מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove and filter and
- letter (107) Apply letter filter
- יד (105) Apply יד filter
- כתבי (105) Apply כתבי filter
- manuscript (105) Apply manuscript filter
- מכתבים (102) Apply מכתבים filter
- manuscripts, (100) Apply manuscripts, filter
- signatur (98) Apply signatur filter
- וחתימות (93) Apply וחתימות filter
- יד, (93) Apply יד, filter
- גדולי (61) Apply גדולי filter
- rabbi (52) Apply rabbi filter
- chassid (48) Apply chassid filter
- luminari (41) Apply luminari filter
- of (37) Apply of filter
- ישראל (35) Apply ישראל filter
- the (33) Apply the filter
- ליטא (32) Apply ליטא filter
- lithuanian (32) Apply lithuanian filter
- החסידות (30) Apply החסידות filter
- פולין (28) Apply פולין filter
- book (27) Apply book filter
- ארץ (24) Apply ארץ filter
- שואה (24) Apply שואה filter
- ציונות, (24) Apply ציונות, filter
- ציונות (24) Apply ציונות filter
- ושארית (24) Apply ושארית filter
- ומדינת (24) Apply ומדינת filter
- הפליטה, (24) Apply הפליטה, filter
- הפליטה (24) Apply הפליטה filter
- erit (24) Apply erit filter
- hapletah (24) Apply hapletah filter
- hapletah, (24) Apply hapletah, filter
- holocaust (24) Apply holocaust filter
- israel (24) Apply israel filter
- palestin (24) Apply palestin filter
- she (24) Apply she filter
- she'erit (24) Apply she'erit filter
- sheerit (24) Apply sheerit filter
- state (24) Apply state filter
- zionism (24) Apply zionism filter
- zionism, (24) Apply zionism, filter
- גאוני (23) Apply גאוני filter
- וגליציה (23) Apply וגליציה filter
- ליטא, (23) Apply ליטא, filter
- galician (23) Apply galician filter
- lithuanian, (23) Apply lithuanian, filter
- polish (23) Apply polish filter
- print (20) Apply print filter
- וספרי (18) Apply וספרי filter
מציג 97 - 108 of 162
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,000
הערכה: $4,000 - $5,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-16 שורות) בכתב יד-קדשו ובחתימתו של האדמו"ר רבי "ישראל במו"ה מרדכי פייביש" מהוסיאטין. וינה, [שנות התר"צ בקירוב].
נשלח לנכדו "ח"ח [חתן חתני] הרב היקר יקירי חביבי מו"ה יעקב יושע שליט"א" [רבי יעקב יהושע העשיל באומינגר]. האדמו"ר מספר בפרוטרוט על מצב בריאותו, מצב בריאות אשתו הרבנית, ומצב בריאות בתו הרבנית חוה הזקוקה לניתוח רפואי - "והשי"ת ברוב רחמיו שלח דברו ורפא אותה... ומעתה השם הטוב ברוב רחמיו וחסדים טובים יגן עלינו וישמרינו מכל מחלה ומכל מרעין בישין, אמן סלה". בהמשך המכתב מודיעהו האדמו"ר משלום "זוגתו היא נכדתי היקרה תחי' ועם בנה הנעים שליט"א, הם בבריאות ב"ה, כה יעזור ד' עד נצח". בסיום המכתב מעתיר האדמו"ר עבור "הרב הג' הר' שלמה בן מלכה שרה... ואני תפלה לאל ית'[ברך] שיהי'[ה] לו רפואה שלימה בקר[ו]ב וארוכתו מן השמים תצמח... דברי ח"ח [חותן-חותנו] הדו"ש [הדורש שלומו] באהבה – ישראל במו"ה מרדכי פייביש".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, זקן אדמו”רי בית רוזין, נכדו האחרון של רבי ישראל מרוזין. נולד בשנת תרי”ח לאביו האדמו"ר רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין. משנת תרנ”ד ממלא מקום אביו בהוסיאטין. מתרע”ד בוינה. בשנת תרצ”ז עלה לארץ ישראל לתל-אביב. ידוע הסיפור על תפילתו על קברו של ה”אור החיים” במעמד גדולי המקובלים [בזמן השואה כשהיה חשש כי הצבא הנאצי בפיקודו של רומל, ינצח בחזית מצרים ומשם יגיעו להשמדה של יושבי ארץ ישראל] ואמירתו המפורסמת באותו מעמד, כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל. נפטר בתל אביב בחנוכה תש”ט ומנוחתו בטבריה. חתנו האדמו"ר רבי יעקב פרידמן (תרל"ח-תשי"ז 1878-1956), בן האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש, וממלא מקומו של חמיו באדמו"רות הוסיאטין.
מקבל המכתב: רבי יעקב יהושע העשיל באומינגר (תרנ"ג-תשי"ג), חתן האדמו"ר רבי יעקב מבוהוש-הוסיאטין, ובנו של רבי יצחק באומינגר ראש הקהל בקראקא וחבר הסנאט הפולני מטעם אגודת ישראל. רבי יעקב יהושע כיהן לימים כמזכיר מערכת בתי הדין הרבניים בתל אביב.
[1] דף. 20 ס"מ. 16 שורות בכתב יד קדשו וחתימתו. מצב טוב מאד. נקבי תיוק.
נשלח לנכדו "ח"ח [חתן חתני] הרב היקר יקירי חביבי מו"ה יעקב יושע שליט"א" [רבי יעקב יהושע העשיל באומינגר]. האדמו"ר מספר בפרוטרוט על מצב בריאותו, מצב בריאות אשתו הרבנית, ומצב בריאות בתו הרבנית חוה הזקוקה לניתוח רפואי - "והשי"ת ברוב רחמיו שלח דברו ורפא אותה... ומעתה השם הטוב ברוב רחמיו וחסדים טובים יגן עלינו וישמרינו מכל מחלה ומכל מרעין בישין, אמן סלה". בהמשך המכתב מודיעהו האדמו"ר משלום "זוגתו היא נכדתי היקרה תחי' ועם בנה הנעים שליט"א, הם בבריאות ב"ה, כה יעזור ד' עד נצח". בסיום המכתב מעתיר האדמו"ר עבור "הרב הג' הר' שלמה בן מלכה שרה... ואני תפלה לאל ית'[ברך] שיהי'[ה] לו רפואה שלימה בקר[ו]ב וארוכתו מן השמים תצמח... דברי ח"ח [חותן-חותנו] הדו"ש [הדורש שלומו] באהבה – ישראל במו"ה מרדכי פייביש".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, זקן אדמו”רי בית רוזין, נכדו האחרון של רבי ישראל מרוזין. נולד בשנת תרי”ח לאביו האדמו"ר רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין. משנת תרנ”ד ממלא מקום אביו בהוסיאטין. מתרע”ד בוינה. בשנת תרצ”ז עלה לארץ ישראל לתל-אביב. ידוע הסיפור על תפילתו על קברו של ה”אור החיים” במעמד גדולי המקובלים [בזמן השואה כשהיה חשש כי הצבא הנאצי בפיקודו של רומל, ינצח בחזית מצרים ומשם יגיעו להשמדה של יושבי ארץ ישראל] ואמירתו המפורסמת באותו מעמד, כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל. נפטר בתל אביב בחנוכה תש”ט ומנוחתו בטבריה. חתנו האדמו"ר רבי יעקב פרידמן (תרל"ח-תשי"ז 1878-1956), בן האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש, וממלא מקומו של חמיו באדמו"רות הוסיאטין.
מקבל המכתב: רבי יעקב יהושע העשיל באומינגר (תרנ"ג-תשי"ג), חתן האדמו"ר רבי יעקב מבוהוש-הוסיאטין, ובנו של רבי יצחק באומינגר ראש הקהל בקראקא וחבר הסנאט הפולני מטעם אגודת ישראל. רבי יעקב יהושע כיהן לימים כמזכיר מערכת בתי הדין הרבניים בתל אביב.
[1] דף. 20 ס"מ. 16 שורות בכתב יד קדשו וחתימתו. מצב טוב מאד. נקבי תיוק.
קטגוריה
גדולי החסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (4 עמ', למעלה מ-90 שורות) בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי "אהרן ראטה" בעל "שומר אמונים". "סאקמאר" [סאטמר, חשון תרצ"ב 1931].
מכתב מעניין של דברי חיזוק והדרכה שנכתב אל בני חבורתו בירושלים, בו כותב להם האדמו"ר בפרוטרוט על תכניות עלייתו לארץ ישראל, על תכניות הדפסת ספריו "שולחן הטהור" ו"טהרת הקודש", ואודות פעולותיו לארגון חבורות נוספות בעיר סאטמר, לקרב מאות נפשות לעבודת השם יתברך. האדמו"ר מספר על הרדיפות שעברו הוא ובני חבורתו בעיר סאטמר, ועל כך שהוא מקבל עליו את רצון השי"ת באהבה.
המכתב פונה אל "אהוביי ידידיי בני חבורתי, אשר חביבים עלי כבבת נפשי... היושבים בקרתא קדישא דירושלים...", ובתחילת דבריו מתנצל האדמו"ר על כי הוא עונה להם במכתב כללי ולא במכתבים פרטיים "מפני חולשת כוחי".
האדמו"ר כותב על תכניות חזרתו לארץ ישראל: "...והנה ראיתי השתוקקות שלכם שאחזור לארצנו קדושה, מי יתן והיה שיעזרנו השי"ת לזה, אבל כעת אי אפשר עוד מפני כמה טעמים, ועיקר הטעמים שאני עוסק בחיבורי, ובדעתי היה ליסע לאיזה חדשים לארצנו קדושה, אבל חשבתי כי לא טוב זו הדרך, כי רק אמתין שיעזרנו השי"ת ליסע לשם לחלוטין... ועתה בניי אם תחפצו באמת שאשוב לארצנו הקדושה ונזכה לעבוד את השי"ת שכם אחד, תקיימו אלו התנאים: ראשית כל תתמידו לבקש רחמים מה' שיזכינו השם ברוב רחמיו לחזור מתוך חיים בריאות ושלום. ושנית שתראו שיהיה לכם מנין ותתקבצו בליל שבת ובשלש סעודות כמו בקארלינער, ואמת אגיד לכם כי גלוי לכם גודל צערי מה שהיה מההתנגדויות... ולא ארצה לעשות חדשות ולהמשיך קטרוגים חדשים... כי גם כאן משעה שעשינו המנין רבו המקטריגים ושונאים מכל צד, רק אנחנו עשינו את שלנו בע"ה ואין אנחנו משגיחים... ואם יזכה אותכם השם לזה שיהיה לכם מנין, זה יהי הכנה אם יעזור השם שאזכה לחזור לדור לעירנו הקדושה לחיים ולשלום...".
מכתב זה נדפס באופן חלקי ומצונזר בספר "תולדות אהרן" (חלק ג', ירושלים תשנ"ז, עמ' ריג-ריד), בהשמטת ושינוי כל הקטעים המספרים אודות העיכובים והרדיפות בעיר סאטמר, שמספר עליהם האדמו"ר במכתב שלפנינו.
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהרל'ע) ראטה (רוט) - (תרנ"ד-תש"ז), למד בבחרותו בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן, והתקרב לחסידות אצל רבותיו האדמו"ר רבי צבי אלימלך מבלוזוב והאדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. ייסד חבורות לעבודת ה' במסירות נפש בבודפשט ובסאטמר וקרא שמן "שומר אמונים". בשנת תרפ"ה עלה לירושלים וגם בה הקים חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' בדרכי החסידות. בשנים תר"ץ-תרצ"ט חזר לחבורת חסידיו בסאטמר ואח"כ עבר לבערעגסאס. כל אותה התקופה עמד בקשר מכתבים עם חסידיו מארץ הקודש - מכתב זה שלפנינו הוא מראשית אותה התקופה.
בשנת תרצ"ט חזר לירושלים, וארגן מחדש את חבורתו הקדושה, שממשיכה עד ימינו את דרכו, בקהילות החסידיות "תולדות אהרן", "שומרי אמונים", "תולדות אברהם יצחק", "מבקשי אמונה" ועוד. עד היום מכונים בני חסידויות אלו בכינוי "ר' אהרל'ך", על שם רבם הראשון "ר' אהרל'ע", שמכוחו הגדול בוערת אש החסידות והיראה בהם עד היום הזה. ספריו הרבים יצאו במהדורות רבות, והם מספרי היסוד של ההולכים בדרכי החסידות והיראה: "טהרת הקודש", "שולחן הטהור", "שומר אמונים", "מבקש אמונה" ועוד.
דף כפול. 23 ס"מ. 4 עמ' כתובים (למעלה מ-90 שורות בכתב יד קדשו וחתימתו). מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות ובלאי.
מכתב מעניין של דברי חיזוק והדרכה שנכתב אל בני חבורתו בירושלים, בו כותב להם האדמו"ר בפרוטרוט על תכניות עלייתו לארץ ישראל, על תכניות הדפסת ספריו "שולחן הטהור" ו"טהרת הקודש", ואודות פעולותיו לארגון חבורות נוספות בעיר סאטמר, לקרב מאות נפשות לעבודת השם יתברך. האדמו"ר מספר על הרדיפות שעברו הוא ובני חבורתו בעיר סאטמר, ועל כך שהוא מקבל עליו את רצון השי"ת באהבה.
