מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 13 - 18 of 18
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
ספר לוח ברכת הנהנין, עם סדר נטילת ידים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. זולקווא, [תקס"א 1801]. המילים "בק"ק שקלאוו" מובלטות בהגדלה בשער, ואילו מקום הדפוס "זאלקווא" נכתב באותיות קטנות.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שכתב (בהיותו במעזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו, אך קודם לכן כבר חיבר האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
בשער הספר רישום בעלות: "זה התניא מהגאון הגדול רבן של כל בני הגולה, שייך להרבני המופלג מוהר"ר זאב[?]".
[1], ב-כז, [1] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות. מעט בלאי. מספר קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט. נקבים בשוליים הפנימיים שנעשו לצורך כריכה קודמת. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שכתב (בהיותו במעזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו, אך קודם לכן כבר חיבר האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
בשער הספר רישום בעלות: "זה התניא מהגאון הגדול רבן של כל בני הגולה, שייך להרבני המופלג מוהר"ר זאב[?]".
[1], ב-כז, [1] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות. מעט בלאי. מספר קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט. נקבים בשוליים הפנימיים שנעשו לצורך כריכה קודמת. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $10,000
הערכה: $20,000 - $30,000
נמכר ב: $47,500
כולל עמלת קונה
"סדר תפילות מכל השנה עפ"י נוסח האריז"ל", עם "פירוש המלות... עפ"י כוונת האריז"ל", שני חלקים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. קאפוסט, תקע"ו. מהדורה ראשונה של מאמרי הסידור (סידור עם דא"ח). דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן.
נוסח התפילה שבסידור זה, וקובצי ההלכות שבו, וכן שני מאמרי חסידות ("הקול קול יעקב", ו"הערה לתיקון חצות"), נכתבו על ידי האדמו"ר הזקן, ונדפסו בחייו במספר מהדורות. במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה מאמריו בפירוש מילות התפלה על פי קבלה וחסידות, שלא הופיעו במהדורות שקדמו לה. מאמרים אלו נאמרו רובם בליל שבת, לפני בניו וכמה מבחירי תלמידיו, ונכתבו והובאו לדפוס ע"י בנו רבי דובער שניאוריו [שניער], המכונה "האדמו"ר האמצעי" מליובאוויטש. סידור זה מכונה אצל חסידי חב"ד בשם "סידור עם דא"ח" [דברי אלוקים חיים].
חלק מהמאמרים נכתבו ונערכו ע"י רבי דובער בסגנונו בתוספת הסברים והרחבות, וחלק מהמאמרים נכתבו כלשונו המדויקת של אביו, ללא תוספות משלו, "דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת". בהקדמתו מפרט רבי דובער על צורת הכתיבה של מאמרי אביו. הוא כותב על המאמרים שערך והרחיב: "...לא היה דבר וחצי דבר, שלא חזרנו עליו כמה פעמים בעיון ועומק היותר אפשרי, ובפרט להביאו בכתב ולשון מדברת שיהיה מובן לגדולים וקטנים, ובפנים מסבירות ומאירות לכל עיני רואה..."; ואילו על המאמרים שבאו כלשון אמירתם כותב: "קונטרסים... בפירוש המלות בתפלה מהשמים מספרים וכו', עד ויברך דוד, שאאמו"ר נ"ע הגיהם בכבודו ובעצמו, והוטבו בעיניו מאד (בהיותם דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת) ומועטים הם מחזיקים המרובים למבינים".
חלק גדול מהמאמרים שנדפסו בסידור הם מאמרים על הזהר שנאמרו על ידי הרב בעל התניא בקביעות בליל שבת. על מאמרים אלו כותב בנו: "אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל, אשר רוח הקודש הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא" (הקדמה לביאורי הזהר, קאפוסט, תקע"ו).
