ספר שב שמעתתא, חידושים בסוגיות יסוד: ספקות וחזקות, דיני רוב ואומדנות, עדות ועד אחד, ועוד. מאת הגאון רבי אריה ליב הכהן הלר בעל "קצות החושן" ו"אבני מילואים". למברג (לבוב), [תקס"ד 1804]. דפוס רבי שלמה (יאריש) רפופורט. מהדורה ראשונה.
חתימת בעלים בשער בכתב ידו של רבי "נפתלי הירש בלייכרויט" [מתלמידי רבי עקיבא איגר, ומרבני הקהילה בווילען]. בדף מ/1 חתימה בכותרת "שמואל".
ספר זה הנו מן הספרים האחרונים שנדפסו מתורתו של בעל "קצות החושן", אולם זהו הספר הראשון שנתחבר על ידו, פרי ביכורי חידושי תורתו של המחבר. בסוף ההקדמה הארוכה, מופיעה הקדמה קצרה נוספת תחת הכותרת "אמר המחבר", בה כותב רבי אריה ליב הכהן, כי "הקונטרס הזה חברתיהו בעודי בימי הילדות והשחרות, ואבני פינותיו טרם היותי לאיש ירה יריתי...". מקובל מפי הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ שאמר, כי הספר הזה נתחבר טרם הגיעו לגיל בר-מצוה [לפני גיל 13!]. ספר זה נתחבב בעולם התורה מיד עם צאתו לאור עולם. קרוב למאה מהדורות נדפסו ממנו, ועשרות חיבורים נתחברו במיוחד לפרש את דבריו, ועד היום הוא אחד מספרי היסוד עליו עמלים בני הישיבות בלימוד בו בזמנים קבועים.
[1], ט, צב דף. 21 ס"מ. נייר גס (רך ועבה). מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. בדף א' בספירה הראשונה פגם עם חסרון קל בטקסט (משוקם במילוי נייר). שוליים מעט רחבים, אך במספר דפים חיתוך הדפים על גבול הטקסט. כריכת עור חדשה.
הקדמתו המעניינת של רבי זנוויל ליב (רבי שמואל אריה צאהלין), הושמטה ברוב ההוצאות הבאות.

תשובות רבי עקיבא איגר, ספר הפסקים [תשובות לשואלים פסק הלכה] וחלק א' מן ספר הכתבים [תשובות למבקשים באורי סוגיות]. ווארשא, תקצ"ה 1834. שני שערים.
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר רבינו עקיבא איגר, שביקש מבניו שידפיסוהו "על נייר יפה דיו שחור ואותיות נאותות, כי לדעתי הנפש מתפעל והדעת מתעוררת והכוונה מתעוררת מתוך הלימוד בספר נאה ומהודר" (מתוך ההקדמה). ואכן ספר זה נדפס על נייר עבה ואיכותי, שיוצר באופן מיוחד להדפסת הספר (בסימני המים של הנייר נרשם שם בית החרושת, ושם המזמין "Eiger").
[2], רכב דף. 33 ס"מ. נייר עבה ירקרק ואיכותי. מצב-טוב. שער ראשון מנותק. קרע קטן חסר בראש השער השני. במספר דפים כתמי חלודה. בדפים האחרונים נקבי-עש קלים. כריכת עור, עתיקה ונאה.

שלחן ערוך, עם באר הגולה. סט שלם, אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. אמשטרדם תנ"ז-תנ"ט [1697-1699]. דפוס עמנואל עטיאש.
שני שערים לכל חלק. השער הראשון מאויר בפיתוח נחושת, עם דמויות מלאכים. בשער השני של חלק אבן העזר פרט השנה נח"ת [כמו התאריך שמופיע בשער ספר השל"ה, שנדפס באותה שנה באמשטרדם, באותו בית דפוס].
4 כרכים. כרך א': [24], רסו, [1] דף. חסר דף אחרון. כרך ב': [1], שב, [1] דף. כרך ג': [1], קעח, קעח-קפ, [1] דף. כרך ד': [1], תלב, [1] דף. מצב כללי טוב - בינוני. כתמים. פגעי עש. קרעים במקומות בודדים. חתימות בכתב יד בכל הכרכים: "עקיבה פרוש". כריכות עור משוחזרות בחלקן וכריכות ישנות. פגמים וסימני עש בכריכות.

