ספר עמק ברכה, לבאר עניני החרם יסודו וכחו ומשפטו, ומשפט מי שהכח בידם להשתמש בו, ותנאי שמושו, מאת רבי דוד איש-שלום (פריד-מאן) אב"ד דק"ק קארלין. עם קונטרס קרני רא"ם ומבוא הערות והגהות מהמביא לביה"ד [ר' יחיאל מיכל פינס]. ירושלים, תרמ"א-תרמ"ב [1881-1882].
בירורים הלכתיים בדיני חרמות. נדפס כתגובה ל"חרם" שהטילו רבנים מגדולי ירושלים על גיסו רבי יחיאל מיכל פינס, שהיה משכיל, גאון ותלמיד חכם.
הגהות רבות בכתב יד. הגהות אלו על מבואו של ר' מיכל פינס, נכתבו ע"י גיסו המחבר רבי דוד מקרלין, רובם בכתב יד מרובע [כתיבת סופרו רבי שמואל נח גוטליב], וחלקן בכתב יד המחבר רבי דוד מקרלין.
לאחר שמספר עותקים מהספר הגיעו מירושלים לרוסיה, ראה המחבר רבי דוד מקרלין את מבואו של גיסו המו"ל ר' מיכל פינס, עליו היו לו השגות חריפות מאד. הגיה רבי דוד את הספר שוב ושוב, ונתן לסופרו הרב גוטליב להעתיק את ההערות בכל העותקים שהיו ברשותו, לבל יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. חלק מן ההערות נתפרסמו בדפוס ע"י הרב בצלאל דבליצקי, קובץ "בית אהרן וישראל", (גליון קכב, שנה כ"א, עמ' קפ). וחלק נוסף פורסם במאמרו של הרב איתם הנקין [ה' יקום דמו], במאסף "ישורון" (כרך כד, עמ' קמד-קנא).
ההגהות שנכתבו בכתב יד משתנות מעותק לעותק. כפי הנראה, לאחר העתקת הסופר רש"נ גוטליב את ההגהות לעותק נוסף, עבר רבי דוד מחדש והוסיף והגיה את ההערות. בעותק הבא העתיק הסופר את ההגהות עם ההוספות לעותק שלישי ולאחר מכן עבר רבי דוד, ושוב הגיה והוסיף. לפי בדיקתנו התברר שהעותק שלפנינו, הינו עותק הגהות מאוחר ומורחב, בו נוספו שינויים והגהות נוספות שאינן מופיעות בשני הפרסומים הנ"ל. שתיים מן ההגהות הנוספות הן בעצם כתב ידו של רבי דוד מקרלין.
[1], 12, טו, יד דף. 23 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. קרעים קלים. כריכה ישנה. תו-ספר משנת 1947 [עם תמונת רבי דוד פרידמן מקרלין לומד תורה - עפ"י ציורו הידוע של ליליאן. אודות ציור ותמונה זו המכונה "מאור הגולה", ראה: בלוג "נוטריקון", אוקטובר 2011, מאמר "ליליאן מצייר רבנים"].
ש' הלוי, מס' 377.

אוסף גדול ומגוון של כרוזים ודפים מודפסים. עניני בחירות, אתרוגים, פולמוס הרב קוק ופולמוסים שונים, פרסומים על השואה באירופה, ועוד. ירושלים, יפו, וארצות שונות. [המחצית הראשונה של המאה ה-20. רוב הכרוזים משנות התר"פ בקירוב].
בין הכרוזים: · פרסום על מסחר אתרוגים [מקורפו], טריאסט, תרנ"ה 1895. · פרסומים וכרוזים מתקופת התארגנות הקהילות בארץ ישראל. ירושלים, ראשית שנות התר"פ. · הודעה על בחירות במושבה בפתח תקוה. יפו, תר"פ 1920. · אגרת שלום ואמת. בארדיוב, תרפ"ב [1922]. שני עותקים. · הודעות על עניני אתרוגים, שחיטה וחיזוק הדת. · כרוז עם תמונות "גדולי החזנים והמנצחים, יוצרי שירת בית הכנסת החדשה, שהלכו לעולמם". בהוצאת "מערכת 'עולם החזנים' ווארשא טלומצקה 7". ווארשא, [שנות התר"ע, אחרי 1911]. · כרוז על סדרי ביקורו הצפוי של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש, בארץ ישראל. אלכסנדריה, [תר"צ 1930]. · ועוד כרוזים ופרסומים רבים.