בשער החלק הראשון נדפס: "סדר תפילות מכל השנה, עפ"י נוסח האריז"ל... כפי אשר נדפס מקודם, בתוספת הגהה מדויקת בדקדוק היטב, ובתוספות מרובה דבר חדש אשר לא היה מעולם, פירוש המלות על פסוקי דזמרה, משוכלל ומיוסד עפ"י כוונת האריז"ל... וכוונת ק[ריאת] ש[מע] בכללה, ועניני התפלה בכלל, וענין ציצית ותפילין ובר[כת] המז[ון] ומילה וחתונה...".
בשער החלק השני נדפס: "...פירוש המלות מהשמי[ם] מספרים עד נשמת... וכוונת המקו[ה], ועניני שבת... ר[אש] ח[ודש]... מועדים...".
המדפיס והמגיה רבי ישראל יפה (ת"ק?-תקפ"ח), מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן. התכתב עם רבו בענייני עבודת ה' בעמקות גדולה. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בחברון. נכדו רבי חיים יוסף דוד אזולאי (מתלמידי ה"צמח צדק") כתב עליו: "אדם גדול בתורה, חסיד גדול, מהחסידים הראשונים המקורבים של אדמו"ר בעל התניא".
האדמו"ר הזקן מסר את אחת ממהדורות הסידור להדפסה בידי רבי ישראל יפה, עם הוראות בעל פה ובכתב. אחיו של האדמו"ר הזקן, מהרי"ל מיאנוביץ, בעל "שארית יהודה", כתב אליו בעניין הדפסת הסידור: "...אתו החכמה והמדע, והוא שמע בעצמו מכבוד רבינו נ"ע כמה דברים, וגם יש בידו חבילות חבילות הגהות מכתיבת יד קדש אשר כתב אליו". מתוך כך מובנת החשיבות של נוסח הסידור במהדורה שלפנינו, שעל אודותיה כתב רבי ישראל יפה בשער: "בתוספת הגהה מדויקת בדקדוק היטב".
שני כרכים. חלק ראשון: [2], קד; נד דף. חלק שני: סח; צט דף. 19.5 ס"מ. כרך ראשון: מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי קל וסימני שימוש בחלק מהדפים. נקבי עש בודדים בדף השער. סימני עש בארבעת הדפים האחרונים. פגמים וקרעים קלים בודדים משוקמים בהדבקות נייר, כמעט ללא פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. פגם בהדפסה בדף מא, עם פגיעה במספר מילים. כרך שני: מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים ופגעי עש משוקמים במילוי נייר, עם פגיעות וחסרון בטקסט בדף השער, בעמוד שמעבר לשער, ובדפים נוספים באמצע הספר ובסופו (דפים רבים עברו שיקום מקצועי, ברובם אין פגיעה גדולה בטקסט). רישומים. אחד מן הדפים מנותק. חלק מהדפים מנייר תכלכל. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 409.
נוסח התפילה שבסידור זה, וקובצי ההלכות שבו, וכן שני מאמרי חסידות ("הקול קול יעקב", ו"הערה לתיקון חצות"), נכתבו על ידי האדמו"ר הזקן, ונדפסו בחייו במספר מהדורות. במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה מאמריו בפירוש מילות התפלה על פי קבלה וחסידות, שלא הופיעו במהדורות שקדמו לה. מאמרים אלו נאמרו רובם בליל שבת, לפני בניו וכמה מבחירי תלמידיו, ונכתבו והובאו לדפוס ע"י בנו רבי דובער שניאוריו [שניער], המכונה "האדמו"ר האמצעי" מליובאוויטש. סידור זה מכונה אצל חסידי חב"ד בשם "סידור עם דא"ח" [דברי אלוקים חיים].
