מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove and filter and
- letter (107) Apply letter filter
- יד (105) Apply יד filter
- כתבי (105) Apply כתבי filter
- manuscript (105) Apply manuscript filter
- מכתבים (102) Apply מכתבים filter
- manuscripts, (100) Apply manuscripts, filter
- signatur (98) Apply signatur filter
- וחתימות (93) Apply וחתימות filter
- יד, (93) Apply יד, filter
- גדולי (61) Apply גדולי filter
- rabbi (52) Apply rabbi filter
- chassid (48) Apply chassid filter
- luminari (41) Apply luminari filter
- of (37) Apply of filter
- ישראל (35) Apply ישראל filter
- the (33) Apply the filter
- ליטא (32) Apply ליטא filter
- lithuanian (32) Apply lithuanian filter
- החסידות (30) Apply החסידות filter
- פולין (28) Apply פולין filter
- book (27) Apply book filter
- ארץ (24) Apply ארץ filter
- שואה (24) Apply שואה filter
- ציונות, (24) Apply ציונות, filter
- ציונות (24) Apply ציונות filter
- ושארית (24) Apply ושארית filter
- ומדינת (24) Apply ומדינת filter
- הפליטה, (24) Apply הפליטה, filter
- הפליטה (24) Apply הפליטה filter
- erit (24) Apply erit filter
- hapletah (24) Apply hapletah filter
- hapletah, (24) Apply hapletah, filter
- holocaust (24) Apply holocaust filter
- israel (24) Apply israel filter
- palestin (24) Apply palestin filter
- she (24) Apply she filter
- she'erit (24) Apply she'erit filter
- sheerit (24) Apply sheerit filter
- state (24) Apply state filter
- zionism (24) Apply zionism filter
- zionism, (24) Apply zionism, filter
- גאוני (23) Apply גאוני filter
- וגליציה (23) Apply וגליציה filter
- ליטא, (23) Apply ליטא, filter
- galician (23) Apply galician filter
- lithuanian, (23) Apply lithuanian, filter
- polish (23) Apply polish filter
- print (20) Apply print filter
- וספרי (18) Apply וספרי filter
הדיפלומט ואיש הציבור שלמה קדר (1913-1987) נולד בעיר הגרמנית מינסטר, בן למשפחה יהודית ליברלית. עוד בצעירותו נמשך לתנועות הציוניות שפרחו בגרמניה אותן השנים, ובשנת 1933 עלה לארץ ישראל במסגרת "עליית הנוער", והתקבל כחבר בקיבוץ נען. בתחילת שנות ה-40 הצטרף לשורות "ההגנה", מונה למדריך בכיר ושימש כמפקד בירושלים. ערב הכרזת המדינה, בשנת 1948, החזיק בתפקיד בכיר במזכירות הממשלה, ובתקופה זו היה מעורב בתכנון כמה מעמדים חשובים בתולדות ישראל: הטסת ארונו של הרוזן פולקה ברנדוט לרודוס, ארגון המצעד הצבאי הראשון של צה"ל ואירועים נוספים, אולם האירוע החשוב ביותר שהותיר בו את חותמו היה ונותר הכרזת העצמאות. במסגרת תפקידו זה, היה אחראי קדר על הכנת האולם ועיצובו, הדפסת נוסח המגילה למשתתפים ועל ארגון הטקס. עם גמר ההכרזה, היה זה קדר שנטל את הקלף נושא החתימות והפקידו בכספת בבנק א.פ.ק. ברחוב הרצל. לאחר קום מדינת ישראל פנה קדר לקריירה דיפלומטית, שימש כנציג בכמה מדינות וערים (פריז, בלגיה, צ'כוסלובקיה, פראג ומקומות נוספים) וכן מילא תפקידים בכירים בעיריית ירושלים. קדר נפטר ממחלת לב בשנת 1987, בגיל 73.
האוסף שלפנינו כולל מסמכים חשובים מארכיונו של קדר, הנוגעים למעמד הכרזת העצמאות והתקופה הסמוכה:
מסמכים ותצלומים ממעמד הכרזת העצמאות.
