שלשה מכתבי רבנים. [שנות התרצ"ח-ת"ש בקירוב 1938-1940]:
* מכתב בכתב-ידו וחתימתו, של רבי יוסף מאיר משה הכהן שטיינר אב"ד אילאק [בעל "אפיקי מים", חתן רבי הלל ל"ש מקולומייא]. אילאק (אילוק Ilok, כיום: קרואטיה), תרח"ץ [1938]. "... ימחול נא הדג"מ להדביק מכתבים אלו על כותלי בהכנ"ס ובהמ"ד ויתן ה' שיעשו התעוררות לתשובה בלב אחב"י...". מעבר לדף רשימות ראשי פרקים לדרשות, בכתב-יד [של הרב מקבל המכתב].
11X21 ס"מ. מצב טוב, כתמים וקמטים.
* מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה שטראהלי, דומ"צ ב"באיא-ספריע" (באניא). אל רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב. באניא (Baia Sprie; פעלשא-באניא Felsőbánya), ת"ש [1939].
נייר מסמכים רשמי, 23.5 ס"מ. מצב טוב, קמטים.
* מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים יצחק ירוחם [אב"ד אלטשטאט, ומרבני וינה]. נשלח לאנטוורפן (בלגיה), אל רבי זלמן סופר [בנו של רבי שמעון אב"ד ערלוי]. ברכות לרפואה ולבשורות טובות בזכות "זכות אבות". [קראקא, תרצ"ט-ת"ש בערך].
גלויית דואר. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים רבים.

מכתב שו"ת ארוך (2 עמ', כ-60 שורות בכת"י), בחתימתו של רבי "יואל כ"ץ... בעהמח"ס שו"ת טירת כסף". [ערעד, שנות התר"צ-ת"ש בקירוב].
כתיבת ידי סופר, בחתימת ידו של הרב. תשובה בעניני גיטין, שנשלחה אל רבי שלום דוב אשר זיידל רבה של גאלאנטא.
רבי יואל כ"ץ אב"ד ערעד (נספה בשואה תש"ד). תלמידם של רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר, של המהרש"ג ושל הרב משאמלוי. שמעו יצא בכל מדינתו כמומחה ובקי גדול בהלכות גיטין ותקנת עגונות. בבית דינו בעיר ערעד, היו מסדרים את הגיטין של תושבי העיר הסמוכה סאטמר [עקב הספקות הרבים בכתיבת שם העיר סאטמר בגיטין]. מספריו שו"ת טירת כסף, שו"ת פרדס רמונים, ועוד.
[2] עמ' כתובים, 29.5 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וקרעים קלים בקפלי הדף ובשוליו. כתמים.

* חמישה מכתבים בדברי תורה, בכתב ידו ובחתימתו של רבי משה צבי לנדא, שנשלחו לאחיו רבי ישראל אברהם אלטר לנדא (חתנו של רבי ישעיה מקרסטיר). קליינוורדיין, תרס"ה-תרס"ו [1906-1905]. כל המכתבים נכתבו על נייר רשמי של חותנו רבי נפתלי שרייבר, דומ"צ בק"ק קליינוורדיין. על אחד המכתבים חתום גם אחיו רבי בנימין זאב לנדא ואחת מנשות המשפחה.
הגאון רבי משה צבי לנדא (תר"מ בערך-תש"א), דומ"צ בקליינוורדיין (משנת תרס"ה). בנו של רבי שלום לנדא דיין בקהילת וולאווע וניגרעשט, וחתנו של רבי נפתלי שרייבר בעל "מעטה נפתלי". תלמיד בעל "ערוגת הבושם" ותלמיד האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" מסיגט. עמד בראשות הישיבה בקליינוורדיין, ובין תלמידיו נודעו האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג והגאון רבי אברהם צבי ווייס רבה של "נוה אחיעזר" [רבי אברהם צבי העיד בשם רעו האדמו"ר מקלויזנבורג שהיה רגיל לומר: "אצל רבי משה הירש למדתי איך לומדים דף גמרא כדבעי..."]. מחבר הספרים: "שלחן מלכים", "כבוד מלכים", "מבשר שלום", ועוד ספרים רבים.
בספרו "שולחן מלכים" נחלק הרב לנדא על כמה פסקי הלכה של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר". חסידי מונקאטש יצאו בפולמוס ומלחמה נגדו, ורבי נטע שלמה שליסל, שהיה גאון שנון וחריף, הדפיס נגדו ספר בשם הפולמוסי: "שולחן נגד צוררי" (מונקאטש, תרצ"ב). הבחור יצחק שטרנהל (עורך קובץ "הכוכב") הוציא קונטרס פולמוס נוסף של השגות על ספר שלחן מלכים, בשם המלחמתי: "למכה מלכים" (מונקאטש, תרצ"ג).
אחיו רבי בנימין זאב לנדא (תרנ"ג-תש"ד), אב"ד מיהאלי (לעגעני-מיהאלי Legenyealsomihaly). אחיהם מקבל המכתבים: רבי ישראל אברהם אלטר לנדא (תרמ"ו-תש"ב), אב"ד אדליין (Edeieny), מחבר "בית ישראל", חתנו של האדמו"ר רבי ישעיה מקרעסטיר.
5 מכתבים, כ-12 עמ' כתובים. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים. נזקי רטיבות, עובש וכתמים.
* גלויה בכתב ידו ובחתימתו של רבי משה הורוויץ מטורנא, שנשלחה אל רבי משה צבי לנדא. טורנא, תרצ"ב [1932].
רבי משה הורוויץ מטורנא (נספה בשואה חורף תש"ה), גאון צעיר משושלת אדמו"רי דזיקוב-רופשיץ, בנו של האדמו"ר מבייטש-ניו יורק רבי אברהם צבי הירש הורביץ (תרמ"ו-תשכ"א), וחתנו של רבי אברהם יעקב הורביץ אב"ד פרוביזנה בעל "צור יעקב" (תרכ"ד-תש"ב). נישא בשנת תרצ"ד, ושימש כר"מ בישיבת בובוב בטורנא.
גלויית דואר 15X10.5 ס"מ. מצב גרוע. פגומה מאוד.

מכתב המלצה בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא, עבור התלמיד "אביגדור זאלמאנוויץ" שלמד בישיבתו. מאלטש, תרס"א [1901].
הגאון רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א-תרפ"ג), מגאוני ליטא המופלאים. נינו של רבי חיים מוולוז'ין, תלמיד הנצי"ב ובעל ה"בית הלוי". גדולי התורה וראשי הישיבות בליטא העריצוהו הערצה בלתי רגילה. בשנת תרמ"ה נבחר לרבה של מאלטש והקים בה את ישיבתו "ענף עץ חיים" [על שם ישיבת "עץ חיים" בוולוז'ין שנסגרה באותה עת], שהפכה לאחת הישיבות החשובות בליטא. בשנת תרס"ג עבר לכהן כרב בקריניק והעביר לשם את ישיבתו. בנו הוא רבי אברהם דובער שפירא בעל "דבר אברהם" אב"ד קובנה. בשנת תרפ"א עלה רבי שלמה זלמן לארץ ישראל, התיישב בירושלים ונפטר כעבור זמן קצר. מחידושיו נדפסו שני כרכי "חידושי הגרז"ס" (מכון ירושלים, תשנ"ג).
21 ס"מ. מצב טוב. כתמים, סימני קיפול.