40 פריטי-דפוס, גודל ומצב משתנים. בחלקם חותמות בתי-דין וקהילות.

אוסף קטעי ספרי-דפוס עם הגהות למדניות וחתימות - קטעי ספרים, דפי-שער ודפים מספרים נדירים: דפוסי שנות הש' והת', דפוסי המזרח, דפוסי אמשטרדם, ספרי שו"ת ועוד.
· 12 דפים, ממסכת בבא בתרא. [אמשטרדם?, ת"ה?]. הגהות למדניות בכת"י מזרחי. [חלק מההערות מופיעות כלשונם או בשינויים, בספר "למנצח לדוד" לרבי דוד פארדו, (שלוניקי תקכ"ה 1765), ויתכן שאף ההערות שלפנינו בכתב-ידו].
· 2 דפים, ממסכת סנהדרין דף כו-כז [דפוסי המאה ה-18]. עם הגהה למדנית בכת"י אשכנזי [כנראה כתב-ידו של רבי זאב וואלף הלוי אלעסקער, ת"ס-תקל"ו, בעל "חידושי הרז"ה"].
· 2 דפים (דף השער ודף ההקדמה), מספר משאת משה, לרבי משה ישראל, קושטא [תצ"ד 1734]. עם חתימות בעלים מחכמי טורקיה: "זה ספרי --- אלפאנדארי"; "לאברהם למקנה מאת הח"ר --- הדיין רבי נסים רפאל. אני --- אלפאנדארי"; "אברהם בן בנימין הי"ו", "זה הספר שלי הצעיר חיים קמחי" [אולי רבי חיים קמחי, תלמיד רבי יהודה רוזאניס בעל המשנה למלך].
· 3 דפים (שער, הסכמות, עמוד ראשון ממסכת חולין), מספר פני יהושע. חלק רביעי. פיורדא, [תקכ"ו 1766]. חתימת בעלים בכת"י מזרחי: "אברהם בן בנימין הי"ו".
· 2 דפים, ממסכת תמורה. [אמשטרדם?, ת"ז?] עם חתימות בעלים.
· דף ממסכת כתובות. [אמשטרדם?, ת"ז?]. עם חתימות בעלים.
· 6 דפים, מטור אבן העזר סימנים קע"ד- קע"ח [ונציה?, שנות הש'?] הגהות למדניות בכת"י מזרחי [המאה ה-18].
· 36 דף, משולחן ערוך אורח חיים [מדפוסי גרמניה בשנות הת'?]. הגהות למדניות בכת"י מזרחי [מכמה כותבים בשנות הת' המאה ה-18] בהגהות מוזכרים ספרים שנדפסו בשנות הש' והת' [המאה ה-17/18]. רישומי בעלות: "לעבודת קוני הצעיר יוסף יקואל"; "ועכשיו קניתיהו ממעלת בנו לעבודת קוני, הצעיר שמואל לבית הלוי ס"ט"; "ונתן לי גם את זו, הצעיר נסים בכמוה"ר יוסף".
· 5 דפים, משו"ע אורח חיים, עם "עטרת זקנים". סימנים א-ח [שנות הת'-ת"ק]. עם הגהות למדניות ארוכות, בכתב-יד אשכנזי מרובע [המאה ה-19?].
· 16 דפים, מספר דברי שלמה, לרבי שלמה שלם. [פרנקפורט, תקי"ג 1753]. הגהות למדניות רבות בכת"י מזרחי, מכמה כותבים.
· 2 דפים אחרונים, מספר פרי חדש אורח חיים הלכות מגילה, סימן תרצ"ב-תרצ"ז. קרלסורה, [תקי"ז 1757]. הגהות למדניות בכתב-יד מזרחי. אחת מהם פותחת במילים "אמר יעקב...".
