מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove and filter and
- letter (107) Apply letter filter
- יד (105) Apply יד filter
- כתבי (105) Apply כתבי filter
- manuscript (105) Apply manuscript filter
- מכתבים (102) Apply מכתבים filter
- manuscripts, (100) Apply manuscripts, filter
- signatur (98) Apply signatur filter
- יד, (93) Apply יד, filter
- וחתימות (93) Apply וחתימות filter
- גדולי (61) Apply גדולי filter
- rabbi (52) Apply rabbi filter
- chassid (48) Apply chassid filter
- luminari (41) Apply luminari filter
- of (37) Apply of filter
- ישראל (35) Apply ישראל filter
- the (33) Apply the filter
- ליטא (32) Apply ליטא filter
- lithuanian (32) Apply lithuanian filter
- החסידות (30) Apply החסידות filter
- פולין (28) Apply פולין filter
- book (27) Apply book filter
- ארץ (24) Apply ארץ filter
- הפליטה (24) Apply הפליטה filter
- הפליטה, (24) Apply הפליטה, filter
- ושארית (24) Apply ושארית filter
- ציונות (24) Apply ציונות filter
- ומדינת (24) Apply ומדינת filter
- ציונות, (24) Apply ציונות, filter
- שואה (24) Apply שואה filter
- erit (24) Apply erit filter
- hapletah (24) Apply hapletah filter
- hapletah, (24) Apply hapletah, filter
- holocaust (24) Apply holocaust filter
- israel (24) Apply israel filter
- palestin (24) Apply palestin filter
- she (24) Apply she filter
- she'erit (24) Apply she'erit filter
- sheerit (24) Apply sheerit filter
- state (24) Apply state filter
- zionism (24) Apply zionism filter
- zionism, (24) Apply zionism, filter
- ליטא, (23) Apply ליטא, filter
- וגליציה (23) Apply וגליציה filter
- גאוני (23) Apply גאוני filter
- galician (23) Apply galician filter
- lithuanian, (23) Apply lithuanian, filter
- polish (23) Apply polish filter
- print (20) Apply print filter
- וספרי (18) Apply וספרי filter
מציג 133 - 144 of 162
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
Historie der Drie Laatste Turksche Keizers [תולדות שלושת סולטאני טורקיה האחרונים]. הוצאת Timotheus ten Hoorn ו-Jan Bouman, אמשטרדם, 1684. הולנדית.
ספר בנושא האימפריה העות'מאנית בשנים 1623-1677, ובו פרק המוקדש לפרשת משיח השקר שבתאי צבי, עם תחריט-דיוקן נדיר וייחודי של שבתאי צבי לאחר התאסלמותו.
לפנינו תרגום הולנדי לספרו של ההיסטוריון והדיפלומט הבריטי פול ריקו (Paul Rycaut),י The History of the Turkish Empire From the Year 1623 to the Year 1677 [תולדות האימפריה הטורקית בין השנים 1623-1677] שראה אור לראשונה בלונדון בשנת 1680, ועוסק בהרחבה בשלושה מסולטאני טורקיה - מוראט הרביעי, אבראהים הראשון ומהמט הרביעי.
אחד מפרקי הספר (עמ' 152-187) מוקדש לשבתאי צבי וכותרתוHistorie van Sabatai-Sevi, Velsche Messias der Jooden [תולדות שבתאי צבי, משיח השקר של היהודים]. הפרק מתאר, בין היתר, את מאסרו והתאסלמותו של שבתאי צבי בשנת 1666, וכולל ציטוטים מכתביהם של שבתאי צבי ונתן העזתי. זהו תיאור מוקדם וחשוב של פרשת משיח השקר שבתאי צבי שנכתב עוד בחייו.
בתחילת הפרק מופיע תחריט דיוקן של שבתאי צבי כשהוא לבוש בבגד מפואר בעל שורת כפתורים, לראשו תרבוש, ובידיו ספר ובו כתובת בעברית משובשת. בתחתית התחריט מופיעה הכותרת "Velsche Messias der Jooden Sabatai Sevi" [שבתאי צבי, משיח השקר של היהודים].
תחריט זה מבוסס על התחריט הידוע של שבתאי צבי שנדפס באמשטרדם בשנת 1669, בספרו של תומס קנן (Thomas Coenen), Ydele Verwachtinge der Joden (תחריט זה נחשב לדיוקן נאמן למציאות שנעשה על-פי רישום מאת אדם שפגש את שבתאי צבי באיזמיר). עם זאת, התחריט שלפנינו שונה מהתחריט שנדפס בספרו של קנן ומתחריטים אחרים שנדפסו בעקבותיו. אחד ההבדלים הבולטים הוא בכיוון אליו פונה שבתאי צבי בתחריט. בעוד שבמרבית תחריטי הדיוקן הידועים של שבתאי צבי נראה כשהוא פונה לימין, בתחריט שלפנינו הוא פונה לשמאל.
התחריט שלפנינו אינו מופיע בספרו של רובנס, "איקונוגרפיה יהודית", ואינו נזכר בספרי המחקר אודות שבתאי צבי.
מחבר הספר, פול ריקו (Paul Rycaut, 1629-1700) היה היסטוריון ודיפלומט בריטי, ששירת כמזכירו האישי של השגריר הבריטי באיסטנבול ולאחר מכן כקונסול הבריטי באיזמיר. חיבוריו אודות האימפריה העות'מאנית היו למקור מידע חשוב אודותיה במאה ה-17, וחוקרים רבים התבססו עליהם במחקריהם.
לצד התחריט של שבתאי צבי, מופיעים בספר שלפנינו שלושה עשר תחריטים נוספים: תחריטי דיוקן של הסולטאנים מוראט הרביעי, אבראהים הראשון ומהמט הרביעי, ותחריטים המתארים התרחשויות שונות בהיסטוריה של האימפריה העות'מאנית. בפתח הספר מופיע תחריט נוסף – שער הספר.
[4] דף (כולל תחריט השער), 328, 414, 114, 119-164, [27] עמ' + [14] לוחות תחריטים. שני דפים (עמ' 115-118) ושני לוחות תחריטים חסרים ומושלמים בצילום. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים. מספר דפים מנותקים או רופפים. קרעים בשולי כמה דפים. קרע באחד מלוחות התחריטים, מחוזק בהדבקת פיסת נייר בגב הלוח. פגמים בשוליו העליונים של אחד מלוחות התחריטים. תחריט הדיוקן של שבתאי צבי במצב טוב. כריכת קלף מקורית, עם פגמים קלים. מדבקה על גבי השדרה.
ספר בנושא האימפריה העות'מאנית בשנים 1623-1677, ובו פרק המוקדש לפרשת משיח השקר שבתאי צבי, עם תחריט-דיוקן נדיר וייחודי של שבתאי צבי לאחר התאסלמותו.
לפנינו תרגום הולנדי לספרו של ההיסטוריון והדיפלומט הבריטי פול ריקו (Paul Rycaut),י The History of the Turkish Empire From the Year 1623 to the Year 1677 [תולדות האימפריה הטורקית בין השנים 1623-1677] שראה אור לראשונה בלונדון בשנת 1680, ועוסק בהרחבה בשלושה מסולטאני טורקיה - מוראט הרביעי, אבראהים הראשון ומהמט הרביעי.
אחד מפרקי הספר (עמ' 152-187) מוקדש לשבתאי צבי וכותרתוHistorie van Sabatai-Sevi, Velsche Messias der Jooden [תולדות שבתאי צבי, משיח השקר של היהודים]. הפרק מתאר, בין היתר, את מאסרו והתאסלמותו של שבתאי צבי בשנת 1666, וכולל ציטוטים מכתביהם של שבתאי צבי ונתן העזתי. זהו תיאור מוקדם וחשוב של פרשת משיח השקר שבתאי צבי שנכתב עוד בחייו.