חלק מהמאמרים נכתבו ונערכו ע"י רבי דובער בסגנונו בתוספת הסברים והרחבות, וחלק מהמאמרים נכתבו כלשונו המדויקת של אביו, ללא תוספות משלו, "דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת". בהקדמתו מפרט רבי דובער על צורת הכתיבה של מאמרי אביו. הוא כותב על המאמרים שערך והרחיב: "...לא היה דבר וחצי דבר, שלא חזרנו עליו כמה פעמים בעיון ועומק היותר אפשרי, ובפרט להביאו בכתב ולשון מדברת שיהיה מובן לגדולים וקטנים, ובפנים מסבירות ומאירות לכל עיני רואה..."; ואילו על המאמרים שבאו כלשון אמירתם כותב: "קונטרסים... בפירוש המלות בתפלה מהשמים מספרים וכו', עד ויברך דוד, שאאמו"ר נ"ע הגיהם בכבודו ובעצמו, והוטבו בעיניו מאד (בהיותם דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת) ומועטים הם מחזיקים המרובים למבינים".
חלק גדול מהמאמרים שנדפסו בסידור הם מאמרים על הזהר שנאמרו על ידי הרב בעל התניא בקביעות בליל שבת. על מאמרים אלו כותב בנו: "אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל, אשר רוח הקודש הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא" (הקדמה לביאורי הזהר, קאפוסט, תקע"ו).
בשער החלק הראשון נדפס: "סדר תפילות מכל השנה, עפ"י נוסח האריז"ל... כפי אשר נדפס מקודם, בתוספת הגהה מדויקת בדקדוק היטב, ובתוספות מרובה דבר חדש אשר לא היה מעולם, פירוש המלות על פסוקי דזמרה, משוכלל ומיוסד עפ"י כוונת האריז"ל... וכוונת ק[ריאת] ש[מע] בכללה, ועניני התפלה בכלל, וענין ציצית ותפילין ובר[כת] המז[ון] ומילה וחתונה...".
בשער החלק השני נדפס: "...פירוש המלות מהשמי[ם] מספרים עד נשמת... וכוונת המקו[ה], ועניני שבת... ר[אש] ח[ודש]... מועדים...".
המדפיס והמגיה רבי ישראל יפה (ת"ק?-תקפ"ח), מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן. התכתב עם רבו בענייני עבודת ה' בעמקות גדולה. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בחברון. נכדו רבי חיים יוסף דוד אזולאי (מתלמידי ה"צמח צדק") כתב עליו: "אדם גדול בתורה, חסיד גדול, מהחסידים הראשונים המקורבים של אדמו"ר בעל התניא".
האדמו"ר הזקן מסר את אחת ממהדורות הסידור להדפסה בידי רבי ישראל יפה, עם הוראות בעל פה ובכתב. אחיו של האדמו"ר הזקן, מהרי"ל מיאנוביץ, בעל "שארית יהודה", כתב אליו בעניין הדפסת הסידור: "...אתו החכמה והמדע, והוא שמע בעצמו מכבוד רבינו נ"ע כמה דברים, וגם יש בידו חבילות חבילות הגהות מכתיבת יד קדש אשר כתב אליו". מתוך כך מובנת החשיבות של נוסח הסידור במהדורה שלפנינו, שעל אודותיה כתב רבי ישראל יפה בשער: "בתוספת הגהה מדויקת בדקדוק היטב".
שני כרכים. חלק ראשון: [2], קד; נד דף. חלק שני: סח; צט דף. 19.5 ס"מ. כרך ראשון: מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי קל וסימני שימוש בחלק מהדפים. נקבי עש בודדים בדף השער. סימני עש בארבעת הדפים האחרונים. פגמים וקרעים קלים בודדים משוקמים בהדבקות נייר, כמעט ללא פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. פגם בהדפסה בדף מא, עם פגיעה במספר מילים. כרך שני: מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים ופגעי עש משוקמים במילוי נייר, עם פגיעות וחסרון בטקסט בדף השער, בעמוד שמעבר לשער, ובדפים נוספים באמצע הספר ובסופו (דפים רבים עברו שיקום מקצועי, ברובם אין פגיעה גדולה בטקסט). רישומים. אחד מן הדפים מנותק. חלק מהדפים מנייר תכלכל. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 409.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $25,000
הערכה: $30,000 - $40,000
לא נמכר
ספר ליקוטי מוהר"ן, "מאמרות טהורות של הרב החסיד המפורסם בוצינא קדישא מה"ו נחמן נ"י כאור הבהיר נכדו של הרב הקדוש הבעש"ט זצוק"ל". אוסטרהא, [תקס"ח 1808]. דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל. מהדורה ראשונה.
הספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן ["מורנו ורבינו הרב רבי נחמן"], הוא ספרו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של תורת חסידות ברסלב ומהספרים המשפיעים ביותר בעולם החסידות עד ימינו. לפנינו המהדורה הראשונה, בה נדפס חלקו הראשון של החיבור. ספר זה הוא הספר היחיד מתורת רבי נחמן שנדפס בחייו ובהדרכתו. לאחר פטירת רבי נחמן הדפיס רבי נתן חלק נוסף "ליקוטי מוהר"ן תנינא".
הספר נערך בידי תלמידו הגדול של רבי נחמן – רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב (מוהרנ"ת), מתוך קונטרסים שכתב (וכתבו חבריו) מפי רבו בעת שמסר את תורותיו. העריכה נעשתה בעקבות ציוויו של רבי נחמן ועל פי הוראותיו. מסופר כי כאשר עסק רבי נתן בכריכת כתב-היד של החיבור, אמר לו רבי נחמן "הלא זה הדבר שעוסקים עכשיו לכרוך הספר, נדמה לכם שאין נחשב לכלום, אבל באמת כמה וכמה עולמות תלויים בזה, בכריכת הספר הזה". רבי נחמן התבטא ואמר כי הדפסת הספר והלימוד בו היא "אתחלתא דגאולה" (חיי מוהר"ן, שמו). הוא שיבח מאד את ספרו ואת הסגולה שבו להשפיע על הלומד בו קדושה וטהרה, ובין היתר אמר כי "יכולין להיות נעשה בעל מוח גדול על ידי ספרו, כי יש בו שכל גדול ועמוק נפלא מאד...", וכי "יכולין להיות נעשה בעל-תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמז, שמט). לתלמידו רבי נתן אמר: "מעט אתה יודע מעוצם מעלת גדולת הספר וקדושתו, ויותר מזה ראוי לך להאמין בעוצם גדולת הספר" (חיי מוהר"ן, שסט).
רבי נחמן אף דיבר על החשיבות הגדולה שיש בקניית ספרו זה: "ואמר שכל אדם צריך להשתדל לקנות הספר שלו, ומי שאין לו במה לקנות וכו', ימכור כר מתחת ראשו ויקנה הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמט), וניבא כי בעתיד יהיה הספר מבוקש מאד ויודפס פעמים רבות: "ואמר שהספר שלו יהיה חשוב מאד, ויבקשוהו ויחפשוהו מאד, ויודפס ויחזור ויודפס כמה וכמה פעמים, ויהיה חשוב מאד..." (שם). בנוסף, אמר רבי נחמן שעצם החזקת ספריו בבית יש בה סגולה לעשירות (וכוונתו היתה לספר ליקוטי מוהר"ן שהוא היחיד שנדפס בחייו): "ואמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ספריו, כי אפילו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה, כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמור גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות" (חיי מוהר"ן, שנה), וזירז בפועל עשירים לקנות את ספרו כדי שתישמר עשירותם, וכפי שמסופר (שם): "והזכיר אז עשיר אחד, שהיה יודעו ומכירו, ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו, כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקיים עשירותו".
לספרו זה קיבל רבי נחמן מברסלב הסכמות מגדולי צדיקי הדור, אך מחמת ענוותנותו לא רצה להדפיס את ההסכמות (ראה הקדמת רבי נתן לספר). הסכמות אלו נדפסו במהדורות הבאות, בין ההסכמות אנו מוצאים גדולי הצדיקים שמפליגים בגודל קדושתו של רבי נחמן. ה"חוזה" מלובלין מכתיר אותו בתארים: "הרב המאור הגדול, איש קדוש, מופת הדור, נר ישראל, פטיש החזק, עמוד הימיני" וכותב עליו "האי גברא רבא לא צריך לדידי ולא לדכוותי". המגיד מקוז'ניץ כותב עליו: "הרב המאור הגדול, בנן של קדושים, מופת הדור, גדול מרבן שמו, נודע בשערים", ורבי אברהם חיים מזלאטשוב בעל "אורח לחיים" מכנהו: "אדם גדול בענקים".
