אוסף גדול ומגוון של מכתבים מארצות שונות: גרמניה, הולנד, צרפת, ליטא ורומניה. רוב המכתבים נשלחו אל בני משפחת בינג באמשטרדם, בשנים תר"י-תר"ל בקירוב 1850-1870: · מכתב מרבי יוסף אייזיקזאהן. רוטרדם, תרכ"ג 1863. [רבי יוסף אייזיקסון (תקע"ג-תרמ"ה) חתנו השני של בעל ה"ערוך לנר", כיהן ברבנות בערים שונות בגרמניה, ובשנים תר"ט-תרכ"ט כיהן ברבנות רוטרדם שבהולנד]. · מכתב מרבי אשר ב"ר מאיר שטערן, אל הרב בינג. המבורג, תר"כ בקירוב 1860. [רבי אשר אנשיל שטרן (תק"פ-תרמ"ח), אב"ד המבורג, חתנו של רבי נתן אדלר אב"ד לונדון בעל "נתינה לגר". כיהן כ-37 שנה ברבנות המבורג]. · מכתב אל קארל בינג, מאת רבי מרדכי סאהלבערג. אמשטרדם, תרכ"ג 1863. [רבי מרדכי סולברג מרבני אמשטרדם ומגיד שיעור בעיר. בתוך הדברים הוא מזכיר את רבה של המבורג ואת רבי עקיבא לעהרין]. · מכתבים מרבי שמעון שמחה במברגר, לגיסתו אשת קארל בינג. אוגסבורג, תר"ל 1870. [רבי שמעון שמחה הלוי במברגר (תקצ"ב-תרנ"ח) בנו של הרב מווירצבורג וחתן רבי יעקב טעדאסקא-אשכנזי מפריז. אב"ד פישאך ואשפנבורג. מחבר הספרים: שערי שמחה, עבודת הלויים, קול שמחה ועוד]. · מכתבים בחתימת "הגר אברהם בן אברהם אבינו", אמשטרדם, תרל"ב [1872]. · מכתבים שונים מהולנד, פריז וגרמניה, אל משפחת בינג. [שנות התר"י-תר"ל בערך 1850-1870]. · גלויית דואר, מכתב רבי ישראל חיים קליין, שנשלח לוינה אל ד"ר יעלינק. בריסק, תרמ"ג 1882. [רבי ישראל חיים קליין אב"ד מיישגולה וחרקוב. מחבר פירוש על ספר הנפש לרבי שם טוב פאלקירה. בנו של הגאון רבי מנחם מאנדיל ראש ישיבת מינסק]. · שטר ירושה, עם חתימות רבות. פאליטשאן, תרי"א [1851]. מצורפת העתקה ברומנית של השטר, משנת 1886, בחתימת רב העיר רבי יהושע פאליק זאב וולפסון [תקצ"ה-תרע"ה, בעל "נהר דאורייתא", "פליאות חכמה","מעייני הישועה", "תורת האדם" ד' חלקים]. 30 פריטים, גודל ומצב משתנים. מכתבים בעברית, יידיש, גרמנית ושפות נוספות.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "אריה ליבש איש-הורוויץ אב"ד סטרי והגליל". סטרי, תרנ"ה [1895]. נכתב אל הגביר רבי מאיר ליב יעגער מביטשקוב, המלצה לעזרה לתלמידו, בחור בן עשרים העומד לבקורת הגיוס לצבא. במכתב מתוארים העינויים שהבחור עבר בכדי להחליש את גופו לקראת הביקורת הרפואית, והצורך בנתינת שוחד לאישורים הרפואיים לפטור מן הגיוס: "... עִנָה בצום נפשו ושינה לא יתן לעפעפיו. ובכל זאת נפשו ירעה לו מאד, בידעו כי מוסדי גוו וכל בדי גופו בריאים ושלמים הנמו, אין כל מום בו. ומודעת זאת כי לההוצאה הלא דרוש כסף לא מעט...". הגאון רבי אריה ליבוש הורביץ (תר"ו-תרס"ט), בעל שו"ת "הרי בשמים" ה' חלקים. מגדולי הגאונים ופוסקי ההלכה בגליציה. נכדו חביבו של הגאון רבי משולם יששכר הורביץ אב"ד סטניסלב בעל "בר ליוואי" ובנו של הגאון רבי יצחק הורביץ בעל "תולדות יצחק" ו"מאה שערים". כיהן ברבנות בזאלוזיץ, בסטרי ובסטניסלב. בצעירותו היה נוסע להסתופף בצל האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. החלקים הראשון והשני מספר השו"ת שלו, "הרי בשמים", נדפסו בחייו. שאר כתביו סודרו על ידו לדפוס ולא נדפסו. במלחמת העולם השניה נעלמו כתה"י בשריפת העיר ביסטריץ, אולם תלמידיו חפרו תחת הריסות הבית ומצאו את הכתבים. במסירות נפש רבה הוברחו כתה"י לארץ ישראל ולארה"ב, שם נדפסו שלושת החלקים הנוספים. דף 21 ס"מ. 15 שורות בכת"י. מצב בינוני, קרעים משוקמים בקפלי הנייר. פיסה מנותקת בשוליים השמאליים-עליונים.