בתחילת הפרק מופיע תחריט דיוקן של שבתאי צבי כשהוא לבוש בבגד מפואר בעל שורת כפתורים, לראשו תרבוש, ובידיו ספר ובו כתובת בעברית משובשת. בתחתית התחריט מופיעה הכותרת "Velsche Messias der Jooden Sabatai Sevi" [שבתאי צבי, משיח השקר של היהודים].
תחריט זה מבוסס על התחריט הידוע של שבתאי צבי שנדפס באמשטרדם בשנת 1669, בספרו של תומס קנן (Thomas Coenen), Ydele Verwachtinge der Joden (תחריט זה נחשב לדיוקן נאמן למציאות שנעשה על-פי רישום מאת אדם שפגש את שבתאי צבי באיזמיר). עם זאת, התחריט שלפנינו שונה מהתחריט שנדפס בספרו של קנן ומתחריטים אחרים שנדפסו בעקבותיו. אחד ההבדלים הבולטים הוא בכיוון אליו פונה שבתאי צבי בתחריט. בעוד שבמרבית תחריטי הדיוקן הידועים של שבתאי צבי נראה כשהוא פונה לימין, בתחריט שלפנינו הוא פונה לשמאל.
התחריט שלפנינו אינו מופיע בספרו של רובנס, "איקונוגרפיה יהודית", ואינו נזכר בספרי המחקר אודות שבתאי צבי.
מחבר הספר, פול ריקו (Paul Rycaut, 1629-1700) היה היסטוריון ודיפלומט בריטי, ששירת כמזכירו האישי של השגריר הבריטי באיסטנבול ולאחר מכן כקונסול הבריטי באיזמיר. חיבוריו אודות האימפריה העות'מאנית היו למקור מידע חשוב אודותיה במאה ה-17, וחוקרים רבים התבססו עליהם במחקריהם.
לצד התחריט של שבתאי צבי, מופיעים בספר שלפנינו שלושה עשר תחריטים נוספים: תחריטי דיוקן של הסולטאנים מוראט הרביעי, אבראהים הראשון ומהמט הרביעי, ותחריטים המתארים התרחשויות שונות בהיסטוריה של האימפריה העות'מאנית. בפתח הספר מופיע תחריט נוסף – שער הספר.
[4] דף (כולל תחריט השער), 328, 414, 114, 119-164, [27] עמ' + [14] לוחות תחריטים. שני דפים (עמ' 115-118) ושני לוחות תחריטים חסרים ומושלמים בצילום. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים. מספר דפים מנותקים או רופפים. קרעים בשולי כמה דפים. קרע באחד מלוחות התחריטים, מחוזק בהדבקת פיסת נייר בגב הלוח. פגמים בשוליו העליונים של אחד מלוחות התחריטים. תחריט הדיוקן של שבתאי צבי במצב טוב. כריכת קלף מקורית, עם פגמים קלים. מדבקה על גבי השדרה.
קטגוריה
תחריטים, ליטוגרפיות ואיורים
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
סוחרים יהודים ממרוקו – שני הדפסים צבועים ביד. [ראשית המאה ה-19 בקירוב].
שני הדפסים, דמויי עבודות קולאז'. כל הדפס משלב בתוכו שמונה ציורים של דמויות שונות, ובהן סוחרים יהודים.
במרכז ההדפס הראשון מופיע ציור של יהודי מרוקאי הנושא תיבה ובה סרטי בד, מראה, מספריים וכלים נוספים. במרכז ההדפס השני נראה יהודי מרוקאי הנושא מאזניים ומגש עם תבלינים. שני הציורים הללו נעשו על-פי הדפסי מצוטינט מראשית המאה ה-19 המופיעים בספרו של אלפרד רובנס, "איקונוגרפיה יהודית" (פריטים מס' 1089 ו-1093). ההדפס הראשון מופיע אף הוא בספרו של רובנס ומתוארך שם לשנת 1800. ההדפס השני אינו מופיע בספר.
שני הדפסים על קרטון דק, 12X16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים, שפשופים, קרעים ופגמים קלים. שני ההדפסים חתומים בחותמת מובלטת.
שני הדפסים, דמויי עבודות קולאז'. כל הדפס משלב בתוכו שמונה ציורים של דמויות שונות, ובהן סוחרים יהודים.
במרכז ההדפס הראשון מופיע ציור של יהודי מרוקאי הנושא תיבה ובה סרטי בד, מראה, מספריים וכלים נוספים. במרכז ההדפס השני נראה יהודי מרוקאי הנושא מאזניים ומגש עם תבלינים. שני הציורים הללו נעשו על-פי הדפסי מצוטינט מראשית המאה ה-19 המופיעים בספרו של אלפרד רובנס, "איקונוגרפיה יהודית" (פריטים מס' 1089 ו-1093). ההדפס הראשון מופיע אף הוא בספרו של רובנס ומתוארך שם לשנת 1800. ההדפס השני אינו מופיע בספר.
שני הדפסים על קרטון דק, 12X16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים, שפשופים, קרעים ופגמים קלים. שני ההדפסים חתומים בחותמת מובלטת.
קטגוריה
תחריטים, ליטוגרפיות ואיורים
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
דיוקן רבי משה סופר בעל "חתם סופר". ליטוגרפיה מאת Josef Kriehuber, על פי ציור של ישכר בער פרענק. וינה, [תקפ"ח 1828 בערך].
"צורת הרב האי גאון אמיתי המפורסם מו"ה משה סופר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב [=פרשבורג] יע"א" - "Moyses S. Schreiber Oberrabiner der Isre Gemeinde in Presburg".
דיוקנו המפורסם של רבינו משה סופר בעל "חתם סופר", הוכן ע"י תלמידו רבי ישכר בער פרענק, סופר ונאמן הקהילה בפרשבורג. לפי המסופר, כאשר בתו של רבי ישכר בער, מרת הינדל, הגיעה לפרקה, ניגש אל החתם סופר וביקש שיציע לו את אחד מתלמידי הישיבה המצוינים, שכן ברצונו להשיאה לתלמיד חכם מובהק. החתם סופר השיב לו כי הוא יכול להציע לו שידוך הגון מאד, את התלמיד המצוין ביותר מבין בני הישיבה - רבי מנחם כ"ץ מפרוסניץ, אך היות ועדיו לגאון בישראל, עליו להתחייב להחזיקו על שולחנו ולפרנסו במשך כמה שנים כדי שיוכל לשבת במנוחה על התורה ועל העבודה. ר' בער לא היסס והסכים להצעת השידוך, אך מצבו הכספי היה דחוק. מאחר ולא היה ברצונו להזדקק לנדבת בני אדם, טיכס ר' בער עצה כיצד להשיג את הכסף הנדרש. לבסוף מצא רעיון: מלבד היותו תלמיד חכם מופלג, היה ברוך כשרונות ואמן מחונן. הוא החליט להדפיס את דיוקנו של החתם סופר, על פי ציור שצייר בעצמו, ולמכור אותו, ובכך לממן את הוצאות החתונה והחזקת חתנו. הדיוקן שלפנינו הוא הדיוקן שהדפיס ר' בער בווינה. כשנודע הדבר לחתם סופר הקפיד על כך מאד, והזמין את ר' בער לבוא לפניו. כשהגיע ר' בער הוכיח אותו החתם סופר ושאל אותו כיצד העיז לצייר את דיוקנו ולהפיץ אותו ללא רשותו. ר' בער ענה לו כי עשה זאת מפני שהתחייב לשאת בהוצאות נישואי בתו ולא מצא דרך אחרת להשיג את הכסף, ובתוך דבריו אמר: "איך קאנן מיין פנים ניכט צו וואשען געבען לבקש מבני אדם מתנת חנם" [=אינני מסוגל לחשוף את פני בפני אנשים לבקש מתנת חנם]. על כך ענה לו החתם סופר במתק לשונו: "איהר ווילט אייך אייער פנים ניכט צו וואשען געבען גיבט איהר מיין פנים צו וואשען?" [=לא רצית לחשוף את פניך אז חשפת במקום זאת את פניי?]. בספר "אגרות סופרים" (עמ' 27) נדפס מכתב מאת הגאון רבי עקיבא איגר, ששלח לחתנו החתם סופר מחודש תמוז תקפ"ח, ובו מזכיר את הדיוקן שלפנינו: "גם הגיע מכתב היקר ר' בער משם עם הפאטרע [=פורטרט]" (על סיפור זה ראה: אגרות סופרים, עמ' 27-28, בהערה; תולדות וחידושי רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ, חלק א', עמ' ט). בזכות הדפסה זו השתמר לדורות דיוקנו הידוע של החתם סופר.
