תרצ"ג).
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים, כ-45 שורות), נייר מכתבים רשמי. כ-22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים וכתמי רטיבות.
קטגוריה
מכתבי רבנים – גדולי גליציה ופולין
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
מכתב המלצה מאת הגאון רבי שמואל ענגיל אב"ד ראדומישלא. [קושיצ'ה? אייר תרע"ח – אפריל 1918]. כתיבת ידי סופר. בדף השני הוסיף רבי שמואל ענגיל שתי שורות בכתב ידו וחתימתו.
בשולי הדף מכתב נוסף (למעלה משלוש שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל רוזנברג אב"ד אונסדורף. "אונ"ד ג' תבא" [אונסדורף, י"ב אלול] תרע"ח [אוגוסט 1918].
המלצה עבור רבי יו"ט ליפמן רובין מירושלים, בנו של הגאון רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קארטשין (גליציה), שיצא לחו"ל להחיות נפשות בני ביתו, עקב הרעב האיום ששרר אז בארץ ישראל [בשנות מלחמת העולם הראשונה].
בדף הראשון מכתב ארוך שנכתב לבקשת רבי שמואל ענגיל, בשל חולשתו. בסיום המכתב הוסיף מהר"ש ענגיל שתי שורות בעצם כתב יד-קדשו וחתימתו: "ומחמת תשות כחי אקצר ואבקש חד פסוקי דרחמי עבור מוכ"ז הרב נ"י, ובזכות הצדקה נזכה לישועה במהרה. הק' שמואל ענגגיל מראדמישלא, כעת בין הגולים". עם חותמתו כאב"ד ראדומישלא: " Samuel Engel – Rabbiner – Radomysl Wielki".
בהמשך הדף השני הוסיף רבי שמואל רוזנברג רבה של אונסדורף וכתב: "לגודל הלחץ והצער הנני להוסיף על פסוקי דרחמי... כי גודל המצוה אין לשער... ושכרו גדול מן השמים... הק' שמואל ראזענברג".
הגאון הנודע רבי שמואל ענגיל אב"ד רדומישלא (תרי"ג-תרצ"ה), מגדולי גאוני גליציה ומגדולי הפוסקים בדורו. תלמיד מובהק של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם משיניווא. בגיל 18 נתקבל לאב"ד בילגוריי (פולין). בשנת תרל"ט נאלץ לעזוב את פולין והתגורר כשנתיים בעיר רודניק (גליציה), אצל רעו האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, ועסקו יחדיו בתורה, בהלכה ובחכמת הנסתר. בשנת תרמ"א התקבל לאב"ד דוקלא (גליציה) ומשנת תרמ"ז בערך אב"ד ראדומישלא (גליציה). בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה להונגריה לעיר וויטצען, ובשנת תרע"ח עבר לעיר קאשוי (קושיצ'ה), שם מונה לראב"ד ונשאר שם עד פטירתו בשיבה טובה, בעוד בנו רבי חיים ענגיל נתמנה על מקומו ברבנות העיר רדומישלא. מחבר סדרת הספרים "שו"ת מהר"ש" ח' חלקים, "חידושי מהר"ש" על הש"ס, "שפתי מהר"ש" על התורה וספרים נוספים. לתולדותיו נדפס הספר "שם משמואל" (מונקאטש, ת"ש).
הגאון המפורסם רבי שמואל רוזנברג בעל "באר שמואל" (תר"ב-תרע"ט), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. מגדולי תלמידי ה"כתב סופר". משנת תרל"ג אב"ד טשאבא, ומשנת תרמ"ג כיהן ברבנות אונסדורף, בה הקים ישיבה גדולה מהחשובות שבישיבות הונגריה והאיזור. נודע במסירותו הרבה לתלמידיו, ואכן רבים מתלמידיו היו מגדולי הדור (רבי שמואל דוד אונגאר אב"ד נייטרא, ועוד). נודע בקדושתו הרבה, ואדמו"רי מונקאטש הרבו בשבחו כבעל "רוח הקודש". רבים היו פונים לקבל מברכותיו ולבקש ממנו להתפלל על ענינים שונים. בישיבתו היה נוהג כמנהג אדמו"רים בעריכת "שולחנות" וחלוקת "שיריים". לוחם מלחמת היהדות הנאמנה ועמד בראש היהדות האורתודקסית במלחמתה עם המנהיגים הרפורמים.
[1] דף כפול (שני עמודים). 17X10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי בקפלי הנייר. נקבי תיוק.
בשולי הדף מכתב נוסף (למעלה משלוש שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל רוזנברג אב"ד אונסדורף. "אונ"ד ג' תבא" [אונסדורף, י"ב אלול] תרע"ח [אוגוסט 1918].