1. טיוטה של מגילת העצמאות, מודפסת במכונת כתיבה ומשוכפלת, עם ארבעה תיקונים בכתב-יד (כולם מופיעים בנוסח הסופי), ותיקון מעניין במכונת כתיבה: בפסקה מספר שלוש עשרה, העוסקת במוסדות הזמניים, נמחק הנוסח "תפעל מועצת המדינה הזמנית, ומוסד הביצוע" והוחלף בנוסח המדגיש את ההיררכיה שבין המוסדות: "תפעל מועצת העם כמועצה מדינית זמנית, ומוסד הביצוע שלה". [3] עמודים (מודפסים על שלושה דפים נפרדים).
2. "הכרזת מועצת העם, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948", חוברת ובה הנוסח הסופי של מגילת העצמאות. כפי הנראה, הוכנה שעות ספורות לפני ההכרזה בידי דורית רוזן, מזכירתו של זאב שרף, וחולקה למשתתפי הטקס (ראה: מרדכי נאור, 2014, "יום שישי הגדול, ה' באייר תש"ח", הוצאת "מקווה ישראל", עמ' 83). 3 עמ'.
3. כרטיס כניסה לאולם ההכרזה, על שם שלמה קדר, מיום 13.5.1948 (יום לפני הטקס). כולל את תמונתו, חותמת דיו של ה"הגנה" וחתימת הקצין המורשה.
4. הזמנה רשמית ל"מושב הכרזת העצמאות" מטעם "מנהלת העם", שנדפסה ביום 13.5.1948: "א. נ., הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה למושב הכרזת העצמאות שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח... בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון... אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה...".
5. "מועצת העם, מושב הכרזת העצמאות, תל-אביב, ה' באייר תש"ח (14.5.1948)" - כרטיס כניסה לטקס, על שם שלמה קדר. בצדו הפנימי משודכת פתקית עם מקום הישיבה: שורה חמישית, כיסא שלישי, אמצע.
6-13. שמונה תצלומים שחור-לבן ממעמד ההכרזה, אשר צולמו, כנראה, בידי שלמה קדר. התצלומים שונים מעט מאלו שצולמו בידי הצלמים המקצועיים שהוזמנו לטקס באופן רשמי (רודי ויסנשטין, בנו רותנברג, הנס פין ואחרים) והם מהווים תיעוד מקורי ושונה של המעמד: שני תצלומים של דוד בן גוריון מקריא את נוסח ההכרזה (שונים זה מזה); משה שרת ודוד בן גוריון לוחצים ידיים; גולדה מאיר חותמת על מגילת העצמאות; דוד רמז חותם על מגילת העצמאות; ישראל גלילי ומשה סנה במהלך הטקס; קהל נאסף בפתח בנין מוזיאון תל-אביב; צלמים ממתינים לסיום ההכרזה ברחוב. מודבקים על דפים עבים. מצורפת: תיקיית קרטון מקורית.
פריטים מהמשך פעילותו הציבורית של שלמה קדר.
1. הכנסת הראשונה, תעודת כניסה למשרדי הכנסת, על שם שלמה קדר. חתומה בחותמת דיו: "מדינת ישראל, הכנסת הראשונה, המזכירות". בשוליים העליונים מופיע רישום בכתב-יד – מקום הישיבה של קדר באולם.
2. כרטיס חבר ב"ועדת הבחירות המרכזית לאספה המכוננת" על שם שלמה קדר, מיום 23.1.1949. עם תמונתו, חותמת דיו של הועדה וחתימת-ידו של המזכיר הכללי, משה ברכמן.
3. מכתב מיום 18.12.1949, מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של מדינת ישראל, שנשלח מאת קצין מחוז ירושלים אברהם בירן (ברגמן), אל שלמה קדר בצירות הישראלית בפריז. חתום בחותמת דיו של הצירות.
4. מכתב ברכה מאת משה שרת לשלמה קדר, כתוב בכתב-יד על גבי נייר מכתבים רשמי של שר החוץ, מיום 13.7.1953.