25.5X20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות כהים.
"צורת הרב האי גאון אמיתי המפורסם מו"ה משה סופר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב [=פרשבורג] יע"א" - "Moyses S. Schreiber Oberrabiner der Isre Gemeinde in Presburg".
דיוקנו המפורסם של רבינו משה סופר בעל "חתם סופר", הוכן ע"י תלמידו רבי ישכר בער פרענק, סופר ונאמן הקהילה בפרשבורג. לפי המסופר, כאשר בתו של רבי ישכר בער, מרת הינדל, הגיעה לפרקה, ניגש אל החתם סופר וביקש שיציע לו את אחד מתלמידי הישיבה המצוינים, שכן ברצונו להשיאה לתלמיד חכם מובהק. החתם סופר השיב לו כי הוא יכול להציע לו שידוך הגון מאד, את התלמיד המצוין ביותר מבין בני הישיבה - רבי מנחם כ"ץ מפרוסניץ, אך היות ועדיו לגאון בישראל, עליו להתחייב להחזיקו על שולחנו ולפרנסו במשך כמה שנים כדי שיוכל לשבת במנוחה על התורה ועל העבודה. ר' בער לא היסס והסכים להצעת השידוך, אך מצבו הכספי היה דחוק. מאחר ולא היה ברצונו להזדקק לנדבת בני אדם, טיכס ר' בער עצה כיצד להשיג את הכסף הנדרש. לבסוף מצא רעיון: מלבד היותו תלמיד חכם מופלג, היה ברוך כשרונות ואמן מחונן. הוא החליט להדפיס את דיוקנו של החתם סופר, על פי ציור שצייר בעצמו, ולמכור אותו, ובכך לממן את הוצאות החתונה והחזקת חתנו. הדיוקן שלפנינו הוא הדיוקן שהדפיס ר' בער בווינה. כשנודע הדבר לחתם סופר הקפיד על כך מאד, והזמין את ר' בער לבוא לפניו. כשהגיע ר' בער הוכיח אותו החתם סופר ושאל אותו כיצד העיז לצייר את דיוקנו ולהפיץ אותו ללא רשותו. ר' בער ענה לו כי עשה זאת מפני שהתחייב לשאת בהוצאות נישואי בתו ולא מצא דרך אחרת להשיג את הכסף, ובתוך דבריו אמר: "איך קאנן מיין פנים ניכט צו וואשען געבען לבקש מבני אדם מתנת חנם" [=אינני מסוגל לחשוף את פני בפני אנשים לבקש מתנת חנם]. על כך ענה לו החתם סופר במתק לשונו: "איהר ווילט אייך אייער פנים ניכט צו וואשען געבען גיבט איהר מיין פנים צו וואשען?" [=לא רצית לחשוף את פניך אז חשפת במקום זאת את פניי?]. בספר "אגרות סופרים" (עמ' 27) נדפס מכתב מאת הגאון רבי עקיבא איגר, ששלח לחתנו החתם סופר מחודש תמוז תקפ"ח, ובו מזכיר את הדיוקן שלפנינו: "גם הגיע מכתב היקר ר' בער משם עם הפאטרע [=פורטרט]" (על סיפור זה ראה: אגרות סופרים, עמ' 27-28, בהערה; תולדות וחידושי רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ, חלק א', עמ' ט). בזכות הדפסה זו השתמר לדורות דיוקנו הידוע של החתם סופר.
25.5X20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות כהים.
קטגוריה
תחריטים, ליטוגרפיות ואיורים
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
דיוקן הנגיד שמואל אופנהיימר. ליטוגרפיה על-פי Joseph Kriehuber. דפוס Johannes Höfelich, [וינה], 1846.
תחת הדיוקן מופיעה דוגמת חתימתו, וטקסט בגרמנית עם פרטים ביוגרפיים אודותיו.
רבי שמואל אופנהיימר (ש"צ-תס"ג), בנקאי יהודי, שתדלן ונדבן, מאנשי החצר ומקורבי לאופולד הראשון - קיסר האימפריה הרומית הקדושה. היה מנהל הכספים של הקיסר וסייע לו במסע המלחמה נגד האימפריה העות'מאנית (בשנים 1699-1683). אופנהיימר היה היהודי הראשון שהותר לו להתיישב בווינה, מאז גירוש היהודים מהעיר בשנת 1670. הוא קיבל אישור להביא עמו קהילה קטנה של מספר משפחות יהודיות. את קשריו בחצר הקיסר ניצל בדרכים שונות לטובת אחיו היהודים.
45X28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. קרעים ושברים במספר מקומות.
תחת הדיוקן מופיעה דוגמת חתימתו, וטקסט בגרמנית עם פרטים ביוגרפיים אודותיו.
רבי שמואל אופנהיימר (ש"צ-תס"ג), בנקאי יהודי, שתדלן ונדבן, מאנשי החצר ומקורבי לאופולד הראשון - קיסר האימפריה הרומית הקדושה. היה מנהל הכספים של הקיסר וסייע לו במסע המלחמה נגד האימפריה העות'מאנית (בשנים 1699-1683). אופנהיימר היה היהודי הראשון שהותר לו להתיישב בווינה, מאז גירוש היהודים מהעיר בשנת 1670. הוא קיבל אישור להביא עמו קהילה קטנה של מספר משפחות יהודיות. את קשריו בחצר הקיסר ניצל בדרכים שונות לטובת אחיו היהודים.
45X28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. קרעים ושברים במספר מקומות.
קטגוריה
תחריטים, ליטוגרפיות ואיורים
Catalogue Value
פריט 161 הדפס - דיוקן רבי משה גומיש די מישקיטה - רב קהילת הספרדים "שער השמים" בלונדון - לונדון, 1752
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
דיוקן רבי משה גומיש די מישיקיטה - רב קהילת הספרדים "שער השמים" בלונדון. הדפס מצוטינט. דפוס John Faber, [לונדון], 1752.
"תמונת החכם השלם, חסיד ועניו, מורינו ורבינו, כמוהר"ר משה גומיש די משיקיטה זצוק"ל, אשר היה אב"ד ור"מ בעיר לונדון יע"א, בק"ק שער השמים יצ"ו, ומשה היה רועה את צאן קדשים, שבע שנים, נתבקש בישיבה עליונה, יום ג' כ"ג לחודש זיו, שנת א'ש'ר'י' העם [=תקי"א] שככה לו לפ"ק".
"צורת האיש משה מאד עניו / רב ומורה לעדתו / חיה יחיה צדיק באמונתו / כי הוד חכמת אדם תאיר פניו".
רבי משה גומיש די מישיקיטה (נפטר תקי"א 1751), רב הקהילה הספרדית "שער השמים" בלונדון במשך שבע שנים. קודם לכן היה מחכמי ישיבת "עץ חיים" באמשטרדם. תשובות בהלכה ממנו נדפסו בכרכי שו"ת פרי עץ חיים שהוציאו חברי בית המדרש "עץ חיים - אמשטרדם" (כרכים א', ב', ג', ו-ז') שם מופיעות תשובות ממנו מהשנים תצ"ד, תצ"ז, ת"ק, תק"א, תק"ב ותק"ג. בכרך ג', בראש שאלה ה', המופנית אליו, הוא מכונה בתארים: "אחד המיוחד שבעם ראשון לכל דבר שבקדושה עמוד הימיני מבית המדרש הגדול והמפורסם של 'עץ חיים' ה"ה ה"ה כמוהר"ר משה גומיש די מישקיטה נר"ו...".
