כתב-יד, ספר המידות, מרבי נחמן מברסלב, עם קונטרס שמות הצדיקים וקיצור ליקוטי מוהר"ן. בסופו לקט פיוטים. [ארם-צובה? / בגדאד?, תר"י בערך 1850].
בעמוד לפני השער רישום פיוט בקשות לא-ידוע: "עונה בעת צר, מן המיצר ה' קראתיך" וסימן המחבר "עזרה חזק". בעמוד אחרי סיום הספר, פיוט נוסף: "באתי לגני צביה...עורי עורי לבשי עדייך" [פיוט מרבי עזרא אליא סופר, נדפס בספרי הבקשות - ראה צילום מצורף].
תופעה מעניינת של העתקה מזרחית של ספרי חסידות ברסלב, בתקופה כה מוקדמת, בה דברי האדמו"ר רבינו מוהר"ן מברסלב עוד לא נפוצו כל-כך בארצות המזרח [לפי רישומי מפעל הביבליוגרפיה, אף לא נדפסו כלל ספרי מוהר"ן בדפוסי ארצות המזרח]. רבינו נתן (מוהרנ"ת) מברסלב, תלמידו של רבינו, עבר במסעו לארץ ישראל בשנת תקפ"ב דרך איסטנבול לבנון ואלכסנדריה, ובכל מקום שהגיע הפיץ את ספרי רבינו נחמן מברסלב. וכתב יד הזה הוא כנראה העתקה נדירה, של כמה מהספרים שרבי נתן הפיץ בארצות אלו.
חתימת בעלים [שהוא כנראה הכותב]: "הצעיר אברהם יוסף ח' אברהם". וחתימות נוספות: "הצעיר יוסף רחמים ---- יצ"ו"; "ואני גואל אחרון שמ"ש ס"ט"; "הצעיר עזרה אברהם שוחט ס"ט"; "הצעיר שלמה עאבד שלמה משה תוונה ס"ט" [הגאון הנודע רבי שלמה תווינה, נולד תר"א בבגדאד, בשנת תרל"א התקבל לרב בכלכותה שבהודו. חיבר והדפיס עשרות ספרים, בהלכה, מוסר ופיוטים]; ועוד חתימה לא מזוהה.
[2], קצה, [3] דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. כריכת עור עתיקה, בלויה.
מקור: אוסף משפחת ששון, כת"י מס' 1300. בדף-הכריכה דף-מודבק עם רישום הקדשה עצמית במכונת כתיבה: "ספר המדות הזה ניתן לי במתנה מאת ידידי... בנן של קדושים הרב המקובל האלהי ר' שמעון אגאסי ז"ל, מר עזרא ציון אגאסי הי"ו. לשמי הטוב יהושע מאיר משה בחר...".

ספר בית אברהם, מאמרי קודש על התורה והמועדים ומכתבי קודש, מאת האדמו"ר רבי אברהם וויינברג מסלונים. [ירושלים, תשי"ח 1958].
העותק של המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ, עם עשרות הגהות ארוכות בכתב-ידו (חלקן חתומות). בדפי הכריכה תוספת של רשימות ארוכות בכתב-ידו. בין דפי הספר, דף נייר עם רשימה בכתב-ידו.
המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ (תרפ"ב-תש"ע), תלמיד "בעל הסולם" ומצדיקי הדור הנסתרים, נולד בעיירה סאטמר, למד אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר ואצל רבי יהודה רוזנר אב"ד סעקעלהיד בעל "אמרי יהודה". בימי השואה איבד את משפחתו באושוויץ, עבר התעללויות שבהמשך מנעו ממנו להינשא וניצל בנס מעמוד התליה. לאחר השחרור עלה ארצה והתיישב בתל אביב, שם התגורר לבדו בחדר בודד. בארץ הצטרף לחבורת המקובלים תלמידי האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג "בעל הסולם", רבי יהודה צבי ברנדויין, רבי משה יאיר וינשטוק ורבי יוסף וינשטוק. בניגוד אליהם, נותר אלמוני במשך שנים רבות, אך עמד בקשרים הדוקים עם גדולי הדור, רבנים ואדמו"רים, כגון האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג, ועוד. אלה העריכוהו מאד והיו שהחשיבוהו כאחד מל"ו הצדיקים הנסתרים. בזקנותו עבר להתגורר בעיר בני ברק, בין המקורבים שנהגו לבקרו וללמוד אצלו אז היו הרב וואזנר והרב מרדכי גרוס. סיפורי מופתים מופלאים מסופרים אודותיו, על רוח הקודש שלו, על כחו "לקרוא" בפני האדם שמולו את חטאיו ותיקונו, ועל אנשים שנרפאו בזכותו וראו ישועות גדולות. מסופר עליו כי זכה לגילוי אליהו הנביא, וכי נשמות צדיקים באו לבקרו. היה גאון מופלא בתורה, בנגלה ובנסתר, ומכּתביו נדפסו הספרים: "קול יהודה בעל הכתבים", "וזאת ליהודה", "יזל מים מדליו", "אור לוי זיו יהודה", ועוד. 