מכתב ארוך בכתב-יד וחתימת הגאון הקדוש רבי שמואל דוד הלוי יונגרייז. יארמוט (באלאשא-ג'ארמאט Balassagyarmat), כסלו תרמ"א [1880]. נכתב בתשובה לחידושי תורה בעניני חושן משפט, ששיגר לו הגאון רבי יצחק ווייס מהעיר איקריטא [בעל "תולדות יצחק", תלמיד בעל "כתב סופר", נולד בשנת ת"ר לאביו רבי שמעון עוזר ווייס, ונפטר באמצע שנות התר"נ]. בתחילת הדברים מתנצל הרב יונגרייז כי "אני טרוד מאד בטרדות התלמידים, עם כל זה אענה לפי מידת הפנאי, כי 'אין מעבירין על המצוות' והתלמידים עומדים לפני". בחתימת המכתב הוא חותם: "ואסיים בברכה מרובה, ידידו אוהבו, כו"ח [כותב וחותם] עש"ק באשמורת הבוקר ב' כסלו תרמ"א. שמואל דוד הלוי". הגאון הקדוש רבי שמואל דוד הלוי יונגרייז (תקצ"ח-תרנ"ב), בנו של הגאון רבי שרגא פייש יונגרייז (אב"ד סטשעטשע תלמיד ה"חתם סופר"), וחתן דודו הגאון הקדוש רבי אשר אנשיל יונגרייז (אב"ד טשענגער בעל "מנוחת אשר", שהיה נודע לאיש קדוש ו"פועל ישועות"). למד בישיבת פרשבורג אצל בעל ה"כתב סופר" שעיטרו ב"סמיכת חכמים" לרבנות. משנת תרכ"ח כיהן ברבנות יארמוט (ד'יארמאט), בה הקים ישיבה גדולה. היה יושב מעוטר בטלית ותפילין עד הצהרים ומוסר שיעוריו לתלמידים. התמדתו היתה לשם דבר, ואפילו בהילוכו בדרך היו שפתיו מרחשין בדברי תורה. נודע בגאונותו ובקדושתו. התנהג בחסידות ובדקדוקי הלכה. פעמיים בשנה היה נוסע לסיגט להסתופף בצילו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", ולאחר פטירתו נסע כמה פעמים למונקאטש אל האדמו"ר בעל "שם שלמה" [פעם אחת, כשעלה לתורה בבית המדרש של האדמו"ר במונקאטש, לחש בעל ה"דרכי תשובה" לאביו האדמו"ר, כי מתנועותיו של הרב מד'יארמאט בעת ברכת התורה, ניכר שעוסק בחכמת הנסתר. ענה לו אביו ואמר "כבר דיברתי עם הרב מד'יארמאט בנגלה ובנסתר, ויודע אני שידיו רב לו גם בסתרי תוה"ק"]. מקצת מחידושי תורתו נדפסו בירושלים בשנת תשי"ח, בספר "שו"ת מהרשד"ה" חלק ראשון. המכתב שלפנינו לא נדפס עדיין. דף, 21 ס"מ, 2 עמ' כתובים בצפיפות, כ-55 שורות. נייר יבש, מצב בינוני, בלאי וקרעים קלים בשוליים + דף נוסף עם רישום כתובת המקבל בכתב-יד השולח.

מכתב תשובה הלכתית בחתימתו של הגאון רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד (בעל "פרי השדה"). בוניהאד, [תרע"ד 1914]. העתקת תשובה שנשלחה בשנת עת"ר (1910), אל רבי אלטר שאול פפר אב"ד ביטשקוב, בענין כתיבת שם העיר "ביטשקוב" בגיטין (העתקה בכת"י מעתיק, ובסיום המכתב 8 שורות בכתב-ידו וחתימתו [כבקוויטל]: "אליעזר חיים בן גנענדל חיה"). תשובה זו נדפסה (בשינויים קלים) בספרו של הרב פפר, שו"ת "אבני זכרון", חלק א' סימן ל"ח - ראה חומר מצורף. הגאון רבי אליעזר חיים דייטש (תר"י-תרע"ה, אוצר הרבנים 2651), מגדולי הפוסקים בדורו, ומהידועים בחכמי הונגריה. תלמיד מהרי"א אסאד ומהר"ם א"ש. בעל שו"ת "פרי השדה", ספרי "תבואות השדה" ועוד ספרים. חתנו המפורסם הוא רבי יוסף שוורץ בעל ה"וילקט יוסף". [4] עמ', 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קרעים בקפלי הנייר, סימני נייר-דבק.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "נפתלי צבי הירש החובק"ק שוואל והגלילות יע"א", שוואל (זוואלע; Zwolle, הולנד), אייר תקצ"ח [1838]. המכתב נשלח להאג, אל ידידו רבי מאיר מייאערס. תוכן המכתב בעניינים שונים, ובין הדברים כותב על איזה ענין חסוי: "... מהדברים אחרים אשר כתב אלי, יפה כעת השתיקה ואין משיחין בשד"ה, ואי"ה בהיותו אצלי נדבר מזה בארוכה, וד"ל". הוא מספר גם על בניו: "בני הבחור המושלם כ"ה משה נ"י", ועל בנו האחר [כנראה בשם "ליאון"]. רבי נפתלי צבי הירש הרצפלד (תקמ"ב-תר"ו) בנו של רבי אהרן יהושע אליהו אב"ד ראוויטש ובן-בתו של רבי שלמה מחעלמא בעל "מרכבת המשנה". בשנת תקנ"ו נשא את בתו של רבי יעקב משה לעוונשטאם אב"ד אמשטרדם. בשנת תקס"ח התקבל לרב בעיר שוואל (זוואלע) ושימש רב המחוזות אובראיסל (Overijssel), חלדרלנד (Gelderland), ודרנתה (Drenthe). הניח אחריו חיבור גדול בכת"י בשם "אמרי שפר", שהיה ביד בן-גיסו רבי יששכר בעריש ברנשטיין אב"ד האג. דף 23 ס"מ, מצב טוב, סימני קיפול, קרע בשורת התאריך, אשר נמצא מודבק בשולי הדף [נקרע כנראה בעת פתיחת המכתב].