כתב-יד, פנקס רישום החברים התומכים ב"בית התלמוד תורה הכללית וישיבת עץ החיים" ובית החולים "ביקור חולים". ירושלים, תרס"ו-תרע"ד [1906-1914].
שער מאויר בדיו מוזהבת וצבעים אחרים. בדפי הפנקס רישומים מהשנים תרס"ו-תרע"ד, עם למעלה מאלף וחמש מאות שמות תורמים מערי ארצות הברית השונות.
191 דף (כולם כתובים, למעט עמודים ריקים בודדים). 31.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. בלאי בכריכה.
מקור: אוסף ווילי לינדוור.

ארבעה פנקסי פרוטוקולים מישיבות והחלטות ראשי אגודת ועד עזרת חולים ביפו-תל אביב, מימי ראשית יסודה בשנת תרפ"ד עד שנת תרצ"ז.
ארבעה פנקסים בגדלים שונים לפי חלוקה זו. פנקס א': מהשנים תרפ"ד-תרפ"ו. פנקס ב': מהשנים תרפ"ו-תרפ"ט. פנקס ג': מהשנים תרפ"ט-תרצ"ב. פנקס ד': מהשנים תרצ"ג-תרצ"ז.
אגודת עזרת חולים נוסדה בתל אביב בשנת תרפ"ד על ידי כמה עסקנים מסורים ובראשם משה בן עזרא ואליהו אלגאזי ולימים היה פעיל עיקרי גם החכם רבי בכור יעקב פאפולה מזכיר הרבנות הראשית בתל אביב (ראה: שבט ועם ז' עמ' 173). נשיאה הראשון היה הראשון-לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל. שנים רבות שימש המשורר יעקב רימון כמזכיר האגודה. בין חברי האגודה נמנה גם ר' עזרא כהן פרחיא אביו של המקובל רבי חיים כהן הנודע בשם "החלבן" וחתימתו מופיעה על כמה וכמה פרוטוקולים משנת תרפ"ט.
בראש הפנקס הראשון הפרוטוקול בו הוחלט על הקמת האגודה. לימים רכש אליהו אלגזי מבנה ברחוב זבולון 18 והקים שם מרפאה עממית שהייתה מצוידת בציוד חדשני ובטובי הרופאים (ראה בגוף הפנקסים שלפנינו, ובאנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י"ג, עמ' 4280).
בפנקסים אלו חומר היסטורי לתולדות העדה הספרדית בתל אביב.
4 פנקסים גדולים, 21-27 ס"מ. מצב טוב.

מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק בלוך, שנשלח מטלז לירושלים, בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, אל דודו ומחותנו הגאון רבי זלמן סורוצקין. טלז, [שבט תש"א, 1941].
בעצומם של אותם ימים-טרופים, נשא רבי ברוך סורוצקין [בנו של רבי זלמן סורוצקין], את קרובתו הרבנית רחל, בתו של רבי אברהם יצחק בלוך, שהיה בן-דודו [אביו רבי זלמן סורוצקין ודודו מוהרי"ל בלוך, היו חתניו של מייסד הישיבה הגאון רבי אליעזר גורדון]. מיד לאחר הנישואין, יצאו בני הזוג למסע-הצלה מליטא הבוערת לארה"ב, דרך סיביר ויפן.
רבי אברהם יצחק בלוך כותב לדודו על כך: "בנינו היקרים נסעו מקובנא ביום ד' והיום נתקבלה תלגרמה [מברק] מעיר הבירה [מוסקבה?] כי באו לשלום... החלטנו כי יסעו דרך המזרח, באשר נתקבלה ידיעה כי קבלו רשיון כניסה מארה"ב...". בהמשך המכתב הוא כותב על מאמצי הצלה שונים, לקבלת ויזות ורשיונות-נסיעה לבני הישיבה ולבני המשפחה.
הגאון רבי אברהם יצחק בלוך הי"ד (תר"נ-תש"א), אב"ד העיר טלז וראש הישיבה בטלז. דור שלישי לראשי הישיבה בטעלז, בנו השני של בעל ה"שיעורי דעת" רבי יוסף ליב (מוהרי"ל) בלוך, ונכדו של רבי אליעזר גורדון מייסד הישיבה. מילדות נודע לגאון מופלג בכשרונותיו ובעמקותו ה"טלזאית". בגיל שלושים [!] בשנת תר"פ מונה לתפקיד ר"מ ראשי וראש ישיבה [בחיי אביו], ועם פטירת אביו בחשון שנת תר"צ (1929), מונה לראש הישיבה וגם למלא מקומו ברבנות העיר. עם הכיבוש הנאצי בשלהי סיון תש"א (קיץ 1941), הוצא להורג יחד עם מאות תלמידי הישיבה ורבניה, ורוב בני משפחתו וקהילתו, שנרצחו באכזריות ע"י הגרמנים בכפר ראיין שעל-יד טלז. מחידושיו יצא לאור ספר "חידושי רבנו הגרא"י מטלז". בהקדמת הספר מתארים אותו כ"אחד ממרביצי התורה שזכה לשם גדול בדורו בשעוריו הנפלאים בהבנת ועמקות התורה".
מצאצאיו נותרו רק שלש בנות, שהצליחו להמלט מן התופת. אחת מהן היא הרבנית רחל סורוצקין, אשת הגאון רבי ברוך סורוצקין, שלימים נתמנה לעמוד בראשות ישיבת טלז בקליבלנד-אוהיו, ארה"ב.
נייר מסמכים רשמי, 2 עמ' כתובים, 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי, נקבי תיוק וקרעים קלים.