המלצה עבור רבי יו"ט ליפמן רובין מירושלים, בנו של הגאון רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קארטשין (גליציה), שיצא לחו"ל להחיות נפשות בני ביתו, עקב הרעב האיום ששרר אז בארץ ישראל [בשנות מלחמת העולם הראשונה].
בדף הראשון מכתב ארוך שנכתב לבקשת רבי שמואל ענגיל, בשל חולשתו. בסיום המכתב הוסיף מהר"ש ענגיל שתי שורות בעצם כתב יד-קדשו וחתימתו: "ומחמת תשות כחי אקצר ואבקש חד פסוקי דרחמי עבור מוכ"ז הרב נ"י, ובזכות הצדקה נזכה לישועה במהרה. הק' שמואל ענגגיל מראדמישלא, כעת בין הגולים". עם חותמתו כאב"ד ראדומישלא: " Samuel Engel – Rabbiner – Radomysl Wielki".
בהמשך הדף השני הוסיף רבי שמואל רוזנברג רבה של אונסדורף וכתב: "לגודל הלחץ והצער הנני להוסיף על פסוקי דרחמי... כי גודל המצוה אין לשער... ושכרו גדול מן השמים... הק' שמואל ראזענברג".
הגאון הנודע רבי שמואל ענגיל אב"ד רדומישלא (תרי"ג-תרצ"ה), מגדולי גאוני גליציה ומגדולי הפוסקים בדורו. תלמיד מובהק של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם משיניווא. בגיל 18 נתקבל לאב"ד בילגוריי (פולין). בשנת תרל"ט נאלץ לעזוב את פולין והתגורר כשנתיים בעיר רודניק (גליציה), אצל רעו האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, ועסקו יחדיו בתורה, בהלכה ובחכמת הנסתר. בשנת תרמ"א התקבל לאב"ד דוקלא (גליציה) ומשנת תרמ"ז בערך אב"ד ראדומישלא (גליציה). בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה להונגריה לעיר וויטצען, ובשנת תרע"ח עבר לעיר קאשוי (קושיצ'ה), שם מונה לראב"ד ונשאר שם עד פטירתו בשיבה טובה, בעוד בנו רבי חיים ענגיל נתמנה על מקומו ברבנות העיר רדומישלא. מחבר סדרת הספרים "שו"ת מהר"ש" ח' חלקים, "חידושי מהר"ש" על הש"ס, "שפתי מהר"ש" על התורה וספרים נוספים. לתולדותיו נדפס הספר "שם משמואל" (מונקאטש, ת"ש).
הגאון המפורסם רבי שמואל רוזנברג בעל "באר שמואל" (תר"ב-תרע"ט), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. מגדולי תלמידי ה"כתב סופר". משנת תרל"ג אב"ד טשאבא, ומשנת תרמ"ג כיהן ברבנות אונסדורף, בה הקים ישיבה גדולה מהחשובות שבישיבות הונגריה והאיזור. נודע במסירותו הרבה לתלמידיו, ואכן רבים מתלמידיו היו מגדולי הדור (רבי שמואל דוד אונגאר אב"ד נייטרא, ועוד). נודע בקדושתו הרבה, ואדמו"רי מונקאטש הרבו בשבחו כבעל "רוח הקודש". רבים היו פונים לקבל מברכותיו ולבקש ממנו להתפלל על ענינים שונים. בישיבתו היה נוהג כמנהג אדמו"רים בעריכת "שולחנות" וחלוקת "שיריים". לוחם מלחמת היהדות הנאמנה ועמד בראש היהדות האורתודקסית במלחמתה עם המנהיגים הרפורמים.
[1] דף כפול (שני עמודים). 17X10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי בקפלי הנייר. נקבי תיוק.
קטגוריה
מכתבי רבנים – גדולי גליציה ופולין
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $5,000 - $10,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
שני פנקסים – "ספרי אורחים" – של משפחת פישר-היילפרין מאמשטרדם, עם הקדשות בכתב ידם ובחתימותיהם של אדמו"רים ורבנים, כולל כרטיסי ביקור ותצלומים. [אמשטרדם, שנות התר"פ-תר"צ].
ר' אברהם פישר מאמשטרדם ורעייתו מרת קריינדל בת רבי שמואל היילפרין, ניהלו בביתם שבאמשטרדם "הכנסת אורחים", וזכו לארח רבים מגדולי ישראל שהגיעו לעירם, אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור. חלקם הותירו את חותמם בפנקסים שלפנינו, בהקדשות בכתב-יד וחתימותיהם, וכן בכרטיסי-ביקור ובתצלומים שלהם שהודבקו בדפי הפנקסים.
