ספר פחד יצחק, לרבי יצחק למפרונטי. ארבעה כרכים: אותיות נ-ס. ליק, 1866-1885; אות ק-ר. ברלין, 1855; אות ש. ברלין, 1886; אות ת. ברלין, 1887. מהדורה ראשונה. בגליונות הכרכים (ובעיקר בכרך הראשון מביניהם), עשרות רבות של הגהות ארוכות בכתב-ידו של רבי יוסף ירא - רב ומ"ץ בפירארה, שהוסיף ותיקן מתוך ה"מהדורא בתרא" של החיבור שהיתה לפניו בכתב-יד. הוספות אלו מצויינות בראשי התיבות "מ"ב" (מהדורא בתרא). כמו כן, הוסיף בכמה מקומות הערות והגהות משלו. בשער הכרך הראשון כתב: "הערכתיו עם חלקי הכ"י שהגיעו בידי. יוסף ירא, חודש אייר שנת תרמ"ה". מספר הגהות מובאות בשם "יח"י" או "תוספת יח"י". 4 כרכים. 23 ס"מ. מצב משתנה. באחד הכרכים קרעים גסים בדפים רבים.

"קול רינה וישועה באהלי צדיקים". דף שיר מודפס לכבוד "חבורת חצות לילה" מק"ק לוגו (Lugo). [ונציה, תקי"ד 1754]. שמו של המחבר, מנחם שבתי יחייא, מופיע באקרוסטיכון. הובא לדפוס על ידי שמואל דניאל ב"ר עוזריאל ריביירו. בראש הדף נדפס איור של מלאך תוקע בחצוצרה. 51X39 ס"מ. מצב בינוני. קרעים רבים, משוקמים. חלקו העליון חסר ומשוקם. קמטים וכתמים. סימונים בדיו (במספר מקומות צרבה הדיו את הנייר).

ספר התרת נדרים, מסירת מודעא וסדר תשליך, "נדפס לתשוקת הנערים ישראל ואחיו אשכנזים, נכדי הגביר שלמה אהרן הכהן נר"ו". וירונה, [תקפ"ז] 1827. לפני השער נוסף דף מיוחד ועליו דגל מדפיס מפואר, בפיתוח נחושת, עם הכיתוב בתחתיתו "דגל לבית אב שלמה אהרן הכהן" (אינו מופיע בספר 'דגלי המדפיסים העבריים' של יערי). חותמות "חברת לוית חן וביקור חולים". [1], 14 דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב, מעט כתמים. כריכת קרטון מקורית, בלויה.

צרור גדול של כתבי יד, דפים וקונטרסי חידושי תורה, בהלכה ובסוגיות הש"ס, מארכיונו של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים. [ליטא, שנות הת"ק, ראשית המאה ה-19]. · רוב החידושים הם בכתב-ידו של אביו הגאון רבי צבי הירש אב"ד טרוקי וווילקוניק, שאף חתום באחד מהקונטרסים "אני הכותב זעירא דמן חבריא, הק' צבי הירש בלאאמ"ו כמו"ה חיים פייביש זצ"ל הכ"מ, החו"פ ק"ק קריניק". · קונטרסי חידושי תורה בשם הגאון המגיד רבי יעקב חריף [בן רבי לפידות] מקהילת קריניק הסמוכה לקהילת הוראדנא. · חידושי תורה בשם רבי שמואל אב"ד אמדור (בעל "בית שמואל אחרון"). · פסק דין משנת תק"ס (1800), בחתימת רב העיר קריניק רבי "אריה ליב בהגאון מוהר"ב אב"ד דפ"ק" [הגאון רבי אריה ליב ב"ר ברוך בנדט (נפטר תק"פ), מחבר "שאגת אריה" על מסכת מכות, ביאליסטוק, תקס"ה] והדיין רבי "אשר במו"ה אביגדור הכהן" [שכיהן אח"כ כאב"ד קריניק. אביו של רבי יוסף ראב"ד קריניק ואב"ד קמניץ, בעל "כפות זהב"]. · טיוטות חידושי תורה בכתב-ידו של רבי שמואל סלנט [מימי צעירותו, שנות התק"צ בקירוב 1830]. · ועוד דפי כתבי-יד מתקופות מוקדמות ומאוחרות יותר [המאה ה-18 וה-19]. הגאון רבי צבי הירש ב"ר חיים [פייביש], אב"ד טרוקי (ליטא), ווילקוניק (ע"י ביאליסטוק), פיעסק ודרוהוצ'ין. מתוך הכתבים שלפנינו עולה כי היה מתלמידיו של הגאון רבי יעק'לי חריף בעיר קריניק, והעתיק הרבה מחידושי תורתו. בנו הגאון הנודע רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נולד בעיר ווילקוניק, ונודע מילדותו כ"עילוי" גאוני. בהיותו כבן שבע[!] כבר נדד למרכזי התורה בליטא, וקיבל תורה מפי רבי צמח שפירא מקיידאן, ומרבי אברהם אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא. בהיותו נער כבן 14 קיבל מכתב מרבו רבי אבלי בענין שאלה מסובכת של סידור גט, בו ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בימי נערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה לארץ ישראל בשנת תר"א (1841), לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו הגאונית ובגישתו המציאותית בפסקי-הלכה ובכל ניהול עניני הציבור בירושלים וברחבי קהילות העולם. כתבי ידו של רבי שמואל סלנט נדירים ביותר, שכן עקב חולשת ידיו היה ממעט בכתיבה. דרכו בכתיבת מכתביו הרבים בעניני ציבור, היתה להקריא את מכתביו ואגרותיו שנכתבו בידי צוות סופריו ומזכיריו, כאשר הוא רק מוסיף את חתימתו בכתב-ידו או בחותמתו. כ-110 עמ' כתובים. גודל משתנה. רובם על נייר עבה [שנות הת"ק]. מצב כללי טוב, בלאי וכתמים. רוב כתה"י שלפנינו, נדפסו בג' חלקי הספר "תורת רבינו שמואל סלאנט" (ירושלים, תשנ"ח). אך מיעוטם לא נדפסו שם.

