מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove ha-pletah filter ha-pletah
- (-) Remove the filter the
- הפליטה (4) Apply הפליטה filter
- ושארית (4) Apply ושארית filter
- שואה (4) Apply שואה filter
- and (4) Apply and filter
- erit (4) Apply erit filter
- ha (4) Apply ha filter
- hapletah (4) Apply hapletah filter
- holocaust (4) Apply holocaust filter
- pletah (4) Apply pletah filter
- she (4) Apply she filter
- she'erit (4) Apply she'erit filter
- sheerit (4) Apply sheerit filter
מציג 1 - 4 of 4
פריט 343 מכתב מרבי ראובן גרוזובסקי - ראסיין, אייר ת"ש - תיאור מפורט על מצב ישיבת קמניץ בטלטולי השואה
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
מכתב מאת הגאון רבי ראובן גרוזובסקי, ראש ישיבת קמניץ. ראסיין (ליטא), י"ח אייר ת"ש [מאי 1940].
נייר מסמכים רשמי (ונדיר) של הישיבה בעיר ראסיין, עם תמונת ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ [שנפטר בחורף ת"ש בגלות ווילנא]. רוב המכתב נכתב במכונת כתיבה ובסופו ארבע שורות בכתב-ידו של רבי ראובן. במכתב הארוך והמעניין מספר רבי ראובן על מצב הישיבה בגלותה למדינת ליטא העצמאית, לעיר ווילנא ומשם לעיר ראסיין. "...בע"ה הישיבה היא בגדלה ותפארתה כמקודם בקאמעניץ... והישיבה לא נפלה ברוחה אף במשהו... בני הישיבה לומדים בהעמקה והבנה לפי דרכו הכבושה של רבינו הגדול מו"ח [מורי חמי] מרן ר' ברוך בער לייבאוויטץ זצלה"ה. ממשיכים את מסורתו להעמיק חקר בדברי רבותינו הראשונים וגדולי האחרונים ז"ל ולעמוד על כוונותיהם...". בהמשך המכתב מספר רבי ראובן על המצוקה הגשמית הגדולה של הישיבה: "ברחנו מקאמעניץ בריחת-בהלה ולא היתה לנו שום אפשרות לקחת עמנו אף את החפצים היותר נחוצים... מלבד זה אין לנו האמצעים הדרושים לכלכלת הישיבה. כמה גדולה המצוה לבוא לעזרת ה' בגבורים בשעה זו... הצלת נפשות יקרות שמסרו את עצמם על התורה ועברו גבולים במסירות נפש למען התורה".
בסיום המכתב מוסיף רבי ראובן בכתב-ידו וחתימתו: "וידע נא כת"ר כי בנסים גדולים נמלטנו הנה ובנסים גדולים הננו מחזיקים פה מעמד בימי המהומה הגדולה הרת עולמים, ובגבורת הרוח של בני התורה... ראובן גראזאווסקי ר"מ בישיבת כנסת בית יצחק מקאמעניץ, כעת בראסיין".
הגאון רבי ראובן גרוזובסקי (תרמ"ז-תשי"ח), בנו של רבי שמשון גרוזובסקי מרבני מינסק, וחתנו הגדול של רבי ברוך בער ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ. בבחרותו היה מגדולי תלמידיו של ה"סבא מסלבודקה". גאון מופלג מגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארה"ב. יד ימינו של חותנו הגדול בהנהגת ישיבת קמניץ. בשנות השואה נמלט עם הישיבה לליטא ובהמשך הגיע לארה"ב. שם עמד בראשות "בית מדרש עליון" של ישיבת "תורה ודעת" והיה גדול ראשי הישיבות בארה"ב ומראשי "מועצת גדולי התורה". נודע במאמריו החריפים נגד הלאומנות והציונות, שנדפסו בספר "בעיות הזמן". שיעוריו העמוקים נדפסו בארבעת חלקי "חידושי רבי ראובן" ובספרים נוספים שנדפסו מתורתו.
נייר מסמכים רשמי, כ-29 ס"מ. מצב טוב. פגעי בלאי בשוליים העליונות ונקבי תיוק.