32X22.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. פגמים קלים, בעיקר בשוליים.
"תמונת החכם השלם, חסיד ועניו, מורינו ורבינו, כמוהר"ר משה גומיש די משיקיטה זצוק"ל, אשר היה אב"ד ור"מ בעיר לונדון יע"א, בק"ק שער השמים יצ"ו, ומשה היה רועה את צאן קדשים, שבע שנים, נתבקש בישיבה עליונה, יום ג' כ"ג לחודש זיו, שנת א'ש'ר'י' העם [=תקי"א] שככה לו לפ"ק".
"צורת האיש משה מאד עניו / רב ומורה לעדתו / חיה יחיה צדיק באמונתו / כי הוד חכמת אדם תאיר פניו".
רבי משה גומיש די מישיקיטה (נפטר תקי"א 1751), רב הקהילה הספרדית "שער השמים" בלונדון במשך שבע שנים. קודם לכן היה מחכמי ישיבת "עץ חיים" באמשטרדם. תשובות בהלכה ממנו נדפסו בכרכי שו"ת פרי עץ חיים שהוציאו חברי בית המדרש "עץ חיים - אמשטרדם" (כרכים א', ב', ג', ו-ז') שם מופיעות תשובות ממנו מהשנים תצ"ד, תצ"ז, ת"ק, תק"א, תק"ב ותק"ג. בכרך ג', בראש שאלה ה', המופנית אליו, הוא מכונה בתארים: "אחד המיוחד שבעם ראשון לכל דבר שבקדושה עמוד הימיני מבית המדרש הגדול והמפורסם של 'עץ חיים' ה"ה ה"ה כמוהר"ר משה גומיש די מישקיטה נר"ו...".
32X22.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. פגמים קלים, בעיקר בשוליים.
קטגוריה
תחריטים, ליטוגרפיות ואיורים
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,500
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
ציור אקוורל המתעד חתונה שערך רבי שלמה הירשל ברלינר אב"ד לונדון. [לונדון, שנות ה-20 של המאה ה-19 בקירוב].
ציור צבעוני, עשיר בפרטים, המתאר את טקס החתונה של זוג יהודי באולם "Horder's Rooms" בלונדון. במרכז הציור הרב שלמה הירשל, החתן והכלה תחת החופה, וסביבם האורחים: זוגות משוחחים, קבוצות ילדים משחקים ונשים מוחות דמעה.
תחת הציור מופיע תיאור באנגלית בו נזכרים שם האולם ושמות החתן והכלה, שמואל הלוט(?) ישראל ופאני דזמונד: "On Thursday the 9th of May – were married at Horder's Rooms, Minories, by the Rev'd Solomon Hirschell, Samuel Hellut [?] Israel of St. Mary Axe, Shoemakers Row & Bridge St. Blackfriars… & the truly amiable & highly accomplished Miss Fanny Desymond".
הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר (תקכ"ב-תר"ג, 1762-1842) אב"ד פרנצלוי (פולין) ולונדון, בנו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "חכם צבי". כיהן על מקום אביו כרבה של הקהילה האשכנזית בלונדון ובבריטניה, משנת תקס"ב (1802) עד פטירתו בשנת תר"ג (1842).
דף 31X22 ס"מ בקירוב, מוצמד בשוליו הימניים למסגרת פספרטו (ברצועת נייר דבק). מצב טוב-בינוני. כתמים (חלקם כתוצאה מהפספרטו). קרעים בשולי הדף (ללא פגיעה בציור). רצועות נייר דבק בגב הדף. רצועת נייר מודבקת לשוליו התחתונים של הדף.
ציור צבעוני, עשיר בפרטים, המתאר את טקס החתונה של זוג יהודי באולם "Horder's Rooms" בלונדון. במרכז הציור הרב שלמה הירשל, החתן והכלה תחת החופה, וסביבם האורחים: זוגות משוחחים, קבוצות ילדים משחקים ונשים מוחות דמעה.
תחת הציור מופיע תיאור באנגלית בו נזכרים שם האולם ושמות החתן והכלה, שמואל הלוט(?) ישראל ופאני דזמונד: "On Thursday the 9th of May – were married at Horder's Rooms, Minories, by the Rev'd Solomon Hirschell, Samuel Hellut [?] Israel of St. Mary Axe, Shoemakers Row & Bridge St. Blackfriars… & the truly amiable & highly accomplished Miss Fanny Desymond".
הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר (תקכ"ב-תר"ג, 1762-1842) אב"ד פרנצלוי (פולין) ולונדון, בנו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "חכם צבי". כיהן על מקום אביו כרבה של הקהילה האשכנזית בלונדון ובבריטניה, משנת תקס"ב (1802) עד פטירתו בשנת תר"ג (1842).
דף 31X22 ס"מ בקירוב, מוצמד בשוליו הימניים למסגרת פספרטו (ברצועת נייר דבק). מצב טוב-בינוני. כתמים (חלקם כתוצאה מהפספרטו). קרעים בשולי הדף (ללא פגיעה בציור). רצועות נייר דבק בגב הדף. רצועת נייר מודבקת לשוליו התחתונים של הדף.
קטגוריה
תחריטים, ליטוגרפיות ואיורים
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
חוזר משוכפל בסטנסיל, מטעם הועד הפועל המצומצם של הקונגרס הציוני הראשון, על נייר מכתבים רשמי ("ועד הפועל של הקונגרס הציוני" / "Bureau des Zionisten-Congresses"), עם חתימות כל חמשת חברי הועד, ביניהם תיאודור הרצל. וינה, 25 באוקטובר 1897. גרמנית.
בתחילת החוזר, מתייחסים הרצל וחברי הוועד לקונגרס הציוני הראשון, שנערך בבאזל כחודשיים לפני כן, ומתארים אותו כ"הצלחה גדולה, ניצחון לציונות". בהמשך, מבקשים הרצל וחברי הוועד להדגיש את חשיבות העברת הכספים - כספי ה"שקל" (Schekel) – על מנת לאפשר את פעילותו הסדירה של הועד, ומפרטים הוראות ל'אוספי השקלים': תעריפי השקל במטבעות השונים (פראנק, שילינג, מארק, דולר ומטבעות נוספים), קבלות שיש להעניק לתורמים מתוך פנקס (כפי הנראה, פנקס קבלות שצורף במקור לחוזר), מען ההפקדה (ביתו של חבר הוועד ד"ר עוזר קוקש בוינה) והוראות נוספות. כמו כן, מציינים חברי הוועד כי נוהל האיסוף הנ"ל הנו זמני בלבד, ובעתיד יופקדו הכספים בצורה מסודרת בבנק אנגליה. החוזר מסתיים ב"ברכת הציונות", ותחתיה מופיעות חתימותיהם של חמשת חברי הוועד: תיאודור הרצל, עוזר קוֹקֶש, יונה (יוהאן) קרמנצקי, ד"ר אלכסנדר מינץ וד"ר מוריץ (משה) טוביאס שנירר.
בעותק שלפנינו מופיעים כמה תוספות ותיקונים בכתב-יד, ובהם ההערה "לאסוף את השקלים באופן מידי בין חוג מכריכם" (בראש העמוד השני).
בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבאזל בסוף אוגוסט 1897 נתקבלו מספר החלטות שמטרתן הגשמת רעיונותיה של התנועה הציונית: הוחלט על חתירה ליישום "תוכנית באזל" (שקבעה כי התנועה הציונית שואפת להקמת "בית-מולדת" ליהודים בארץ ישראל) וכן על הקמת מוסדות שונים לקידום ולהגשמת רעיונות התנועה הציונית ובראשם ההסתדרות הציונית העולמית.
