כתב-יד, בקשות ופיוטים. [מרכאש, מרוקו, שנות הת"ש, בסביבות 1940]. פיוטים רבים מחכמי צפון אפריקה, חלקם בערבית-יהודית. כולל: בקשות לשבת, לעולים לספר תורה, לברית מילה, "לתפילין", ועוד. בעמוד הראשון: "אתחיל לכתוב בקשות ופיוטים... ע"ה הצ' שמעון בן לולו הי"ו" [הרב שמעון בן לולו, מנהיג עדת יהודי צפון אפריקה בראשון לציון, עלה לארץ בשנת תש"ט]. [99] דף. 22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בשולי דפים. מספר דפים קרועים (עם פגיעה בטקסט). כריכה פגומה.

אוסף כתבי-יד, דפים ומחברות, עם דברי תורה - דרשות לאירועים שונים, מאמרים, הספדים, חידושים על התורה, פיוטים ובקשות; קטעים מכתבי-יד בנושאים שונים; מכתבים ומסמכים, בהם חתימות רבנים ממרוקו, ועוד. [מרוקו וארץ ישראל, שנות התר"צ-תש"כ בערך]. עברית וערבית-יהודית. חלק ניכר מכתבי היד והדפים נכתבו על ידי הרב שמעון בן לולו או קשורים אליו. הרב בן לולו (תרנ"ג-תשל"ה), נולד במרקש שבמרוקו, עלה לארץ ישראל בשנת תש"ט, השתקע בראשון לציון, הקים בה בית כנסת והיה מנהיג עדת יהודי צפון-אפריקה. מאות דפים, גודל ומצב משתנים.

מכתב ברכות לרגל חג המצות, אל "הגביר המרומם... חיים בן חמו", בכתב-יד וחתימת רבי יוסף אבוחצירא (אביחצירא), קולומב-בשאר (Colomb-Bechar, אלג'יריה), [שנות הת"ש בערך]. נכתב בערבית-יהודית בכת"י, על גבי כרטיס מודפס: "אשרי שאל יעקב בעזרו - הצעיר יוסף בלא"א הרב הגדול חסידא ופרישא כמוהר"ר אהרן אבוחצירא בן לאו"ץ [לאותו צדיק] הרב הגדול המלומד בנסים אדונינו הקדוש רבינו יעקב אבוחצירא זיע"א. זכות אבותינו הקדושים ובראשם אדמו"ר עט"ר מו"ה רבינו יעקב אבוחצירא, תריק לכם ברכה עד בלי די, ותתברכו בהני ברכי דרבנן - בני חיים ומזוני, אכי"ר". המקובל הקדוש רבי יוסף אבוחצירא - "בבא סוּ" (נפטר תשל"ד בערך), בן זקוניו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן אבוחצירא (בנו השני של הגאון הקדוש רבי יעקב אבוחצירא). מהרבנים המפורסמים של משפחת אבוחצירא, נכדי ה"אביר יעקב". רבים היו פונים אליו בבקשת ברכות, עצות וישועות. התגורר בקולומב-בשאר (בצ'אר - עיר בגבול מרוקו-אלג'יר, סמוך לאיזור תאפיללת שבמרוקו), בה כיהנו ברבנות אחיו הגדולים רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי הגדול" ורבי שלום אבוחצירא, (בני-דודם של ה"בבא סאלי" הידוע, רבי ישראל אבוחצירא בן רבי מסעוד, ואחיו רבי יצחק ה"בבא חאקי"), ובשנותיו האחרונות התגורר בצרפת. ראה אודותיו חומר מצורף. כ-9.5X14 ס"מ. מצב בינוני, בלאי בשולייים.

