ספר עמק ברכה, לבאר עניני החרם יסודו וכחו ומשפטו, ומשפט מי שהכח בידם להשתמש בו, ותנאי שמושו, מאת רבי דוד איש-שלום (פריד-מאן) אב"ד דק"ק קארלין. עם קונטרס קרני רא"ם ומבוא הערות והגהות מהמביא לביה"ד [ר' יחיאל מיכל פינס]. ירושלים, תרמ"א-תרמ"ב [1881-1882].
בירורים הלכתיים בדיני חרמות. נדפס כתגובה ל"חרם" שהטילו רבנים מגדולי ירושלים על גיסו רבי יחיאל מיכל פינס, שהיה משכיל, גאון ותלמיד חכם.
הגהות רבות בכתב יד. הגהות אלו על מבואו של ר' מיכל פינס, נכתבו ע"י גיסו המחבר רבי דוד מקרלין, רובם בכתב יד מרובע [כתיבת סופרו רבי שמואל נח גוטליב], וחלקן בכתב יד המחבר רבי דוד מקרלין.
לאחר שמספר עותקים מהספר הגיעו מירושלים לרוסיה, ראה המחבר רבי דוד מקרלין את מבואו של גיסו המו"ל ר' מיכל פינס, עליו היו לו השגות חריפות מאד. הגיה רבי דוד את הספר שוב ושוב, ונתן לסופרו הרב גוטליב להעתיק את ההערות בכל העותקים שהיו ברשותו, לבל יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. חלק מן ההערות נתפרסמו בדפוס ע"י הרב בצלאל דבליצקי, קובץ "בית אהרן וישראל", (גליון קכב, שנה כ"א, עמ' קפ). וחלק נוסף פורסם במאמרו של הרב איתם הנקין [ה' יקום דמו], במאסף "ישורון" (כרך כד, עמ' קמד-קנא).
ההגהות שנכתבו בכתב יד משתנות מעותק לעותק. כפי הנראה, לאחר העתקת הסופר רש"נ גוטליב את ההגהות לעותק נוסף, עבר רבי דוד מחדש והוסיף והגיה את ההערות. בעותק הבא העתיק הסופר את ההגהות עם ההוספות לעותק שלישי ולאחר מכן עבר רבי דוד, ושוב הגיה והוסיף. לפי בדיקתנו התברר שהעותק שלפנינו, הינו עותק הגהות מאוחר ומורחב, בו נוספו שינויים והגהות נוספות שאינן מופיעות בשני הפרסומים הנ"ל. שתיים מן ההגהות הנוספות הן בעצם כתב ידו של רבי דוד מקרלין.
[1], 12, טו, יד דף. 23 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. קרעים קלים. כריכה ישנה. תו-ספר משנת 1947 [עם תמונת רבי דוד פרידמן מקרלין לומד תורה - עפ"י ציורו הידוע של ליליאן. אודות ציור ותמונה זו המכונה "מאור הגולה", ראה: בלוג "נוטריקון", אוקטובר 2011, מאמר "ליליאן מצייר רבנים"].
ש' הלוי, מס' 377.

צרור דפים עתיקים בכתב-יד שהוצאו מ"מגניזת כריכות". בין הדפים:
· קטע אגרת, בכתיבה ספרדית רהוטה עתיקה [מסולסלת]. [המאה ה-17]. בדף זה נעשה מאוחר יותר שימוש משני למכתב [בערבית-יהודית], שחלקו שרד, עם חתימה קטועה: "יעקב בכה---". בצדו השני של הדף רישום הנמען: "יגיע יראה וירצה כקרבן לפני הדרת מעלת החכם הדיין אחי ומורי כה"ר שמעון מזרחי... מהמדאן לבגדאד...". [כפי הנראה, הנמען הוא רבי שמעון ב"ר יונה מזרחי, מחכמי ורבני בגדאד, אשר חיבר בשנת תנ"ו (1696) את חיבורו "כנפי יונה" על הלוח העברי. יתכן והכותב הוא אחיו רבי יעקב, שחיבר בשנת תמ"ז (1687) את ספרו "קהילת יעקב" על הלוח. ראה חומר מצורף].