במסגרת ייסוד ההסתדרות הציונית, נבחר ועד-פועל מורחב בן שמונה-עשר חברים ובתוכו ועד-פועל מצומצם, אשר מנה חמישה חברים - כולם תושבי העיר וינה - בראשותו של ד"ר תיאודור הרצל. תפקידו של הועד הפועל המצומצם היה לשמש גוף ניהול עליון – מעין 'ממשלה' – לפעילות הועד הפועל המורחב.
חמשת חברי הועד הפועל המצומצם הראשון היו ד"ר תיאודור הרצל (מְחוֹלְלָהּ של הציונות כתנועה ממוסדת) ששימש כיו"ר הועד, ד"ר עוזר קוֹקֶש (עו"ד, מראשוני החברים באגודת הסטודנטים "קדימה", ממייסדי האגודה הציונית הוינאית "אדמת ישורון" וחבר בועד הראשון של "אוצר התיישבות היהודים") ששימש כמזכיר הועד, יונה (יוהאן) קרמנצקי (תעשיין, בעל-הון ויזם ציוני; מחלוצי תעשיית החשמל האירופית; היו"ר הראשון של הקק"ל), ד"ר אלכסנדר מינץ (עו"ד, השתתף בוועדה לניסוח "תכנית באזל"; חבר הועדה להתיישבות מעשית) וד"ר מוריץ (משה) טוביאס שנירר (סופר ורופא; רופאו של תיאודור הרצל, שאף ליווה אותו בביקורו בפלשתינה בשנת 1898; ממייסדי אגודת הסטודנטים "קדימה", אגודת "אהבת ציון" ואגודת "אדמת ישורון"; חבר הועדה להתיישבות מעשית).
[2] דף (3 עמ' כתובים), 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים, פגמים וסימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (ברובם קלים), חלקם מחוזקים בנייר דבק. קרעים חסרים בפינה הימנית-עליונה של הדף הראשון, ובפינה הימנית תחתונה של הדף השני, ללא נזק לטקסט.
בתחילת החוזר, מתייחסים הרצל וחברי הוועד לקונגרס הציוני הראשון, שנערך בבאזל כחודשיים לפני כן, ומתארים אותו כ"הצלחה גדולה, ניצחון לציונות". בהמשך, מבקשים הרצל וחברי הוועד להדגיש את חשיבות העברת הכספים - כספי ה"שקל" (Schekel) – על מנת לאפשר את פעילותו הסדירה של הועד, ומפרטים הוראות ל'אוספי השקלים': תעריפי השקל במטבעות השונים (פראנק, שילינג, מארק, דולר ומטבעות נוספים), קבלות שיש להעניק לתורמים מתוך פנקס (כפי הנראה, פנקס קבלות שצורף במקור לחוזר), מען ההפקדה (ביתו של חבר הוועד ד"ר עוזר קוקש בוינה) והוראות נוספות. כמו כן, מציינים חברי הוועד כי נוהל האיסוף הנ"ל הנו זמני בלבד, ובעתיד יופקדו הכספים בצורה מסודרת בבנק אנגליה. החוזר מסתיים ב"ברכת הציונות", ותחתיה מופיעות חתימותיהם של חמשת חברי הוועד: תיאודור הרצל, עוזר קוֹקֶש, יונה (יוהאן) קרמנצקי, ד"ר אלכסנדר מינץ וד"ר מוריץ (משה) טוביאס שנירר.
בעותק שלפנינו מופיעים כמה תוספות ותיקונים בכתב-יד, ובהם ההערה "לאסוף את השקלים באופן מידי בין חוג מכריכם" (בראש העמוד השני).
בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבאזל בסוף אוגוסט 1897 נתקבלו מספר החלטות שמטרתן הגשמת רעיונותיה של התנועה הציונית: הוחלט על חתירה ליישום "תוכנית באזל" (שקבעה כי התנועה הציונית שואפת להקמת "בית-מולדת" ליהודים בארץ ישראל) וכן על הקמת מוסדות שונים לקידום ולהגשמת רעיונות התנועה הציונית ובראשם ההסתדרות הציונית העולמית.
במסגרת ייסוד ההסתדרות הציונית, נבחר ועד-פועל מורחב בן שמונה-עשר חברים ובתוכו ועד-פועל מצומצם, אשר מנה חמישה חברים - כולם תושבי העיר וינה - בראשותו של ד"ר תיאודור הרצל. תפקידו של הועד הפועל המצומצם היה לשמש גוף ניהול עליון – מעין 'ממשלה' – לפעילות הועד הפועל המורחב.
חמשת חברי הועד הפועל המצומצם הראשון היו ד"ר תיאודור הרצל (מְחוֹלְלָהּ של הציונות כתנועה ממוסדת) ששימש כיו"ר הועד, ד"ר עוזר קוֹקֶש (עו"ד, מראשוני החברים באגודת הסטודנטים "קדימה", ממייסדי האגודה הציונית הוינאית "אדמת ישורון" וחבר בועד הראשון של "אוצר התיישבות היהודים") ששימש כמזכיר הועד, יונה (יוהאן) קרמנצקי (תעשיין, בעל-הון ויזם ציוני; מחלוצי תעשיית החשמל האירופית; היו"ר הראשון של הקק"ל), ד"ר אלכסנדר מינץ (עו"ד, השתתף בוועדה לניסוח "תכנית באזל"; חבר הועדה להתיישבות מעשית) וד"ר מוריץ (משה) טוביאס שנירר (סופר ורופא; רופאו של תיאודור הרצל, שאף ליווה אותו בביקורו בפלשתינה בשנת 1898; ממייסדי אגודת הסטודנטים "קדימה", אגודת "אהבת ציון" ואגודת "אדמת ישורון"; חבר הועדה להתיישבות מעשית).
[2] דף (3 עמ' כתובים), 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים, פגמים וסימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (ברובם קלים), חלקם מחוזקים בנייר דבק. קרעים חסרים בפינה הימנית-עליונה של הדף הראשון, ובפינה הימנית תחתונה של הדף השני, ללא נזק לטקסט.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $5,000
הערכה: $15,000 - $20,000
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
Der Judenstaat, Versuch Einer Modernen Lösung Der Judenfrage [מדינת היהודים, ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים], מאת תיאודור הרצל. הוצאת M. Breitenstein. וינה-לייפציג, 1896. גרמנית. מהדורה ראשונה. נדפסה ב-300 עותקים.
"מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים". ספרו המפורסם של הרצל, בו הוא מציג את בעיית היהודים ואת הצורך בפתרון מדיני-לאומי. עותק זה כולל את עטיפת הנייר המקורית.
86 עמ', 24 ס"מ. מצב טוב. גליונות לא חתוכים. קרעים קלים וקמטים בשולי הדפים. מעט כתמים (רובם על העטיפה ובעמוד השער). שולי דף השער ומספר דפים אחרים מעט כהים. קמטים בעטיפה. העטיפה הקדמית מנותקת חלקית. נתון בקופסת קרטון מחופה בד.
"מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים". ספרו המפורסם של הרצל, בו הוא מציג את בעיית היהודים ואת הצורך בפתרון מדיני-לאומי. עותק זה כולל את עטיפת הנייר המקורית.
86 עמ', 24 ס"מ. מצב טוב. גליונות לא חתוכים. קרעים קלים וקמטים בשולי הדפים. מעט כתמים (רובם על העטיפה ובעמוד השער). שולי דף השער ומספר דפים אחרים מעט כהים. קמטים בעטיפה. העטיפה הקדמית מנותקת חלקית. נתון בקופסת קרטון מחופה בד.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
מדינת היהודים (Der Iudenstaat), דרך חדשה בפתרון שאלת היהודים, מתֻרגם ברשיון מיוחד מאת המחבר ע"י מיכל בערקאוויטש [ברקוביץ]. הוצאת "תושיה", ורשה תרנ"ו (1896).
