אוסף המחאות (שיקים) שנשלחו מארגון "עזרת תורה" בארצות הברית, למוסדות תורה ולרבנים בארץ ישראל ובחוץ לארץ, בין השנים 1946-1968. על ההמחאות חתומים רבני "עזרת תורה", הגאון רבי יוסף אליהו הנקין, רבי חיים יצחק בלוך ורבי נפתלי צבי יהודה ריף. בחלק מן ההמחאות חתומים הרבנים הנמענים בגב ההמחאה (חלקם באנגלית), בין החותמים: רבי אהרן קוטלר, רבי זעליג ראובן בענגיס, רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מירושלים), רבי דוד סולובייצ'יק, רבי דוד יונגרייז, רבי אברהם דוב אויערבאך, רבי אברהם יפה'ן (המחאה שנשלחה "בעד הוצאת הדפסת הס'[פר] מדרגת האדם"), רבי דוב סוקולבסקי, ועוד. המחאות שנשלחו להאדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורא, לרבי אברהם יהושע העשיל טברסקי - כנראה האדמו"ר ממחנובקה, המחאה ל"רעבצין טברסקי", ל"רבי ש.ל. הלברשטאם", ל"רבי ב. רוקח", ועוד. אחת ההמחאות נשלחה לכולל חזון-איש בבני ברק, עם הכיתוב: "עבור הגר"י קניבסקי...". 25 המחאות. 8X22 ס"מ. מצב כללי טוב. · מצורף: מכתב מ"מתיבתא רבא חפץ חיים", אל "האשה הכבודה... מרת פעסיע מיללער פייגען ת"י בעיר פילאדעלפיא". ראדין, תרצ"ז [1937]. יידיש. בחתימת מנהלי הישיבה: רבי יהושע ליב לוינסון (נכד החפץ חיים) ורבי אליעזר זאב קפלן.

לוח שנה מודפס, יומן "שעתון כיס" לשנת תשכ"ה (1964-1965), בו רשם המקובל המפורסם רבי יצחק כדורי מירושלים, בכתב-יד קדשו, את שמות האנשים והבעיות שהביאו לפניו לעצה לברכה ולתיקונים עפ"י הקבלה, חישובי גימטריאות וסימוני נקודות ויחודים בכתב סתרים, תיקונים וקמיעות. בדף הכריכה רישום בכתב-ידו: "תעודת זהות שלי מס' 32790" ורישום "מס' התלפון של דוד 247766". ביומן זה נמצאים למעלה מ-450 רשומות ובהם כאלף שמות [!] שהובאו לפניו לתפילה ובקשת סגולות וקמיעין, בעניינים שונים ומשונים: חינוך ושידוכים, פקידת עקרות ושלום בית, מחלות גוף ומחלות נפש, עניני עסקים (נדל"ן ומסחר בינלאומי), סכסוכי שכנים ועוד. זקן המקובלים רבי יצחק כדורי זיע"א נולד בשלהי המאה ה 19 בבבל (עירק), קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים, אליה עלה בשנת תרפ"ב. בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים וכתבי יד ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף". עם השנים התפרסמה חכמתו כגדול הבקיאים בכל מרחבי חכמת הסוד. רבים עלו לביתו לקבל את ברכתו ועצותיו, ולקבל קמיעין [הוא היה מהיחידים שידע את חכמת הקמיעים עפ"י הקבלה]. נפטר בשיבה טובה למעלה מגיל מאה, בשנת תשס"ו. פנקס כ-11.5 ס"מ. כיתובים בכ-175 עמודים. מצב טוב, סימני רטיבות קלים. כריכת פלסטיק מקורית.