המכתב פונה אל "אהוביי ידידיי בני חבורתי, אשר חביבים עלי כבבת נפשי... היושבים בקרתא קדישא דירושלים...", ובתחילת דבריו מתנצל האדמו"ר על כי הוא עונה להם במכתב כללי ולא במכתבים פרטיים "מפני חולשת כוחי".
האדמו"ר כותב על תכניות חזרתו לארץ ישראל: "...והנה ראיתי השתוקקות שלכם שאחזור לארצנו קדושה, מי יתן והיה שיעזרנו השי"ת לזה, אבל כעת אי אפשר עוד מפני כמה טעמים, ועיקר הטעמים שאני עוסק בחיבורי, ובדעתי היה ליסע לאיזה חדשים לארצנו קדושה, אבל חשבתי כי לא טוב זו הדרך, כי רק אמתין שיעזרנו השי"ת ליסע לשם לחלוטין... ועתה בניי אם תחפצו באמת שאשוב לארצנו הקדושה ונזכה לעבוד את השי"ת שכם אחד, תקיימו אלו התנאים: ראשית כל תתמידו לבקש רחמים מה' שיזכינו השם ברוב רחמיו לחזור מתוך חיים בריאות ושלום. ושנית שתראו שיהיה לכם מנין ותתקבצו בליל שבת ובשלש סעודות כמו בקארלינער, ואמת אגיד לכם כי גלוי לכם גודל צערי מה שהיה מההתנגדויות... ולא ארצה לעשות חדשות ולהמשיך קטרוגים חדשים... כי גם כאן משעה שעשינו המנין רבו המקטריגים ושונאים מכל צד, רק אנחנו עשינו את שלנו בע"ה ואין אנחנו משגיחים... ואם יזכה אותכם השם לזה שיהיה לכם מנין, זה יהי הכנה אם יעזור השם שאזכה לחזור לדור לעירנו הקדושה לחיים ולשלום...".
מכתב זה נדפס באופן חלקי ומצונזר בספר "תולדות אהרן" (חלק ג', ירושלים תשנ"ז, עמ' ריג-ריד), בהשמטת ושינוי כל הקטעים המספרים אודות העיכובים והרדיפות בעיר סאטמר, שמספר עליהם האדמו"ר במכתב שלפנינו.
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהרל'ע) ראטה (רוט) - (תרנ"ד-תש"ז), למד בבחרותו בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן, והתקרב לחסידות אצל רבותיו האדמו"ר רבי צבי אלימלך מבלוזוב והאדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. ייסד חבורות לעבודת ה' במסירות נפש בבודפשט ובסאטמר וקרא שמן "שומר אמונים". בשנת תרפ"ה עלה לירושלים וגם בה הקים חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' בדרכי החסידות. בשנים תר"ץ-תרצ"ט חזר לחבורת חסידיו בסאטמר ואח"כ עבר לבערעגסאס. כל אותה התקופה עמד בקשר מכתבים עם חסידיו מארץ הקודש - מכתב זה שלפנינו הוא מראשית אותה התקופה.
בשנת תרצ"ט חזר לירושלים, וארגן מחדש את חבורתו הקדושה, שממשיכה עד ימינו את דרכו, בקהילות החסידיות "תולדות אהרן", "שומרי אמונים", "תולדות אברהם יצחק", "מבקשי אמונה" ועוד. עד היום מכונים בני חסידויות אלו בכינוי "ר' אהרל'ך", על שם רבם הראשון "ר' אהרל'ע", שמכוחו הגדול בוערת אש החסידות והיראה בהם עד היום הזה. ספריו הרבים יצאו במהדורות רבות, והם מספרי היסוד של ההולכים בדרכי החסידות והיראה: "טהרת הקודש", "שולחן הטהור", "שומר אמונים", "מבקש אמונה" ועוד.
דף כפול. 23 ס"מ. 4 עמ' כתובים (למעלה מ-90 שורות בכתב יד קדשו וחתימתו). מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות ובלאי.
קטגוריה
גדולי החסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $15,000
הערכה: $30,000 - $40,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
פסק דין (3 עמ' גדולים), "היתר מאה רבנים" - עם חתימות 115 רבנים, המתירים להאדמו"ר רבי מרדכי רוקח לשאת אשה שניה, לאחר שאבדו עקבותיה של אשתו הראשונה בשואת יהודי אירופה. כ"ב אייר תש"ו [מאי 1946].
בראש פסק הדין, סיפור היעלמותה של הרבנית בת שבע רוקח (בת האדמו"ר ר' משה אהרן רבינוביץ מקוברין), לאחר שנסעה בשנת תש"א (1941) יחד עם בתם הילדה, לעיר קוברין לבקר את אמה החולנית, "ובנתיים פרצה המלחמה הנוראה של הגרמנים עם הרוסים". בקיץ תש"ב כבר התפרסם שהגרמנים עשו כליה ביהודי קוברין, ועפ"י הידיעות שהגיעו לארגון יוצאי קוברין - מתוך אלפי היהודים שהיו אז בקוברין, נשארו בחיים רק נפשות בודדות שניצלו מִגֵיא-הַהַרֵיגָה.
בראש החותמים – דייני בית הדין של ה"חסידים" בירושלים: רבי ירוחם פישל ברינשטיין, רבי נפתלי צבי שמרלר ורבי ישראל יצחק הלוי רייזמן, כשאחריהם (משני צידי הדף) עוד עשרות חתימות - מרבנים, אדמו"רים, ותלמידי חכמים צעירים מירושלים. בין החותמים: רבי יוסף מאיר כהנא (האדמו"ר מספינקא); רבי חנוך דוב פדווא (לימים: גאב"ד התאחדות החרדים בלונדון); רבי שלמה שרייבר (מראשי ישיבת "חיי עולם"); רבי משה חסקין (הרב מפרילוקי); רבי שמואל קיפניס (מראשי "אוצר הפוסקים"); רבי יואל אשכנזי אב"ד יאס; רבי מאיר סטלביץ (רבה של "זכרון משה", הרב מחסלוביץ); רבי בנימין ראבינאוויטץ (לימים חבר בד"צ עדה החרדית ואדמו"ר קהילת "משכנות הרועים"); רבי יהושע מרדכי פייגנבוים (הרב מסובראנץ); רבי אברהם יצחק קאהן (לימים: האדמו"ר מ"תולדות אהרן"); רבי אברהם חיים ראטה (לימים, האדמו"ר משומרי אמונים); רבי שלום סאפרין (האדמו"ר מקומרנא); רבי אלעזר מאיר ביין; רבי יוסף בנימין רובין; רבי חיים ישראל הלטובסקי; ועוד.
הרב הקדוש מבילגורייא רבי מרדכי רוקח (תרס"א-תש"י, אנצ' לחסידות ג', רכד-רכה), בן האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא. לאחר פטירת אביו נתמנה לרב ואב"ד בבילגורייא והתבטל לפני אחיו הגדול ששימש באדמו"רות. בתקופת השואה ברח בנדודים רבים אל אחיו האדמו"ר, ויחדיו גלו ממקום למקום עד שהצליחו להימלט להונגריה ומשם לארץ ישראל. עם עלותו ארצה היה לאחת הדמויות הבולטות בארץ ישראל וסייע ביד אחיו לקומם מחדש את חסידות בעלזא. בשנת תש"ו, לאחר שנודע לו כי אשתו וילדיו נרצחו בשואה, פנה לקבל "היתר מאה רבנים" לשאת אשה שניה (הידיעות על הרצחה של אשתו בעיר קוברין לא היו מבוססות על עדויות גמורות, שכן מקוברין כמעט ולא נותרו ניצולים עדי-ראיה, והאדמו"ר חשש לאיסור "חרם דרבינו גרשום"). נישא בשנית להרבנית מרים (לבית משפחת גליק מהעיר סאטמר) ונפטר כעבור זמן קצר בגיל צעיר. בנו היחיד מנישואין אלה הוא האדמו"ר מבעלזא שליט"א, שנולד בחודש שבט תש"ח (ינואר 1948).
3 עמ', 32.5 ס"מ. [2] עמ' במכונת כתיבה, ועמוד וחצי עם חתימות ידם של 115 רבנים ואדמו"רים. מצב טוב-בינוני. נזקי רטיבות.
בראש פסק הדין, סיפור היעלמותה של הרבנית בת שבע רוקח (בת האדמו"ר ר' משה אהרן רבינוביץ מקוברין), לאחר שנסעה בשנת תש"א (1941) יחד עם בתם הילדה, לעיר קוברין לבקר את אמה החולנית, "ובנתיים פרצה המלחמה הנוראה של הגרמנים עם הרוסים". בקיץ תש"ב כבר התפרסם שהגרמנים עשו כליה ביהודי קוברין, ועפ"י הידיעות שהגיעו לארגון יוצאי קוברין - מתוך אלפי היהודים שהיו אז בקוברין, נשארו בחיים רק נפשות בודדות שניצלו מִגֵיא-הַהַרֵיגָה.
בראש החותמים – דייני בית הדין של ה"חסידים" בירושלים: רבי ירוחם פישל ברינשטיין, רבי נפתלי צבי שמרלר ורבי ישראל יצחק הלוי רייזמן, כשאחריהם (משני צידי הדף) עוד עשרות חתימות - מרבנים, אדמו"רים, ותלמידי חכמים צעירים מירושלים. בין החותמים: רבי יוסף מאיר כהנא (האדמו"ר מספינקא); רבי חנוך דוב פדווא (לימים: גאב"ד התאחדות החרדים בלונדון); רבי שלמה שרייבר (מראשי ישיבת "חיי עולם"); רבי משה חסקין (הרב מפרילוקי); רבי שמואל קיפניס (מראשי "אוצר הפוסקים"); רבי יואל אשכנזי אב"ד יאס; רבי מאיר סטלביץ (רבה של "זכרון משה", הרב מחסלוביץ); רבי בנימין ראבינאוויטץ (לימים חבר בד"צ עדה החרדית ואדמו"ר קהילת "משכנות הרועים"); רבי יהושע מרדכי פייגנבוים (הרב מסובראנץ); רבי אברהם יצחק קאהן (לימים: האדמו"ר מ"תולדות אהרן"); רבי אברהם חיים ראטה (לימים, האדמו"ר משומרי אמונים); רבי שלום סאפרין (האדמו"ר מקומרנא); רבי אלעזר מאיר ביין; רבי יוסף בנימין רובין; רבי חיים ישראל הלטובסקי; ועוד.
הרב הקדוש מבילגורייא רבי מרדכי רוקח (תרס"א-תש"י, אנצ' לחסידות ג', רכד-רכה), בן האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא. לאחר פטירת אביו נתמנה לרב ואב"ד בבילגורייא והתבטל לפני אחיו הגדול ששימש באדמו"רות. בתקופת השואה ברח בנדודים רבים אל אחיו האדמו"ר, ויחדיו גלו ממקום למקום עד שהצליחו להימלט להונגריה ומשם לארץ ישראל. עם עלותו ארצה היה לאחת הדמויות הבולטות בארץ ישראל וסייע ביד אחיו לקומם מחדש את חסידות בעלזא. בשנת תש"ו, לאחר שנודע לו כי אשתו וילדיו נרצחו בשואה, פנה לקבל "היתר מאה רבנים" לשאת אשה שניה (הידיעות על הרצחה של אשתו בעיר קוברין לא היו מבוססות על עדויות גמורות, שכן מקוברין כמעט ולא נותרו ניצולים עדי-ראיה, והאדמו"ר חשש לאיסור "חרם דרבינו גרשום"). נישא בשנית להרבנית מרים (לבית משפחת גליק מהעיר סאטמר) ונפטר כעבור זמן קצר בגיל צעיר. בנו היחיד מנישואין אלה הוא האדמו"ר מבעלזא שליט"א, שנולד בחודש שבט תש"ח (ינואר 1948).
3 עמ', 32.5 ס"מ. [2] עמ' במכונת כתיבה, ועמוד וחצי עם חתימות ידם של 115 רבנים ואדמו"רים. מצב טוב-בינוני. נזקי רטיבות.
קטגוריה
גדולי החסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $30,000
הערכה: $40,000 - $60,000
נמכר ב: $47,500
כולל עמלת קונה
תעודת פספורט פולנית של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא, עם תמונתו וחתימת יד קדשו. [ארץ ישראל, 1948].
הפספורט הונפק בתל אביב ע"י הקונסוליה הפולנית ב-10 למרץ 1948. בדף השני הודבקה תמונת האדמו"ר (רפרודוקציה של תמונה מפורסמת משנת תרצ"ד, כשהוא נשען על אדן חלון רכבת), ועליה הטבעות חותמות-הבלטה של הקונסוליה. מתחת לתמונה חתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר "הק' אהרן רוקח".
בפספורט חותמות, עם מילוי בכתב-יד של אשרות כניסה (ויזות) לצ'כוסלובקיה ושוויץ.
