מחזור כמנהג האשכנזים – תפילות ופיוטים לשלושה רגלים, ארבע פרשיות וימים נוראים. [אוגסבורג, רצ"ו 1536. דפוס חיים בן דוד שחור].
נדפס ללא שער. הטקסט מתחיל בעמוד השני של הדף הראשון, מתפילת "שוכן עד", ולאחר מכן מתחיל היוצר לשבת חנוכה. המחזור כולל את סדרי הפיוטים והיוצרות לחגים ולמועדים, ולא את תפילות הקבע. בדף האחרון קולופון המדפיס: "נדפס ונשלם המחזור כסדר האשכנזים ביום ג' י"א ימים לחודש אייר ב'ר'י'ח' נ'י'ח'ח' א'ר'צ'ה' אתכם לפרט קטן באויגשפורג הבירה על ידי חיים המחוקק ב"ר דוד שחור ז"ל".
בראש דף [2] רישום בעלות בכתיבה איטלקית עתיקה, מחודש כסליו שנ"ט (1598), קצוץ מעט בשל חיתוך הדפים: "[---] ר"ח כסליו שנ"ט לפ"ק. למען לא תהיה האמת נעדרת זאת תהיה לזכרון איך אנכי מרת תמ"ר אלמנת המנוח כמה"ר משה בר [---] הילפרון ז"ל נתתי המחזור הלז במתנה גמורה לבני אהרן יצ"ו מעתה ומעכשיו וכדי שלא יקום א[יש] או אשה לערער עליו על עסק הדבר הזה זאת יהיה לו לעדות וראיה, ולי הצעיר שלמה זכר[יה] קאטילאנו צותה תמ"ר הנ"ל להע[יד?] זאת זכרון בס[פר] ויהיה לאות ול[סימן?] נאם שלמה זכריה קאטיל[אנו]".
כפי הנראה שימש המחזור שלפנינו כמחזור של חזן בבית כנסת באחת מקהילות האשכנזים באיטליה, ומסיבה זו נוספו בו במקומות רבים סימונים ורישומים בכתיבה איטלקית, המציינים את הקטעים שאומר החזן ואת הקטעים שאומר הקהל, כולל מחיקות והערות, מספר הגהות של השלמות או תיקוני נוסח, או ציון המנהג.
מחיקות צנזורה בחלק מהדפים.
בקונטרס כב, נכרכה בין הדפים פיסת נייר עם רישום בכתב-יד (בכתיבה איטלקית) של סדר הסליחות לשני וחמישי.
בסוף הכרך נכרכו שני דפים בכתב-יד, ובהם סדר הפסוקים שאומרים בעת נשיאת כפיים, ותפילת "יהי רצון" שנאמרת באותה עת.
עותק שלם. [255] דף + [2] דף בכתב-יד. 29.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. כתמי רטיבות בדפים רבים. קרע בדף הראשון, המילה הראשונה חסרה והושלמה בצילום. קרעים בדף השני ובמספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר, עם פגיעות קלות בטקסט. נזקי עש בחלק מהדפים, בעיקר בשוליים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר דבק (עם פגיעות בודדות בטקסט). מספר דפים עם שוליים קצרים יותר, יתכן כי הושלמו מעותק אחר. כריכת עור חדשה.
המדפיס ר' חיים שחור היה מראשוני המדפיסים בפראג, ובעקבות סכסוך מדפיסים עזב את העיר. תחילה התיישב באילזא (Oels, כיום: אולשניצה, פולין) והחל להדפיס שם, אך בית דפוסו באילזא חרב בסערה. אז עבר ר' חיים שחור לעיר אוגסבורג (Augsburg, גרמניה) והדפיס שם ספרים עבריים. בספרים שהדפיס, כמו במחזור שלפנינו, השתמש באותיות מרובעות מטיפוס אשכנזי, בדומה לאותיות ששימשו בפראג, ובשונה משאר הדפוסים שהשתמשו בדרך כלל באותיות מטיפוס ספרדי.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.