צרור גדול של כתבי יד, דפים וקונטרסי חידושי תורה, בהלכה ובסוגיות הש"ס, מארכיונו של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים. [ליטא, שנות הת"ק, ראשית המאה ה-19]. · רוב החידושים הם בכתב-ידו של אביו הגאון רבי צבי הירש אב"ד טרוקי וווילקוניק, שאף חתום באחד מהקונטרסים "אני הכותב זעירא דמן חבריא, הק' צבי הירש בלאאמ"ו כמו"ה חיים פייביש זצ"ל הכ"מ, החו"פ ק"ק קריניק". · קונטרסי חידושי תורה בשם הגאון המגיד רבי יעקב חריף [בן רבי לפידות] מקהילת קריניק הסמוכה לקהילת הוראדנא. · חידושי תורה בשם רבי שמואל אב"ד אמדור (בעל "בית שמואל אחרון"). · פסק דין משנת תק"ס (1800), בחתימת רב העיר קריניק רבי "אריה ליב בהגאון מוהר"ב אב"ד דפ"ק" [הגאון רבי אריה ליב ב"ר ברוך בנדט (נפטר תק"פ), מחבר "שאגת אריה" על מסכת מכות, ביאליסטוק, תקס"ה] והדיין רבי "אשר במו"ה אביגדור הכהן" [שכיהן אח"כ כאב"ד קריניק. אביו של רבי יוסף ראב"ד קריניק ואב"ד קמניץ, בעל "כפות זהב"]. · טיוטות חידושי תורה בכתב-ידו של רבי שמואל סלנט [מימי צעירותו, שנות התק"צ בקירוב 1830]. · ועוד דפי כתבי-יד מתקופות מוקדמות ומאוחרות יותר [המאה ה-18 וה-19]. הגאון רבי צבי הירש ב"ר חיים [פייביש], אב"ד טרוקי (ליטא), ווילקוניק (ע"י ביאליסטוק), פיעסק ודרוהוצ'ין. מתוך הכתבים שלפנינו עולה כי היה מתלמידיו של הגאון רבי יעק'לי חריף בעיר קריניק, והעתיק הרבה מחידושי תורתו. בנו הגאון הנודע רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נולד בעיר ווילקוניק, ונודע מילדותו כ"עילוי" גאוני. בהיותו כבן שבע[!] כבר נדד למרכזי התורה בליטא, וקיבל תורה מפי רבי צמח שפירא מקיידאן, ומרבי אברהם אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא. בהיותו נער כבן 14 קיבל מכתב מרבו רבי אבלי בענין שאלה מסובכת של סידור גט, בו ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בימי נערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה לארץ ישראל בשנת תר"א (1841), לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו הגאונית ובגישתו המציאותית בפסקי-הלכה ובכל ניהול עניני הציבור בירושלים וברחבי קהילות העולם. כתבי ידו של רבי שמואל סלנט נדירים ביותר, שכן עקב חולשת ידיו היה ממעט בכתיבה. דרכו בכתיבת מכתביו הרבים בעניני ציבור, היתה להקריא את מכתביו ואגרותיו שנכתבו בידי צוות סופריו ומזכיריו, כאשר הוא רק מוסיף את חתימתו בכתב-ידו או בחותמתו. כ-110 עמ' כתובים. גודל משתנה. רובם על נייר עבה [שנות הת"ק]. מצב כללי טוב, בלאי וכתמים. רוב כתה"י שלפנינו, נדפסו בג' חלקי הספר "תורת רבינו שמואל סלאנט" (ירושלים, תשנ"ח). אך מיעוטם לא נדפסו שם.

שלשה מסמכים בכתב-יד, אודות הסכמי האחדות בין קהילות האשכנזים והספרדים בירושלים, אחד מהם בחתימת ידו של רבי "שמואל סלאנט". ירושלים, תרנ"ה [1895]. · העתק הסכם וכינון הועד המשותף לקהילות האשכנזים והספרדים. בהעתק חתימת הראשון-לציון רבי "יעקב שאול אֶלְיָשָר - בא סימן יש"א ברכה הי"ו", ובחתימת ידו של רבי "שמואל סלאנט". ירושלים, תמוז תרנ"ה [1895]. · העתק מכתב רבי יעקב שאול אֶלְיָשָר ורבי שמואל סלאנט, אל חברי "ועד האחדות. [ירושלים, אב תרנ"ה 1895]. מעבר לדף התאריך "כ"א אב" בכתב-ידו של רבי שמואל סלאנט. · מכתב ארוך (3 עמ' ללא חתימה), מאת רבי שמואל סלאנט אל רבי יעקב שאול אֶלְיָשָר, אודות כל פרטי הבעיות ופתרונם, בסכסוכים שהיו בין מוסדות קהילות הספרדים והאשכנזים בירושלים. ירושלים, אלול תרנ"ה [1895]. השנים תרנ"ג-תרנ"ו היו מן הסוערות ביותר בישוב הישן בירושלים, בין שורות המסמכים שלפנינו מקופלים מאבקים גורליים שהסעירו את ירושלים, בתקופה קשה של מלחמת הקיום והחיים של עניי ירושלים הרעבים ללחם. באותה תקופה ניטש מאבק קשה בין קהילות שונות בעיר אודות כספי החלוקה והתרומות מיהודי אירופה ואמריקה שנשלחו למנהיגי העדה האשכנזית, עבור התלמוד תורה וביקור חולים. העדה הספרדית ביקשה להיות שותפה לכספים אלה בהסתמכה על הסכמים מן העבר ובעיקר ביקשה כספים לבית החולים הספרדי "משגב לדך", אשר לטענתם העניק טיפול רפואי גם לבני העדה האשכנזית. מאבק זה נמשך זמן רב, והיו מעורבים בו גורמים שונים בארץ ובתפוצות. פעמים אחדות עמלו רבי שמואל סלנט והחכם באשי הרב יש"א ברכה רבי יעקב שאול אֶלְיָשָר, על השכנת שלום שנמשך לזמן קצר ומעת לעת שוב התלקחה המחלוקת. במסמכים ההיסטוריים שלפנינו, שנכתבו בשלבי הסיום של אותו פולמוס, מופיעים פרטים רבים בלתי-ידועים, מהנושאים הנדונים והבעיות שגרמו לפולמוס זה. 4 דף, 29 ס"מ. שניים מהם במצב טוב. המסמך השלישי במצב בינוני, עם קרעים ובלאי. דרכו של הגאון רבי שמואל סלאנט היתה לכתוב את מכתביו ע"י צוות סופריו ומזכיריו, כאשר הוא מוסיף את חתימתו בכתב-ידו או בחותמתו.