שולחן ערוך, אבן העזר, חלק ב'. עם פתחי תשובה לרבי צבי הירש אייזנשטאט אב"ד אוטיאן. [יוהניסבורג, פרוסיה, תרכ"א בקירוב - מהדורה ראשונה של "פתחי תשובה"].
חתימות רבות ומעט הגהות בכתבי-יד אשכנזיים שונים:
בשער הספר רישום בעלות חתום "לה"ו, חנני בזה החונן יתברך שמו לעולמים, הק' שמואל צבי ווייס מק' מונקאטש". בדף לפני השער: חתימה נוספת של רבי "שמואל צבי ווייס", ומספר חתימות של רבי "יעקב שלום בהגאון מהרח"ס נ"י" ורבי "משה דוד סופר בהגאון מהר"ר חיים - אבדק"ק סאסרגען". חותמות רבי "ישראל פריינד אב"ד סאסרגען" (חתנו של רבי משה דוד סופר), ומספר הגהות בכתב-יד, [כנראה מרבני משפחת פריינד].
הגאון החסיד רבי שמואל צבי ווייס (נפטר תרל"ט), בנו וממלא מקומו של הגאון החסיד רבי אברהם ווייס ראב"ד מונקאטש. תלמידם של האדמו"רים: רבי יהודה צבי מראזלא, רבי שלום מבעלז, מהרי"א מזידיטשוב ובעל ה"בני יששכר". בנישואיו שהתקיימו בשנת תקצ"ד היה ה"מסדר-קידושין" רבו האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר", שאמר לאחר החופה: "אלמלי לא באתי לכאן אלא בשביל דבר זה די לי". בסוף ימיו אמר רבי שמואל צבי לבנו בעל "אמרי יוסף" מספינקא: "אינני מתיימר לדעת בבירור מה היתה כוונת רבינו הקדוש מדינוב, אבל יתכן שנתכוון אז אליך...", (א' סורסקי, שושלת ספינקא, עמ' כח). בשנת תר"ב עלה אביו רבי אברהם לטבריה שבארץ הקודש, ורבי שמואל צבי נתמנה למלא את מקומו כראב"ד מונקאטש. על גדולתו בתורת הנסתר מלמדת העובדה שרבו האדמו"ר רבי יהודה צבי מראזלא, מצא אותו איש כלבבו להעתיק ולערוך לדפוס את חיבורו העמוק בתורת הקבלה "דעת קדושים", שהוא כעין תמצית של שיטתו בחסידות - "ומובן ממילא שהיה בקי בכל כתבי האריז"ל כי לולא זאת אי-אפשר להעתיק ספר עמוק כזה", (שושלת ספינקא, עמ' כט). בהקדמת הספר "בית יצחק" על התורה, שחיבר אחיו הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק מסוואליא, מובא: שהרבי ר' אייזיק'ל מזידיטשוב סמך את שתי ידיו על רבי שמואל-צבי, והאציל עליו מכוחו להיות פועל ישועות בקרב הארץ. בכל הימים שישב במונקאטש התלכדו סביבו חסידים ומעריצים. בשבתות היו באים לביתו כשהוא מיסב לסעודה ועוסקים עמו בצוותא בשירות ותשבחות, עם זאת התרחק מאד מגינוני מלכות, ואף סרב ללבוש איצטלא של אדמו"ר. בניו היו רבנים מפורסמים גדולי תורה וחסידות, המפורסם שבהם הוא האדמו"ר רבי יוסף מאיר ווייס, בעל "אמרי יוסף", אבי שושלות אדמו"רי ספינקא (ראה אודותיו פריט קודם).
הגאון רבי יעקב שלום סופר (תרט"ו-תרפ"א), מרבני בודפסט, בעל "תורת חיים" ה' חלקים, בנו השני של הגאון הנודע רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים", (אב"ד אונגוואר ובודפסט, תלמיד ה"חתם סופר"). אחיו הגאון רבי משה דוד סופר (תר"כ בערך-תרס"ו), בנו הרביעי של ה"מחנה חיים", וחתן הגאון הקדוש רבי הלל פולק אב"ד סאסרגען. מילא את מקום חותנו ברבנות סאסרגען. לאחר פטירתו עלה על מקומו חתנו הגאון רבי ישראל פריינד אב"ד סאסרגען.
[4], שטז, [3] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. בלאי ונזקי עש. דפים מנותקים. ללא כריכה.