[Vetus Testamentum Multiplici Lingua Nunc Primo Impressum], כרך רביעי: Quarta Pars Veteris Testamenti Hebraico Grecoque Idiomatenunc Primium Impressa: Adiuncta Utrique Sua Latina Interpretatione. דפוס Arnald Guillén de Brocar, אלקלה דה אנארס (ספרד), [רע"ז 1517, על-פי הקולופון שבעמוד האחרון]. עברית, יוונית ולטינית.
הכרך הרביעי מתוך שישה כרכי "הפוליגלוטה הקומפלוטנסית", המהדורה הרב-לשונית הראשונה של ספרי התנ"ך, שנדפסה בארבע שפות: עברית, ארמית, יוונית ולטינית. הכרך שלפנינו כולל את כל ספרי הנביאים האחרונים – ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל וספרי תרי עשר, וכן שלושה חיבורים מן "הספרים החיצוניים" - ספר מקבים א', ב' ו-ג'.
הדפים מסודרים בשלוש עמודות מקבילות, שבכל אחת מהן מופיע הטקסט בשפה אחרת: בעמודה החיצונית הטקסט המקורי בעברית, בעמודה האמצעית התרגום ללטינית ובעמודה הפנימית התרגום ליוונית. על מנת להקל על הקריאה לאלו שאינם בקיאים בעברית או ביוונית, סומנו המילים התואמות בעברית ובלטינית בסימן עילי (superscript), ואילו לטקסט היווני נוסף תרגום מילולי ללטינית (בכתב קטן, מעל השורות). החיבור מלווה מספר חיתוכי עץ נאים: בדף השער נדפס בדיו אדומה סמל המשפחה של יוזם המהדורה, פרנסיסקו חימנס דה סיסנרוס, בראשי הפרקים נדפסו תיבות פתיחה מעוטרות ובדף הקולופון נדפס סמל המדפיס.
הפוליגלוטה הקומפלוטנסית, הנחשבת לאחת המהדורות החשובות בהיסטוריה של דפוסי התנ"ך, נכתבה ונערכה בידי מומחים מרחבי ספרד בין השנים 1502 ל-1517, במטרה לאחד בספר אחד את כתבי הקודש בלשונות החשובות ביותר.
העבודה על המהדורה החלה שנים ספורות לאחר גירוש יהודי ספרד, ביוזמת מי שהיה האינקוויזיטור הגדול והכומר המוודה של המלכה איזבלה הראשונה – פרנסיסקו חימנס דה סיסנרוס (1436-1517). הואיל ומרבית יודעי העברית בספרד היו לפנים יהודים, התקשה סיסנרוס למצוא עורכים עבור החלק העברי של המהדורה, ונאלץ למנות שלושה מלומדים יהודים אנוסים שהמירו את דתם: אלפונסו דה סמורה (Alfonso de Zamora), פבלו קורונל (Pablo Coronel) ואלפונסו דה אלקלה (Alfonso de Alcala). במשך למעלה מעשר שנים, ישבו המומחים בעיר הספרדית אלקלה דה אנארס (ששמה הלטיני Complutum, העניק למהדורה את כינוייה), ועבודתם נחשבת ל"אב-הטיפוס" של מהדורת התנ"ך הרב לשונית.
[268] דף. קונטרסים: a-z6, aa-oo6, pp4, A-F6, G4, a2. י38.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. קרעים וקרעים חסרים בשולי עמודים ספורים (ברובם קטנים, ללא נזק לכיתוב). דף אחד מנותק. הדף הראשון עם קרעים חסרים לאורך השוליים וקרע חסר בחלקו התחתון, משוקמים חלקית באמצעות השלמות נייר (עם פגיעה קלה בטקסט של העמוד האחורי), מחובר לגוף הספר באמצעות רצועה של נייר הדבקה. כריכת עור ישנה ופגומה, משוקמת חלקית. השדרה חדשה.