מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "נפתלי צבי אונגער", אל גיסו האדמו"ר רבי חנה הלברשטאם. בארדיוב, [תרס"ו 1906].
מכתב ברכה לרגל התמנות רבי חנה'לי לאב"ד קהילת קאלשיץ: "לכבוד גיסי ידידי ה"ה הרב החריף המופלג חסיד ועניו... מו"ה חנה'לי שליט"א אבד"ק קאלישיץ ... על הבשורה הטובה שנתבשרנו שת"ל נתנו עליך משרת הרבנות דק"ק קאלישיץ... מז"ט, ושהשי"ת יתן לך חן בעיני הבריות שיהיו דבריך מקובלים נכנסים אל הלב, ותזכה לכוון שמעתתא אליבא דהלכתא בלי שום מכשול כלל וכלל ח"ו...".
הגאון רבי נפתלי צבי אונגר (תר"מ-נספה בשואה תש"ב), בן האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה אונגער אב"ד דומברובה, וחתנו הגדול של האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מבארדיוב - שהיה גם חותנו של האדמו"ר רבי חנה הלברשטאם מקאלשיץ (תרמ"ד-תש"ג). רבי נפתלי צבי התגורר בבארדיוב והקים בה ישיבה בה העמיד תלמידי-חכמים רבים. גדול בתורה ובחסידות, אך סירב לקבל עליו משרות רבנות שונות שהוצעו לו מערים חשובות בגליציה, ואף את כס אדמו"רות דומברובה העביר לאחיו הצעיר.
גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, פגמים קלים בפינות.

מכתב מהאדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, בכת"י וחתימת המשמש בקודש. בשולי הדף תוספת 5 שורות בכתב-יד וחתימת יד-קדשו של האדמו"ר. קרית צאנז, נתניה, [תשכ"ג? 1963].
וזה לשונו של האדמו"ר בעצם כתב-יד קדשו: "הכותב קיצר - כוונתי היתה לברכך בזה ---- בכל אשר תעשה למען ה' אלקיך תחול הברכה והצלחה במעשה ידיכם. ידידו הש"ט...".
הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם (תרס"ה-תשנ"ד), האדמו"ר מקלויזנבורג צאנז. מגדולי התורה והחסידות המפורסמים בדורנו. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט. אשתו הראשונה וכל ילדיה נהרגו בשואה, הי"ד. לאחר השואה בה עבר במחנות את שבעת מדורי הגיהנם הנאצי, הקים מעפר את חיי היהדות והדת במחנות העקורים בגרמניה. משם הגיע לארה"ב והקים מחדש את קהילת חסידי צאנז בארה"ב, בתי מדרשות, מוסדות חינוך וישיבות. לאחר כעשר שנים הגיע לארץ ישראל והקים את "קרית צאנז" בנתניה ובירושלים, על כל עשרות מוסדות התורה והחסד שבהם. בשנותיו האחרונות הקים את "מפעל הש"ס" ארגון עולמי ללימוד יסודי של כל מסכתות הש"ס, ע"י אלפי תלמידי חכמים ברחבי העולם. מתורתו נדפסו סדרות הספרים: "שו"ת דברי יציב" ומאמרי "שפע חיים".
נייר מסמכים רשמי, 23.5 ס"מ. מצב בינוני. קמטים רבים וקרעים, מודבק על גבי נייר.

מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק בלוך, שנשלח מטלז לירושלים, בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, אל דודו ומחותנו הגאון רבי זלמן סורוצקין. טלז, [שבט תש"א, 1941].
בעצומם של אותם ימים-טרופים, נשא רבי ברוך סורוצקין [בנו של רבי זלמן סורוצקין], את קרובתו הרבנית רחל, בתו של רבי אברהם יצחק בלוך, שהיה בן-דודו [אביו רבי זלמן סורוצקין ודודו מוהרי"ל בלוך, היו חתניו של מייסד הישיבה הגאון רבי אליעזר גורדון]. מיד לאחר הנישואין, יצאו בני הזוג למסע-הצלה מליטא הבוערת לארה"ב, דרך סיביר ויפן.
רבי אברהם יצחק בלוך כותב לדודו על כך: "בנינו היקרים נסעו מקובנא ביום ד' והיום נתקבלה תלגרמה [מברק] מעיר הבירה [מוסקבה?] כי באו לשלום... החלטנו כי יסעו דרך המזרח, באשר נתקבלה ידיעה כי קבלו רשיון כניסה מארה"ב...". בהמשך המכתב הוא כותב על מאמצי הצלה שונים, לקבלת ויזות ורשיונות-נסיעה לבני הישיבה ולבני המשפחה.
הגאון רבי אברהם יצחק בלוך הי"ד (תר"נ-תש"א), אב"ד העיר טלז וראש הישיבה בטלז. דור שלישי לראשי הישיבה בטעלז, בנו השני של בעל ה"שיעורי דעת" רבי יוסף ליב (מוהרי"ל) בלוך, ונכדו של רבי אליעזר גורדון מייסד הישיבה. מילדות נודע לגאון מופלג בכשרונותיו ובעמקותו ה"טלזאית". בגיל שלושים [!] בשנת תר"פ מונה לתפקיד ר"מ ראשי וראש ישיבה [בחיי אביו], ועם פטירת אביו בחשון שנת תר"צ (1929), מונה לראש הישיבה וגם למלא מקומו ברבנות העיר. עם הכיבוש הנאצי בשלהי סיון תש"א (קיץ 1941), הוצא להורג יחד עם מאות תלמידי הישיבה ורבניה, ורוב בני משפחתו וקהילתו, שנרצחו באכזריות ע"י הגרמנים בכפר ראיין שעל-יד טלז. מחידושיו יצא לאור ספר "חידושי רבנו הגרא"י מטלז". בהקדמת הספר מתארים אותו כ"אחד ממרביצי התורה שזכה לשם גדול בדורו בשעוריו הנפלאים בהבנת ועמקות התורה".
מצאצאיו נותרו רק שלש בנות, שהצליחו להמלט מן התופת. אחת מהן היא הרבנית רחל סורוצקין, אשת הגאון רבי ברוך סורוצקין, שלימים נתמנה לעמוד בראשות ישיבת טלז בקליבלנד-אוהיו, ארה"ב.
נייר מסמכים רשמי, 2 עמ' כתובים, 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי, נקבי תיוק וקרעים קלים.