מהדורה עברית ראשונה של ספרו המפורסם של תיאודור הרצל, הדן בבעיית היהודים ובצורך בפתרון מדיני-לאומי. מהדורה זו ראתה אור באותה שנה בה יצאה לאור המהדורה הגרמנית.
[2], IV,י 82, IV, י[1] עמ' (בעמודים האחרונים פרסומות לספרים של הוצאת "תושיה"), 17.5 ס"מ. מצב בינוני. ללא מעטפת הנייר. כתמים. קרעים בשולי הדפים, משוקמים שיקום מקצועי. חותמות דיו ורישומים בעט ובעפרון. כריכת קרטון משוקמת, עם שדרה חדשה. נתון בקופסת קרטון מחופה בד.
מהדורה עברית ראשונה של ספרו המפורסם של תיאודור הרצל, הדן בבעיית היהודים ובצורך בפתרון מדיני-לאומי. מהדורה זו ראתה אור באותה שנה בה יצאה לאור המהדורה הגרמנית.
[2], IV,י 82, IV, י[1] עמ' (בעמודים האחרונים פרסומות לספרים של הוצאת "תושיה"), 17.5 ס"מ. מצב בינוני. ללא מעטפת הנייר. כתמים. קרעים בשולי הדפים, משוקמים שיקום מקצועי. חותמות דיו ורישומים בעט ובעפרון. כריכת קרטון משוקמת, עם שדרה חדשה. נתון בקופסת קרטון מחופה בד.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $6,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
שלושה פריטים הקשורים ביוסף טרומפלדור: גלויה ששלח טרומפלדור מהשבי היפני להוריו, גלויה עם תצלום שלו ועם הקדשה בכתב ידו (בעברית), וגלויה-מצולמת מהשבי היפני. יפן, רוסיה, גליפולי ומצרים, 1905, 1915. רוסית ועברית.
יוסף טרומפלדור (1880-1920) – ממייסדי "הגדוד העברי", ממייסדי "החלוץ" ומפקד ההגנה על חצר תל-חי בשנת 1920. טרומפלדור, יליד רוסיה, היה הקצין היהודי הראשון בצבא רוסיה, ואף שירת במלחמת רוסיה-יפן, במהלכה ריסק פגז את ידו השמאלית והיא נקטעה. בינואר 1905, במסגרת התבוסה של הצבא הרוסי בקרב על המבצר הימי פורט ארתור, נפל טרומפלדור בשבי היפני. במהלך תקופתו בשבי עסק טרומפלדור בהקמה של מוסדות וארגונים ציוניים ולאומיים למען השבויים היהודיים, וביניהם גם אגודת "בני ציון השבויים ביפן" (ראו להלן, מס' 2).
טרומפלדור עלה לארץ ישראל ב-1912 ועבד כפועל חקלאי. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה בין מייסדי "הגדוד העברי" (יחד עם זאב ז'בוטינסקי) והשתתף במערכה בחצי האי גליפולי כסגן מפקד "גדוד נהגי הפרדות" וכמפקד הגדוד. לאחר המלחמה חזר טרומפלדור לרוסיה והיה בין מייסדי "החלוץ". ב-1919 שב ועלה לארץ ונקרא לסייע בהגנת יישובי "אצבע הגליל". נהרג בקרב על תל-חי בי"א אדר תר"ף. אופיו וגבורתו הפכוהו לדמות מופת בקורות הציונות.
1. גלויה ששלח יוסף טרומפלדור מהשבי היפני להוריו ברוסיה. נשלחה ממחנה Hamadera (דרך Osaka), יפן, אל רוסטוב-על-הדון, רוסיה, אוקטובר 1905.
גלויה רשמית של שבויי מלחמה (Service des Prisonniers de Guerre), מודפסת ברוסית, עם מקום למילוי פרטי השבוי-המוען (מספר אישי 16242, צריף 42) ופרטי הנמען (וולף סמואלוביץ טרומפלדור, אביו של יוסף).
במכתב כותב טרומפלדור להוריו: "אבא ואמא יקרים, אנחנו עוד פה, ועדיין לא יודעים מתי נוסעים. לטיול בחצר יוצאים יותר, אבל השומרים והגדר נשארו אותו דבר. היאוש הולך ומתחזק אבל הרי 'התקווה היא מזונם של הצעירים...'. נשיקות לבני המשפחה ודרישת שלום למכרים. אוהב אתכם, אוסיה". למידע נוסף אודות הגלויה, ראה חומר מצורף.
9X14 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים, קרעים, כתמים ובלאי, בעיקר בשוליים, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט.
2. גלויה מצולמת (Real photo), תצלום של יוסף טרומפלדור כשבוי מלחמה ביפן, [1905].
בתצלום נראה טרומפלדור כשהוא עומד, זקוף, בחזית צריף, ומעליו שלט עם הכיתוב "בני ציון מ [מחנה] שבוים ביאפאן". מעל השלט מופיעים מגן דוד שבמרכזו המילה "ציון" ומשני צדיו דגלים שבהם שבעה כוכבים. בתחתית הגלויה מופיע כיתוב בכתב יד - "י. טרומפלדור בכלא יפן" ובצדה האחורי הקדשה בכתב יד – "--- מתנה מחברינו בחרבין".
9X14 ס"מ. מצב בינוני. קמטים, קרעים קלים ונקבים. שפשופים וקילופים בצדה האחורי, עם פגיעה בהקדשה.
3. גלויה מצולמת (Real photo), תצלום של יוסף טרומפלדור במדי "גדוד נהגי הפרדות". [גליפולי, 1915].
בצדה האחורי של הגלויה מופיעה הקדשה בכתב ידו של טרומפלדור, בעברית: "לניסנבוים, טרומפלדור. קפיטן ציון מיול קורפ, Wardian Camps, י20/9/15". ההקדשה נכתבה במחנה בוורדיאן (Al Wardian), אלכסנדריה, מצרים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ טרומפלדור – שהיה נתין וקצין רוסי – לעזוב את הארץ, וגלה למצרים, שם פגש את זאב ז'בוטינסקי והצטרף לחזונו להקים גדוד של מתנדבים יהודיים שיצטרפו למאמץ הבריטי לכיבוש ארץ ישראל. "גדוד נהגי הפרדות" (Zion Mule Corps) היה הראשון מבין הגדודים העבריים שהוקמו על ידי הבריטים, והוא שימש, למעשה, כיחידת תובלה שמנתה כ-650 חיילים יהודים. על הגדוד פיקד הקולונל ג'ון פטרסון, וכסגנו שימש יוסף טרומפלדור, שאף החליף את פטרסון בתור מפקד הגדוד בחודשים האחרונים לקיומו, לאחר שזה עזב את תפקידו בעקבות מחלה.
8.5X13.5 ס"מ. מצב בינוני. קמטים, קרעים קלים ונקבים. שפשופים וקילופים בצדה האחורי, עם פגיעה בהקדשה. רישום בעט בשולי צדה האחורי: "יוסף טרומפלדור".
יוסף טרומפלדור (1880-1920) – ממייסדי "הגדוד העברי", ממייסדי "החלוץ" ומפקד ההגנה על חצר תל-חי בשנת 1920. טרומפלדור, יליד רוסיה, היה הקצין היהודי הראשון בצבא רוסיה, ואף שירת במלחמת רוסיה-יפן, במהלכה ריסק פגז את ידו השמאלית והיא נקטעה. בינואר 1905, במסגרת התבוסה של הצבא הרוסי בקרב על המבצר הימי פורט ארתור, נפל טרומפלדור בשבי היפני. במהלך תקופתו בשבי עסק טרומפלדור בהקמה של מוסדות וארגונים ציוניים ולאומיים למען השבויים היהודיים, וביניהם גם אגודת "בני ציון השבויים ביפן" (ראו להלן, מס' 2).
