אוסף גדול של פסקי דין ומכתבים בחתימת ידו של הגאון הראשון לציון מרן רבי עובדיה יוסף. מכתבי המלצה והסכמות על ספרים, ועוד.
בפסקי הדין ו"תעודות גירושין" מופיעות חתימותיו יחד עם חתימות הדיינים האחרים ב"בית הדין האזורי" בירושלים: רבי אליעזר יהודה וולדינברג ורבי יוסף קאפח.
הגאון רבי עובדיה יוסף (תרפ"א-תשע"ד 1920-2013), נולד בבגדאד ובגיל צעיר עלה לירושלים. מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עזרא עטיה ראש ישיבת "פורת יוסף". בשנים תש"ח-תשי"א כיהן ברבנות במצרים. כשחזר לארץ כיהן ברבנות בפתח תקוה ונשא דרשות ושיעורים בירושלים וברחבי הארץ. בשנים תשי"ח-תשכ"ט כיהן בדיינות בבית הדין בירושלים, ובית הדין הרבני הגדול. שנת תשכ"ט נתמנה לכהן כרב ראשי בתל אביב יפו ובשנת תשל"ג מונה ל"ראשון לציון" ורב ראשי למדינת ישראל. נודע במיוחד בבקיאותו המופלאה בתורה ובפסיקתו הבהירה. עם השנים הגיע למעמדו כאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו וכמנהיג רוחני בעל השפעה לא מצויה. עסק רבות בהרבצת תורה להמוני העם והרים את קרנם וכבודם של יהודי ארצות המזרח בישראל. החזרת עטרת יהדות ספרד ליושנה הייתה ממפעלי חייו, והתבטאה הן בתחום פסיקת ההלכה והן בתחום החברתי והפוליטי. במסגרת חזונו זה עמד בראש "מועצת חכמי התורה" וניווט והנהיג את תנועת ש"ס העולמית. הרב עובדיה הותיר אחריו יבול ספרותי עצום, הכולל את ספריו המרכזיים: שו"ת יביע אומר (עשרה כרכים), שו"ת יחוה דעת (ששה כרכים), ספר חזון עובדיה (שמונה עשר כרכים), וספרים רבים נוספים.
29 פריטים, מתוכם 7 מכתבים, 16 פסקי-דין חתומים ו-6 תעודות גירושין חתומות. גודל ומצב משתנים.

אלבום הוקרה עם מכתבי ברכה והוקרה ותצלומים מפעילות ארגון "מפעל התורה" הישיבות הנתמכות ע"י הג'וינט, לישראל, שניתן מאת "מפעל התורה - למען הישיבות במדינת ישראל", למר שמואל פסמן, עם פרישתו מתפקיד המנהל הכללי של אירגון הג'וינט בישראל. ירושלים, תשי"ח [1958].
"מפעל התורה" - ארגון לתמיכה כספית בישיבות וסעד רפואי לבני הישיבות ומשפחותיהם. הארגון נוסד בתחילת שנת תש"ב [1941], בשיתוף פעולה של "המזרחי", ה"ג'וינט" ועסקני עולם הישיבות, ואיגד תחתיו בשנות ה-50 וה-60 עשרות ישיבות חרדיות וישיבות ציוניות במדינת ישראל.
בעמודי האלבום מכתבי ברכה מראשי ישיבות ומוסדות חינוך, משולבים בעיטורים קליגרפים צבעוניים, ותצלומים מקוריים מפעילות הישיבות והמוסדות:
* ישיבת מרכז הרב, ירושלים: מכתב בחתימות רבי צבי יהודה הכהן קוק, ורבי שלום רענן-קוק. עם תמונה ממסירת שיעור בישיבה. * ישיבת המקובלים שער השמים: מכתב בחתימות רבי שלמה זלמן אויערבאך ואחיו רבי אליעזר, עם תצלומי לומדי הישיבה. * ישיבת הרב עמיאל (ישיבת היישוב החדש, תל אביב): מכתב בחתימת רבי איסר יהודה אונטרמן, ותצלומים מחדר האוכל והמטבח. * ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה: מכתב בחתימות רבי משה צבי נריה ואברהם צוקרמן, עם תצלום בחורים בשיעור. * ישיבת מדרש בני ציון: מכתב בחתימת רבי יצחק רוזנטל, עם תמונות רבי צבי פסח פרנק ותצוגת הספרים בהוצאת בית המדרש. * ישיבת תורה ומלאכה, מכתב בחתימת רבי דוד סלומון, עם תצלומים מבית המדרש ומלימודי המכונאות. * מדרשית נעם בפרדס חנה: מכתב מאת ישראל סדן, עם תצלום קבוצתי של כל התלמידים. * ישיבת תורת חיים: מכתב ותמונות (ישנות, מבית המדרש שבעיר העתיקה). * ישיבת כרם ביבנה: מכתב בחתימת רבי חיים יעקב גולדוויכט, עם תצלום מסדר לימוד בבית המדרש. * ישיבת בני עקיבא במושב מירון: מכתב בחתימת רבי משה ברגמן, עם תצלומים קבוצתיים ליד הבנינים העתיקים. * ישיבת תורת ירושלים: מכתב בחתימות רבי חיים ברנשטיין ורבי משה בולבין, עם תצלומי הבניין ומסירת שיעור. * ישיבת אור ישראל פתח תקוה: מכתב רבי יעקב ניימן, עם תמונת הרב ניימן בעת מסירת שיחה לתלמידים. * ישיבת נתיב מאיר: מכתב בחתימת רבי אריה בינה, עם תמונת שיעור בישיבה. * ישיבת בני עקיבא בנחלים: מכתב בחתימת רבי יוסף בא-גד, ותמונת בית המדרש והבנינים.