שלשה מסמכים בכתב-יד, אודות הסכמי האחדות בין קהילות האשכנזים והספרדים בירושלים, אחד מהם בחתימת ידו של רבי "שמואל סלאנט". ירושלים, תרנ"ה [1895]. · העתק הסכם וכינון הועד המשותף לקהילות האשכנזים והספרדים. בהעתק חתימת הראשון-לציון רבי "יעקב שאול אֶלְיָשָר - בא סימן יש"א ברכה הי"ו", ובחתימת ידו של רבי "שמואל סלאנט". ירושלים, תמוז תרנ"ה [1895]. · העתק מכתב רבי יעקב שאול אֶלְיָשָר ורבי שמואל סלאנט, אל חברי "ועד האחדות. [ירושלים, אב תרנ"ה 1895]. מעבר לדף התאריך "כ"א אב" בכתב-ידו של רבי שמואל סלאנט. · מכתב ארוך (3 עמ' ללא חתימה), מאת רבי שמואל סלאנט אל רבי יעקב שאול אֶלְיָשָר, אודות כל פרטי הבעיות ופתרונם, בסכסוכים שהיו בין מוסדות קהילות הספרדים והאשכנזים בירושלים. ירושלים, אלול תרנ"ה [1895]. השנים תרנ"ג-תרנ"ו היו מן הסוערות ביותר בישוב הישן בירושלים, בין שורות המסמכים שלפנינו מקופלים מאבקים גורליים שהסעירו את ירושלים, בתקופה קשה של מלחמת הקיום והחיים של עניי ירושלים הרעבים ללחם. באותה תקופה ניטש מאבק קשה בין קהילות שונות בעיר אודות כספי החלוקה והתרומות מיהודי אירופה ואמריקה שנשלחו למנהיגי העדה האשכנזית, עבור התלמוד תורה וביקור חולים. העדה הספרדית ביקשה להיות שותפה לכספים אלה בהסתמכה על הסכמים מן העבר ובעיקר ביקשה כספים לבית החולים הספרדי "משגב לדך", אשר לטענתם העניק טיפול רפואי גם לבני העדה האשכנזית. מאבק זה נמשך זמן רב, והיו מעורבים בו גורמים שונים בארץ ובתפוצות. פעמים אחדות עמלו רבי שמואל סלנט והחכם באשי הרב יש"א ברכה רבי יעקב שאול אֶלְיָשָר, על השכנת שלום שנמשך לזמן קצר ומעת לעת שוב התלקחה המחלוקת. במסמכים ההיסטוריים שלפנינו, שנכתבו בשלבי הסיום של אותו פולמוס, מופיעים פרטים רבים בלתי-ידועים, מהנושאים הנדונים והבעיות שגרמו לפולמוס זה. 4 דף, 29 ס"מ. שניים מהם במצב טוב. המסמך השלישי במצב בינוני, עם קרעים ובלאי. דרכו של הגאון רבי שמואל סלאנט היתה לכתוב את מכתביו ע"י צוות סופריו ומזכיריו, כאשר הוא מוסיף את חתימתו בכתב-ידו או בחותמתו.