סה"כ 17 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: נרכשו במכירה פומבית, בן עמי אנדרס, ישראל, אפריל 1998.
הוצא מהמכירה
הקלטה יחידה, שלא פורסמה מעולם, של נאומו של מנחם בגין ביום ו' באייר תש"ח, יום לאחר קום מדינת ישראל.
תשעת בולי "דאר עברי", בערכים של 3, 5, 10, 15, 20, 50, 250, 500 ו-1000 מיל, מודבקים על דף-מזכרת רשמי, שבחלקו העליון נדפס הכיתוב "ז' אייר תש"ח 16.5.1948" ו"דאר עברי" ובחלקו התחתון "היום הראשון של הדאר העברי". חתומים בשש חותמות-דואר מתל-אביב מיום 16 במאי 1948.
דף-מזכרת זה מכונה Minister Sheet כיוון שחולק לשרים ולאח"מים. במהדורתו הראשונה נדפסו כ-40 עותקים בלבד, על נייר צהבהב עבה, והבולים הודבקו עליהם בין חצות לבוקר ה-16 במאי 1948. מאחר וכל הבולים הראויים למכירה כבר נשלחו לסניפי הדואר, השתמשו בדפים אלה בבולים ניסיוניים, או שניקבו בולים במיוחד בניקבוב קו 10, וכתוצאה מכך, על חלק מהדפים מופיעים בולים עם נקבובים נדירים במיוחד.
בעותק שלפנינו מופיעים הבולים 1000 ו-250 מיל בניקבוב נדיר, של 10X10; בול 15 מיל בניקבוב נדיר מאד, של ¾10; הבולים 50, 10 ו-3 מיל בניקבוב של 10X11; ובבולים 3, 50 ו-250 מיל נקבוב קו 10 בתחתית השובל (שאינו קיים בבולים הרגילים). נוסף על כך, בול ה-250 מיל נדפס על נייר צהוב דק.
דף 26X21.5 ס"מ. מצב טוב.
מצורפת תעודת מקוריות.
מכתבים אישיים, רוויי איחולים וברכות חיזוק ואהבה. זלדה מכנה את הנער "דוד יקירי" וכותבת לו בעדינות ובנועם: "לא כתבתי לך כל הזמן אבל בלבי התפללתי לאשרך, אתה הענוג העמוק והדק, אתה הטוב באמת, הן נוצרת בשביל להעניק אושר ובשביל לקבל אהבה קדושה כשרה".
זלדה מפצירה בו "שרק לא תטעה... ותחשוב אחרת על עצמך", וכותבת כי "החטא הנורא והאפל ביותר של האדם הוא לחשוב רעות על עצמו...".
היא חותמת את מכתבה במילים: "אהוב את הא-ל-ה-י שבך ואת כשרונותיך שהם טיפה ממקור הנצח, אני מאמינה בכוחותיך ובעתידך, שלך ממעמקים, זלדה".
במכתב אחר, שכנראה נשלח לכבוד חגיגת בר המצוה שלו, היא כותבת: "היום אתה כבר גדול, חזק ואמץ בחור. כל כך קשה להיות גדול. אנחנו ידידים דוד ואני מתפללת עליך עכשו כמו על עצמי, יתן לך א-ל-ה-ים לב טהור וחיי יצירה ברוכים. החיים יכולים להיות וצריכים להיות יקרים ומפוארים...".
בהמשך למכתב זה היא מוסיפה מכתב ברכות (בדף נפרד) "לך אמא דבורה".
מכתב נוסף מופנה "לסבתא לאמא ולאבא" ובו ברכות לרגל "השעה שדוד נהיה בה גדול": "עוד ועוד שולח לכם הלב ברכות, ברכות שלא נכתבות וחשובות כתפלות...".