* תצלומים מחגיגת יובל הארבעים ליסוד הג'וינט, ט"ו בשבט תשט"ו (1955), בנוכחות הרבנים הראשים לישראל, השגריר האמריקאי, שרי ממשלת ישראל רבנים וראשי ישיבות. * תצלומים מטיפולי העזרה הרפואית וממרפאת השיניים של "מפעל התורה" והג'וינט, לבני הישיבות ומשפחותיהם. * תצלומים מטקסים שונים.
אלבום [20] דף, 27.5X39 ס"מ. כ-50 תצלומים ו-13 מכתבים מראשי ישיבות. מצב טוב. מעט בלאי וקרעים. כריכה מקורית עם הטבעה מיוחדת של ברכת "מזכרת כבוד והוקרה למר שמואל פסמן הי"ו. מאת ישיבות 'מפעל התורה' במדינת ישראל - טבת תשי"ח".

מכתב ארוך (7 עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי מרדכי מט"ט [מטשיטשעלניק] ראב"ד ברדיטשוב, שנשלח אל הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד. ברדיטשוב, [שנות התק"ע בקירוב]. בשולי הדף הראשון חתימת ידו של מקבל המכתב רבי "אפרים זלמן".
שו"ת הלכתי בדיני "פצוע דכא". בתחילת הדברים מספר הכותב כי נשאל על עניין זה רבי יוסף הכהן מקהילת חמלניק, והשיב בה להיתר, אך לא רצה לסמוך על עצמו ושלח את השאלה ל"הרב הישיש המופלג המפורסם מו"ה אלי' הכהן נ"י היושב על כסא ההוראה פה בק' ברדיטשוב, וביקש ממני כבוד הרב הנ"ל שאעיין בספק זה...". בסוף התשובה חתימת ידו: "הק' מרדכי בא"א מ"ו צבי הירש נ"י מבארדיטשוב יצ"ו".
תשובה על שאלה זו שלפנינו מופיעה בשו"ת בית אפרים, אבן העזר סימן ב', הכותב על השואל: "נשאלתי מחכם מופלג אחד..." [בסימן קל"ג מופיעה תשובה אחרת אל רבי מרדכי מט"ט בה פונה אליו רבי אפרים זלמן בתארי כבוד והערכה: "לכבוד אהובי ידידי החריף ובקי החכם השלם, ידיו רב לו בפלפול ובסברא... מהור"ר מרדכי נ"י"].
הגאון רבי מרדכי (מאטיל) מט"ט, כיהן בברדיטשוב כדיין, מורה צדק וראש בית דין, בין השנים תקס"ה-ת"ר בקירוב. לפני כן כיהן כחבר בית הדין בטשיטשלניק, בבית דינו של מורו ורבו האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן [כינויו "ט"ט" או "מט"ט" הגיע על שם עירו הקודמת טש'י-טש'עלניק. שמו של רבי מרדכי מאטיל נודע בין גאוני דורו. עמד בקשרי שו"ת עם רבי יוסף לנדא אב"ד יאסי, עם רבי יעקב מסמילע [תלמיד המגיד ממזריטש], רבי אפרים זלמן מרגליות ועוד. גם בדורות שלאחריו עוד היה שמו מפורסם כאחד מפוסקי דורו [ראה בשו"ת מהריא"ז ענזיל סימן נ"ב הכותב עליו "הרב החריף המפורסם מו"ה מאטיל ט"ט ז"ל"]. מיוזמי הדפסת הרמב"ם בברדיטשוב. הסכמותיו נדפסו בראש ש"ס סלאוויטא (תקצ"ה) ובספרים שונים שנדפסו באוסטרהא בשנים תקע"ח-תקע"ט.
הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד (תקכ"א-תקפ"ח) בעל ה"בית אפרים" ו"מטה אפרים". גאון מפורסם, אשר נודע בכל תפוצות ישראל לאחד מגדולי הפוסקים והחליף שו"ת עם כל גאוני דורו. בן דורם של ה"נתיבות המשפט" וה"קצות החושן". בצעירותו שימש ברבנות בעיר אוהניב, לאחר תקופה קצרה עבר לבראד, בה לא נשא משרה רבנית, מאחר והיה עשיר מופלג, ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. ספריו בשו"ת ובהלכה הנם מספרי היסוד של פסק ההלכה, וכבר בחייו היו מפורסמים, וכפי שאמר עליו החתם סופר בהספדו: "ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו מספרים שחיבר" (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' עט-פא).
[7] עמ' כתובים, 22 ס"מ. נייר כחלחל איכותי. מצב טוב. כתמים.
מצורף מכתב אישור מומחה, על תוכן התשובה ועל זיהוי חתימתו של רבי אפרים זלמן מרגליות + מאמר מחקר מפורט לתולדות חייו של רבי מאטיל מט"ט מברדיטשוב.

כתב-יד (ששה עמודים), תשובה הלכתית ארוכה בדיני עגונה, בכתב-ידו (ללא חתימה) של האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. אהרישאר (אורישור Urisor), [תרי"ד 1854].
כתיבה אוטוגרפית של מהרמ"מ פאנט. בירור דברים אודות עגונה מהידלמאש שבעלה נסע לגרוסוורדיין ונעלם, והנדון הוא על בירור עדות (לא ודאית) שהגיעה בקיץ תרי"ג (1853), שמצאו את גופת הנעדר צפה במי הנהר ליד העיר טעליג [טעלעגד, ליד גרוסווארדיין]. התשובה כוללת פרוטוקולים של גביית עדות בעברית ויידיש. בתוך הדברים מוזכרים רבני גרוסוורדיין שדנו עמו בפרשה זו, "ידידי הרב הדיין מה"ו מרדכי נ"י מגוו"ד" [רבי מרדכי אריה ליב שטיין (נפטר תרכ"א), תלמיד החתם סופר. דיין וראב"ד בגרוסוורדיין משנת תק"צ בערך], ו"הרב המאוה"ג מו"ה יצחק אהרן נ"י האבד"ק גוו"ד" [רבי ישראל יצחק אהרן לנדסברג (תקס"ג-תרל"ט), תלמיד החתם סופר שכיהן ברבנות גרוסוורדיין בין השנים תרי"ג-תרל"ט].
כתב היד שלפנינו לא נדפס, והוא טיוטה מוקדמת לתשובה שנדפסה בשו"ת אבני צדק, אבן העזר, סימן מז (ראה שם תשובות נוספות בענין בסימנים מח-נ). בכתב היד מופיעים התמלילים ביידיש של גביות העדות (המוזכרות בקיצור בתשובה הנדפסת). בשורה האחרונה בכתב היד מופיע תאריך גביית העדות בעיר אהרישאר בחודש אייר תרי"ד.
הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנדיל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). למד בשנת תקצ"ז אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת [הוא היה מכנהו בכינוי "דער גאלדענער" =בחור זהב]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו שלום כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר ומשנת תרי"ח אב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הכולל של מדינת טראנסילבניה. מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
[6] עמ' כתובים, 21 ס"מ. מצב טוב. נקבי עש קלים. שיקומי בלאי בשולי הדפים.

מכתב מחאה נגד אדם שחירף וגידף וביזה "בדברי עזות וחוצפה יתירה" את "הרה"ג מו"ה ליפמאן דוד" [שובקס, ראב"ד בי"ד החסידים], מאת הבד"ץ החסידים בירושלים. בחתימת רבי "יוסף יהודה בר"ד הלוי ז"ל" [שטרזברג, הדיין מקוסוב], רבי "אברהם אליעזר מינצבערג", רבי "אברהם בלא"א מו"ה דוד הכהן ז"ל" [חתנו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר], ורבי "דוד צבי שלמה בידרמאן". ירושלים, תרס"ג [1903].
הרב הקדוש רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - האדמו"ר מלעלוב. בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל (תקפ"ז-תרמ"ג), קדוש וטהור מנעוריו, מנהיג קהלות החסידים בירושלים. היה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן" מקארלין. הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה", רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך שנים רבות היה הוא "צדיק הדור".
14 ס"מ. מצב טוב. קרעים זעירים בשוליים. סימני קיפול.