טרומפלדור עלה לארץ ישראל ב-1912 ועבד כפועל חקלאי. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה בין מייסדי "הגדוד העברי" (יחד עם זאב ז'בוטינסקי) והשתתף במערכה בחצי האי גליפולי כסגן מפקד "גדוד נהגי הפרדות" וכמפקד הגדוד. לאחר המלחמה חזר טרומפלדור לרוסיה והיה בין מייסדי "החלוץ". ב-1919 שב ועלה לארץ ונקרא לסייע בהגנת יישובי "אצבע הגליל". נהרג בקרב על תל-חי בי"א אדר תר"ף. אופיו וגבורתו הפכוהו לדמות מופת בקורות הציונות.
1. גלויה ששלח יוסף טרומפלדור מהשבי היפני להוריו ברוסיה. נשלחה ממחנה Hamadera (דרך Osaka), יפן, אל רוסטוב-על-הדון, רוסיה, אוקטובר 1905.
גלויה רשמית של שבויי מלחמה (Service des Prisonniers de Guerre), מודפסת ברוסית, עם מקום למילוי פרטי השבוי-המוען (מספר אישי 16242, צריף 42) ופרטי הנמען (וולף סמואלוביץ טרומפלדור, אביו של יוסף).
במכתב כותב טרומפלדור להוריו: "אבא ואמא יקרים, אנחנו עוד פה, ועדיין לא יודעים מתי נוסעים. לטיול בחצר יוצאים יותר, אבל השומרים והגדר נשארו אותו דבר. היאוש הולך ומתחזק אבל הרי 'התקווה היא מזונם של הצעירים...'. נשיקות לבני המשפחה ודרישת שלום למכרים. אוהב אתכם, אוסיה". למידע נוסף אודות הגלויה, ראה חומר מצורף.
9X14 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים, קרעים, כתמים ובלאי, בעיקר בשוליים, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט.
2. גלויה מצולמת (Real photo), תצלום של יוסף טרומפלדור כשבוי מלחמה ביפן, [1905].
בתצלום נראה טרומפלדור כשהוא עומד, זקוף, בחזית צריף, ומעליו שלט עם הכיתוב "בני ציון מ [מחנה] שבוים ביאפאן". מעל השלט מופיעים מגן דוד שבמרכזו המילה "ציון" ומשני צדיו דגלים שבהם שבעה כוכבים. בתחתית הגלויה מופיע כיתוב בכתב יד - "י. טרומפלדור בכלא יפן" ובצדה האחורי הקדשה בכתב יד – "--- מתנה מחברינו בחרבין".
9X14 ס"מ. מצב בינוני. קמטים, קרעים קלים ונקבים. שפשופים וקילופים בצדה האחורי, עם פגיעה בהקדשה.
3. גלויה מצולמת (Real photo), תצלום של יוסף טרומפלדור במדי "גדוד נהגי הפרדות". [גליפולי, 1915].
בצדה האחורי של הגלויה מופיעה הקדשה בכתב ידו של טרומפלדור, בעברית: "לניסנבוים, טרומפלדור. קפיטן ציון מיול קורפ, Wardian Camps, י20/9/15". ההקדשה נכתבה במחנה בוורדיאן (Al Wardian), אלכסנדריה, מצרים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ טרומפלדור – שהיה נתין וקצין רוסי – לעזוב את הארץ, וגלה למצרים, שם פגש את זאב ז'בוטינסקי והצטרף לחזונו להקים גדוד של מתנדבים יהודיים שיצטרפו למאמץ הבריטי לכיבוש ארץ ישראל. "גדוד נהגי הפרדות" (Zion Mule Corps) היה הראשון מבין הגדודים העבריים שהוקמו על ידי הבריטים, והוא שימש, למעשה, כיחידת תובלה שמנתה כ-650 חיילים יהודים. על הגדוד פיקד הקולונל ג'ון פטרסון, וכסגנו שימש יוסף טרומפלדור, שאף החליף את פטרסון בתור מפקד הגדוד בחודשים האחרונים לקיומו, לאחר שזה עזב את תפקידו בעקבות מחלה.
8.5X13.5 ס"מ. מצב בינוני. קמטים, קרעים קלים ונקבים. שפשופים וקילופים בצדה האחורי, עם פגיעה בהקדשה. רישום בעט בשולי צדה האחורי: "יוסף טרומפלדור".
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
ל. פסטרנק, חייו ויצירתו, מאת חיים נחמן ביאליק ומכס אוסבורן. הוצאת אברהם-יוסף שטיבל, ברלין, תרפ"ד 1924.
מונוגרפיה מהודרת של הצייר לאוניד אוסיפוביץ' פסטרנק (1862-1945), הכוללת מאה ארבעים ושמונה הדפסים, בהם עשרים וארבע ליטוגרפיות, ושני מאמרים על האמן ועל יצירתו מאת חיים נחמן ביאליק ומכס אוסבורן.
עותק מס' 58 מתוך מהדורה בת מאה עותקים, עם ליטוגרפיה חתומה בידי פסטרנק – דיוקן הסופר אמיל ורהארן.
בעמוד הראשון מופיעה הקדשה בכתב-יד: "לזאב ז'בוטינסקי, לזכרון ימים נלחמנו וחלמנו", חתומה בידי המשורר יעקב כהן ורעייתו מרים. מתוארכת: "כ' אדר ב' תרפ"ז, ורשה".
יעקב כהן (1881-1960), משורר, מתרגם ופעיל ציוני, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנים 1953 ו-1958. נודע כאחד ממשורריה הבולטים של התנועה הרוויזיוניסטית והיה אחראי לכמה מהמנוניה הנודעים ביותר: "שיר הבריונים" ('בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום'), "שיר הצבאות" ושירים נוספים.
זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי (1880-1940), מנהיג ציוני, סופר ומתרגם. אבי הציונות הרביזיוניסטית. בצעירותו עסק בכתיבת מחזות וספרות יפה, אולם בשנת 1903, בעקבות סדרת פוגרומים במזרח אירופה, שינה את עמדותיו ונעשה לציוני אדוק. במלחמת העולם הראשונה היה שותף להקמת "הגדודים העבריים", יחידותיו היהודיות של הצבא האנגלי, ובהמשך אף התגייס אליהם בעצמו, על אף גילו החריג - 37. המחלוקות בין ז'בוטינסקי לבין המוסדות הציוניים, הפייסניים מדי לטעמו, הגיעו לשיאן עם פרסום "הספר הלבן" בשנת 1922, בעקבותיו פרש ז'בוטינסקי מן "ההסתדרות הציונית" וייסד את "ברית הציונים הרוויזיוניסטים" (הצה"ר) - המבקרת החריפה ביותר של הציונות הוותיקה. בשנת 1931 קיבל על עצמו את הפיקוד על האצ"ל וב-1936 הורה על "שבירת ההבלגה", שציינה את פתיחתה המאבק הגלוי בבריטים. במהלך ביקור בניו יורק בשנת 1940 נפטר ז'בוטינסקי מהתקף לב.
[8], צח, [7] עמ' + LXXIII לוחות הדפס ו-[3] לוחות הדפס לא ממוספרים בתחילת הספר, 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים (בעיקר בשוליים ובדפים הראשונים והאחרונים). כריכה עם שדרה ופינות מעור, פגומה מעט, עם שפשופים וקילופים בשדרה ובפינות, משוקמים חלקית.
מונוגרפיה מהודרת של הצייר לאוניד אוסיפוביץ' פסטרנק (1862-1945), הכוללת מאה ארבעים ושמונה הדפסים, בהם עשרים וארבע ליטוגרפיות, ושני מאמרים על האמן ועל יצירתו מאת חיים נחמן ביאליק ומכס אוסבורן.
עותק מס' 58 מתוך מהדורה בת מאה עותקים, עם ליטוגרפיה חתומה בידי פסטרנק – דיוקן הסופר אמיל ורהארן.