רוב ההקדשות והחתימות החשובות מרוכזות באחד מן הפנקסים, שבו נכתבו ההקדשות לר' אברהם פישר ורעייתו מרת קריינדל, עם תשבחות, תודות וברכות לבני הזוג. הפנקס השני היה שייך לאחת מבנות המשפחה, וגם בו מופיעות מספר הקדשות.
בפנקס הראשון:
• גלויה עם דיוקן הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין (מייסד "הדף היומי" וראש ישיבת חכמי לובלין) - עם חתימת ידו על חזית התמונה: "הק' מאיר שפירא האב"ד ור"מ דק' פיעטרקוב" (תמונה זו פורסמה בספר 'ישיבת חכמי לובלין' מאת הרב מנדלבוים, חלק א, עמ' קמ, מהמקור שלפנינו). מלבד חתימתו הוסיף רבי מאיר שפירא (במקום תאריך) את ציון ה"דף היומי" באותו יום: "ביצה י'". [מהר"ם שפירא היה ידידו של רבי שמואל היילפרין, וכמוהו היה אף הוא מחסידי טשורטקוב הנודעים]. • כרטיס-ביקור של רבי מאיר שפירא. • הקדשה בחתימת האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מבויאן, עם תמונתו וכרטיס-ביקור שלו. • הקדשה בכתב-יד וחתימתו של האדמו"ר רבי שמואל טווערסקי (טברסקי) מטשרנוביל, עם תמונתו. • הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מנחם נחום יוסף טווערסקי (טברסקי) ממירופול, עם תמונתו. • הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהודה ליב פיין אב"ד סלונים, עם תמונתו (ההקדשה נכתבה על גבי התמונה, אך נגזרה ממנה והודבקה לצדה בפנקס). • הקדשה בכתב-יד וחתימת רבי יעקב יונה הכהן אֶרליכמן מו"ץ בלודז, עם תמונתו וכרטיס-ביקור שלו. • הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי ישראל יונגרייז אב"ד נאדאודוואר, עם תמונתו וכרטיס-ביקור שלו. • הקדשה בכתב-יד וחתימת רבי שמעון הירשלר, אב"ד מאדערן ודומ"צ בפרשבורג, עם כרטיס-ביקור שלו. • הקדשה בכתב-יד וחתימת רבי אברהם דוב זוננפלד מירושלים, עם תמונתו. • גלויה עם תמונת רבי יוסף חיים זוננפלד • הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה בלויא, עם תמונתו, ועם כרטיס-ביקור שלו ("משה בלויא מנהל מרכז אגודת ישראל בארץ-ישראל"). • כרטיס-ביקור של ד"ר וואלך מירושלים. • הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה גליקמן-פרוש מירושלים, עם תמונתו. • הקדשה מאת רבי שמעון הכהן שטראסער ורבי צבי יודא פעטטמאנן מפרשבורג, עם תמונת השנים וכרטיס-ביקור של האחרון. • בסוף הפנקס הודבקו שתי גלויות. האחת עם תמונת האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב; השניה, עם תמונת אביו האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב, ועם הכתובת "ברכת גמר חתימה טובה...". על הגלויה השניה חתימה בכתב-יד: "אישך[?] שמואל היילפרן" [רבי שמואל היילפרין, אביה של מרת קריינדל פישר, היה מזקני ורבני חסידות טשורטקוב, כיהן לימים כרב שכונת "זכרון מאיר" בבני ברק - שכונה שהוקמה על ידי אחיו רבי יעקב היילפרין].
בפנקס השני:
• הקדשת רבי בנימין זאב יעקובזון מהמבורג [לימים, רב בקופנהגן ובשטוקהולם], עם תמונתו. • הקדשת ד"ר שמואל דויטשלנדר [ממקימי ומעצבי "בית יעקב", יחד עם שרה שנירר], עם תמונתו. • הקדשת רבי משה גליקמאן-פרוש, עם כרטיס-ביקור שלו. • הקדשת רבי משה בלויא, עם כרטיס-ביקור שלו. • ועוד הקדשות בעברית, גרמנית ואנגלית.
2 פנקסים. 18.5 ס"מ. כ-20 הקדשות, כ-20 תמונות וכ-10 כרטיסי-ביקור. מצב כללי טוב, כתמים ובלאי. מספר תמונות מנותקות ומספר דפים מנותקים. פגמים בכריכות.
ר' אברהם פישר מאמשטרדם ורעייתו מרת קריינדל בת רבי שמואל היילפרין, ניהלו בביתם שבאמשטרדם "הכנסת אורחים", וזכו לארח רבים מגדולי ישראל שהגיעו לעירם, אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור. חלקם הותירו את חותמם בפנקסים שלפנינו, בהקדשות בכתב-יד וחתימותיהם, וכן בכרטיסי-ביקור ובתצלומים שלהם שהודבקו בדפי הפנקסים.