· מכתב המלצה עבור "[אברהם]? בכ"ר כמאל אצפהאני", מאת רבני בגדאד, אשר חותמים "פה ק"ק בגדאד יע"א... ניסן המכובד, עשרה למ"ט מונים למב"י שנת איש ת"ם ויושב אהלים לפ"ק [=ת"מ 1680]". בראש החותמים: רבי שמעון מזרחי בעל "כנפי יונה". דף מקופל. בחלקו השני, כשני עמודים מתוך חיבור דרשות על התורה [בכתיבה אוטוגרפית של מחבר].
· שטר על מכירת בית. מנדלי [Mandali, בבל], "שנת התל"ח ליצירה" [1678]. בצדו השני נוסח ברכות אירוסין ונישואין.
· קטע מחיבור דרשות [על המדרש "ויבא יעקב שלם"].
· קטעים מחיבורים עתיקים בערבית-יהודית ובפרסית. [מורה נבוכים, פיוטים ועוד].
· ועוד דפים נוספים.
· מצורף גם חלק מן הכריכה, שאליה מודבקים דפים נוספים.
במאה ה-18 פקדו את בגדאד מגיפות קשות, שהפילו חללים רבים ופגעו קשות בקהילה היהודית במקום. במגיפה של שנת תק"ב (1742) נספו כמעט כל חכמי המקום, וקהילת בגדאד נאלצה לפנות אל קהילת ארם-צובא בבקשה לשלוח להם רב (אז נשלח לבגדאד רבי צדקה חוצין, ששימש ברבנות העיר כשלושים שנה). לפנינו תיעוד נדיר מאד מן המאה ה-17 - התקופה שקדמה למגיפות שהכחידו חלק גדול מן הקהילה ואת רבני העיר. מסמכים מן הסוג הזה כמעט ולא שרדו, וניתן ללמוד מהם רבות על תולדות יהדות בבל. כך למשל, המכתב שנשלח מהמדאן לבגדאד, מלמד על קשרים בין הקהילות היהודיות בבבל ובפרס (ראה פריט קודם).
למעלה מ-15 שרידי דפים, בגודל משתנה, ובדרגות פגיעה שונות.
כל הדפים הוצאו מכריכה אחת, שהיתה במקור של כתב היד שמוצג במכירה זו - ראה פריט קודם.

שלושה כתבי-יד מאוירים. [פרס, המאה ה-19]:
1. כתב-יד, מגילת שיר השירים, עם תרגום לפרסית [פסוק ותרגום בזה אחר זה]. שער מאויר בצבעים שונים. בדף [2] קישוט צבעוני. בדף [18], סביב הפסוק "אני ישנה ולבי ער...", קישוט "שטיח" צבעוני. קולופון בעמוד האחרון: "...תענית אסתר י"א אדר ראשון... עזריא בכה"ר חכם יצחק יצ"ו נר"ו". [על הכריכה החדשה נכתב: "תרכ"א - 1861"]. [31] דף.
2. כתב-יד, מגלת רות, עם תרגום ארמי ותרגום פרסי [פסוק אחרי פסוק]. שער מאויר בצבעים שונים. ראשי הפרקים מעוטרים במסגרות מאוירות. קולופון בעמוד האחרון: "כתבתי בשביל היקר והנעלה... שנת תרל"ה" [1875]. [18] דף.
3. כתב-יד, "הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם" - אזהרות לפסח מאת רבי יהודה הלוי, עם תרגום פרסי. שער מאויר בצבעים שונים. כתב-היד כנראה לא הושלם. מאוחר יותר נכתבו בדפים הריקים, נוסח "פתח אליהו", ועוד רישומים. [על הכריכה החדשה נכתב: "תרכ"ח - 1868"]. [9] דף.
3 כתבי-יד. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים. בחלק מהדפים מחיקות או פגיעה בטקסט. כריכות חדשות.
מקור: אוסף ווילי לינדוור.