· 8 דפים, מספר כרתי ופלתי, לרבי יהונתן אייבשיץ. [אלטונה, תקכ"ב [1762]. מהדורה ראשונה. הגהות (קצוצות) בכת"י מזרחי-מרוקו [המאה ה-18?]. רישומי בעלות בכת"י מאוחרים יותר: "חתימת בעלים: "ע"ה יצחק מרדכי אביטבול"; "שלמה בן מרדכי שרביט".
· 5 דפים, מספר סמיכת חכמים - קדושה וברכה, לרבי נפתלי כ"ץ, [פרנקפורט דמיין, תס"ד 1704]. הגהות בכת"י מזרחי ורישומים בלאדינו.
· 12 דפים (שער ודפים נוספים), ממשנה תורה להרמב"ם, חלק רביעי, סדר נזיקין. יעסניץ, תצ"ט [1739]. הגהות בכת"י מזרחי [ההגהה בדף מח/1 ארוכה ומעניינת, וכתה"י דומה לכתה"י של ההגהות במסכת בבא בתרא]. חתימות בעלים: "עזרא בן אלרוליה נ"י ס"ט", "הצעיר אברהם בן אלרוליה ס"ט".
· דף בודד, מספר עיר דוד, לרבי דוד מלידא, [אמשטרדם, תע"ט 1719]. הגהה למדנית בכת"י מזרחי.
15 פריטים. גודל ומצב משתנים.

שם הגדולים, תולדות חכמי ישראל וספריהם, חלק שני, מאת הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. [ליוורנו, תקמ"ו 1786].
כשישים הגהות בכתב יד מזרחי [מכמה כותבים] מתקופת ההדפסה: תיקונים, השלמות והוספות. לא ברור לנו מי הכותב, אבל לפי התוכן יתכן כי הן השלמות של המחבר עצמו לספרו [ההגהות כנראה אינן בכתב-ידו של המחבר. יתכן כי הן בכת"י מעתיק שהעתיק את הגהות המחבר?]. חלק מן ההוספות מופיעות בהשמטות [ונדפסו במהדורות הבאות], לעתים בשינויי לשון, אולם חלק ניכר מן ההוספות שלפנינו לא נדפסו עדיין.
עותק חסר: דפים כט-נא, סא-קד בלבד (במקור: קד דף). כ-19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים. נזקי עש על הטקסט. כריכה חדשה.

ספר יכין ובעז, שו"ת מהאחים רבי צמח ורבי שמעון דוראן, בני רבי שלמה [הרשב"ש] בן הרשב"ץ. עם ספר "זרע רב", דרשות מרבי מסעוד בן גנון. ליוורנו, [תקמ"ב 1782].
ארבע הגהות ארוכות בכת"י מזרחי, בשולי ספר "זרע רב", הפותחות במילים "ולע"ד יובן", "ולע"ד אפשר..." - בחתימת רבי "יעקב ענתיבי ס"ט". הגהה נוספת בכת"י מזרחי אחר. רישומי בעלות "למדרש הגביר... יצחק ענבי". וחתימת בעלות של רבי "משה חיים ווייס" מקליינוורדיין.
הגאון רבי יעקב ענתבי, מחכמי ארם-צובה ומרבני דמשק. בזמן עלילת הדם של הנוצרים בדמשק, בשנת ת"ר (1840) ישב במאסר ועמד בגבורה מול העינויים הקשים [ידוע מכתבו למונטיפיורי בו הוא כותב על כל השתלשלות העלילה והמאסר]. לאחר שהשתחרר מבית הסוהר, עזב את הרבנות ועלה לירושלים. בה נפטר בתשרי תר"ז (1846), ועל מצבתו נכתב: "הרה"ג המפורסם בקדושתו וחסידותו, שמסר עצמו גופו ונפשו, וקידש שם שמים ברבים... בהיותו רב ומו"צ בעיר דמשק". ראה פריט 134.
[10], קלג דף. 33 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה מקורית בלויה.