פספורט זה הוכן כחלק מתוכניתו של האדמו"ר לעזוב את ארץ ישראל בעיצומה של מלחמת השחרור, וזאת לאחר הפצרת חסידיו באירופה. תוכנית זו לא יצאה לבסוף אל הפועל והאדמו"ר נשאר בארץ ישראל. כך מסופר על פרשה זו בספר "בקדושתו של אהרן" (חלק ב', עמ' צו-צז):
"בימי מלחמת תש"ח הפצירו החסידים שרבנו ז"ל יעבור להתגורר באירופה. רבנו קיבל את דבריהם וציוה לר' משה [גרוס] מקורבו, שינפיק לו דרכון... וגם שיזמין לו מקום על המטוס... אח"כ שאל רבנו את ר' משה 'למתי הזמנת את הטיסה?', השיב ר' משה: 'ליום חמישי', שנפל אז ביום כ"א אדר. אמר לו רבנו: 'יום זה הוא יום היארצייט של אמי הרבנית ע"ה, אין א טאג פון א יארצייט בין איך נאך קיינמאל נישט געפאהרן [וביום של יארצייט מעולם לא נסעתי]'. רבנו דחה את הנסיעה למועד מאוחר יותר, וככה מספר פעמים. משנתוודע הדבר להרב אונטרמן, רבה הראשי של תל אביב, שלח משלחת אל בית רבנו לבקשו שלא יסע. ענה לו רבנו: שבעצם אין בדעתו לנסוע, רק שיש לו קבלה מאביו רבי ישכר דוב זי"ע שבזמן כזה צריכים להתכונן לנסיעה".
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז), איש מופת נערץ, שנודע בהנהגתו בקודש, עד שכונה בפי העם "אהרן קְדוֹש השם". מגדולי האדמו"רים מנהיגי היהדות באירופה לפני השואה, וממקימי עולם החסידות בדור שלאחר השואה. בנו של האדמו"ר רבי יששכר דוב (המהרי"ד) מבעלז ונכדו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז. מילדותו נודע בקדושתו הרבה ועמלו בתורה ובחסידות, מתוך פרישות מופלגת במיעוט אכילה ומיעוט שינה. נודע כסנגורם של ישראל וכאיש מופת פלאי הצופה ברוח הקודש, ומעודד בברכותיו את רבבות אלפי ישראל, אשר נהרו לביתו בבקשת ברכות, עצות וישועות.
בשנת תרפ"ז הוכתר כאדמו"ר לחסידות בעלז, מנהיג לאלפי חסידים, ואחד מגדולי המנהיגים של היהדות החרדית במזרח אירופה. בשנות השואה נרדף ע"י הנאצים שחיפשו אחריו בתור אחד ממנהיגי היהדות העולמית. חסידיו העלימוהו והבריחוהו, כשהוא נס על נפשו בבריחה מגטו לגטו, עד שבניסי ניסים הוברח לבודפשט שבהונגריה, שם שהה תקופה קצרה, ומשדרשו הנאצים את הסגרתו, הוברח לארץ ישראל במסע נדודים מפרך, דרך רומניה, בולגריה, יון, טורקיה וסוריה. הגיע לארץ ישראל בודד ויחידי מכל משפחתו, בניו ונכדיו אשר נשארו בגיא ההריגה ונרצחו ע"י הנאצים, הי"ד. בכל מהלך בריחתו נתלווה אליו אחיו הצעיר הגאון הקדוש רבי מרדכי רוקח הרב מבילגורייא (תרס"א-תש"י - אשר איבד אף הוא את כל בני משפחתו בשואה, הי"ד, ונותר ממנו לפליטה בנו האדמו"ר מבעלז רבי יששכר דוב שליט"א, אשר נולד לו מזיווגו השני בארץ ישראל). עם בואו לארץ ישראל קבע האדמו"ר רבי אהרן רוקח את מושבו בתל אביב, שם פעל לעודד את פליטי החרב, והקים יחד עם אחיו הרב מבילגורייא את מוסדות חסידות בעלז בארץ ישראל ובחו"ל - בתל אביב, ירושלים, בני ברק ומקומות אחרים.
פספורט. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בכריכה.
הפספורט הונפק בתל אביב ע"י הקונסוליה הפולנית ב-10 למרץ 1948. בדף השני הודבקה תמונת האדמו"ר (רפרודוקציה של תמונה מפורסמת משנת תרצ"ד, כשהוא נשען על אדן חלון רכבת), ועליה הטבעות חותמות-הבלטה של הקונסוליה. מתחת לתמונה חתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר "הק' אהרן רוקח".
בפספורט חותמות, עם מילוי בכתב-יד של אשרות כניסה (ויזות) לצ'כוסלובקיה ושוויץ.
פספורט זה הוכן כחלק מתוכניתו של האדמו"ר לעזוב את ארץ ישראל בעיצומה של מלחמת השחרור, וזאת לאחר הפצרת חסידיו באירופה. תוכנית זו לא יצאה לבסוף אל הפועל והאדמו"ר נשאר בארץ ישראל. כך מסופר על פרשה זו בספר "בקדושתו של אהרן" (חלק ב', עמ' צו-צז):
"בימי מלחמת תש"ח הפצירו החסידים שרבנו ז"ל יעבור להתגורר באירופה. רבנו קיבל את דבריהם וציוה לר' משה [גרוס] מקורבו, שינפיק לו דרכון... וגם שיזמין לו מקום על המטוס... אח"כ שאל רבנו את ר' משה 'למתי הזמנת את הטיסה?', השיב ר' משה: 'ליום חמישי', שנפל אז ביום כ"א אדר. אמר לו רבנו: 'יום זה הוא יום היארצייט של אמי הרבנית ע"ה, אין א טאג פון א יארצייט בין איך נאך קיינמאל נישט געפאהרן [וביום של יארצייט מעולם לא נסעתי]'. רבנו דחה את הנסיעה למועד מאוחר יותר, וככה מספר פעמים. משנתוודע הדבר להרב אונטרמן, רבה הראשי של תל אביב, שלח משלחת אל בית רבנו לבקשו שלא יסע. ענה לו רבנו: שבעצם אין בדעתו לנסוע, רק שיש לו קבלה מאביו רבי ישכר דוב זי"ע שבזמן כזה צריכים להתכונן לנסיעה".
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז), איש מופת נערץ, שנודע בהנהגתו בקודש, עד שכונה בפי העם "אהרן קְדוֹש השם". מגדולי האדמו"רים מנהיגי היהדות באירופה לפני השואה, וממקימי עולם החסידות בדור שלאחר השואה. בנו של האדמו"ר רבי יששכר דוב (המהרי"ד) מבעלז ונכדו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז. מילדותו נודע בקדושתו הרבה ועמלו בתורה ובחסידות, מתוך פרישות מופלגת במיעוט אכילה ומיעוט שינה. נודע כסנגורם של ישראל וכאיש מופת פלאי הצופה ברוח הקודש, ומעודד בברכותיו את רבבות אלפי ישראל, אשר נהרו לביתו בבקשת ברכות, עצות וישועות.
בשנת תרפ"ז הוכתר כאדמו"ר לחסידות בעלז, מנהיג לאלפי חסידים, ואחד מגדולי המנהיגים של היהדות החרדית במזרח אירופה. בשנות השואה נרדף ע"י הנאצים שחיפשו אחריו בתור אחד ממנהיגי היהדות העולמית. חסידיו העלימוהו והבריחוהו, כשהוא נס על נפשו בבריחה מגטו לגטו, עד שבניסי ניסים הוברח לבודפשט שבהונגריה, שם שהה תקופה קצרה, ומשדרשו הנאצים את הסגרתו, הוברח לארץ ישראל במסע נדודים מפרך, דרך רומניה, בולגריה, יון, טורקיה וסוריה. הגיע לארץ ישראל בודד ויחידי מכל משפחתו, בניו ונכדיו אשר נשארו בגיא ההריגה ונרצחו ע"י הנאצים, הי"ד. בכל מהלך בריחתו נתלווה אליו אחיו הצעיר הגאון הקדוש רבי מרדכי רוקח הרב מבילגורייא (תרס"א-תש"י - אשר איבד אף הוא את כל בני משפחתו בשואה, הי"ד, ונותר ממנו לפליטה בנו האדמו"ר מבעלז רבי יששכר דוב שליט"א, אשר נולד לו מזיווגו השני בארץ ישראל). עם בואו לארץ ישראל קבע האדמו"ר רבי אהרן רוקח את מושבו בתל אביב, שם פעל לעודד את פליטי החרב, והקים יחד עם אחיו הרב מבילגורייא את מוסדות חסידות בעלז בארץ ישראל ובחו"ל - בתל אביב, ירושלים, בני ברק ומקומות אחרים.
פספורט. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בכריכה.
קטגוריה
גדולי החסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $250,000
הערכה: $300,000 - $350,000
לא נמכר
כרך גדול בכתב-יד, פנקס תקנות "חבורת תלמוד תורה", עם מאות שמות של בני הקהילה. אוהעל, תקפ"ב-תרל"ד [1822-1874].
בסיום התקנות, רישום הסכמה בכתב ידו וחתימת יד-קדשו של רב העיר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה". בין רשימות החברים מופיעים שמות רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל ובנו רבי אלעזר לעוו, ונכדי ה"ישמח משה" רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים [לימים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב"] ורבי יחזקאל הלברשטאם [לימים אב"ד שיניווא, בעל ה"דברי יחזקאל"].
"חברת תלמוד תורה" היתה חברה לחיזוק לימוד התורה בעיר, ולהשתתפות בתשלומי שכר לימוד עבור ילדי עניים שילמדו תורה ויראה אצל המלמדים בעיר. כל אחד מבני החבורה היה משתתף בכספו בהחזקת לימוד התורה בעיר, ובכך הוא נמנה כ"חבר" באגודה זו. כמו כל ה"חברות" בקהילות ישראל, היה זה גם חוג חברתי, בו מתאספים ה"חברים" ללמוד יחד ומשתתפים בשמחותיו ובאבלו של כל אחד מהחברים: לומדים עמו בלילות ה"וואך נאכט" שלפני ברית מילה, ולאחר אריכות ימיו לומדים ה"חברים" ומתפללים לעילוי נשמתו של ה"חבר" שהלך לבית עולמו. בחמשת העמודים הראשונים של הפנקס מופיעים מ"ח סעיפים של ה"תקנות" בעניינים כספיים ובעניינים רוחניים, המחייבים את המתנדבים להחזקת ה"תלמוד תורה" שבעיר. הפנקס מתחיל במילים: "הן היום באנו אנחנו כל החתומים, לחזק בדק חבורת ת"ת שבעירנו יע"א, אשר זה כמה שנים נפרצו גדרי' יעוו נתיבותי', ועלו על רעיוננו לנהוג בתקנות קבועות השנויות כאן ויהיו לאחדים בידינו...". לאחר פתיחה זו מופיעות מ"ח התקנות.
בדף [3/א], בסיום התקנות, מופיעות שלוש שורות בכתב-יד-קדשו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, הכותב: "מחמת אפיסת הפנאי לא יכולתי לעיין בתקנות ההם, אבל סמכתי על חמשה אנשים הנבחרים שמסתמא שפטו בשכלם כהוגן, ואני מסכים לכל הדברים הנאמרים באמת ובצדק, נאום הק' משה טייטלבוים מפרעמשלא החונה פ"ק אוהעל והגליל יצ"ו". אחריו באו על החתום עשרות בני "חבורת תלמוד תורה".
בין החתומים על התקנות מופיעות חתימותיהם של רבי אהרן גינצלער ובנו רבי משה יהודה ליב גינצלער [אביו של רבי שמואל גינצלער אב"ד ווישיווא, וחמיו של רבי אברהם יהודה שווארץ אב"ד מאד ובעל "קול אריה"]; רבי איצק פריעדליבר מסערעד [תלמיד ה"חתם סופר", החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמה-רמו]; רבי צבי הירש אדלר מאבאניע [תלמיד ה"חתם סופר", החתם סופר ותלמידיו, עמ' תיב]; רבי ישעיה הלוי [מליסקא, כנראה דיין באוהעל בשנים תר"ז-תר"ח]; ועוד.
לאחר התקנות והחתימות, כמאה עמודים עם שמות החברים. בכל עמוד מופיע שם אחד או שני שמות, באותיות גדולות ובכתיבת סת"ם קליגרפית. בחלק מהעמודים מופיעים תאריכי פטירה של החברים ופרטי מידע הקשורים אליהם ואל עזבונותיהם. בדף י/1 מופיעה העתקת צוואתו של אחד החברים. בעשרות העמודים האחרונים מופיעים כעין פרוטוקולים, בהם תקנות נוספות, וכן שמותיהם של חברים חדשים שהצטרפו לחבורה זו במשך השנים, ותאריך הצטרפותם.
דף א/1 מוקדש לחבר הראשון, אב"ד העיר: "הרב הגאון מהור"ר משה טייטלבוים אב"ד דפה ק"ק אוהעל - תקפ"ב לפ"ק". מתחת לשמו נכתב: "שבק לן חיים ונפטר זקן ושבע ימים בהספד גדול כ"ח בחודש תמוז שנת תר"א לפ"ק".
בשני הדפים שאחריו (בנייר שונה וירקרק. נכרכו בתוך הפנקס עשרות שנים לאחר תחילת כתיבתו), נכתב שמו של רבי ירמיהו לעוו - הגאון הנודע רבי ירמיהו לעוו, מחבר ספרי "דברי ירמיהו", שכיהן כרב העיר משנת תרי"ב: "הרב הגאון מהור"ר ירמיהו לעוו נ"י אב"ד דק"ק אוהעל - תרי"ב לפ"ק". תחת שמו נוסף רישום: "הרב הגאון מהור"ר ירמיהו זצוק"ל נפטר והלך לעלמא דקשוט בשנת תרל"ד ביום א' דחוה"מ פסח לפ"ק, ובנו הגאון מלא מקומו, ה"ה הרב הגאון מהור"ר אלעזר לעוו נ"י אב"ד דק"ק אוהעל יע"א, תרל"ד לפ"ק".