חתימה בדף השער: "אליעזר יעקב שד"ר" [ראה פריט 101]. הגהה קצרה בדף קטו/1: "עיין בפרדס רמונים.... ולא יקשא לך כלל".
עותק שלם. [1], קס [צ"ל: קסב] דף. 20 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים; מרבית הדפים במצב טוב ומספר דפים במצב בינוני. כתמים. כתמי ופגמי רטיבות בחלק מהדפים. נקבי עש בדף השער וסימני עש משוקמים במקומות נוספים. קרעים ופגמים בדף השער, משוקמים באופן מקצועי, עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים ופגמים בשולי דפים נוספים (בעיקר בדפים הראשונים ואחרונים), משוקמים באופן מקצועי. חיתוך דפים על גבול הטקסט עם פגיעה קלה במסגרת השער ובכותרות דפים נוספים. כריכת עור חדשה, מהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 284.
הספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן ["מורנו ורבינו הרב רבי נחמן"], הוא ספרו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של תורת חסידות ברסלב ומהספרים המשפיעים ביותר בעולם החסידות עד ימינו. לפנינו המהדורה הראשונה, בה נדפס חלקו הראשון של החיבור. ספר זה הוא הספר היחיד מתורת רבי נחמן שנדפס בחייו ובהדרכתו. לאחר פטירת רבי נחמן הדפיס רבי נתן חלק נוסף "ליקוטי מוהר"ן תנינא".
הספר נערך בידי תלמידו הגדול של רבי נחמן – רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב (מוהרנ"ת), מתוך קונטרסים שכתב (וכתבו חבריו) מפי רבו בעת שמסר את תורותיו. העריכה נעשתה בעקבות ציוויו של רבי נחמן ועל פי הוראותיו. מסופר כי כאשר עסק רבי נתן בכריכת כתב-היד של החיבור, אמר לו רבי נחמן "הלא זה הדבר שעוסקים עכשיו לכרוך הספר, נדמה לכם שאין נחשב לכלום, אבל באמת כמה וכמה עולמות תלויים בזה, בכריכת הספר הזה". רבי נחמן התבטא ואמר כי הדפסת הספר והלימוד בו היא "אתחלתא דגאולה" (חיי מוהר"ן, שמו). הוא שיבח מאד את ספרו ואת הסגולה שבו להשפיע על הלומד בו קדושה וטהרה, ובין היתר אמר כי "יכולין להיות נעשה בעל מוח גדול על ידי ספרו, כי יש בו שכל גדול ועמוק נפלא מאד...", וכי "יכולין להיות נעשה בעל-תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמז, שמט). לתלמידו רבי נתן אמר: "מעט אתה יודע מעוצם מעלת גדולת הספר וקדושתו, ויותר מזה ראוי לך להאמין בעוצם גדולת הספר" (חיי מוהר"ן, שסט).
רבי נחמן אף דיבר על החשיבות הגדולה שיש בקניית ספרו זה: "ואמר שכל אדם צריך להשתדל לקנות הספר שלו, ומי שאין לו במה לקנות וכו', ימכור כר מתחת ראשו ויקנה הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמט), וניבא כי בעתיד יהיה הספר מבוקש מאד ויודפס פעמים רבות: "ואמר שהספר שלו יהיה חשוב מאד, ויבקשוהו ויחפשוהו מאד, ויודפס ויחזור ויודפס כמה וכמה פעמים, ויהיה חשוב מאד..." (שם). בנוסף, אמר רבי נחמן שעצם החזקת ספריו בבית יש בה סגולה לעשירות (וכוונתו היתה לספר ליקוטי מוהר"ן שהוא היחיד שנדפס בחייו): "ואמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ספריו, כי אפילו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה, כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמור גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות" (חיי מוהר"ן, שנה), וזירז בפועל עשירים לקנות את ספרו כדי שתישמר עשירותם, וכפי שמסופר (שם): "והזכיר אז עשיר אחד, שהיה יודעו ומכירו, ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו, כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקיים עשירותו".