נייר מסמכים רשמי (ונדיר) של הישיבה בעיר ראסיין, עם תמונת ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ [שנפטר בחורף ת"ש בגלות ווילנא]. רוב המכתב נכתב במכונת כתיבה ובסופו ארבע שורות בכתב-ידו של רבי ראובן. במכתב הארוך והמעניין מספר רבי ראובן על מצב הישיבה בגלותה למדינת ליטא העצמאית, לעיר ווילנא ומשם לעיר ראסיין. "...בע"ה הישיבה היא בגדלה ותפארתה כמקודם בקאמעניץ... והישיבה לא נפלה ברוחה אף במשהו... בני הישיבה לומדים בהעמקה והבנה לפי דרכו הכבושה של רבינו הגדול מו"ח [מורי חמי] מרן ר' ברוך בער לייבאוויטץ זצלה"ה. ממשיכים את מסורתו להעמיק חקר בדברי רבותינו הראשונים וגדולי האחרונים ז"ל ולעמוד על כוונותיהם...". בהמשך המכתב מספר רבי ראובן על המצוקה הגשמית הגדולה של הישיבה: "ברחנו מקאמעניץ בריחת-בהלה ולא היתה לנו שום אפשרות לקחת עמנו אף את החפצים היותר נחוצים... מלבד זה אין לנו האמצעים הדרושים לכלכלת הישיבה. כמה גדולה המצוה לבוא לעזרת ה' בגבורים בשעה זו... הצלת נפשות יקרות שמסרו את עצמם על התורה ועברו גבולים במסירות נפש למען התורה".
בסיום המכתב מוסיף רבי ראובן בכתב-ידו וחתימתו: "וידע נא כת"ר כי בנסים גדולים נמלטנו הנה ובנסים גדולים הננו מחזיקים פה מעמד בימי המהומה הגדולה הרת עולמים, ובגבורת הרוח של בני התורה... ראובן גראזאווסקי ר"מ בישיבת כנסת בית יצחק מקאמעניץ, כעת בראסיין".
הגאון רבי ראובן גרוזובסקי (תרמ"ז-תשי"ח), בנו של רבי שמשון גרוזובסקי מרבני מינסק, וחתנו הגדול של רבי ברוך בער ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ. בבחרותו היה מגדולי תלמידיו של ה"סבא מסלבודקה". גאון מופלג מגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארה"ב. יד ימינו של חותנו הגדול בהנהגת ישיבת קמניץ. בשנות השואה נמלט עם הישיבה לליטא ובהמשך הגיע לארה"ב. שם עמד בראשות "בית מדרש עליון" של ישיבת "תורה ודעת" והיה גדול ראשי הישיבות בארה"ב ומראשי "מועצת גדולי התורה". נודע במאמריו החריפים נגד הלאומנות והציונות, שנדפסו בספר "בעיות הזמן". שיעוריו העמוקים נדפסו בארבעת חלקי "חידושי רבי ראובן" ובספרים נוספים שנדפסו מתורתו.
נייר מסמכים רשמי, כ-29 ס"מ. מצב טוב. פגעי בלאי בשוליים העליונות ונקבי תיוק.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
Catalogue Value
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $1,000
לא נמכר
כתב-יד, חידושי תורה על הש"ס ועל השו"ע, שנכתבו בגטו לודז' בשנות השואה, על-ידי רבי שמואל מנחם לב (ליבּ) הי"ד, תלמיד ה"אבני נזר". כולל: העתקת שמועות וחידושי תורה בשם רבו האדמו"ר מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר". [לודז, תש"א-תש"ב 1941].
כתב-יד זה נמצא לאחר השואה, בתוך מרתף בית שנחרב בגטו לודז', ע"י בנו מר חנוך לב, שחזר לפולין לאחר המלחמה. בנו זה מסר את כתב-היד להרה"ח רבי אהרן ישראל בורנשטיין מתל אביב (בנו הצעיר של האדמו"ר בעל "שם משמואל"), ששילב מקצת מן הדברים בספר "נאות הדשא" (תל אביב, תשל"ד), והוא מספר את סיפור כתב היד במבוא (עמ' 13) לחלק א', כשהוא מזכירו בשם "כת"י ה'". חידושים אחרים מכתב-יד זה נתפרסמו בספר "חידושי אבני נזר על" הש"ס", ובקבצי "נזר התורה".