המשוררת זלדה (שיינא זלדה) שניאורסון-מישקובסקי (1914-1984), בת למשפחת שניאורסון - משפחת אדמו"רי חב"ד. בהגיעה לגיל 11 עלתה לירושלים, יחד עם הוריה ועם סבה (אבי-אמה) רבי דוד צבי חן (מגדולי רבני חב"ד). זמן קצר לאחר הגיעם ארצה נפטרו סבה ואביה, והיא ואמה נותרו בארץ ללא משענת. תקופת היתמות הארוכה השפיעה רבות על שירתה. בשנת 1950 נישאה לחיים אריה מישקובסקי (בנו של רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קרינקי). במשך שנים התפרנסה מהוראה ונחבאה על הכלים. על אף שכתבה שירים וסיפורים עוד משנות נעוריה, קובץ שיריה הראשון התפרסם רק בשנת 1967, בהיותה בת 53. הקובץ גרף תשואות מיד עם צאתו לאור, והקנה למשוררת מעמד יוצא דופן בשירה העברית.
מקבל המכתבים: הנער דוד צבי הילמן (1926-2010), שהמכתבים שלפנינו נכתבו אליו ולכבודו. קרוב משפחתה של זלדה מצד אמו דבורה, שהיתה בת דודתה. לימים היה לתלמיד חכם מופלג וחוקר תורני נודע (ההדיר כמה מחיבורי הראשונים, מראשי מערכת הוצאת הרמב"ם במהדורת שבתי פרנקל, כתב מאמרים חשובים והוציא לאור את הספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו', ירושלים, תשי"ג).
[5] דף, [6] עמ' כתובים. 18.5 ס"מ, 25.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי-תיוק. סימני קיפול. מעט כתמים.
השיר "ירושלים של זהב" נכתב בידי שמר לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשכ"ז (1967) בעקבות פנייתו של ראש עיריית ירושלים טדי קולק אל מספר מלחינים – וביניהם שמר – ובקשתו לחבר שיר מיוחד העוסק בעיר ירושלים. שבועות ספורים לאחר ביצוע הבכורה של השיר בפסטיבל הזמר (במוצאי יום העצמאות) פרצה מלחמת ששת הימים, ובמברק ששיגר קולק אל שמר, כתב לה: "כל חיילי צה"ל המוצבים בירושלים וסביבתה וכל תושבי הבירה אינם פוסקים מלשיר את ירושלים של זהב. עם שינוי גבולותיה של העיר מבקשים כולם שתוסיפי בית עידוד לשיר".
שמר, אשר שהתה אותה עת בסיני עם להקה צבאית, שמעה ברדיו את חיילי צה"ל שרים את שירה והוסיפה בית חדש לשיר, בו הנגידה את האקלים שלפני המלחמה לזה ששרר אחריה. בעקבות כתיבת "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים ל"פזמונאית לאומית", והוא נחשב לאחד השירים העבריים האהובים ביותר בקרב יהודֵי העולם בכל הזמנים ומן המפורסמים ביותר.
נעמי שמר (1930-2004) חיברה פזמונים ושירים רבים אשר היו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. כאשר זכתה בפרס ישראל לזמר עברי בשנת 1983, כתבה ועדת השופטים, בין היתר, כי "שיריה... מזדמרים בפי כל בזכות איכותם השירית והמוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב של העם".
1. דף בכתב ידה של נעמי שמר, עם מילות השיר "ירושלים של זהב", כולל הבית אשר נוסף לשיר לאחר מלחמת ששת הימים. [יוני 1967].
בתי השיר נכתבו בארבעה טורים, עם קווים המפרידים ביניהם, ובתחתית נכתב הפזמון.
עותק של השיר בכתב יד, הזהה כמעט לחלוטין לעותק שלפנינו, הוא זה אשר נדפס בידי שמר כגרסת כתב-היד המקורית והרשמית של השיר עוד במהלך חודש יוני 1967 (ראה להלן), ונראה כי שני העותקים נכתבו באותו זמן.
13.5X19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני קיפול. כתמי חלודה.
2. דף תווים, עם תווי הנגינה של השיר "ירושלים של זהב" כתובים בעפרון משני צדי הדף. בראש הדף מופיעה הכותרת "ירושלים של זהב – נעמי שמר" בכתב ידה של נעמי שמר. בשולי הדף מופיעות כמה הערות בכתב יד: "מנגנים אוקטבה יותר גבוה", "בסיום השיר שנוי", "או מצו, אותו אקורד".