ספר מדרש רבה, ספר שמות, עם פירוש יפה תואר, מאת רבי שמואל יפה אשכנזי. [ונציה, תי"ז 1657, מהדורה ראשונה]. עשרות הגהות למדניות וארוכות בגליונות הספר, בכת"י מזרחי מוקדם, שחלקם חתום ע"י כותבם: "דוד חזן", "ד"ח" "דח"ן" - (דף יו/1; סח/2; צב/1;צח/2; קלב/1; קמח/2; קצו/2; קצה/2; ועוד). מספר הגהות בכת"י שונה, כנראה מכותבים אחרים. הגאון המקובל רבי דוד חזן (ת"מ-תק"ח בערך), בעל "חוזה דוד", מגדולי חכמי ירושלים ואיזמיר, בן רבי חיים חזן בעל "שנות חיים" ובן-בנו של רבי יוסף חזן בעל "עדות ביהוסף". בשנות הת"ס כבר היה ידוע בין חכמי ירושלים. בשנים תפ"ד-תפ"ה יצא לשליחות באירופה והדפיס את ספרו הנודע על תהילים "חוזה דוד" (אמשטרדם, תפ"ד). בבואו להמבורג בשנת תפ"ה נהגו בו הקהל כבוד רב. בשנת תפ"ט עבר לאזמיר והקים בה בית דפוס. בשנת תצ"ט חזר לירושלים ורבים מגאוני העיר למדו בישיבתו, ביניהם הראשל"צ רבי אברהם מיוחס בעל "שדה הארץ" והגאון החיד"א - המביאים בספריהם דברים בשמו. תלמידו החיד"א מביא ב"שם הגדולים" (מערכת ספרים, חוזה דוד), כי מלבד ספריו הנדפסים - "חוזה דוד" על תהילים, "אגן הסהר" על משלי, "קהלת בן דוד" על קהלת ו"דוד במצדה" על פרקי אבות - היה לו חיבור נוסף גדול בכת"י על חומש בראשית. לפנינו שרידים שלא נדפסו מפירושיו לספר שמות. מצאצאיו: רבי יהודה חזן ורבי חיים חזן מאיזמיר - אביו של הגאון רבי יוסף רפאל חזן בעל ה"חקרי לב". חסר שער ו-2 דף אחרונים של המפתחות: [3], קב, קב-קל, [1], קל-רכה, רכד-רמו, רנד-רנה דף. (במקור: [4], קב, קב-קל, [1], קל-רכה, רכד-רמו, רנד-רנו, [1] דף). 29 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. הגהות רבות מעט-קצוצות. פגעי בלאי וכתמים קשים. בדפים רבים פגיעה קשה במרכז הדפים, עקב חפץ מתכתי (רסיס פצצה?) שחדר מכיוון שדרת הספר. כריכה ישנה עם שדרת-עור פגומה. בסוף ההקדמה רישום בעלות "קודש למדרש כנסת יחזקאל" [מבתי המדרשות הידועים בירושלים במאה ה-19, נוסד בשנת תר"א ע"י רבי עבדאללה חיים דודו של ה"בן איש חי", שעלה מבגדאד לירושלים].

כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש, לתפלת שחרית לימות החול. נוסח כוונות מורחב ומפורט, כולל כל צירופי השמות. [ארם צובה? שנות הת"ר, המאה ה-19]. כתב רש"י וכתב מרובע. כתב היד כולל כוונות שלפני התפילה, הקפות התיבה, הנחת טלית ותפילין, קורבנות, קדיש, פסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע [ללא תפילת העמידה], נפילת אפים, אשרי ובא לציון, אין כאלוהינו, עלינו לשבח. במספר מקומות בהם אין כוונות הרש"ש, לא ראה הסופר צורך להעתיק את נוסח התפלה, והוא דלג לקטע הבא בהשאירו מקום ריק (כנראה על מנת להשלימו לאחר מכן). הגהות וציונים ממספר כותבים. בסוף כתה"י נכרך דף מכותב אחר עם קטע מכוונת תפילת ערבית. רישום בדף הראשון: "כתבתיו לעבודת בוראי הצעיר חי[?] משה ששון ס"ט". חתימות של "גואל אחרון הצעיר יום טוב יצחק ידיד הלוי" [מחכמי ארם-צובה בירושלים, נפטר תר"ץ]. סידור הרש"ש היה במשך שנים רבות בכתב-יד, ועבר בין חכמים יודעי דבר בחכמת הסוד. רק בשנת תרע"ו הוחלט אצל גדולי המקובלים בירושלים ובחו"ל להדפיסו בקדושה ובטהרה (הדפסה שנעשתה ע"י יראי אלוקים שקידשו את עצמם בטבילות ובתעניות בעת ההדפסה). לפנינו העתקה מן התקופה שקדמה לדפוס. [119] דפים כתובים. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קרעים משוקמים במספר דפים. כריכה מקורית עם שדרת עור.