שרידי דפים בכתב-יד, שהוצאו מ"גניזת כריכות". חיבור לא מזוהה [נראה כחיבור מילוני], בערבית-יהודית. [כתיבה מזרחית, המאה ה-16/17?].
5 קטעי דפים. גודל ומצבי פגיעה משתנים.

כתב יד, סידור תִּכְּלַאל, תפילות חול ותפילות שבת, משולב בפירושים והלכות: עץ חיים (מאת רבי יחיא צאלח - המהרי"ץ), ותולעת יעקב (מאת רבי מאיר אבן גבאי); עם פירוש לספר תולעת יעקב (מיוחס למהר"י ונה). בסוף הכרך דיני ציצית, עירובין, לוח, דיני כתובות וגיטין וספר "שערי טהרה בדין הנדה". תימן, [תקצ"ו בקירוב 1836].
הפירושים נכתבו סביב לנוסח התפלה המנוקד. בשולי הגליונות "פירוש" לספר תולעת יעקב. פירוש זה לספר הקבלי תולעת יעקב מיוחס לרבי יצחק ונה - מהרי"ו [מגדולי חכמי ומקובלי תימן במאות ה-16 וה-17], בעל "רכב א-להים" והסידור "פעמון זהב" (ראה מבואו של רבי יצחק רצאבי לספר "רכב א-להים", בני ברק, תשנ"ט, עמ' 64 ועמ' 89-90). פירוש מהר"י ונה לא נדפס. בשולי דף י/2 מופיע איור "עשר הספירות".
בהקדמת כתב היד שלפנינו מופיעה בפירוש זה (בשולי דף ט/1) מסורת מעניינת ולא-ידועה על התגלות ספר הזוהר וספר הבהיר: "אמרו הגאונים, לא נתגלה ספר הזוהר וספר הבהיר אלא תחלת אלף ששי, על ידי אליהו שנגלה לרבינו טרדוס הקדוש [כנראה רבי טודרוס הלוי אבולעפיה, בעל "אוצר הכבוד"] והודיעו היכן הם טמונים, וכשהוציא אותם ממערת פומיס יצאו עמו כמה ספרים מספרי הקבלה, ויש מהם לא נמצא ממנו אלא מעט ויש מהם לא נראה בו עוד רושם אותיות, ועת שנתגלה העיר ה' רוח בכל איטיליא וחכמי נאפולי ורעשה כל הארץ ונפלו טרופיין ונהרסו ארמונים מאיטליא, ואזר כגבר חלציו הקדוש הזה ושלח בכל ארץ מצרים וארץ המערב להודיע כי מלאה הארץ דעה, ועת זה עמדו חכמי אמשטירדם והיבנו [אולי צ"ל: והבינו] במלאכת הדפוס והוציאו לאור תעלומה על ידי מלכי נאפולי ואיטליא".
ב-מח, [21], צז-רכח דף. דף נוסף נכרך בין דפים רכז-רכח. כ-22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. כריכת עור בלויה.
כתב היד חסר דף אחד בתחילתו. חסרים גם הדפים מט-צו, ובמקום זאת נכרכו [21] דף של השלמה מאוחרת [המאה ה-19/20] מספר "תולעת יעקב". חסר גם בסופו וכתב היד מסתיים באמצע הספר "שערי טהרה".
תיארוך כתב היד, עפ"י "לוח הימים אשר בהם מתחילין ותן טל ומטר" (דף ריט/2) - המתחיל משנת תקצ"ו עד שנת תרכ"ט. נוסח עץ חיים שבכתב היד שלפנינו דומה לנוסח כת"י ק' [קאדי] במהדורת "נוסח תימן" (בני ברק, תשע"ב). נדירים המה הסידורים בהם משולבים יחדיו פירוש "עץ חיים" של המהרי"ץ עם הפירוש הקבלי "תולעת יעקב".