בדף נג/1 נכתב שמו של החבר רבי יקותיאל יהודא טייטלבוים, נכדו של ה"ישמח משה", שהיה אז אברך בן 23 [לימים, אדמו"ר ואב"ד סיגעט, בעל ה"ייטב לב"]: "הרב החריף מהו' יקותיאל יהודא טייטלבוים - תקצ"א לפ"ק". עדות נוספת על תאריך הצטרפותו של ה"ייטב לב" לחבורתם, מופיעה בפרוטוקולים שבסוף הכרך (דף [קמט/2]): "יום ה' משפטים תקצ"א לפ"ק. נתקבל הרבני האברך מו"ה יקותיאל יהודא נכד הרב המה"ג [המאור הגדול], בעד ארבעה זה'[ובים] מ"כ [מעות כסף] ושלשה פגים בכל שבוע בשנה ראשונה, ואח"כ יתן שני פגים בכל שבוע, למען יה[יה] ב"ח [בן חורין] מהתקנ[ו]ת".
באותן רשימות שבסוף הפנקס, בעמוד האחרון, מופיע שמו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, בנו הבכור של ה"דברי חיים" מצאנז, וחתן-חתנו של ה"ישמח משה" [לימים, אדמו"ר ואב"ד שיניווא, בעל ה"דברי יחזקאל"]: "היום יום דלמטה נתקבל לחברא הרבני המופ' האברך מו"ה יחזקאל האלבארשטאם בהסכמת הבוררים הח"מ בעד שמונה עשר זה'[ובים] שיין זאגע... ושני גדולים לשבוע בשנה ראשונה, ונתן מיד חמשה זה'[ובים] שיין זאגע... היום יום ד' ער"ח אדר שנתקצ"ו לפ"ק...".
בדף [2/ב] בסעיף ל"ו מופיעה תקנה מעניינת: "אם יולד למז"ט בן לא' מבני החבורה, בלילה שלפני המילה ישלחו הגבאים עשרה שכנים הקרובים כנ"ל מבני החברה, אל בית בעל הברית ויבאו שם קודם צאת הכוכבים להתפלל מעריב בזמנו, ואח"ז ישבו ללמוד משניות בלי הפסק עד אחר חצות לילה. ולא ישבו לאכול סעודת קבע, כאשר המנהג בגליל הזה. כי סעודה זו אין לה סמך כלל לסעודת מצוה, ולא איברי לילה אלא לגירסה, וגם רבים מפנין לבם לדברים בטלים ע"י זה. אך מה שנהגו בקהלות ישורון להעמיד לפניהם פירות ומיני תרגימא ושווארצין קאפע [קפה שחור] כדי להפיג שינתן, הוא מנהג נאה ומתקבל...".
בפנקס זה אצור מידע רב ויקר ערך על העיר אוהעל וראשי הקהילה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר, ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, כבעל רוח הקודש, ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשיניווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב אב"ד אוהעל והגליל. במחצית ימי-חייו הראשונה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר"ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר. האדמו"ר מקלויזנבורג מביא עדות מעניינת מאותו ביקור, מה שסיפר סבו זקנו ה"ישמח משה" בעניני הנהגת הגר"א עם תלמידיו – שו"ת דברי יציב, ח"ד, יורה דעה, סימן קלא). במשך השנים התקרב רבי משה אל החסידות, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא, מחבר שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל ה"חוזה מלובלין". אצל "החוזה" נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. מהפך זה חל אצלו בשנות רבנותו בשיניווא. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר לבו היה מהסס בעניין הקמיעות האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז, מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
מכתביו נדפסו ספרי הדרוש הנודעים שלו "ישמח משה" על התורה והמגילות ועל אגדות הש"ס, "תפילה למשה" על תהלים, ותשובותיו נדפסו בספר "השיב משה", ועוד ספרים. בסידורים רבים נספח ספרו "מעין טהור" על הלכות נדה, שנכתב ביידיש עבור נשות ישראל.
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד למברג מספר בהסכמתו לשו"ת "השיב משה", שבנעוריו היה המחבר "בקי בעל פה ערך שמונה מאות עלים מש"ס, ערוכים ושמורים על פיו הקדוש. הוא היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי... ומשה קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז, ונוראות שמעתי עליו בעת היותו באוהל...". על אף שהיו לו כמה חילוקי דעות עם בעל ה"חתם סופר", שררה ביניהם ידידות נפש והערכה רבה, ובהתכתבויות ביניהם כותב לו החת"ס בתשובותיו בלשונות מופלגות של אהבה והערצה. באחת מתשובותיו כותב לו החת"ס, לאחר דין ודברים שהיה ביניהם: "...ינחני בדרך אמת ועל פני יוכיחני, יהלמני צדיק חסד, אני אשא ואני אסבול, ואקוה שיתפייס ויעלה זכרוני בתפלה זכה". פעם כשחלה מאד בנו של החת"ס, בעל ה"כתב סופר", התגלה החת"ס אל ה"ישמח משה" בעת תפילת יום כיפור וביקש ממנו שיפעל עבורו ישועה, ולמחרת יום כפור קיבל מכתב מהחת"ס שמבקש ממנו להתפלל על בנו (תהלה למשה).
ע"פ עדויות נכדו, האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגעט (בכמה מקומות בספריו), זכה זקנו לחזיונות וגילויים שמימיים נשגבים. פעם כשסיים תפילת שמונה עשרה ביקש מהשי"ת שיזכה לראות את מה שכתב הרמ"ע מפאנו, בספרו "עשרה מאמרות", שבזמן שהמקדש חרב, אליהו הנביא עומד ומקריב קרבנות תמידין מידי יום ביומו, "ותיכף התפלל על זה, ומילא ה' שאלתו, וראה עין בעין את אליהו מלובש בבגדי כהונה, עומד ומקריב התמיד כסדרו, ודבריו הללו נודעו לרבים" (ייטב לב). נכדו ה"ייטב לב" מספר שפעם "ישב אתו כמה שעות אחר חצות לילה, וסיפר לו כמה כמה וכמה ענינים נוראים... תאמינו לי כי מלאכים ושרפים יתאספו לשמוע דיבורי ושיחי... גם אנכי שומע הכרוזים אשר יכריזו בכל פעם בהשמים... אין אב מנחיל שקר לבנו, על כן אספר לך שתדע כי רואים ושומעים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת". בספריו מביא ה"ישמח משה" במקומות רבים, חידושי תורה נשגבים שהתגלו לו בחלומותיו, ולעתים אף כותב את התאריך, כגון: "ביום ב' דראש חודש אדר תקנ"ו לפ"ק, נרדמתי על הספה ונתגלה לי..."; "על פי שנתגלה לי בחלום בענין הגן עדן של התנאים...". גם נשמות רבות של גדולי הצדיקים מהעולם העליון היו מתגלות לפניו בחדרו, בפרט בעת ההקפות בשמחת תורה (תהלה למשה).
[5], א, [2], ב-כג, כה-כז, ל-עז, [72] דף. מתוכם 106 עמודים כתובים (שני הדפים הכרוכים לאחר דף א, אינם מגוף הפנקס). 38 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה.
ספרות: הרב מא"ז קינסטליכר, עלי זכרון, גליון 28, כסלו תשע"ז, עמ' ב-יז - "תקנות חברת 'תלמוד תורה' בקהלת אוהעל – בשנת תקפ"ב – עם הסכמת מרן ה'ישמח משה'"; וראה עוד: עלי זכרון, גליון 29, עמ' צב-צג; החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמה-רמו ועמ' תיב.
בסיום התקנות, רישום הסכמה בכתב ידו וחתימת יד-קדשו של רב העיר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה". בין רשימות החברים מופיעים שמות רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל ובנו רבי אלעזר לעוו, ונכדי ה"ישמח משה" רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים [לימים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב"] ורבי יחזקאל הלברשטאם [לימים אב"ד שיניווא, בעל ה"דברי יחזקאל"].
"חברת תלמוד תורה" היתה חברה לחיזוק לימוד התורה בעיר, ולהשתתפות בתשלומי שכר לימוד עבור ילדי עניים שילמדו תורה ויראה אצל המלמדים בעיר. כל אחד מבני החבורה היה משתתף בכספו בהחזקת לימוד התורה בעיר, ובכך הוא נמנה כ"חבר" באגודה זו. כמו כל ה"חברות" בקהילות ישראל, היה זה גם חוג חברתי, בו מתאספים ה"חברים" ללמוד יחד ומשתתפים בשמחותיו ובאבלו של כל אחד מהחברים: לומדים עמו בלילות ה"וואך נאכט" שלפני ברית מילה, ולאחר אריכות ימיו לומדים ה"חברים" ומתפללים לעילוי נשמתו של ה"חבר" שהלך לבית עולמו. בחמשת העמודים הראשונים של הפנקס מופיעים מ"ח סעיפים של ה"תקנות" בעניינים כספיים ובעניינים רוחניים, המחייבים את המתנדבים להחזקת ה"תלמוד תורה" שבעיר. הפנקס מתחיל במילים: "הן היום באנו אנחנו כל החתומים, לחזק בדק חבורת ת"ת שבעירנו יע"א, אשר זה כמה שנים נפרצו גדרי' יעוו נתיבותי', ועלו על רעיוננו לנהוג בתקנות קבועות השנויות כאן ויהיו לאחדים בידינו...". לאחר פתיחה זו מופיעות מ"ח התקנות.
בדף [3/א], בסיום התקנות, מופיעות שלוש שורות בכתב-יד-קדשו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, הכותב: "מחמת אפיסת הפנאי לא יכולתי לעיין בתקנות ההם, אבל סמכתי על חמשה אנשים הנבחרים שמסתמא שפטו בשכלם כהוגן, ואני מסכים לכל הדברים הנאמרים באמת ובצדק, נאום הק' משה טייטלבוים מפרעמשלא החונה פ"ק אוהעל והגליל יצ"ו". אחריו באו על החתום עשרות בני "חבורת תלמוד תורה".
בין החתומים על התקנות מופיעות חתימותיהם של רבי אהרן גינצלער ובנו רבי משה יהודה ליב גינצלער [אביו של רבי שמואל גינצלער אב"ד ווישיווא, וחמיו של רבי אברהם יהודה שווארץ אב"ד מאד ובעל "קול אריה"]; רבי איצק פריעדליבר מסערעד [תלמיד ה"חתם סופר", החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמה-רמו]; רבי צבי הירש אדלר מאבאניע [תלמיד ה"חתם סופר", החתם סופר ותלמידיו, עמ' תיב]; רבי ישעיה הלוי [מליסקא, כנראה דיין באוהעל בשנים תר"ז-תר"ח]; ועוד.
לאחר התקנות והחתימות, כמאה עמודים עם שמות החברים. בכל עמוד מופיע שם אחד או שני שמות, באותיות גדולות ובכתיבת סת"ם קליגרפית. בחלק מהעמודים מופיעים תאריכי פטירה של החברים ופרטי מידע הקשורים אליהם ואל עזבונותיהם. בדף י/1 מופיעה העתקת צוואתו של אחד החברים. בעשרות העמודים האחרונים מופיעים כעין פרוטוקולים, בהם תקנות נוספות, וכן שמותיהם של חברים חדשים שהצטרפו לחבורה זו במשך השנים, ותאריך הצטרפותם.
דף א/1 מוקדש לחבר הראשון, אב"ד העיר: "הרב הגאון מהור"ר משה טייטלבוים אב"ד דפה ק"ק אוהעל - תקפ"ב לפ"ק". מתחת לשמו נכתב: "שבק לן חיים ונפטר זקן ושבע ימים בהספד גדול כ"ח בחודש תמוז שנת תר"א לפ"ק".
בשני הדפים שאחריו (בנייר שונה וירקרק. נכרכו בתוך הפנקס עשרות שנים לאחר תחילת כתיבתו), נכתב שמו של רבי ירמיהו לעוו - הגאון הנודע רבי ירמיהו לעוו, מחבר ספרי "דברי ירמיהו", שכיהן כרב העיר משנת תרי"ב: "הרב הגאון מהור"ר ירמיהו לעוו נ"י אב"ד דק"ק אוהעל - תרי"ב לפ"ק". תחת שמו נוסף רישום: "הרב הגאון מהור"ר ירמיהו זצוק"ל נפטר והלך לעלמא דקשוט בשנת תרל"ד ביום א' דחוה"מ פסח לפ"ק, ובנו הגאון מלא מקומו, ה"ה הרב הגאון מהור"ר אלעזר לעוו נ"י אב"ד דק"ק אוהעל יע"א, תרל"ד לפ"ק".
בדף נג/1 נכתב שמו של החבר רבי יקותיאל יהודא טייטלבוים, נכדו של ה"ישמח משה", שהיה אז אברך בן 23 [לימים, אדמו"ר ואב"ד סיגעט, בעל ה"ייטב לב"]: "הרב החריף מהו' יקותיאל יהודא טייטלבוים - תקצ"א לפ"ק". עדות נוספת על תאריך הצטרפותו של ה"ייטב לב" לחבורתם, מופיעה בפרוטוקולים שבסוף הכרך (דף [קמט/2]): "יום ה' משפטים תקצ"א לפ"ק. נתקבל הרבני האברך מו"ה יקותיאל יהודא נכד הרב המה"ג [המאור הגדול], בעד ארבעה זה'[ובים] מ"כ [מעות כסף] ושלשה פגים בכל שבוע בשנה ראשונה, ואח"כ יתן שני פגים בכל שבוע, למען יה[יה] ב"ח [בן חורין] מהתקנ[ו]ת".