מכתב ארוך (3 דף) מאת רבי אליהו מאיר בלוך ורבי חיים מרדכי קאטץ. יוקוהומה, יפן, תשרי תש"א [1940].
נשלח בדרכם לארה"ב, אל רבי משה בלוי ראש "אגודת ישראל" בירושלים: "זה יותר מירח ימים יושבים אנו בעיר הנמל של מדינת יפן, יאקאהאמא. אנחנו הננו מהראשונים אשר נצולו ובאו הנה על יסוד הויזה האמריקנית שהיתה לנו מכבר בתור תיירים. מובן כי נחשבים אנו לשלוחי ציבור למסור לאחינו ממצב בני ישראל...". בהמשך המכתב המפורט, הם מתארים את חורבן הקהילות באירופה ובליטא עקב המלחמה, על המצב הקשה ועל ההשתלטות הרוסית על מדינת ליטא [מכתב זה נכתב לפני פלישת הנאצים לליטא בקיץ תש"א]. הם כותבים על ראשי הישיבה והבחורים בטלז, שאינם יודעים אם גם הם הצליחו לצאת ליפן [בסופו של דבר: רבי אברהם יצחק בלוך ורוב הבחורים נהרגו ע"י הנאצים, ומקצתם הוגלו לסיביר שברוסיה, שם ניצלו חלקם].
הגאון רבי אליהו מאיר בלוך (תרנ"ה-תשט"ו), בנו של הגאון רבי יוסף ליב בלוך. כיהן כ-12 שנה כר"מ וראש ישיבה בישיבת טלז בליטא, עוד בחיי אביו [משנת תרפ"ח]. בשנת ת"ש יצאו שני ראשי הישיבה רא"מ בלוך ורח"מ קאטץ במסע רווי-תלאות דרך סיביר ויפן לארה"ב, כדי לנסות להציל את נשותיהם וילדיהם, בני הישיבה ומשפחותיהם שנותרו בעמק-הבכא בעיר טלז. בהגיעם לארה"ב החליטו ליסד ישיבה חדשה בארה"ב והקימו בחודש חשון תש"א את "ישיבת טלז", שקבעה את מושבה בעיר קליבלנד, אוהיו. עד שנת תש"ה (1945) לא נודעו להם פרטי החורבן והרצח הנורא, ורק לאחר המלחמה נתברר כי רוב רבני ותלמידי הישיבה ובני משפחתם נרצחו באכזריות עם כיבוש ליטא על ידי הגרמנים - אך תורת טלז ניצלה ע"י פעולותיהם הכבירות להגדלת תורה ולהאדירה.
הגאון רבי חיים מרדכי קאטץ (תרנ"ד-תשכ"ה), חתנו של מוהרי"ל בלוך. נודע מנערותו כעילוי מופלג. עמד בראשות ה"כולל" בעיר טלז, ולאחר השואה הקים ועמד בראשות ישיבות טלז בקליבלנד ובשיקגו.
3 דף 22.5 ס"מ. (נייר מכתבים של מלון "Centre Hotel - Yokohama"). מצב טוב. נקבי תיוק, מעט קרעים ובלאי.