רוב ההקדשות והחתימות החשובות מרוכזות באחד מן הפנקסים, שבו נכתבו ההקדשות לר' אברהם פישר ורעייתו מרת קריינדל, עם תשבחות, תודות וברכות לבני הזוג. הפנקס השני היה שייך לאחת מבנות המשפחה, וגם בו מופיעות מספר הקדשות.
בפנקס הראשון:
• גלויה עם דיוקן הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין (מייסד "הדף היומי" וראש ישיבת חכמי לובלין) - עם חתימת ידו על חזית התמונה: "הק' מאיר שפירא האב"ד ור"מ דק' פיעטרקוב" (תמונה זו פורסמה בספר 'ישיבת חכמי לובלין' מאת הרב מנדלבוים, חלק א, עמ' קמ, מהמקור שלפנינו). מלבד חתימתו הוסיף רבי מאיר שפירא (במקום תאריך) את ציון ה"דף היומי" באותו יום: "ביצה י'". [מהר"ם שפירא היה ידידו של רבי שמואל היילפרין, וכמוהו היה אף הוא מחסידי טשורטקוב הנודעים]. • כרטיס-ביקור של רבי מאיר שפירא. • הקדשה בחתימת האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מבויאן, עם תמונתו וכרטיס-ביקור שלו. • הקדשה בכתב-יד וחתימתו של האדמו"ר רבי שמואל טווערסקי (טברסקי) מטשרנוביל, עם תמונתו. • הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מנחם נחום יוסף טווערסקי (טברסקי) ממירופול, עם תמונתו. • הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהודה ליב פיין אב"ד סלונים, עם תמונתו (ההקדשה נכתבה על גבי התמונה, אך נגזרה ממנה והודבקה לצדה בפנקס). • הקדשה בכתב-יד וחתימת רבי יעקב יונה הכהן אֶרליכמן מו"ץ בלודז, עם תמונתו וכרטיס-ביקור שלו. • הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי ישראל יונגרייז אב"ד נאדאודוואר, עם תמונתו וכרטיס-ביקור שלו. • הקדשה בכתב-יד וחתימת רבי שמעון הירשלר, אב"ד מאדערן ודומ"צ בפרשבורג, עם כרטיס-ביקור שלו. • הקדשה בכתב-יד וחתימת רבי אברהם דוב זוננפלד מירושלים, עם תמונתו. • גלויה עם תמונת רבי יוסף חיים זוננפלד • הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה בלויא, עם תמונתו, ועם כרטיס-ביקור שלו ("משה בלויא מנהל מרכז אגודת ישראל בארץ-ישראל"). • כרטיס-ביקור של ד"ר וואלך מירושלים. • הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה גליקמן-פרוש מירושלים, עם תמונתו. • הקדשה מאת רבי שמעון הכהן שטראסער ורבי צבי יודא פעטטמאנן מפרשבורג, עם תמונת השנים וכרטיס-ביקור של האחרון. • בסוף הפנקס הודבקו שתי גלויות. האחת עם תמונת האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב; השניה, עם תמונת אביו האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב, ועם הכתובת "ברכת גמר חתימה טובה...". על הגלויה השניה חתימה בכתב-יד: "אישך[?] שמואל היילפרן" [רבי שמואל היילפרין, אביה של מרת קריינדל פישר, היה מזקני ורבני חסידות טשורטקוב, כיהן לימים כרב שכונת "זכרון מאיר" בבני ברק - שכונה שהוקמה על ידי אחיו רבי יעקב היילפרין].
בפנקס השני:
• הקדשת רבי בנימין זאב יעקובזון מהמבורג [לימים, רב בקופנהגן ובשטוקהולם], עם תמונתו. • הקדשת ד"ר שמואל דויטשלנדר [ממקימי ומעצבי "בית יעקב", יחד עם שרה שנירר], עם תמונתו. • הקדשת רבי משה גליקמאן-פרוש, עם כרטיס-ביקור שלו. • הקדשת רבי משה בלויא, עם כרטיס-ביקור שלו. • ועוד הקדשות בעברית, גרמנית ואנגלית.
2 פנקסים. 18.5 ס"מ. כ-20 הקדשות, כ-20 תמונות וכ-10 כרטיסי-ביקור. מצב כללי טוב, כתמים ובלאי. מספר תמונות מנותקות ומספר דפים מנותקים. פגמים בכריכות.
קטגוריה
מכתבי רבנים – גדולי גליציה ופולין
קָטָלוֹג