באותן רשימות שבסוף הפנקס, בעמוד האחרון, מופיע שמו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, בנו הבכור של ה"דברי חיים" מצאנז, וחתן-חתנו של ה"ישמח משה" [לימים, אדמו"ר ואב"ד שיניווא, בעל ה"דברי יחזקאל"]: "היום יום דלמטה נתקבל לחברא הרבני המופ' האברך מו"ה יחזקאל האלבארשטאם בהסכמת הבוררים הח"מ בעד שמונה עשר זה'[ובים] שיין זאגע... ושני גדולים לשבוע בשנה ראשונה, ונתן מיד חמשה זה'[ובים] שיין זאגע... היום יום ד' ער"ח אדר שנתקצ"ו לפ"ק...".
בדף [2/ב] בסעיף ל"ו מופיעה תקנה מעניינת: "אם יולד למז"ט בן לא' מבני החבורה, בלילה שלפני המילה ישלחו הגבאים עשרה שכנים הקרובים כנ"ל מבני החברה, אל בית בעל הברית ויבאו שם קודם צאת הכוכבים להתפלל מעריב בזמנו, ואח"ז ישבו ללמוד משניות בלי הפסק עד אחר חצות לילה. ולא ישבו לאכול סעודת קבע, כאשר המנהג בגליל הזה. כי סעודה זו אין לה סמך כלל לסעודת מצוה, ולא איברי לילה אלא לגירסה, וגם רבים מפנין לבם לדברים בטלים ע"י זה. אך מה שנהגו בקהלות ישורון להעמיד לפניהם פירות ומיני תרגימא ושווארצין קאפע [קפה שחור] כדי להפיג שינתן, הוא מנהג נאה ומתקבל...".
בפנקס זה אצור מידע רב ויקר ערך על העיר אוהעל וראשי הקהילה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר, ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, כבעל רוח הקודש, ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשיניווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב אב"ד אוהעל והגליל. במחצית ימי-חייו הראשונה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר"ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר. האדמו"ר מקלויזנבורג מביא עדות מעניינת מאותו ביקור, מה שסיפר סבו זקנו ה"ישמח משה" בעניני הנהגת הגר"א עם תלמידיו – שו"ת דברי יציב, ח"ד, יורה דעה, סימן קלא). במשך השנים התקרב רבי משה אל החסידות, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא, מחבר שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל ה"חוזה מלובלין". אצל "החוזה" נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. מהפך זה חל אצלו בשנות רבנותו בשיניווא. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר לבו היה מהסס בעניין הקמיעות האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז, מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
מכתביו נדפסו ספרי הדרוש הנודעים שלו "ישמח משה" על התורה והמגילות ועל אגדות הש"ס, "תפילה למשה" על תהלים, ותשובותיו נדפסו בספר "השיב משה", ועוד ספרים. בסידורים רבים נספח ספרו "מעין טהור" על הלכות נדה, שנכתב ביידיש עבור נשות ישראל.
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד למברג מספר בהסכמתו לשו"ת "השיב משה", שבנעוריו היה המחבר "בקי בעל פה ערך שמונה מאות עלים מש"ס, ערוכים ושמורים על פיו הקדוש. הוא היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי... ומשה קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז, ונוראות שמעתי עליו בעת היותו באוהל...". על אף שהיו לו כמה חילוקי דעות עם בעל ה"חתם סופר", שררה ביניהם ידידות נפש והערכה רבה, ובהתכתבויות ביניהם כותב לו החת"ס בתשובותיו בלשונות מופלגות של אהבה והערצה. באחת מתשובותיו כותב לו החת"ס, לאחר דין ודברים שהיה ביניהם: "...ינחני בדרך אמת ועל פני יוכיחני, יהלמני צדיק חסד, אני אשא ואני אסבול, ואקוה שיתפייס ויעלה זכרוני בתפלה זכה". פעם כשחלה מאד בנו של החת"ס, בעל ה"כתב סופר", התגלה החת"ס אל ה"ישמח משה" בעת תפילת יום כיפור וביקש ממנו שיפעל עבורו ישועה, ולמחרת יום כפור קיבל מכתב מהחת"ס שמבקש ממנו להתפלל על בנו (תהלה למשה).
ע"פ עדויות נכדו, האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגעט (בכמה מקומות בספריו), זכה זקנו לחזיונות וגילויים שמימיים נשגבים. פעם כשסיים תפילת שמונה עשרה ביקש מהשי"ת שיזכה לראות את מה שכתב הרמ"ע מפאנו, בספרו "עשרה מאמרות", שבזמן שהמקדש חרב, אליהו הנביא עומד ומקריב קרבנות תמידין מידי יום ביומו, "ותיכף התפלל על זה, ומילא ה' שאלתו, וראה עין בעין את אליהו מלובש בבגדי כהונה, עומד ומקריב התמיד כסדרו, ודבריו הללו נודעו לרבים" (ייטב לב). נכדו ה"ייטב לב" מספר שפעם "ישב אתו כמה שעות אחר חצות לילה, וסיפר לו כמה כמה וכמה ענינים נוראים... תאמינו לי כי מלאכים ושרפים יתאספו לשמוע דיבורי ושיחי... גם אנכי שומע הכרוזים אשר יכריזו בכל פעם בהשמים... אין אב מנחיל שקר לבנו, על כן אספר לך שתדע כי רואים ושומעים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת". בספריו מביא ה"ישמח משה" במקומות רבים, חידושי תורה נשגבים שהתגלו לו בחלומותיו, ולעתים אף כותב את התאריך, כגון: "ביום ב' דראש חודש אדר תקנ"ו לפ"ק, נרדמתי על הספה ונתגלה לי..."; "על פי שנתגלה לי בחלום בענין הגן עדן של התנאים...". גם נשמות רבות של גדולי הצדיקים מהעולם העליון היו מתגלות לפניו בחדרו, בפרט בעת ההקפות בשמחת תורה (תהלה למשה).
[5], א, [2], ב-כג, כה-כז, ל-עז, [72] דף. מתוכם 106 עמודים כתובים (שני הדפים הכרוכים לאחר דף א, אינם מגוף הפנקס). 38 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה.
ספרות: הרב מא"ז קינסטליכר, עלי זכרון, גליון 28, כסלו תשע"ז, עמ' ב-יז - "תקנות חברת 'תלמוד תורה' בקהלת אוהעל – בשנת תקפ"ב – עם הסכמת מרן ה'ישמח משה'"; וראה עוד: עלי זכרון, גליון 29, עמ' צב-צג; החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמה-רמו ועמ' תיב.
קטגוריה
חסידות סאטמר וסיגט – כתבי יד ומכתבים, חתימות ועותקים מיוחסים
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $4,000
הערכה: $6,000 - $8,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
פסק דין בכתב יד, בחתימת ידם של הדיינים רבי "משה דוד אשכנזי פעה"ק צפת", ורבי "צבי ארי' בהמנוח ר' טובי' זללה"ה". [צפת], חשון תר"ט [1848].
נושא הפסק: התדיינות בין שני שכנים, בעניני גבולות חצרות בצפת, ובניית מדרגות לבית באותה חצר.
הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא וצפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש), בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמו"רים מסאטמר ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו "תולדות אדם" בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כתב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, והיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
החותם השני: הגאון הצדיק רבי צבי אריה לודמיר (תקנ"ט-תרט"ו), אב"ד עיר מולדתו לודמיר. בשנת תקצ"ד עלה לארץ והתיישב בצפת כצדיק נסתר, כשהוא מסתיר את למדנותו ומתפרנס כשואב מים. רבי אברהם דב מאווריטש ורבי שמואל הלר עמדו על טיבו ועל גדולתו בתורה של רבי צבי אריה, ומינו אותו כחבר בית הדין של צפת. ניצל בנס ברעידת האדמה בשנת תקצ"ז ועשה רבות לשיקומה של העיר.
[1] דף. 13.5X20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי, משוקם ומודבק על דף לשימור.
נושא הפסק: התדיינות בין שני שכנים, בעניני גבולות חצרות בצפת, ובניית מדרגות לבית באותה חצר.
הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא וצפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש), בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמו"רים מסאטמר ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו "תולדות אדם" בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כתב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, והיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
החותם השני: הגאון הצדיק רבי צבי אריה לודמיר (תקנ"ט-תרט"ו), אב"ד עיר מולדתו לודמיר. בשנת תקצ"ד עלה לארץ והתיישב בצפת כצדיק נסתר, כשהוא מסתיר את למדנותו ומתפרנס כשואב מים. רבי אברהם דב מאווריטש ורבי שמואל הלר עמדו על טיבו ועל גדולתו בתורה של רבי צבי אריה, ומינו אותו כחבר בית הדין של צפת. ניצל בנס ברעידת האדמה בשנת תקצ"ז ועשה רבות לשיקומה של העיר.
[1] דף. 13.5X20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי, משוקם ומודבק על דף לשימור.
קטגוריה
חסידות סאטמר וסיגט – כתבי יד ומכתבים, חתימות ועותקים מיוחסים
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $100,000
הערכה: $120,000 - $150,000
נמכר ב: $175,000
כולל עמלת קונה
"כתר הרבנות" - כתב ההכתרה של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסטמאר בעל "דברי יואל", לרבה של העיר סטמאר, בחתימת רבני ונכבדי העיר ומוסדות הקהילה. סטמאר, ב' דחול המועד סוכות תרפ"ט [1928].
תעודה גדולה בכתיבה קליגרפית מעוטרת על נייר איכותי דמוי-קלף, עם עשרות חתימות וחותמות משני צדדי הדף. בראש החותמים מופיעה חתימתו של רבי חיים פריינד ראש הקהל בעיר [נגיד ופרנס מפורסם ממשפחת רבי משה אריה פריינד, שהיה ראש הקהל בסיגט בזמן ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט"]. לאחר חתימתו מופיעות עשרות חתימות וחותמות של גבאי בתי המדרשות בעיר, רבנים ונכבדי הקהל (תמלול מלא של כל החתימות והחותמות, ראה במסגרת).
בראש העמוד נכתבו בהגדלה ועיטור המילים "בעזה"י", "למזל טוב", "כתר הרבנות". כתב ההכתרה כתוב בסגנון מליצי ומסודר לפי ראשי התיבות של שם האדמו"ר ושם משפחתו (ראה תמלול מלא במסגרת נפרדת): כולל את כל תנאי הרבנות, התפקידים והסמכויות, השכר החודשי והשכר של אירועים מיוחדים [שכר רח"ש = רבנים חזנים שמשים] לסידור קידושין, ותשלום מיוחד לדרשות שבת הגדול ושבת תשובה וכיו"ב.
תעודה היסטורית! קבלתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר היתה נקודת מפנה בכוח השפעתן של קהילות החרדים והחסידים על הציבוריות היהודית באזור מרמרוש וטרנסילבניה. רבנות העיר הגדולה סאטמר, היתה עמדת כח משמעותית, והאדמו"ר רבי יואל טיייטלבוים שהיה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ניצל את עמדת הכח הזאת להקים באזור מעצמה של תורה וחסידות, ישיבה גדולה בת מאות תלמידים וקהילה חסידית תוססת.
הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), משושלת רבני ואדמו"רי סיגט, איש קדוש וגדול בתורה ובחסידות, עילוי, גאון ופוסק הלכה, קנאי מופלג וחסיד לוהט. בחירתו לרבנות סאטמר לוותה בפולמוס חריף מצד חוגים אחרים, אשר התנגדו להשתלטות החוגים האולטרה-אורתודוקסיים על רבנות העיר והנהגת הקהילה. פולמוסים דומים התנהלו גם בקהילות ערים גדולות אחרות בטרנסילבניה, כגון קלויזנבורג (קלוז'ש), ברגסאס וקהילות אחרות, בין אנשי קהילות "אנשי ספרד" (חסידים המתפללים בנוסח ספרד) לבין חוגים אורתודוקסים מודרניים יותר (אנשי "המזרחי" והתנועות הציוניות, ואפילו אנשי "אגודת ישראל" ו"מחזיקי הדת", שהיו מחוץ לתחום אצל חוגי סאטמר). בקהילת סאטמר גבר כוחם של החוגים החרדים והחסידים, בעיקר בזכות דמותו הגדולה ופקחותו של רב העיר רבי יואל טייטלבוים.
[1] דף. 39.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר מקומות, משוקמים באופן מקצועי.
תעודה גדולה בכתיבה קליגרפית מעוטרת על נייר איכותי דמוי-קלף, עם עשרות חתימות וחותמות משני צדדי הדף. בראש החותמים מופיעה חתימתו של רבי חיים פריינד ראש הקהל בעיר [נגיד ופרנס מפורסם ממשפחת רבי משה אריה פריינד, שהיה ראש הקהל בסיגט בזמן ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט"]. לאחר חתימתו מופיעות עשרות חתימות וחותמות של גבאי בתי המדרשות בעיר, רבנים ונכבדי הקהל (תמלול מלא של כל החתימות והחותמות, ראה במסגרת).
בראש העמוד נכתבו בהגדלה ועיטור המילים "בעזה"י", "למזל טוב", "כתר הרבנות". כתב ההכתרה כתוב בסגנון מליצי ומסודר לפי ראשי התיבות של שם האדמו"ר ושם משפחתו (ראה תמלול מלא במסגרת נפרדת): כולל את כל תנאי הרבנות, התפקידים והסמכויות, השכר החודשי והשכר של אירועים מיוחדים [שכר רח"ש = רבנים חזנים שמשים] לסידור קידושין, ותשלום מיוחד לדרשות שבת הגדול ושבת תשובה וכיו"ב.
