כתב-יד, ספר המידות, מרבי נחמן מברסלב, עם קונטרס שמות הצדיקים וקיצור ליקוטי מוהר"ן. בסופו לקט פיוטים. [ארם-צובה? / בגדאד?, תר"י בערך 1850].
בעמוד לפני השער רישום פיוט בקשות לא-ידוע: "עונה בעת צר, מן המיצר ה' קראתיך" וסימן המחבר "עזרה חזק". בעמוד אחרי סיום הספר, פיוט נוסף: "באתי לגני צביה...עורי עורי לבשי עדייך" [פיוט מרבי עזרא אליא סופר, נדפס בספרי הבקשות - ראה צילום מצורף].
תופעה מעניינת של העתקה מזרחית של ספרי חסידות ברסלב, בתקופה כה מוקדמת, בה דברי האדמו"ר רבינו מוהר"ן מברסלב עוד לא נפוצו כל-כך בארצות המזרח [לפי רישומי מפעל הביבליוגרפיה, אף לא נדפסו כלל ספרי מוהר"ן בדפוסי ארצות המזרח]. רבינו נתן (מוהרנ"ת) מברסלב, תלמידו של רבינו, עבר במסעו לארץ ישראל בשנת תקפ"ב דרך איסטנבול לבנון ואלכסנדריה, ובכל מקום שהגיע הפיץ את ספרי רבינו נחמן מברסלב. וכתב יד הזה הוא כנראה העתקה נדירה, של כמה מהספרים שרבי נתן הפיץ בארצות אלו.
חתימת בעלים [שהוא כנראה הכותב]: "הצעיר אברהם יוסף ח' אברהם". וחתימות נוספות: "הצעיר יוסף רחמים ---- יצ"ו"; "ואני גואל אחרון שמ"ש ס"ט"; "הצעיר עזרה אברהם שוחט ס"ט"; "הצעיר שלמה עאבד שלמה משה תוונה ס"ט" [הגאון הנודע רבי שלמה תווינה, נולד תר"א בבגדאד, בשנת תרל"א התקבל לרב בכלכותה שבהודו. חיבר והדפיס עשרות ספרים, בהלכה, מוסר ופיוטים]; ועוד חתימה לא מזוהה.
[2], קצה, [3] דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. כריכת עור עתיקה, בלויה.
מקור: אוסף משפחת ששון, כת"י מס' 1300. בדף-הכריכה דף-מודבק עם רישום הקדשה עצמית במכונת כתיבה: "ספר המדות הזה ניתן לי במתנה מאת ידידי... בנן של קדושים הרב המקובל האלהי ר' שמעון אגאסי ז"ל, מר עזרא ציון אגאסי הי"ו. לשמי הטוב יהושע מאיר משה בחר...".

ספר בית אברהם, מאמרי קודש על התורה והמועדים ומכתבי קודש, מאת האדמו"ר רבי אברהם וויינברג מסלונים. [ירושלים, תשי"ח 1958].
העותק של המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ, עם עשרות הגהות ארוכות בכתב-ידו (חלקן חתומות). בדפי הכריכה תוספת של רשימות ארוכות בכתב-ידו. בין דפי הספר, דף נייר עם רשימה בכתב-ידו.
המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ (תרפ"ב-תש"ע), תלמיד "בעל הסולם" ומצדיקי הדור הנסתרים, נולד בעיירה סאטמר, למד אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר ואצל רבי יהודה רוזנר אב"ד סעקעלהיד בעל "אמרי יהודה". בימי השואה איבד את משפחתו באושוויץ, עבר התעללויות שבהמשך מנעו ממנו להינשא וניצל בנס מעמוד התליה. לאחר השחרור עלה ארצה והתיישב בתל אביב, שם התגורר לבדו בחדר בודד. בארץ הצטרף לחבורת המקובלים תלמידי האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג "בעל הסולם", רבי יהודה צבי ברנדויין, רבי משה יאיר וינשטוק ורבי יוסף וינשטוק. בניגוד אליהם, נותר אלמוני במשך שנים רבות, אך עמד בקשרים הדוקים עם גדולי הדור, רבנים ואדמו"רים, כגון האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג, ועוד. אלה העריכוהו מאד והיו שהחשיבוהו כאחד מל"ו הצדיקים הנסתרים. בזקנותו עבר להתגורר בעיר בני ברק, בין המקורבים שנהגו לבקרו וללמוד אצלו אז היו הרב וואזנר והרב מרדכי גרוס. סיפורי מופתים מופלאים מסופרים אודותיו, על רוח הקודש שלו, על כחו "לקרוא" בפני האדם שמולו את חטאיו ותיקונו, ועל אנשים שנרפאו בזכותו וראו ישועות גדולות. מסופר עליו כי זכה לגילוי אליהו הנביא, וכי נשמות צדיקים באו לבקרו. היה גאון מופלא בתורה, בנגלה ובנסתר, ומכּתביו נדפסו הספרים: "קול יהודה בעל הכתבים", "וזאת ליהודה", "יזל מים מדליו", "אור לוי זיו יהודה", ועוד. 
[12], רעז עמ' (חסר דף השער) + [5] עמ' בכתב-ידו (בדפי הכריכה). 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים וסימני עש בכריכה.