[12], רעז עמ' (חסר דף השער) + [5] עמ' בכתב-ידו (בדפי הכריכה). 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים וסימני עש בכריכה.

אוסף ספרים גדול. ספרי חסידות וקבלה, תפילה והלכה, מספריות של אדמו"רים שונים. עם חתימות, רישומי בעלות, הגהות וחותמות.
· ספרים מספריית האדמו"ר רבי אברהם ישכר ענגלרד מראדזין (תר"ע-תשס"ו) - הכולל ספרים עם רישומי בעלות מאדמור"י פולין ומשפחת בית-רדומסק: רבי דוד משה הכהן רבינוביץ, האדמו"ר מאושפיצין-סוסנובצה; האדמו"ר רבי אברהם יהושע הלוי רוזנפלד מאושפיצין (חותמת וחתימה); ועוד
· ספרים מספריית האדמו"ר רבי אלטר אליעזר כהנא מספינקא-זידיטשוב בירושלים (תרצ"ז-תשס"ט), ומספריית אביו האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים (תר"ע-תשל"ח). עם הגהות ורישומים מעניינים בכתב-ידו של האדמו"ר רבי אלטר אליעזר.
· ספר הזהר עם חתימת האדמו"ר רבי חיים מרדכי אריה לייפער מאונגוואר. · ספר כפתר ופרח - קהילת יעקב. [למברג תרנ"א 1891]. עם חתימות וחותמות רבות לאורך דפי הספר: של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ (תרכ"ד-תרפ"ד). · סידור עם קוויטל מודבק - לברכת הצלחה, רפואה ופרנסה. עם חותמת האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש. · "זכרון לראשונים" - כרך ספרי תולדות החסידות, שהיה שייך לאדמו"ר רבי מרדכי מזאלטיפולי. · ספר שומר אמונים. וילנא תרמ"ב. חותמת האדמו"ר רבי יחיאל נתן הלברשטאם מבארדיוב (תרכ"ה-תרצ"ג).
25 ספרים ב-17 כרכים. גודל ומצב משתנים. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.

ספר שו"ת כנסת יחזקאל, לרבי יחזקאל קצינאלפוגין [קצנלבויגן] אב"ד אה"ו. אלטונה, [תצ"ב 1732]. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר. מעבר לשער "שיר תמונה" בצורת כוכב.
בשוליים השמאליים של דף השער, רישום בעלות מעניין בחתימת הגאון רבי אברהם מדנציג בעל "חיי אדם", מתקופת בחרותו: "שייך לאדמ"ו המאה"ג [לאדוני מורי המאור הגדול] הגאון מה"ו משה מייזל שי', יום ב' ג' ניסן תקכ"ה ב[---?], הק' אבר"ם הוא אברהם מדנציג".
חתימות ורישומי בעלות נוספים של רבנים נודעים: חתימות רבי "דוב זאב כ"ץ" [כנראה, הגאון רבי דוב זאב כ"ץ רפופורט אב"ד פינטשוב, תק"כ בערך-תקצ"ג. גאון חריף מפורסם, מצאצאי הש"ך]. בדף האחרון רישום בעלות שהספר שייך "להגאון הגדול מוהר"ר שמואל --- אב"ד ווייסליץ במדינת פולין", ובדף הכריכה (המנותק) רישומי בעלות שהספר שייך להגאון רבי אברהם יהודה הכהן [שווארץ] ממאדע [בעל "קול אריה"] בחתימת תלמידו "הק' נתן נטע טייטעלבוים".
הגאון רבי אברהם מדאנציג (תק"ח-תקפ"א), מגדולי דורו, תלמיד-חבר ומחותנו של הגר"א מווילנא, ומחברם של ספרי יסוד בהלכה, "חיי אדם", "נשמת אדם", "חכמת אדם" ועוד. נולד בעיר דנציג לאביו רבי יחיאל מיכל, [וזה פשר חתימתו הידועה "אברהם בר"מ מדנציג", או בנוסח שלפנינו "אבר"ם (=אברהם בן רבי מיכל) הוא אברהם מדנציג"]. בצעירותו נסע ללמוד בפראג והיה שם תלמידם של ה"נודע ביהודה" וגאוני פראג. לאחר נישואיו התיישב בווילנא, שם הסתופף בצל חכמי העיר ובצלו של הגר"א מווילנא, ונשא ונתן עמו בדברי תורה. בהמשך הפך למחותנו, כאשר בנו נשא את נכדת הגר"א. בספרו "חיי אדם" הביא רבות מדברי הגר"א, אך במספר מקומות חלק עליו. הדבר הביא עליו תרעומת, ועל כן נמנע להביא מדברי הגר"א ב"חכמת אדם" בכדי לא לחלוק על דבריו בפומבי.