תעודה היסטורית! קבלתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר היתה נקודת מפנה בכוח השפעתן של קהילות החרדים והחסידים על הציבוריות היהודית באזור מרמרוש וטרנסילבניה. רבנות העיר הגדולה סאטמר, היתה עמדת כח משמעותית, והאדמו"ר רבי יואל טיייטלבוים שהיה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ניצל את עמדת הכח הזאת להקים באזור מעצמה של תורה וחסידות, ישיבה גדולה בת מאות תלמידים וקהילה חסידית תוססת.
הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), משושלת רבני ואדמו"רי סיגט, איש קדוש וגדול בתורה ובחסידות, עילוי, גאון ופוסק הלכה, קנאי מופלג וחסיד לוהט. בחירתו לרבנות סאטמר לוותה בפולמוס חריף מצד חוגים אחרים, אשר התנגדו להשתלטות החוגים האולטרה-אורתודוקסיים על רבנות העיר והנהגת הקהילה. פולמוסים דומים התנהלו גם בקהילות ערים גדולות אחרות בטרנסילבניה, כגון קלויזנבורג (קלוז'ש), ברגסאס וקהילות אחרות, בין אנשי קהילות "אנשי ספרד" (חסידים המתפללים בנוסח ספרד) לבין חוגים אורתודוקסים מודרניים יותר (אנשי "המזרחי" והתנועות הציוניות, ואפילו אנשי "אגודת ישראל" ו"מחזיקי הדת", שהיו מחוץ לתחום אצל חוגי סאטמר). בקהילת סאטמר גבר כוחם של החוגים החרדים והחסידים, בעיקר בזכות דמותו הגדולה ופקחותו של רב העיר רבי יואל טייטלבוים.
[1] דף. 39.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר מקומות, משוקמים באופן מקצועי.
קטגוריה
חסידות סאטמר וסיגט – כתבי יד ומכתבים, חתימות ועותקים מיוחסים
Catalogue Value
פריט 112 מכתב תשובה הלכתית בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים – קרולי, שנות התר"צ
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $10,000
הערכה: $15,000 - $20,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמ', למעלה מ-42 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון הקדוש והטהור רבי יואל טייטלבוים [לימים האדמו"ר מסטמאר]. קראל (קרולי Nagykároly), [בין השנים תרצ"ב-תרצ"ד 1932-1934].
תשובה הלכתית בדיני קצב שמכר נבלות וטרפות, ואזהרה חמורה שלא לקנות בשר מאיטליז ללא השגחה רבנית על הכשרות. התשובה נשלחה אל רבי יחזקאל שרגא ציטרון אב"ד ענטש (Encs). תשובה זו נדפסה בספרו שו"ת דברי יואל, חלק ב', השמטות לחלק יורה דעה סימן קס"ד. [המכתב נכתב בין השנים תרצ"ב-תרצ"ד 1932-1934, שכן בשנת תרצ"ב התמנה רבי יחזקאל שרגא ציטרון לרבנות העיר ענטש, ובשנת תרצ"ד עבר רבי יואל טייטלבוים מקרולי, לכהן ברבנות העיר סאטמר].
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט ומנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.
נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם החסידות בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר - העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 2 עמ' כתובים, למעלה מ-42 שורות בכתב יד קדשו וחתימתו. כ-23.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. סימני קיפול. פגמים קלים בשוליים התחתונים.
תשובה הלכתית בדיני קצב שמכר נבלות וטרפות, ואזהרה חמורה שלא לקנות בשר מאיטליז ללא השגחה רבנית על הכשרות. התשובה נשלחה אל רבי יחזקאל שרגא ציטרון אב"ד ענטש (Encs). תשובה זו נדפסה בספרו שו"ת דברי יואל, חלק ב', השמטות לחלק יורה דעה סימן קס"ד. [המכתב נכתב בין השנים תרצ"ב-תרצ"ד 1932-1934, שכן בשנת תרצ"ב התמנה רבי יחזקאל שרגא ציטרון לרבנות העיר ענטש, ובשנת תרצ"ד עבר רבי יואל טייטלבוים מקרולי, לכהן ברבנות העיר סאטמר].
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט ומנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.
נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם החסידות בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר - העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 2 עמ' כתובים, למעלה מ-42 שורות בכתב יד קדשו וחתימתו. כ-23.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. סימני קיפול. פגמים קלים בשוליים התחתונים.
קטגוריה
חסידות סאטמר וסיגט – כתבי יד ומכתבים, חתימות ועותקים מיוחסים
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $8,000
הערכה: $20,000 - $40,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
ספר הזהר על התורה - בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. זיטומיר, [תרכ"ג] 1863. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. סט שלם בשלושה כרכים.
כרכי ספר הזוהר שהיו שייכים להאדמו"ר הקדוש בעל "דברי יואל" מסאטמר. בכל אחד מדפי השער מופיעה חותמתו: "יואל טייטלבוים אבד ק"ק סאטמאר והגלילות בעיה"ק ירושלים תובב"א". באחד מן הכרכים נוספה חותמת זו גם בדף האחרון. חותמות אלו הן מתקופת שהותו הקצרה של האדמו"ר מסאטמר בארץ ישראל, שאליה הגיע מאירופה לאחר השואה.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של עולם החסידות בדור שלאחר השואה.
נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב, וכיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג, דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
שלושה כרכים: [4], רנא, טז [צ"ל יז]; [1], א, ג-רפ (ספירה משובשת, ללא חסרון); שט, יא דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות. סימני עש קלים. פגמים קלים בשניים מדפי השער ובמספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. רישומי בעלות. כריכות עור נאות, חדשות.
כרכי ספר הזוהר שהיו שייכים להאדמו"ר הקדוש בעל "דברי יואל" מסאטמר. בכל אחד מדפי השער מופיעה חותמתו: "יואל טייטלבוים אבד ק"ק סאטמאר והגלילות בעיה"ק ירושלים תובב"א". באחד מן הכרכים נוספה חותמת זו גם בדף האחרון. חותמות אלו הן מתקופת שהותו הקצרה של האדמו"ר מסאטמר בארץ ישראל, שאליה הגיע מאירופה לאחר השואה.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של עולם החסידות בדור שלאחר השואה.
נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב, וכיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג, דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
שלושה כרכים: [4], רנא, טז [צ"ל יז]; [1], א, ג-רפ (ספירה משובשת, ללא חסרון); שט, יא דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות. סימני עש קלים. פגמים קלים בשניים מדפי השער ובמספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. רישומי בעלות. כריכות עור נאות, חדשות.
קטגוריה
חסידות סאטמר וסיגט – כתבי יד ומכתבים, חתימות ועותקים מיוחסים
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $35,000
הערכה: $40,000 - $60,000
נמכר ב: $55,000
כולל עמלת קונה
ספר ליקוטי מוהר"ן, "מאמרות טהורות של הרב החסיד המפורסם בוצינא קדישא מה"ו נחמן נ"י כאור הבהיר נכדו של הרב הקדוש הבעש"ט זצוק"ל". אוסטרהא, [תקס"ח 1808]. דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל. מהדורה ראשונה.
עותק שלם נאה, עם שוליים רחבים, במצב טוב.
הספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן ["מורנו ורבינו הרב רבי נחמן"], הוא ספרו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של תורת חסידות ברסלב ומהספרים המשפיעים ביותר בעולם החסידות עד ימינו. לפנינו המהדורה הראשונה, בה נדפס חלקו הראשון של החיבור. ספר זה הוא הספר היחיד מתורת רבי נחמן שנדפס בחייו ובהדרכתו. לאחר פטירת רבי נחמן הדפיס רבי נתן חלק נוסף "ליקוטי מוהר"ן תנינא".
הספר נערך בידי תלמידו הגדול של רבי נחמן - רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב (מוהרנ"ת), מתוך קונטרסים שכתב (וכתבו חבריו) מפי רבו בעת שמסר את תורותיו. העריכה נעשתה בעקבות ציוויו של רבי נחמן ועל פי הוראותיו. מסופר כי כאשר עסק רבי נתן בכריכת כתב-היד של החיבור, אמר לו רבי נחמן "הלא זה הדבר שעוסקים עכשיו לכרוך הספר, נדמה לכם שאין נחשב לכלום, אבל באמת כמה וכמה עולמות תלויים בזה, בכריכת הספר הזה". רבי נחמן התבטא ואמר כי הדפסת הספר והלימוד בו היא "אתחלתא דגאולה" (חיי מוהר"ן, שמו). הוא שיבח מאד את ספרו ואת הסגולה שבו להשפיע על הלומד בו קדושה וטהרה, ובין היתר אמר כי "יכולין להיות נעשה בעל מוח גדול על ידי ספרו, כי יש בו שכל גדול ועמוק נפלא מאד...", וכי "יכולין להיות נעשה בעל-תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמז, שמט). לתלמידו רבי נתן אמר: "מעט אתה יודע מעוצם מעלת גדולת הספר וקדושתו, ויותר מזה ראוי לך להאמין בעוצם גדולת הספר" (חיי מוהר"ן, שסט).
רבי נחמן אף דיבר על החשיבות הגדולה שיש בקניית ספרו זה: "ואמר שכל אדם צריך להשתדל לקנות הספר שלו, ומי שאין לו במה לקנות וכו', ימכור כר מתחת ראשו ויקנה הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמט), וניבא כי בעתיד יהיה הספר מבוקש מאד ויודפס פעמים רבות: "ואמר שהספר שלו יהיה חשוב מאד, ויבקשוהו ויחפשוהו מאד, ויודפס ויחזור ויודפס כמה וכמה פעמים, ויהיה חשוב מאד..." (שם). בנוסף, אמר רבי נחמן שעצם החזקת ספריו בבית יש בה סגולה לעשירות (וכוונתו היתה לספר ליקוטי מוהר"ן שהוא היחיד שנדפס בחייו): "ואמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ספריו, כי אפילו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה, כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמור גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות" (חיי מוהר"ן, שנה), וזירז בפועל עשירים לקנות את ספרו כדי שתישמר עשירותם, וכפי שמסופר (שם): "והזכיר אז עשיר אחד, שהיה יודעו ומכירו, ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו, כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקיים עשירותו".
לספרו זה קיבל רבי נחמן מברסלב הסכמות מגדולי צדיקי הדור, אך מחמת ענוותנותו לא רצה להדפיס את ההסכמות (ראה הקדמת רבי נתן לספר). הסכמות אלו נדפסו במהדורות הבאות, בין ההסכמות אנו מוצאים גדולי הצדיקים שמפליגים בגודל קדושתו של רבי נחמן. ה"חוזה" מלובלין מכתיר אותו בתארים: "הרב המאור הגדול, איש קדוש, מופת הדור, נר ישראל, פטיש החזק, עמוד הימיני" וכותב עליו "האי גברא רבא לא צריך לדידי ולא לדכוותי". המגיד מקוז'ניץ כותב עליו: "הרב המאור הגדול, בנן של קדושים, מופת הדור, גדול מרבן שמו, נודע בשערים", ורבי אברהם חיים מזלאטשוב בעל "אורח לחיים" מכנהו: "אדם גדול בענקים".
בראש דף השער חתימה (בעפרון): "לה"ו יצחק טווערסקי בהרב שליט"א מאוסטי[לא]". חתימה נוספת בראש הדף שאחרי השער: "הקטן יצחק טווערסקי" [רבי יצחק טברסקי, בנו של האדמו"ר רבי פנחס טברסקי מאוסטילא ופשמישל ("ר' פיניע'לע אוסטילער") חתן האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלזא. רבי יצחק נספה בשואה יחד עם אביו האדמו"ר ושאר משפחתו].
בשולי העמוד הקדשה שכתב רבי יצחק כשנתן את הספר כמתנת חתונה לקרוב משפחתו: "דו"ד [דורון דרשה] אל כבוד אהובי ש"ב [שאר בשרי] החתן... כמר אברהם יושע העשל שליט"א ליום חופתו...". בתחתית דף השער חותמת של Josef Schneid - בית מסחר לספרים וטליתות בפשמישל (בעיר זו התגוררו האדמו"ר רבי פנחס מאוסטילה ומשפחתו). (ראויה לציון התופעה המעניינת שספר ליקוטי מוהר"ן הוחזק בידי אדמו"ר ובנו משושלת אדמו"רי צ'רנוביל (מבני משפחת טברסקי), שהיו בדרך כלל מתנגדים חריפים לדרך ברסלב).
עותק שלם. קס [צ"ל: קסב] דף (פגינציה משובשת). שוליים רחבים. נייר איכותי בצבע תכלכל. מצב טוב. דפים שלמים. כתמים. כתמי רטיבות במספר דפים. כתמי דיו כהים בדפים א-ב על גבי מספר אותיות. סימני עש קלים במספר דפים. רישומים מאוחרים בעט (בעיקר הוספת סימני הספר, שלא נדפסו במהדורה זו, ותיקון הפגינציה). כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 284.
עותק שלם נאה, עם שוליים רחבים, במצב טוב.
הספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן ["מורנו ורבינו הרב רבי נחמן"], הוא ספרו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של תורת חסידות ברסלב ומהספרים המשפיעים ביותר בעולם החסידות עד ימינו. לפנינו המהדורה הראשונה, בה נדפס חלקו הראשון של החיבור. ספר זה הוא הספר היחיד מתורת רבי נחמן שנדפס בחייו ובהדרכתו. לאחר פטירת רבי נחמן הדפיס רבי נתן חלק נוסף "ליקוטי מוהר"ן תנינא".