לספרו זה קיבל רבי נחמן מברסלב הסכמות מגדולי צדיקי הדור, אך מחמת ענוותנותו לא רצה להדפיס את ההסכמות (ראה הקדמת רבי נתן לספר). הסכמות אלו נדפסו במהדורות הבאות, בין ההסכמות אנו מוצאים גדולי הצדיקים שמפליגים בגודל קדושתו של רבי נחמן. ה"חוזה" מלובלין מכתיר אותו בתארים: "הרב המאור הגדול, איש קדוש, מופת הדור, נר ישראל, פטיש החזק, עמוד הימיני" וכותב עליו "האי גברא רבא לא צריך לדידי ולא לדכוותי". המגיד מקוז'ניץ כותב עליו: "הרב המאור הגדול, בנן של קדושים, מופת הדור, גדול מרבן שמו, נודע בשערים", ורבי אברהם חיים מזלאטשוב בעל "אורח לחיים" מכנהו: "אדם גדול בענקים".
חתימה בדף השער: "אליעזר יעקב שד"ר" [ראה פריט 101]. הגהה קצרה בדף קטו/1: "עיין בפרדס רמונים.... ולא יקשא לך כלל".
עותק שלם. [1], קס [צ"ל: קסב] דף. 20 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים; מרבית הדפים במצב טוב ומספר דפים במצב בינוני. כתמים. כתמי ופגמי רטיבות בחלק מהדפים. נקבי עש בדף השער וסימני עש משוקמים במקומות נוספים. קרעים ופגמים בדף השער, משוקמים באופן מקצועי, עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים ופגמים בשולי דפים נוספים (בעיקר בדפים הראשונים ואחרונים), משוקמים באופן מקצועי. חיתוך דפים על גבול הטקסט עם פגיעה קלה במסגרת השער ובכותרות דפים נוספים. כריכת עור חדשה, מהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 284.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $12,000
לא נמכר
ספר קיצור ליקוטי מהר"ן, "מלא מוסר ויראת ה' והנהגות טובות וישרות, נפלאות ונוראות, היוצאים מן המאמרים הנפלאים, המובאים בספר הגדול ליקוטי מוהר"ן", מתורת רבי נחמן מברסלב, בעריכת תלמידו רבי נתן שטרנהרץ – מוהרנ"ת מברסלב. [ברסלב, תקפ"א 1821. נדפס בדפוס הביתי של רבי נתן]. מהדורה שניה.
בספר שלפנינו ליקט רבי נתן מתוך הספר "ליקוטי מוהר"ן" של רבו הגדול, את העניינים המעשיים השייכים לעבודת ה'. הערכים שבספר נערכו ע"פ סדר התורות שב"ליקוטי מוהר"ן" (ולא ע"פ סדר הא-ב כפי שעשה בספרו "ליקוטי עצות"). הספר שלפנינו נדפס לאחר פטירת רבי נחמן, אך כתיבתו החלה בחייו בשנת תקס"ה. על כך מספר רבי נתן בהקדמתו לספר: "כי רוב דברי הכרך הזה היו למראה עיני רבינו זצוק"ל והוטבו בעיניו". בספרו "ימי מוהרנ"ת" הוא מפרט יותר על כך: "בשנת תקס"ה... צוה עלי ללקט מתורותיו העצות והע[ו]בדא שיוצא מכל תורה ותורה... והוטב בעיניו, והוא הספר 'קצור לקוטי מוהר"ן'. כשקרא בו, נענע בראשו ואמר בזה הלשון: א שיין צעטיל [=פתקה יפה], והבנתי שהוטבו מאד בעיניו הדברים הנאמרים שם, והיה כוסף מאד שנזכה לקימם באמת. אשרי שיאחז בהם" (מהדורת ירושלים תשמ"ב, עמ' יב, אות ז).