24.5X17 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים קלים וקמטים. כתמים. סימני תלישה בשוליים השמאליים.
3. עלון מודפס עם מילות השיר "ירושלים של זהב" בעברית ובתעתיק לאותיות לטיניות. הוצאה עצמית – "כל הזכויות שמורות לנעמי שמר", דפוס אריאלי, תל-אביב, [יוני] 1967.
דף בריסטול מודפס, מקופל לשניים, עם צילום מילות השיר בכתב ידה של שמר (העותק המצולם בעלון זה זהה כמעט לחלוטין לעותק השיר המתואר לעיל, מס' 1), תוי הנגינה ותעתיק של מילות השיר (ללא הבית הנוסף) לאותיות לטיניות. בחזית העלון מופיעה חתימתה של שמר, בעט, מתוארכת ליום 13 ביולי 1967. בארכיון נעמי שמר שבספריה הלאומית קיים עותק של עלון זה עם הקדשה של שמר לאמהּ מתאריך 28 ביוני 1967, המעידה כי העלון נדפס זמן קצר לאחר כתיבת הבית הנוסף לשיר, במהלך חודש יוני.
עלון מקופל, 17X12.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.
הוצא מהמכירה.
אוסף הכולל כ-320 קריקטורות מקוריות (דיו על נייר), מעשה ידי המאיירים והקריקטוריסטים אדר דריאן, יעקב שילה ו"זאב" (יעקב פרקש). ישראל, 1965-1973 בקירוב.
אוסף עשיר הכולל קריקטורות העוסקות באופן מתוחכם וביקורתי במגוון נושאים – אקטואליים, פוליטיים וחברתיים – אשר העסיקו את העיתונות הישראלית היומית ואת אזרחי מדינת ישראל במהלך שנות ה-60 וה-70, פרי עטם של כמה מבחירי הקריקטוריסטים הישראליים.
הקריקטורות באוסף שלפנינו פורסמו בעיתוני "דבר" ו"הארץ", ועוסקות, בין היתר, במלחמת ההתשה, באמברגו הצרפתי על ישראל, בבחירות לכנסת השישית, במיתון הכלכלי של שנות ה-60, ביחסי בן-גוריון ולוי אשכול, באי-סדרים במערכת הבריאות וב"קול ישראל", ביחסי גולדה מאיר ונשיא ארה"ב ניקסון, במלחמת ששת הימים, ביחסי ישראל-גרמניה, בשיחות השלום במזרח התיכון (תכנית רוג'רס), וכן בנושאים בינלאומיים דוגמת מלחמת וייטנאם, הפיצול הסיני-סובייטי, ההפיכה הצבאית בעיראק, ועוד.
האוסף כולל:
· כ-237 קריקטורות (228 מהן חתומות) מאת אדר דריאן (1931-2015) קריקטוריסט, מעצב גרפי ומאייר ישראלי יליד רומניה, זוכה פרס "עיפרון הזהב" לשנת 2012.
· כ-59 קריקטורות (חתומות) מאת יעקב שילה (יליד גדרה, 1937), קריקטוריסט ומאייר, זוכה פרס "עיפרון הזהב" לשנת 2009.
· כ-24 קריקטורות (חתומות) מאת "זאב" - יעקב פרקש (1923-2002), קריקטוריסט ומאייר, חתן פרס סוקולוב לעיתונות (1981) ופרס ישראל לתקשורת ולעיתונות (1993).
· מספר קריקטורות לא מזוהות (אחת מהן מאת גרשון אפפל).
בשולי הקריקטורות מופיעות הנחיות לדפוס (בעט ובעפרון) וכן חותמות דיו של העתונים בהם התפרסמו.
סה"כ כ-320 קריקטורות. גודל משתנה, 14.5X21.5 ס"מ בקירוב עד 25X35 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. בחלקן כתמים (חלקם כתמי דיו מעבודות ההכנה לדפוס), סימני קיפול וקמטים. פיסות נייר מודבקות (במקור) ורישומים בעט ובעפרון.