הספר נערך בידי תלמידו הגדול של רבי נחמן - רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב (מוהרנ"ת), מתוך קונטרסים שכתב (וכתבו חבריו) מפי רבו בעת שמסר את תורותיו. העריכה נעשתה בעקבות ציוויו של רבי נחמן ועל פי הוראותיו. מסופר כי כאשר עסק רבי נתן בכריכת כתב-היד של החיבור, אמר לו רבי נחמן "הלא זה הדבר שעוסקים עכשיו לכרוך הספר, נדמה לכם שאין נחשב לכלום, אבל באמת כמה וכמה עולמות תלויים בזה, בכריכת הספר הזה". רבי נחמן התבטא ואמר כי הדפסת הספר והלימוד בו היא "אתחלתא דגאולה" (חיי מוהר"ן, שמו). הוא שיבח מאד את ספרו ואת הסגולה שבו להשפיע על הלומד בו קדושה וטהרה, ובין היתר אמר כי "יכולין להיות נעשה בעל מוח גדול על ידי ספרו, כי יש בו שכל גדול ועמוק נפלא מאד...", וכי "יכולין להיות נעשה בעל-תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמז, שמט). לתלמידו רבי נתן אמר: "מעט אתה יודע מעוצם מעלת גדולת הספר וקדושתו, ויותר מזה ראוי לך להאמין בעוצם גדולת הספר" (חיי מוהר"ן, שסט).
רבי נחמן אף דיבר על החשיבות הגדולה שיש בקניית ספרו זה: "ואמר שכל אדם צריך להשתדל לקנות הספר שלו, ומי שאין לו במה לקנות וכו', ימכור כר מתחת ראשו ויקנה הספר שלו..." (חיי מוהר"ן, שמט), וניבא כי בעתיד יהיה הספר מבוקש מאד ויודפס פעמים רבות: "ואמר שהספר שלו יהיה חשוב מאד, ויבקשוהו ויחפשוהו מאד, ויודפס ויחזור ויודפס כמה וכמה פעמים, ויהיה חשוב מאד..." (שם). בנוסף, אמר רבי נחמן שעצם החזקת ספריו בבית יש בה סגולה לעשירות (וכוונתו היתה לספר ליקוטי מוהר"ן שהוא היחיד שנדפס בחייו): "ואמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ספריו, כי אפילו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה, כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמור גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות" (חיי מוהר"ן, שנה), וזירז בפועל עשירים לקנות את ספרו כדי שתישמר עשירותם, וכפי שמסופר (שם): "והזכיר אז עשיר אחד, שהיה יודעו ומכירו, ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו, כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקיים עשירותו".
לספרו זה קיבל רבי נחמן מברסלב הסכמות מגדולי צדיקי הדור, אך מחמת ענוותנותו לא רצה להדפיס את ההסכמות (ראה הקדמת רבי נתן לספר). הסכמות אלו נדפסו במהדורות הבאות, בין ההסכמות אנו מוצאים גדולי הצדיקים שמפליגים בגודל קדושתו של רבי נחמן. ה"חוזה" מלובלין מכתיר אותו בתארים: "הרב המאור הגדול, איש קדוש, מופת הדור, נר ישראל, פטיש החזק, עמוד הימיני" וכותב עליו "האי גברא רבא לא צריך לדידי ולא לדכוותי". המגיד מקוז'ניץ כותב עליו: "הרב המאור הגדול, בנן של קדושים, מופת הדור, גדול מרבן שמו, נודע בשערים", ורבי אברהם חיים מזלאטשוב בעל "אורח לחיים" מכנהו: "אדם גדול בענקים".
בראש דף השער חתימה (בעפרון): "לה"ו יצחק טווערסקי בהרב שליט"א מאוסטי[לא]". חתימה נוספת בראש הדף שאחרי השער: "הקטן יצחק טווערסקי" [רבי יצחק טברסקי, בנו של האדמו"ר רבי פנחס טברסקי מאוסטילא ופשמישל ("ר' פיניע'לע אוסטילער") חתן האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלזא. רבי יצחק נספה בשואה יחד עם אביו האדמו"ר ושאר משפחתו].
בשולי העמוד הקדשה שכתב רבי יצחק כשנתן את הספר כמתנת חתונה לקרוב משפחתו: "דו"ד [דורון דרשה] אל כבוד אהובי ש"ב [שאר בשרי] החתן... כמר אברהם יושע העשל שליט"א ליום חופתו...". בתחתית דף השער חותמת של Josef Schneid - בית מסחר לספרים וטליתות בפשמישל (בעיר זו התגוררו האדמו"ר רבי פנחס מאוסטילה ומשפחתו). (ראויה לציון התופעה המעניינת שספר ליקוטי מוהר"ן הוחזק בידי אדמו"ר ובנו משושלת אדמו"רי צ'רנוביל (מבני משפחת טברסקי), שהיו בדרך כלל מתנגדים חריפים לדרך ברסלב).
עותק שלם. קס [צ"ל: קסב] דף (פגינציה משובשת). שוליים רחבים. נייר איכותי בצבע תכלכל. מצב טוב. דפים שלמים. כתמים. כתמי רטיבות במספר דפים. כתמי דיו כהים בדפים א-ב על גבי מספר אותיות. סימני עש קלים במספר דפים. רישומים מאוחרים בעט (בעיקר הוספת סימני הספר, שלא נדפסו במהדורה זו, ותיקון הפגינציה). כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 284.
קטגוריה
ספרי חסידות ברסלב – מהדורות מוקדמות ונדירות
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $150,000
הערכה: $200,000 - $300,000
נמכר ב: $200,000
כולל עמלת קונה
ספר סיפורי מעשיות, חלק ראשון וחלק שני, "מה שזכינו לשמוע מפי רבינו הקודש אור הגנוז והצפון מוהר"ן [מורנו הרב רבי נחמן] זצוק"ל". [אוסטרהא?], תקע"ה [תקע"ו 1815/1816]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק שני (שאינו ידוע ביבליוגרפית).
לפנינו המהדורה הראשונה של סיפורי המעשיות מאת רבי נחמן מברסלב, שהדפיס תלמידו הגדול מוהרנ"ת - רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב, שנים ספורות לאחר פטירת רבי נחמן.
המעשיות נדפסו במקביל בשתי שפות, בחלקם העליון של העמודים - בלשון הקודש, ובחלק התחתון - ביידיש, וזאת על-פי צוואתו המפורשת של רבי נחמן, וכפי שכתב רבי נתן בהקדמה לספר: "אשר פעם אחד גלה דעתו שרוצה להדפיס ספורי מעשיות, ואמר בזה הלשון לפני כמה אנשים: בדעתי להדפיס ספר מעשיות ויהיה למעלה כתוב בלשון הקודש ולמטה בלשון לעז" [רבי נחמן סיפר את המעשיות במקור ביידיש, ורבי נתן הוא שתרגם אותן ללשון הקודש].
על החשיבות שסיפורי המעשיות יודפסו גם בשפת היידיש, ועל כך שיש בכוח דבר זה לשמש כסגולה לפקידת עקרות, מובא מפי רבי נחמן מברסלב עצמו: "שרצונו היה שיודפסו הסיפורי מעשיות גם בלשון טייטש שאנו מדברים בו, ואמר אז שיכול להיות בנקל שאשה שהיא עקרה תקרא בהם איזה מעשה ועל ידי זה תפקד לטובה ותזכה לבנים" (חיי מוהר"ן, כה).
לפי הידוע במסורת חסידות ברסלב, בסיפורים אלה שסיפר רבי נחמן מברסלב טמונים סודות גנוזים ונפלאים שרבי נחמן הלביש במעשיות ומשלים, כפי שנכתב בשער: "דברים עתיקים, דברים שהם כבשונו של עולם תחת לבושים נפלאים ונוראים..."; וכך כותב רבי נתן בהקדמה לספר: "נמצא באמתחותינו סיפורי מעשיות נפלאות ונוראות אשר זכינו לשמוע פה אל פה מפיו הקדוש, אשר איזן וחיקר ותקן משלים הרבה, והלביש והסתיר השגות גבוהות ועצומות בסיפורי מעשיות בדרכים נפלאים ונוראים מאד... ודע שהמעשיות שסיפר רבינו, רובם ככולם הם מעשיות חדשות לגמרי שלא נשמעו מעולם, רק הוא בעצמו ספרם מלבו ודעתו הקדושה, כפי ההשגה העליונה שהשיג ברוח הקודש, שהיה מלביש אותה ההשגה באותה המעשה, והמעשה בעצמה היא מראה נוראה והשגה עליונה מאד שהשיג וראה במקום שראה...". רבי נחמן עצמו הפליג בשגב עמקותם וקדושתם של סיפוריו, ואמר: "שכל דבור ודבור של אלו המעשיות יש בו כונה עצומה... ואמר שאלו המעשיות הם חידושים נפלאים ונוראים מאד מאד, ויש בהם דרכים ונסתרות ועמקות מופלג מאד, וראויים לדרשם ברבים לעמוד בבית הכנסת ולספר מעשה מאלו המעשיות" (מתוך הקדמת רבי נתן). הספורים התקדשו בקרב חסידי ברסלב ולאחר התפלה בשבת בבוקר קוראים מהם קטעים בצבור. כבר במהדורה הראשונה שלפנינו נוספו במספר מקומות רמזים וסודות שגילה רבי נחמן, ובמשך הדורות התפרשו הספורים בשבעים פנים ובדרכים שונות על פי תורת הסוד, וספרות ענפה התפתחה אצל גדולי חסידי ברסלב סביב סיפורי המעשיות.
רבי נתן השתבח בכך שזכה להדפיס ספר זה ואמר: "לשבח גדול יהיה לי שיאמרו אחר הסתלקותי: 'כאן מוליכים ללויה את זה שהדפיס את הספר סיפורי מעשיות'" (שיח שרפי קודש, ג, קנה).
סיפורי המעשיות של רבי נחמן פרסמו את שמו גם בקרב קהלים שאינם נמנים על שומרי התורה והמצוות ועוררו עניין רב אצל חוקרים ומלומדים בכל רחבי העולם. ספר סיפורי מעשיות נדפס בעשרות מהדורות, מהן מהדורות "ברסלביות" ותורניות, מהן מהדורות מדעיות, עיבודים ותרגומים בשפות שונות.
דף שער שאינו ידוע ביבליוגרפית: בעותק שלפנינו לא מופיעים שמונת הדפים עם "השמטות מליקוטי מוהר"ן הראשון" ו"לוח הטעות מספר ליקוטי מוהר"ן הראשון", ובמקום זאת יש דף שער נוסף, המגדיר את התוספות שבסוף הספר כ"חלק שני". שער זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ובחיבורי הביבליוגרפים השונים (נרשם בסטפנסקי חסידות עפ"י העותק שלפנינו). נוסח השער זהה כמעט לנוסח השער הראשון, למעט המילים "חלק שני" שנדפסו לצד הכותר "סיפור מעשיות". אחרי דף זה מופיעים יב דף של "סיפורי מעשיות" [פרקי חייו של רבי נחמן מברסלב. חלק זה נדפס מאוחר יותר בנפרד תחת השם "שבחי הר"ן"], ו-טז דף שבראשם הכותרת "ליקוטי מוהר"ן" [נדפס מאוחר יותר בנפרד תחת השם "שיחות הר"ן"].
תיקון בכתב-יד, כפי הנראה כתב-יד קדשו של רבי נתן מברסלב: בדף קיד/2, מופיעה הגהה בכתב-יד ובה תיקון טעות דפוס. מדובר בקטע על עשרה מזמורי התהלים של ה"תיקון הכללי", ובציוני הפרקים נדפס בטעות "קלג" במקום "קלז". ההגהה מתקנת את טעות הדפוס: "קלז כצ"ל". הגהה זו כתובה בכתב-יד הדומה מאד לכתיבת רבי נתן מברסלב, ומסתבר שלפנינו כתב-יד-קדשו [ראה 'שיחות הר"ן', אות קמא, שם נכתב על טעות זו: "...רק בספר ספורי מעשיות נדפסו בפעם הראשון בטעות הקפיטל של קל"ז על ידי עוות המדפיסים...].
חתימות בכתיבה מזרחית (בדף השער ובדף ג): "לי לשמי בה' מחסי וישעי, הצעיר יעקב בוקאעי" (חתימה מסולסלת), חתימה נוספת שלו: "הצעיר יעקב בוקאעי ס"ט" [רבי יעקב בוקאעי, רב ומורה צדק בעיר ביירות, נפטר תר"ס, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, אות כח]. חתימות "גואל אחרון הצעיר שמואל מורסייא" [רבי שמואל מורסייא, מרבני ארם צובא, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, אות רפד], וחתימת בנו "הצעיר דוד מורסייא".
קיד; יב; טז דף. דף ח של הספירה הראשונה נכרך שלא במקומו (בין דפים ו-ז). ללא ח דף בסוף של "השמטות מליקוטי מוהר"ן הראשון" ושל "לוח הטעות מספר ליקוטי מוהר"ן הראשון". מצב בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים, פגמים ופגעי עש בדפים רבים, רובם משוקמים באופן מקצועי במילוי והשלמת נייר, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. קרע בשוליים התחתונים של דף השער, עם פגיעה בטקסט ההקדמה שמעבר לשער, משוקם במילוי נייר וצילום. כריכת עור חדשה מהודרת.