את המהדורה הראשונה של הספר הדפיס רבי נתן במאהלוב בקיץ תקע"א, בתוך שנת האבל על רבו. את המהדורה שלפנינו הדפיס כעשור לאחר מכן, בבית הדפוס שהקים רבי נתן בביתו בברסלב (את הדפוס הקים רבי נתן בשנת תקע"ט והוא נסגר עקב הלשנה בשנת תקפ"ד). במהדורה שלפנינו נוספו בהקדמה מספר שורות בסוגריים.
פז דף. 13 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. נזקי עש וקרעים בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (כ-10 מהדפים הראשונים ודפים בודדים נוספים באמצע ובסוף עברו שיקום מקצועי), עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
מקום ושנת הדפוס על פי: ג' שלום, אלה שמות ספרי מוהר"ן, ירושלם תרפ"ח, עמ' 33; א' יערי, לקוטים ביבליוגרפיים-קרית ספר, כרך יג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ' 532.
סטפנסקי חסידות, מס' 525.
בספר שלפנינו ליקט רבי נתן מתוך הספר "ליקוטי מוהר"ן" של רבו הגדול, את העניינים המעשיים השייכים לעבודת ה'. הערכים שבספר נערכו ע"פ סדר התורות שב"ליקוטי מוהר"ן" (ולא ע"פ סדר הא-ב כפי שעשה בספרו "ליקוטי עצות"). הספר שלפנינו נדפס לאחר פטירת רבי נחמן, אך כתיבתו החלה בחייו בשנת תקס"ה. על כך מספר רבי נתן בהקדמתו לספר: "כי רוב דברי הכרך הזה היו למראה עיני רבינו זצוק"ל והוטבו בעיניו". בספרו "ימי מוהרנ"ת" הוא מפרט יותר על כך: "בשנת תקס"ה... צוה עלי ללקט מתורותיו העצות והע[ו]בדא שיוצא מכל תורה ותורה... והוטב בעיניו, והוא הספר 'קצור לקוטי מוהר"ן'. כשקרא בו, נענע בראשו ואמר בזה הלשון: א שיין צעטיל [=פתקה יפה], והבנתי שהוטבו מאד בעיניו הדברים הנאמרים שם, והיה כוסף מאד שנזכה לקימם באמת. אשרי שיאחז בהם" (מהדורת ירושלים תשמ"ב, עמ' יב, אות ז).
את המהדורה הראשונה של הספר הדפיס רבי נתן במאהלוב בקיץ תקע"א, בתוך שנת האבל על רבו. את המהדורה שלפנינו הדפיס כעשור לאחר מכן, בבית הדפוס שהקים רבי נתן בביתו בברסלב (את הדפוס הקים רבי נתן בשנת תקע"ט והוא נסגר עקב הלשנה בשנת תקפ"ד). במהדורה שלפנינו נוספו בהקדמה מספר שורות בסוגריים.
פז דף. 13 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. נזקי עש וקרעים בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (כ-10 מהדפים הראשונים ודפים בודדים נוספים באמצע ובסוף עברו שיקום מקצועי), עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
מקום ושנת הדפוס על פי: ג' שלום, אלה שמות ספרי מוהר"ן, ירושלם תרפ"ח, עמ' 33; א' יערי, לקוטים ביבליוגרפיים-קרית ספר, כרך יג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ' 532.
סטפנסקי חסידות, מס' 525.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מהאדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. זיטומיר, תרכ"ג 1863. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא. מהדורה ראשונה.