הרב הכותב למד וכתב חידושי תורה והלכה בעת יושבו בגטו. במקומות רבים בדבריו הוא דן ומעיין בדברי רבו בעל ה"אבני נזר". במחברת שלפנינו נמצאים חידושים שכתב בערב יום כיפור תש"ב (30 בספטמבר 1941), חידושי תורה בהלכות בנית הסוכה במוצאי יום כיפור "כדי לצאת ממצוה אל מצוה", כשהוא מסיים בדברים מרגשים במיוחד: "...יעזרני השי"ת עוד להגות בתורתו כמקדם ולחדש חידושי תורה, הלא כה דברי כאש בוער בעצמותי. מחלתי מתגבר עלי יום ויום ואני תפילה לאל חי. ערב יו"כ שנת המלחמה הנוראה תש"ב, הושיעה נא את עמך ישראל מכל צריהם. שמואל מנחם בן שרה". במקומות רבים בכתב היד חותם הכותב את שמו בסיומי ענין: "שמואל מנחם", "שמואל מנחם בן ר' יצחק ז"ל", "שמואל מנחם בן שרה לרפואה שלמה". באחד הדפים האחרונים של כתב היד מופיעה העתקת מכתב-הדרכה בדרכי התורה והחסידות "מהאדמו"ר הקדוש בעל שפת אמת זצ"ל - הגיע לידי מזקני חורגי החסיד המופלא ר' אברהם יוסף בערמאן".
80 דף. 20 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי. מספר דפים מנותקים ובלויים.
מצורפת מעטפה בלויה עליה רשם רבי אהרן בורנשטיין בכתב-ידו: "כת"י ליב מלודז. נפטר בגטו לודז'".
כתב-יד זה נמצא לאחר השואה, בתוך מרתף בית שנחרב בגטו לודז', ע"י בנו מר חנוך לב, שחזר לפולין לאחר המלחמה. בנו זה מסר את כתב-היד להרה"ח רבי אהרן ישראל בורנשטיין מתל אביב (בנו הצעיר של האדמו"ר בעל "שם משמואל"), ששילב מקצת מן הדברים בספר "נאות הדשא" (תל אביב, תשל"ד), והוא מספר את סיפור כתב היד במבוא (עמ' 13) לחלק א', כשהוא מזכירו בשם "כת"י ה'". חידושים אחרים מכתב-יד זה נתפרסמו בספר "חידושי אבני נזר על" הש"ס", ובקבצי "נזר התורה".
הרב הכותב למד וכתב חידושי תורה והלכה בעת יושבו בגטו. במקומות רבים בדבריו הוא דן ומעיין בדברי רבו בעל ה"אבני נזר". במחברת שלפנינו נמצאים חידושים שכתב בערב יום כיפור תש"ב (30 בספטמבר 1941), חידושי תורה בהלכות בנית הסוכה במוצאי יום כיפור "כדי לצאת ממצוה אל מצוה", כשהוא מסיים בדברים מרגשים במיוחד: "...יעזרני השי"ת עוד להגות בתורתו כמקדם ולחדש חידושי תורה, הלא כה דברי כאש בוער בעצמותי. מחלתי מתגבר עלי יום ויום ואני תפילה לאל חי. ערב יו"כ שנת המלחמה הנוראה תש"ב, הושיעה נא את עמך ישראל מכל צריהם. שמואל מנחם בן שרה". במקומות רבים בכתב היד חותם הכותב את שמו בסיומי ענין: "שמואל מנחם", "שמואל מנחם בן ר' יצחק ז"ל", "שמואל מנחם בן שרה לרפואה שלמה". באחד הדפים האחרונים של כתב היד מופיעה העתקת מכתב-הדרכה בדרכי התורה והחסידות "מהאדמו"ר הקדוש בעל שפת אמת זצ"ל - הגיע לידי מזקני חורגי החסיד המופלא ר' אברהם יוסף בערמאן".