נדיר ביותר!
ג' שלום, אלה שמות, עמ' 28, מס' 99 (כותב על מהדורה זו שלפנינו: "יקר מציאות עד למאד").
רשמנו את מקום הדפוס לפי ג' שלום (שם), אך א' רוזנטל קובע כי מקום הדפוס הוא מאהלוב, ראה: 'איפה נדפס סיפורי מעשיות לר"נ מברסלב, דפוס ראשון?', קרית ספר, מה (תש"ל), עמ' 155.
סטפנסקי חסידות, מס' 437.
לפי עדות המו"ל, רבי נתן מברסלב, הספר נדפס בשנת תקע"ו (ימי מהרנ"ת, דף מה/2), ולא בתקע"ה - כפי שרשום בשני השערים שלפנינו.
לפנינו המהדורה הראשונה של סיפורי המעשיות מאת רבי נחמן מברסלב, שהדפיס תלמידו הגדול מוהרנ"ת - רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב, שנים ספורות לאחר פטירת רבי נחמן.
המעשיות נדפסו במקביל בשתי שפות, בחלקם העליון של העמודים - בלשון הקודש, ובחלק התחתון - ביידיש, וזאת על-פי צוואתו המפורשת של רבי נחמן, וכפי שכתב רבי נתן בהקדמה לספר: "אשר פעם אחד גלה דעתו שרוצה להדפיס ספורי מעשיות, ואמר בזה הלשון לפני כמה אנשים: בדעתי להדפיס ספר מעשיות ויהיה למעלה כתוב בלשון הקודש ולמטה בלשון לעז" [רבי נחמן סיפר את המעשיות במקור ביידיש, ורבי נתן הוא שתרגם אותן ללשון הקודש].
על החשיבות שסיפורי המעשיות יודפסו גם בשפת היידיש, ועל כך שיש בכוח דבר זה לשמש כסגולה לפקידת עקרות, מובא מפי רבי נחמן מברסלב עצמו: "שרצונו היה שיודפסו הסיפורי מעשיות גם בלשון טייטש שאנו מדברים בו, ואמר אז שיכול להיות בנקל שאשה שהיא עקרה תקרא בהם איזה מעשה ועל ידי זה תפקד לטובה ותזכה לבנים" (חיי מוהר"ן, כה).
לפי הידוע במסורת חסידות ברסלב, בסיפורים אלה שסיפר רבי נחמן מברסלב טמונים סודות גנוזים ונפלאים שרבי נחמן הלביש במעשיות ומשלים, כפי שנכתב בשער: "דברים עתיקים, דברים שהם כבשונו של עולם תחת לבושים נפלאים ונוראים..."; וכך כותב רבי נתן בהקדמה לספר: "נמצא באמתחותינו סיפורי מעשיות נפלאות ונוראות אשר זכינו לשמוע פה אל פה מפיו הקדוש, אשר איזן וחיקר ותקן משלים הרבה, והלביש והסתיר השגות גבוהות ועצומות בסיפורי מעשיות בדרכים נפלאים ונוראים מאד... ודע שהמעשיות שסיפר רבינו, רובם ככולם הם מעשיות חדשות לגמרי שלא נשמעו מעולם, רק הוא בעצמו ספרם מלבו ודעתו הקדושה, כפי ההשגה העליונה שהשיג ברוח הקודש, שהיה מלביש אותה ההשגה באותה המעשה, והמעשה בעצמה היא מראה נוראה והשגה עליונה מאד שהשיג וראה במקום שראה...". רבי נחמן עצמו הפליג בשגב עמקותם וקדושתם של סיפוריו, ואמר: "שכל דבור ודבור של אלו המעשיות יש בו כונה עצומה... ואמר שאלו המעשיות הם חידושים נפלאים ונוראים מאד מאד, ויש בהם דרכים ונסתרות ועמקות מופלג מאד, וראויים לדרשם ברבים לעמוד בבית הכנסת ולספר מעשה מאלו המעשיות" (מתוך הקדמת רבי נתן). הספורים התקדשו בקרב חסידי ברסלב ולאחר התפלה בשבת בבוקר קוראים מהם קטעים בצבור. כבר במהדורה הראשונה שלפנינו נוספו במספר מקומות רמזים וסודות שגילה רבי נחמן, ובמשך הדורות התפרשו הספורים בשבעים פנים ובדרכים שונות על פי תורת הסוד, וספרות ענפה התפתחה אצל גדולי חסידי ברסלב סביב סיפורי המעשיות.
רבי נתן השתבח בכך שזכה להדפיס ספר זה ואמר: "לשבח גדול יהיה לי שיאמרו אחר הסתלקותי: 'כאן מוליכים ללויה את זה שהדפיס את הספר סיפורי מעשיות'" (שיח שרפי קודש, ג, קנה).
סיפורי המעשיות של רבי נחמן פרסמו את שמו גם בקרב קהלים שאינם נמנים על שומרי התורה והמצוות ועוררו עניין רב אצל חוקרים ומלומדים בכל רחבי העולם. ספר סיפורי מעשיות נדפס בעשרות מהדורות, מהן מהדורות "ברסלביות" ותורניות, מהן מהדורות מדעיות, עיבודים ותרגומים בשפות שונות.
דף שער שאינו ידוע ביבליוגרפית: בעותק שלפנינו לא מופיעים שמונת הדפים עם "השמטות מליקוטי מוהר"ן הראשון" ו"לוח הטעות מספר ליקוטי מוהר"ן הראשון", ובמקום זאת יש דף שער נוסף, המגדיר את התוספות שבסוף הספר כ"חלק שני". שער זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ובחיבורי הביבליוגרפים השונים (נרשם בסטפנסקי חסידות עפ"י העותק שלפנינו). נוסח השער זהה כמעט לנוסח השער הראשון, למעט המילים "חלק שני" שנדפסו לצד הכותר "סיפור מעשיות". אחרי דף זה מופיעים יב דף של "סיפורי מעשיות" [פרקי חייו של רבי נחמן מברסלב. חלק זה נדפס מאוחר יותר בנפרד תחת השם "שבחי הר"ן"], ו-טז דף שבראשם הכותרת "ליקוטי מוהר"ן" [נדפס מאוחר יותר בנפרד תחת השם "שיחות הר"ן"].
תיקון בכתב-יד, כפי הנראה כתב-יד קדשו של רבי נתן מברסלב: בדף קיד/2, מופיעה הגהה בכתב-יד ובה תיקון טעות דפוס. מדובר בקטע על עשרה מזמורי התהלים של ה"תיקון הכללי", ובציוני הפרקים נדפס בטעות "קלג" במקום "קלז". ההגהה מתקנת את טעות הדפוס: "קלז כצ"ל". הגהה זו כתובה בכתב-יד הדומה מאד לכתיבת רבי נתן מברסלב, ומסתבר שלפנינו כתב-יד-קדשו [ראה 'שיחות הר"ן', אות קמא, שם נכתב על טעות זו: "...רק בספר ספורי מעשיות נדפסו בפעם הראשון בטעות הקפיטל של קל"ז על ידי עוות המדפיסים...].
חתימות בכתיבה מזרחית (בדף השער ובדף ג): "לי לשמי בה' מחסי וישעי, הצעיר יעקב בוקאעי" (חתימה מסולסלת), חתימה נוספת שלו: "הצעיר יעקב בוקאעי ס"ט" [רבי יעקב בוקאעי, רב ומורה צדק בעיר ביירות, נפטר תר"ס, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, אות כח]. חתימות "גואל אחרון הצעיר שמואל מורסייא" [רבי שמואל מורסייא, מרבני ארם צובא, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, אות רפד], וחתימת בנו "הצעיר דוד מורסייא".
קיד; יב; טז דף. דף ח של הספירה הראשונה נכרך שלא במקומו (בין דפים ו-ז). ללא ח דף בסוף של "השמטות מליקוטי מוהר"ן הראשון" ושל "לוח הטעות מספר ליקוטי מוהר"ן הראשון". מצב בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים, פגמים ופגעי עש בדפים רבים, רובם משוקמים באופן מקצועי במילוי והשלמת נייר, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. קרע בשוליים התחתונים של דף השער, עם פגיעה בטקסט ההקדמה שמעבר לשער, משוקם במילוי נייר וצילום. כריכת עור חדשה מהודרת.
נדיר ביותר!
ג' שלום, אלה שמות, עמ' 28, מס' 99 (כותב על מהדורה זו שלפנינו: "יקר מציאות עד למאד").
רשמנו את מקום הדפוס לפי ג' שלום (שם), אך א' רוזנטל קובע כי מקום הדפוס הוא מאהלוב, ראה: 'איפה נדפס סיפורי מעשיות לר"נ מברסלב, דפוס ראשון?', קרית ספר, מה (תש"ל), עמ' 155.
סטפנסקי חסידות, מס' 437.
לפי עדות המו"ל, רבי נתן מברסלב, הספר נדפס בשנת תקע"ו (ימי מהרנ"ת, דף מה/2), ולא בתקע"ה - כפי שרשום בשני השערים שלפנינו.
קטגוריה
ספרי חסידות ברסלב – מהדורות מוקדמות ונדירות
Catalogue Value
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $10,000
הערכה: $20,000 - $30,000
לא נמכר
ספר לקוטי עצות, חלק ראשון ושני, "סגולות ורפואות לרפואות הנפש והגוף" מתורת רבי נחמן מברסלב, בעריכת תלמידו רבי נתן שטרנהרץ - מוהרנ"ת מברסלב. [דובנא? תקע"ו 1816]. מהדורה ראשונה.
מספרי היסוד של תורת רבי נחמן מברסלב. לקט עצות והדרכות קצרות, מסודרות לפי נושאים על פי סדר האלף בית. בנוסח השער נכתב: "עצות נפלאות מחכימות פתי, מיישר עקמימות שבלב, לידע באיזה דרך ישכון ולברוח מעצת היצר. סגולות ורפואות לרפואות הנפש והגוף להנטותו לתחי'[ה] אמן". הספר חובר בידי תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב ומפיץ תורתו - רבי נתן שטרנהרץ מברסלב, אשר קיבץ עצות והדרכות מעשיות, מתוך תורותיו ושיחותיו העמוקות של רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן. רבי נתן עשה זאת עפ"י צוואת רבו אשר אמר כי כל כוונתו במאמריו ותורותיו שגילה היתה כדי להביא את האנשים למעשים ישרים ומתוקנים.
הספר נדפס ע"י רבי נתן בעצמו, אשר החשיבו מאד, וכפי שכתב רבי ישראל קרדונר (בהקדמה לספר "קיצור ליקוטי מוהר"ן השלם"): "הספר הזה היה יקר מאד בעיני מורנו הרב הצדיק רבי נתן זכר צדיק לברכה, ופקד וצוה לכל אנשיו לעסוק וללמוד בו בכל יום".
הספר חולק לשני חלקים. חלק ראשון על אותיות א-מ (אמת ואמונה - מקוה). חלק שני, עם דף שער פנימי נפרד, על האותיות מ-ת (מועדי השנה - תמימות).
נח, [30] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי וקרעים, בעיקר בשולי הדפים, משוקמים בהדבקות נייר. דפים בודדים רופפים. חותמות. כריכת עור חדשה נאה.
מקום הדפוס על-פי ג’ שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלם תרפ"ח, עמ’ 16, מס’ 44.
סטפנסקי חסידות, מס' 289.
מספרי היסוד של תורת רבי נחמן מברסלב. לקט עצות והדרכות קצרות, מסודרות לפי נושאים על פי סדר האלף בית. בנוסח השער נכתב: "עצות נפלאות מחכימות פתי, מיישר עקמימות שבלב, לידע באיזה דרך ישכון ולברוח מעצת היצר. סגולות ורפואות לרפואות הנפש והגוף להנטותו לתחי'[ה] אמן". הספר חובר בידי תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב ומפיץ תורתו - רבי נתן שטרנהרץ מברסלב, אשר קיבץ עצות והדרכות מעשיות, מתוך תורותיו ושיחותיו העמוקות של רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן. רבי נתן עשה זאת עפ"י צוואת רבו אשר אמר כי כל כוונתו במאמריו ותורותיו שגילה היתה כדי להביא את האנשים למעשים ישרים ומתוקנים.
הספר נדפס ע"י רבי נתן בעצמו, אשר החשיבו מאד, וכפי שכתב רבי ישראל קרדונר (בהקדמה לספר "קיצור ליקוטי מוהר"ן השלם"): "הספר הזה היה יקר מאד בעיני מורנו הרב הצדיק רבי נתן זכר צדיק לברכה, ופקד וצוה לכל אנשיו לעסוק וללמוד בו בכל יום".
הספר חולק לשני חלקים. חלק ראשון על אותיות א-מ (אמת ואמונה - מקוה). חלק שני, עם דף שער פנימי נפרד, על האותיות מ-ת (מועדי השנה - תמימות).
נח, [30] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי וקרעים, בעיקר בשולי הדפים, משוקמים בהדבקות נייר. דפים בודדים רופפים. חותמות. כריכת עור חדשה נאה.
מקום הדפוס על-פי ג’ שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלם תרפ"ח, עמ’ 16, מס’ 44.
סטפנסקי חסידות, מס' 289.
קטגוריה
ספרי חסידות ברסלב – מהדורות מוקדמות ונדירות
Catalogue Value