בעמוד הראשון מופיעה הקדשה בכתב-יד: "לזאב ז'בוטינסקי, לזכרון ימים נלחמנו וחלמנו", חתומה בידי המשורר יעקב כהן ורעייתו מרים. מתוארכת: "כ' אדר ב' תרפ"ז, ורשה".
יעקב כהן (1881-1960), משורר, מתרגם ופעיל ציוני, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנים 1953 ו-1958. נודע כאחד ממשורריה הבולטים של התנועה הרוויזיוניסטית והיה אחראי לכמה מהמנוניה הנודעים ביותר: "שיר הבריונים" ('בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום'), "שיר הצבאות" ושירים נוספים.
זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי (1880-1940), מנהיג ציוני, סופר ומתרגם. אבי הציונות הרביזיוניסטית. בצעירותו עסק בכתיבת מחזות וספרות יפה, אולם בשנת 1903, בעקבות סדרת פוגרומים במזרח אירופה, שינה את עמדותיו ונעשה לציוני אדוק. במלחמת העולם הראשונה היה שותף להקמת "הגדודים העבריים", יחידותיו היהודיות של הצבא האנגלי, ובהמשך אף התגייס אליהם בעצמו, על אף גילו החריג - 37. המחלוקות בין ז'בוטינסקי לבין המוסדות הציוניים, הפייסניים מדי לטעמו, הגיעו לשיאן עם פרסום "הספר הלבן" בשנת 1922, בעקבותיו פרש ז'בוטינסקי מן "ההסתדרות הציונית" וייסד את "ברית הציונים הרוויזיוניסטים" (הצה"ר) - המבקרת החריפה ביותר של הציונות הוותיקה. בשנת 1931 קיבל על עצמו את הפיקוד על האצ"ל וב-1936 הורה על "שבירת ההבלגה", שציינה את פתיחתה המאבק הגלוי בבריטים. במהלך ביקור בניו יורק בשנת 1940 נפטר ז'בוטינסקי מהתקף לב.
[8], צח, [7] עמ' + LXXIII לוחות הדפס ו-[3] לוחות הדפס לא ממוספרים בתחילת הספר, 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים (בעיקר בשוליים ובדפים הראשונים והאחרונים). כריכה עם שדרה ופינות מעור, פגומה מעט, עם שפשופים וקילופים בשדרה ובפינות, משוקמים חלקית.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
די געשיכטע פון מיינע ליידען [The Story of My Sufferings], מאת מענדעל בייליס. הוצאת המחבר, דפוס אָריאָם, ניו יורק, 1931. יידיש ואנגלית. מהדורה שניה.
ספר זכרונותיו של מנדל בייליס, בו הוא מגולל את סיפור חייו, שנות המשפט והמאסר, העלייה לארץ ישראל וההגירה לארה"ב.
מעבר לדף השער, תחת דיוקנו, מופיעה הקדשה בכתב ידו של מנדל בייליס.
מנחם מנדל בייליס (1874-1934) הואשם כי באפריל 1911 רצח נער נוצרי אוקראיני בשם אנדרי יושיצ'ינסקי על-מנת להכין מדמו מצות לחג הפסח. בייליס נאסר על סמך עדות שקר ומשפטו החל באופן רשמי רק בספטמבר 1913. על רקע ה"רצח" והמשפט, אורגן מסע הסתה כנגד היהודים. לאחר כשנתיים וחצי במאסר, בסוף אוקטובר 1913 זוכה בייליס. ב-1917, לאחר המהפכה, הוקמה ועדת חקירה לפרשה; ממצאיה העלו כי השלטונות הכירו את הנסיבות האמיתיות וביימו את המשפט מטעמים אנטישמיים.
בייליס עלה לארץ ישראל בשנת 1914, אולם לא השתלב בה תעסוקתית וכלכלית, ובשנת 1920 היגר עם משפחתו לניו יורק, וכעבור מספר שנים פרסם שם, בהוצאה עצמית, ביידיש ובאנגלית, את ספר זכרונותיו.
מהדורה זו של הספר נפתחת במכתב מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק משנת תר"ץ, המופנה ליהודי ארה"ב, בו הוא כותב בין היתר כי "האיש בייליס עמד בנסיונות הקשים, ברוח האמת והצדק, בקדושת היהדות, והכרת הערך הגדול של נקיון כפיו, ויצא בכבוד, מעוטר בזר נצחון, וכבודו, הוא כבודנו כבוד עמנו, וכבוד תורתנו הקדושה והטהורה". בהמשך קורא הרב קוק ליהודי ארה"ב לרכוש את ספרו של בייליס, "שהוא כמו מגילת תענית של דורנו", כדי לסייע לבייליס שמצבו הכספי דחוק, והוא זקן וחולה "ואין חומל ומרחם עליו". המכתב מובא בעברית ובתרגום ליידיש, והוא אינו מופיע במהדורות אחרות של הספר.
319, [1] עמ', 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים בפינות הדפים. מריחות דיו קלות בהקדשה. רצועות-בד מודבקות בין דפי הבטנה, בחיבור הכריכה לגוף הספר. כריכה מקורית, עם שדרה משוקמת. קרעים חסרים, פרימות ובלאי בשולי הכריכה.
ספר זכרונותיו של מנדל בייליס, בו הוא מגולל את סיפור חייו, שנות המשפט והמאסר, העלייה לארץ ישראל וההגירה לארה"ב.
מעבר לדף השער, תחת דיוקנו, מופיעה הקדשה בכתב ידו של מנדל בייליס.
מנחם מנדל בייליס (1874-1934) הואשם כי באפריל 1911 רצח נער נוצרי אוקראיני בשם אנדרי יושיצ'ינסקי על-מנת להכין מדמו מצות לחג הפסח. בייליס נאסר על סמך עדות שקר ומשפטו החל באופן רשמי רק בספטמבר 1913. על רקע ה"רצח" והמשפט, אורגן מסע הסתה כנגד היהודים. לאחר כשנתיים וחצי במאסר, בסוף אוקטובר 1913 זוכה בייליס. ב-1917, לאחר המהפכה, הוקמה ועדת חקירה לפרשה; ממצאיה העלו כי השלטונות הכירו את הנסיבות האמיתיות וביימו את המשפט מטעמים אנטישמיים.
בייליס עלה לארץ ישראל בשנת 1914, אולם לא השתלב בה תעסוקתית וכלכלית, ובשנת 1920 היגר עם משפחתו לניו יורק, וכעבור מספר שנים פרסם שם, בהוצאה עצמית, ביידיש ובאנגלית, את ספר זכרונותיו.
מהדורה זו של הספר נפתחת במכתב מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק משנת תר"ץ, המופנה ליהודי ארה"ב, בו הוא כותב בין היתר כי "האיש בייליס עמד בנסיונות הקשים, ברוח האמת והצדק, בקדושת היהדות, והכרת הערך הגדול של נקיון כפיו, ויצא בכבוד, מעוטר בזר נצחון, וכבודו, הוא כבודנו כבוד עמנו, וכבוד תורתנו הקדושה והטהורה". בהמשך קורא הרב קוק ליהודי ארה"ב לרכוש את ספרו של בייליס, "שהוא כמו מגילת תענית של דורנו", כדי לסייע לבייליס שמצבו הכספי דחוק, והוא זקן וחולה "ואין חומל ומרחם עליו". המכתב מובא בעברית ובתרגום ליידיש, והוא אינו מופיע במהדורות אחרות של הספר.
319, [1] עמ', 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים בפינות הדפים. מריחות דיו קלות בהקדשה. רצועות-בד מודבקות בין דפי הבטנה, בחיבור הכריכה לגוף הספר. כריכה מקורית, עם שדרה משוקמת. קרעים חסרים, פרימות ובלאי בשולי הכריכה.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
Catalogue Value