80 דף. 20 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי. מספר דפים מנותקים ובלויים.
מצורפת מעטפה בלויה עליה רשם רבי אהרן בורנשטיין בכתב-ידו: "כת"י ליב מלודז. נפטר בגטו לודז'".
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
Catalogue Value
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
צרור פסקי דין עם מאות חתימות של רבנים - היתרי נישואין ("היתר מאה רבנים") לגברים שנשותיהם נעלמו בשואה וכנראה נספו. ירושלים, תש"ו-תש"ז [1946].
בכל אחד מן הדפים עשרות חתימות בכתב יד, וכתיבה במכונת כתיבה של פסקי הדין ותיאורי העדויות שנתקבלו [עדויות מזעזעות מהסלקציה של הנשים עם ילדיהם שנשלחו לאושוויץ, ועדויות מהגליית היהודים לאזור טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני)]. חלק מפסקי הדין שלמים, ובחלקם נמצא לפנינו רק הדף האחרון עם החתימות.
בראש החותמים - ראשי הדיינים מבתי הדין בירושלים, של הפרושים (רבי זעליג ראובן בענגיס, רבי פנחס עפשטיין ורבי דוד יונגרייז) ושל החסידים (רבי ירוחם פישל ברינשטיין, רבי נפתלי צבי שמרלר ורבי ישראל יצחק הלוי רייזמן), כשאחריהם עוד עשרות חתימות בכל דף - מרבנים, אדמו"רים, ותלמידי חכמים צעירים מירושלים.
בין החותמים: רבי אברהם חיים נאה; רבי מאיר חיים אונגר (הרב מלאקנבך); רבי יוסף אדלר (הרב מטורדא); רבי מרדכי חיים סלונים (רבי מאטיל דיין, האדמו"ר מסלונים); רבי יוסף מאיר כהנא (האדמו"ר מספינקא); רבי חנניה יו"ט ליפא טיטלבוים (האדמו"ר מסאסוב, ששהה אז בירושלים עם חמיו האדמו"ר מסאטמר); רבי שמואל הלוי וואזנר (שכיהן אז כרב ומו"צ בירושלים); רבי אברהם יצחק קאהן (לימים: האדמו"ר מ"תולדות אהרן"); רבי מרדכי גולדמן (לימים: האדמו"ר מזעוויהל); רבי שלום סאפרין (האדמו"ר מקומרנא); רבי גרשון לפידות; רבי אלקנה ויסנשטרן; רבי בנימין רבינוביץ (לימים: חבר בד"ץ העדה החרדית); רבי חנוך דוב פדווא (לימים: גאב"ד התאחדות החרדים בלונדון); רבי ישראל יעקב פישר (לימים: ראב"ד העדה החרדית); רבי יצחק נתן קופרשטוק; רבי יצחק ווינשטיין (הרב מווישנובה); רבי חיים ברים (לימים: ראש ישיבת משכן יוסף); רבי נטע פריינד; רבי זלמן בריזל; רבי חנניה יוסף היילפרין; רבי אלי' דוד סלאטקי; רבי עמרם ברש"י בלויא; רבי מנחם שיינבערגר; רבי ישראל מרדכי פישביין; רבי אלעזר דוד בראנד; רבי יעקב מאיר זוננפלד; רבי ראובן האאז; רבי שלום אייזן; רבי משה נתן צינווירט; רבי חיים ישראל הלטובסקי; רבי אברהם מרדכי ברייטשטיין; רבי יחיאל פישל אייזנבאך; רבי אהרן ביאלסטוצקי; רבי גדליה סגל; רבי אברהם אהרונוביץ; רבי אשר זליג מרגליות; ועוד.
7 דף, גודל ומצב משתנים. כתמים ובלאי. בשניים מן הדפים נזקי רטיבות ומחיקות.