ספר "Rabbinische Gutachten über die Beschneidung " [חוות דעת רבנית על ברית המילה], מאת Salomon Abraham Trier [רבי שלמה זלמן בן אברהם טריר]. פרנקפורט דמיין, [תר"ד] 1844. רובו בגרמנית, חלקים נכבדים בעברית.
לפני דף השער הקדשה עצמית בכתב יד (בעברית ובגרמנית במעורב) מאת הבעלים "ד"ר וורמסר" [Dr. Wormser], בה הוא מספר שקיבל את הספר בשנת תר"ה 1845 מאת רבו המחבר רבי זלמן טריר [רבו שנתן לו סמיכה לרבנות כבר בשנת תקצ"ד 1834]. הוא מספר כי רבו הוכיחו בחריפות על כך שלא כתב מאמר בנושא, לפרסמו בספר הזה: "מדוע לא נענית 'בצח לשונך' לקריאה 'מידידך התורני מה"ר שמואל באנדי נ"י במאינץ, לקנא קנאת ד' צבאות'? איש צעיר עם ידע כמו שלך, אסור לו 'לעת הזאת' לשמוע ולשתוק, 'ולפסח על שתי סעיפים. יגעתי למצא דבריך, בנוים על אדני אמת, ונכזבה תוחלתי לצערי! כה ד[י]בר אדמו"ר, הדרת ראשי ומחמד עיני, אשר זה תשעים שנה ויותר ראה בחסד אל עליון תקופת יום הולדתו, וככחו אז כן עתה ת"ל [תהלה לא-ל]. בעבור זאת רחש לבי בקרבי תודה להשוכן מרום, ועצמות תגלנה, ולעד אשיחה מעשיו ותורותיו'."
הבעלים הכותב הוא רבי שלמה וורמסר (תקע"ה-תרמ"ז), בנו של רבי שמואל וורמסר אב"ד לנגנ-שוואלבך ונכדו של רבי שלמה זלמן ווירמש אב"ד פולדא. לפי הנראה בהקדשה שלפנינו, נתבקש גם הוא, דרך הרב בונדי ממיינץ, לשלוח מכתב נגד ביטול המילה, ולא שלח.
בשנת תר"ג 1843, פורסם ביומון בפרנקפורט מאמר מאת "ידידי הרפורמה" שבו הטיפו לביטול גמור של מצוות ברית המילה, אחד מן המורים הרפורמים בפרנקפורט יוסף יהלזון (תקל"ז-תרי"א 1777-1851) אף חיבר ספרון הסברה שבו הצהיר כי כל מוסד יהודי יהיה רשאי להמיר את המילה בטקס אחר. "ידידי הרפורמה" האשימו את ברית המילה כסיבה לתמותת תינוקות אחדים באותה תקופה. בעקבות מתקפה זו נכנעה עיריית פרנקפורט ללחצי הרפורמים, וניאותה לרשום במרשם האוכלוסין כיהודים גם את אותם ילדים שלא נימולו.
רבה הישיש של פרנקפורט רבי שלמה זלמן טריר (תקי"ח-תר"ז 1758-1847) נלחם בכל כוחו במגמה זו, והגיש כמה בקשות למועצת העיר לסגת מכוונתה, מכיוון שעל פי תורת ישראל אין ילד כזה נחשב יהודי. כדי לנצח בדעת הקהל היהודית והנוצרית גם יחד, החל רבי זלמן טריר יחד עם גאוני פרנקפורט רבי יששכר בער אדלר, ורבי אהרן פולד בעל "בית אהרן", לאסוף חוות דעת של חכמי ישראל ומלומדים יהודיים על חיוניותה של ברית המילה. בספר זה שלפנינו כינס רבי שלמה זלמן טריר חוות דעת מ-28 כותבים, והוציאו לאור כספר מקיף על הנושא.
בין משתתפי הקובץ שלפנינו נמצאים תלמידי חכמים מפורסמים, כגון: רבי יצחק דוב הלוי במברגר מוירצבורג, רבי שמשון רפאל הירש כשהיה עדיין רב בעמדן, רבי יעקב עטלינגר ה"ערוך לנר" מאלטונה, רבי יעקב צבי מקלנבורג בעל ה"כתב והקבלה", ועוד עשרות רבנים, לצד מלומדים לא אורתודוקסים כגון: יום טוב ליפמן צונץ מברלין, יצחק נח מנהיימר מווינה, ושמואל דוד לוצאטו (שד"ל) מפדואה.
XXIV,י 240 עמ', 19.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה מקורית.
בדף השער: "Als manuskript gedruckt" [נדפס ככתב-יד]. לדברי החוקר הרב ב"ש המבורגר (הישיבה הרמה בפיורדא, חלק ג', עמ' 521) הוגדר הספר ככתב-יד, כדי שלא לפתוח פתח לוויכוח ציבורי בנושא. לדבריו הספר נדפס במספר עותקים מוגבל מאוד עבור הנוגעים בדבר שלידיהם נמסר, ולא נמכר מעולם בחנויות ספרים. המבורגר גם כותב כי "ספר זה כיום הינו מן הנדירים ביותר", למרות שעיתוני התקופה ההיא סקרו בהרחבה את תוכנו.