עסק במסחר, אולם עשה תורתו קבע ועיקר. היה ממנהיגי קהילת ווילנא, וכפי שמעיד על עצמו לא זזה הוראה מתוך ביתו ולא נעשה דבר בווילנא בלי הסכמתו. רק לעת זקנותו, בשל קשיי פרנסה, הסכים לקבל על עצמו באופן רשמי את עול ההוראה בווילנא. עמד בקשרים אמיצים עם גדולי דורו. הגאון רבי חיים מוולוז'ין, הגאון רבי יעקב מליסא בעל חוות דעת והגאון רבי מאיר פוזנר בעל "בית מאיר".
ספריו נתקבלו בכל תפוצות ישראל כספרי יסוד בפסיקת ההלכה, עוד בימי-חייו, בדור דעה של גאונים וחכמים, דורו של הגר"א מווילנא, וכפי שהוא כותב בעצמו בהקדמה למהדורה השניה של ספרו חיי אדם. על ההצלחה תעיד העובדה שבקהילות בכל רחבי ליטא ורוסיה הוקמו "חברות חיי אדם", ללימוד הספר בצוותא. חברות אלו החלו כבר בחיי המחבר, וכפי שמעיד עליו ידידו רבי חיים מוולוז'ין: "גברא דמריה סייעיה... שנתקבל ספרו חיי אדם... ונתפשט בכל גבול ישראל". ספריו הפכו לספרי הפסיקה העיקריים בליטא, עד זמנו של ה"משנה ברורה" המביאו בכל מקום וסומך על דבריו כבעלי משקל גדול בפסיקה. גם מחוץ לגבולות ליטא הפכו ספריו לספרי יסוד. כך לדוגמה, מובא בשם ה"חתם סופר" שאמר כי מורי הוראה יכולים לסמוך על הוראתו כשאין להם פנאי לעיין בעצמם במקורות ההלכה. ואכן, רבים מגדולי הפוסקים בדורו ובדורות שאחריו הרבו להביא את דבריו ולדון בהם, ולהתחשב בדעתו בפסיקת ההלכה.
כתב גם פיוטים ותפילות, ביניהם נתקבלה בקהילות ישראל ה"תפילה זכה" שנאמרת בפתחו של יום הכיפורים. שנות חייו היו שבעים ושלוש כמספר שם ספרו "חיי אדם".
קל דף. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמי עובש. פגימות בשולי דף השער. כריכה לא-מקורית.

ספר מגלה עמוקות, רנ"ב אופנים לביאור תפלת "ואתחנן" עפ"י הקבלה. מהגאון רבי נתן נטע שפירא אב"ד קראקא ואבי תורת הקבלה בארצות אשכנז. פיורדא, תנ"א [1691]. מהדורה שניה.
בראש דף השער: הקדשה עצמית של בחור-חתן שקיבל את הספר מהגאון רבי מאיר אייזנשטאט בעל "פנים מאירות" (ת"ל-תק"ד): "ניתן לי לדורון דרשה מאמ"ו [מאדוני מורי ורבי] בעל המחבר שו"ת פנים מאירות אב"ד דק"ק אייזן-שט[אט] - הק' משולם בן הרב צבי ז"ל". חתימות נוספות ורישומי בעלות של "שמואל הנ[קרא] הילמן סגל". בדף האחורי חתימה בעפרון של "הק' אהרן כ"ץ מ----".
יתכן שרבי "משולם בן הרב צבי" החתום בספר שלפנינו, הוא רבי משולם אשכנזי, בנו של ה"חכם צבי" - שאחותו היתה נשואה לרבי יצחק בן ה"פנים מאירות", ומשום כך הוא קיבל "דורון-דרשה" לחתונתו, ממחותנם הגאון רבי מאיר אייזנשטאט (ת"ל-תק"ד), בעל "פנים מאירות".
הגאון רבי אברהם משולם זלמן אשכנזי, בנו הצעיר של ה"חכם צבי". התייתם בנערותו מאביו שנפטר בשנת תע"ח. אחיו הגדול רבי יעקב עמדין השיאו אשה, בת רבי יוזפא מאוסטראה. רבי משולם נתמנה בשנת תצ"ז לרב ה"קלויז" וראש ישיבה באוסטראה, ולאחר מכן נתמנה לאב"ד אוסטראה והגליל [בו נכללו 282 כפרים ועיירות, אליהם היה נוסע לפקח על עניני היהדות]. נפטר בשנת תקל"ז, ומחידושי-תורתו נדפס הספר "דברי רב משולם" (קוריץ, תקמ"ג).
הגאון רבי שמואל הילמן סג"ל הלוי, נולד תקנ"ט לאביו הגאון רבי משה סג"ל גלוגא. כיהן כדיין בשליינינג' ובשאקאטורן (טשאק-טארנא).
[2] קב דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגעי עש קלים. לא כרוך.