בעותק שלפנינו מופיע דף שער נוסף ("קדם שער") מלבד השער הרגיל. שער זה אינו נמצא ברוב העותקים ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת למברג): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[4], ג-קיז דף. כולל דף "קדם שער" שנכרך אחרי השער הרגיל. שיבוש בסדר דפים קיא-קיד. 26 ס"מ. מצב כללי טוב. נייר איכותי. שוליים רחבים. כתמים. קרעים משוקמים בשולי דף השער ודף ההסכמות, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש וקרעים משוקמים בשני הדפים האחרונים. כפי הנראה, מספר דפים הושלמו מעותק אחר. במספר דפים השלמת השוליים במילוי נייר, לצורך התאמה לשאר הדפים. כריכת עור מהודרת, חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19.
בעותק שלפנינו מופיע דף שער נוסף ("קדם שער") מלבד השער הרגיל. שער זה אינו נמצא ברוב העותקים ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת למברג): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[4], ג-קיז דף. כולל דף "קדם שער" שנכרך אחרי השער הרגיל. שיבוש בסדר דפים קיא-קיד. 26 ס"מ. מצב כללי טוב. נייר איכותי. שוליים רחבים. כתמים. קרעים משוקמים בשולי דף השער ודף ההסכמות, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש וקרעים משוקמים בשני הדפים האחרונים. כפי הנראה, מספר דפים הושלמו מעותק אחר. במספר דפים השלמת השוליים במילוי נייר, לצורך התאמה לשאר הדפים. כריכת עור מהודרת, חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.2019
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
ספר אור הגנוז – חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני – ספר וזאת ליהודה – חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. למברג [לבוב], תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
הסכמות גדולי החסידות, ביניהן ההסכמה היחידה על ספר של האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש. בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק ורבי דוד מטולנא – המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל נכד המחבר נכתב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי – כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי שיסכימו על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי). הספר שלפנינו זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות בדורו. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש בעל "צמח צדק". כן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל, בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק ורבי דוד מטולנא, אחיינו – רבי יצחק יעקב מאקארוב, והסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בשער ובמספר דפים חותמות של האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא ובנו האדמו"ר רבי יצחק מאיר מסיגעט.
האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא (נפטר תש"א), בן האדמו"ר רבי ברוך האגר מוויז'ניץ. בשנת תרנ"ג התיישב בבורשא שבחבל מארמארוש, שם הקים את חצרו שמנתה מאות חסידים, נודע כלמדן מופלג ובקי בחכמת הקבלה, כפועל ישועות ובעל צדקה גדול. בנו רבי יצחק מאיר מילא את מקום אביו באדמו"רות בעיר סיגעט, עד שנספה בשואה עם משפחתו.
חלק א': [1], יב; פד דף; חלק ב' (שער נפרד): לג דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים. בלאי קל. נקבי עש בודדים בדפים הראשונים. כריכה מקורית, בלויה.
סטפנסקי חסידות, מס' 21.
הסכמות גדולי החסידות, ביניהן ההסכמה היחידה על ספר של האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש. בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק ורבי דוד מטולנא – המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל נכד המחבר נכתב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי – כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי שיסכימו על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי). הספר שלפנינו זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות בדורו. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש בעל "צמח צדק". כן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל, בניו הקדושים – רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק ורבי דוד מטולנא, אחיינו – רבי יצחק יעקב מאקארוב, והסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בשער ובמספר דפים חותמות של האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא ובנו האדמו"ר רבי יצחק מאיר מסיגעט.
האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא (נפטר תש"א), בן האדמו"ר רבי ברוך האגר מוויז'ניץ. בשנת תרנ"ג התיישב בבורשא שבחבל מארמארוש, שם הקים את חצרו שמנתה מאות חסידים, נודע כלמדן מופלג ובקי בחכמת הקבלה, כפועל ישועות ובעל צדקה גדול. בנו רבי יצחק מאיר מילא את מקום אביו באדמו"רות בעיר סיגעט, עד שנספה בשואה עם משפחתו.
חלק א': [1], יב; פד דף; חלק ב' (שער נפרד): לג דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים. בלאי קל. נקבי עש בודדים בדפים הראשונים. כריכה מקורית, בלויה.
סטפנסקי חסידות, מס' 21.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג