הגדה של פסח - שלושה כתבי-יד מתימן:
· כתב-יד, הגדה של פסח. [תימן, המאה ה-19]. עם הוראות ופירושים בשוליים, חלק מההגדה עם ניקוד עליון. [9] דף. חסרה בסופה.
· כתב-יד, הגדה של פסח. [תימן, המאה ה-19/20]. כתיבה תימנית נאה, מנוקדת. עם הוראות בערבית. קולופון בעמוד האחרון: "הד'ה אל אגדה חק הרון ן' יודה יצ"ו...". [24] דף.
· כתב-יד, הגדה של פסח, עם תרגום לערבית-יהודית. [תימן, המאה ה-19]. אחרי ההגדה: "בקשה נאה, אשביח למלך שהוא עולה עלי כסא שעשועים", מאת רבי יצחק בן יפת. [19] דף. חסרה בתחילתה ובסופה.
3 הגדות בכת"י, גודל ומצב משתנים (מצב כללי בינוני).

כתב-יד, ספר מנורת המאור, מאת רבי יצחק אבוהב. צנעא (תימן), כסליו תר"ט [1848].
כרך עבה. כתיבה תימנית נאה, על נייר אירופאי שיובא לתימן (ועבר עיבוד במשיחה). שני טורים בעמוד, עם עיטורי כותרות ותיבות-פתיחה בדיו אדומה. בתחילת כל "נר" (פרקי הספר) קישוט מאויר בצבעי שחור ואדום [למעט בנר ששי ושביעי].
שער עם מסגרת מאוירת בשני צבעים: "ספר מנורת המאור חיבור החכם רבינו יצחק אבוהב הספרדי....נכתבה פה ק"ק צנעא יע"א... בשנת וזה מעשה' המנ'ורה' מק'שה זהב' לשטרי - ב'ק"ס [=תר"ט ליצירה 1848].
בסוף החיבור, קולופון הכותב: "אמר הכותב המר והנאנח מאחר שעזרני השי"ת להתחיל ולגמור את המנורה הטהורה הזאת... אני מבקש מכל קורא בה שאם ימצא איזה טעות יתקן וידינני לזכות... כי אני כתבתיה ודעתי משתבשת עלי מרוב דחקי ועניותי... לפי שכתבתיה על מנורות שאינן שוות בכתביהן...".
ספר מנורת המאור התקבל במסורת יהודי תימן והפך לספר מקודש. מנהג קהילות בתימן לקרוא מחיבור זה בבתי הכנסת בכל שבת בשעת מנחה, בחלוקה מיוחדת של הפרקים לפי סדר שבתות השנה והמועדים. בשנת תרי"ז (1857) הדפיס רבי משה חנוך הלוי, יהודי מעדן שהגיע לאיטליה, מהדורה של ספר מנורת המאור בעיר ליוורנו, עבור אחיו יהודי תימן. מאז הפכה מהדורת ליוורנו למהדורת האם של כתבי-היד שהועתקו בתימן לאחר מכן. לפנינו כתב-יד שלם של החיבור (למעט מספר דפי מפתחות שחסרים בסוף), שנכתב קודם להדפסה ידועה זו.
[227] דף. החיבור במלואו. חסרים מספר דפי מפתחות בסוף. מצב טוב. כתמים. קרע בדף אחד. כריכת עור [משוקמת חלקית], עם שרוכי עור לקשירה (פגומים).

אוסף כתבי-יד מתימן:
1. כתב-יד, משניות עם פירוש כף נחת. [תימן, המאה ה-19/20]. סדר נזיקין וחלק מסדר קדשים: כתב-היד מתחיל במסכת בבא קמא (חסרים דפים בהתחלה), ומסתיים בפרק ד' של מסכת חולין.
2-3. שני כתבי-יד של ספרי הפטרות. כתיבה תימנית מרובעת נאה, מנוקדת. [תימן המאה ה-19/20].
4. כתב-יד, ספר הפטרות לכל השנה. [תימן, ראשית המאה ה-20 בקירוב].
5. כתב-יד, שירים ופיוטים בערבית-יהודית. [תימן, המאה ה-19].
6. כתב-יד, "מפי חכמים", טעמים על הלכות ומנהגי מועדי השנה [לרבי אברהם ב"ר דוד הלוי אב"ד אל-צ'אלע. [תימן, ראשית המאה ה-20].
7. כתב-יד, פיוטים. כתיבה תימנית מרובעת. [תימן, המאה ה-19/20].
שבעה כתבי-יד. מאות דפים. גודל ומצב משתנים.

שני כתבי-יד מתימן, עם כריכות עור מקוריות.
1. פיוטי בקשות, תיקון חצות, פתרון חלומות, תקופות וקמיעות, ברכות ונוסחאות שטרות, ברכת המזון עם "חידושין", מספדות וליקוטי טעמים. קולופון הסופר "יעיש בן יחיא אל צעדי" משנת ב'קע"ה לשטרות [תרכ"ד 1864]. חתימות בעלים שונות.
131 דף. כ-16.5 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וקרעים, כתמים. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים עממיים, בלויה.
2. תפילות, פיוטי-סליחות והושענות. [תימן, המאה ה-19/20].
כ-168 דף. 17 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וכתמים, נזקי עש רבים. כריכת עור עתיקה עם לולאות עור ועיטורים, בלויה עם פגיעות עש.
מקור: אוסף ווילי לינדוור.

שני כרכים, כתב-יד, פירוש המשניות להרמב"ם, סדר נזיקין. בנוסח המקור בערבית-יהודית. כרך א': מסכתות בבא קמא-עבודה זרה. כרך ב': הקדמת הרמב"ם למסכת אבות, מסכת אבות ומסכת הוריות. [תימן, שנות הת"ר, ראשית המאה ה-20 בקירוב].
רישום בעלות מעניין, של "חיים בן סאלם אלעזירי" [רבי חיים בן שלום עוזרי].
פירוש המשניות נכתב במקורו ע"י רבינו המחבר בערבית, ותורגם לעברית ע"י רבינו שמואל אבן-תיבון ומתרגמים אחרים. נוסחאות התרגומים הם עפ"י ה"מהדורה קמא" של החיבור. בתימן היו משתמשים בנוסח המקור בערבית. כידוע, בכתבי-היד מתימן מצוי הנוסח של ה"מהדורה-בתרא" המתוקנת, שהיא שונה מה"מהדורא קמא" [פירוש המשניות נכתב ע"י רבינו משה בן מיימון בצעירותו, לפני שחיבר את ספרו "משנה תורה - הי"ד החזקה". במקומות שונים חזר בו רבנו הרמב"ם מדעתו בביאורי הסוגיות ממה שכתב בפירוש המשניות. בכתבי-היד מתימן נמצאו שינויים הניכרים כי נכתבו במהדורה המתוקנת והמאוחרת, שנכתבה לאחר חיבור ספר "משנה תורה"].
2 כרכים: [98] דף; [29] דף. 32.5 ס"מ. כתיבה נאה ומסודרת, עם שוליים רחבים. נייר עבה וחלק. מצב טוב-בינוני. כתמים, נזקי עש בשוליים. כריכות עור בהיר, בלויות.