בכל אחד מן הדפים עשרות חתימות בכתב יד, וכתיבה במכונת כתיבה של פסקי הדין ותיאורי העדויות שנתקבלו [עדויות מזעזעות מהסלקציה של הנשים עם ילדיהם שנשלחו לאושוויץ, ועדויות מהגליית היהודים לאזור טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני)]. חלק מפסקי הדין שלמים, ובחלקם נמצא לפנינו רק הדף האחרון עם החתימות.
בראש החותמים - ראשי הדיינים מבתי הדין בירושלים, של הפרושים (רבי זעליג ראובן בענגיס, רבי פנחס עפשטיין ורבי דוד יונגרייז) ושל החסידים (רבי ירוחם פישל ברינשטיין, רבי נפתלי צבי שמרלר ורבי ישראל יצחק הלוי רייזמן), כשאחריהם עוד עשרות חתימות בכל דף - מרבנים, אדמו"רים, ותלמידי חכמים צעירים מירושלים.
בין החותמים: רבי אברהם חיים נאה; רבי מאיר חיים אונגר (הרב מלאקנבך); רבי יוסף אדלר (הרב מטורדא); רבי מרדכי חיים סלונים (רבי מאטיל דיין, האדמו"ר מסלונים); רבי יוסף מאיר כהנא (האדמו"ר מספינקא); רבי חנניה יו"ט ליפא טיטלבוים (האדמו"ר מסאסוב, ששהה אז בירושלים עם חמיו האדמו"ר מסאטמר); רבי שמואל הלוי וואזנר (שכיהן אז כרב ומו"צ בירושלים); רבי אברהם יצחק קאהן (לימים: האדמו"ר מ"תולדות אהרן"); רבי מרדכי גולדמן (לימים: האדמו"ר מזעוויהל); רבי שלום סאפרין (האדמו"ר מקומרנא); רבי גרשון לפידות; רבי אלקנה ויסנשטרן; רבי בנימין רבינוביץ (לימים: חבר בד"ץ העדה החרדית); רבי חנוך דוב פדווא (לימים: גאב"ד התאחדות החרדים בלונדון); רבי ישראל יעקב פישר (לימים: ראב"ד העדה החרדית); רבי יצחק נתן קופרשטוק; רבי יצחק ווינשטיין (הרב מווישנובה); רבי חיים ברים (לימים: ראש ישיבת משכן יוסף); רבי נטע פריינד; רבי זלמן בריזל; רבי חנניה יוסף היילפרין; רבי אלי' דוד סלאטקי; רבי עמרם ברש"י בלויא; רבי מנחם שיינבערגר; רבי ישראל מרדכי פישביין; רבי אלעזר דוד בראנד; רבי יעקב מאיר זוננפלד; רבי ראובן האאז; רבי שלום אייזן; רבי משה נתן צינווירט; רבי חיים ישראל הלטובסקי; רבי אברהם מרדכי ברייטשטיין; רבי יחיאל פישל אייזנבאך; רבי אהרן ביאלסטוצקי; רבי גדליה סגל; רבי אברהם אהרונוביץ; רבי אשר זליג מרגליות; ועוד.
7 דף, גודל ומצב משתנים. כתמים ובלאי. בשניים מן הדפים נזקי רטיבות ומחיקות.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
Catalogue Value
מכירה 57 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
12.9.2017
פתיחה: $2,000
לא נמכר
תלמוד בבלי - סט שלם. מינכן-היידלבורג, תש"ט [1948]. "יוצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז".
עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית וכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים". "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך".
19 כרכים. 39 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. רישומי בעלות וסימונים בכרכים בודדים. עם הכריכות המקוריות. פגמים בכריכות ובשדרות. חלק מן הדפים על נייר יבש ופחות איכותי.
עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית וכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים". "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך".
19 כרכים. 39 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. רישומי בעלות וסימונים בכרכים בודדים. עם הכריכות המקוריות. פגמים בכריכות ובשדרות. חלק מן הדפים על נייר יבש ופחות איכותי.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
Catalogue Value
