כתב-יד, גורלות, סגולות ורפואות, נוסחי קמיעות, השבעות ולחשים. [מרוקו, שנות התר"צ 1930 בערך]. כרך גדול ועבה, כולל בין היתר: ספר גורלות, סימני רעשים, תקופות ומזלות; סגולות ורפואות למצבים שונים; נוסחי ואיורי קמיעות; השבעות לשדים, ועוד. עמוס איורים קבליים רבים, כתב וחותמות מלאכים. נכתב ע"י הרב שמעון בן לולו ממרכאש, שחותם מספר פעמים בכתב-היד [באחד המקומות עם התאריך כסליו תרצ"ג]. [186] דף. 30 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי. כריכה בלויה.

אוסף גדול של מכתבים, קונטרסי חידושי תורה, פסקי דין חתומים, מכתבי שו"ת וחידושי תורה, שטרות צוואה והסכמי נישואין, תעודות גירות, מסמכים ומעט דברי דפוס - מארכיונו של הרב ימין כהן, טנג'יר, [שנות התר"פ-תש"ל בקירוב 1920-1970]. האוסף כולל מכתבים רבים שנשלחו מרבנים ואישים שונים, בתי דין וקהילות - מירושלים, טבריה, טנג'יר, מרוקו, מראכש, ג'רבה, ליסבון, גיברלטר, ניו-יורק, ברזיל ועוד. בין הפריטים: · תשובה הלכתית ארוכה (6 עמ' גדולים), בדיני גיטין, בכתב-ידו וחתימתו של רבי רפאל אנקווא אב"ד סאלי ("המלאך רפאל"), אל רבי מרדכי בן ג'ו, רבה של טנג'יר. סאלי, [תר"ס-תר"ע בקירוב 1900-1910]. · קונטרסי חידושי תורה. (חלקם בכת"י מוקדם יותר מתקופת רוב המסמכים שבארכיון). · מכתבים מרבי פנחס כהן, מראכש, ת"ש [1940]. · צרור אישורי גירות חתומים מבית הדין בקוניטרא, מרוקו. · המלצה לשוחט, בחתימת הרב משאש. 1966. · מכתב מהרב ע. אבורביע, תש"ח [1948]. · מסמכי בית דין רבים עם חתימות רבנים מרבני טנג'יר, ומרבני ערים שונות במרוקו ובצפון-אפריקה. ועוד. כ-85 פריטים. למעלה מ-100 דף. גודל ומצב משתנים.

שני כתבי יד בפרסית-יהודית, שירה ו"שאהין", פרס, המאה ה-19. · כתב-יד, "שאהין" [מדרשי התורה בשיר מחורז], על חומש בראשית. כתיבה נאה בדיו שחורה ובדיו אדומה. [פרס, המאה ה-19]. כתב היד כרוך עם כתב-יד נוסף, יצירה פרסית באותיות עבריות, "מַָנְטַק אַל-טיר" [=כינוס הציפורים], מאת המשורר הפרסי עַטָאר. ב-צט דף; ב, ד-קז, [7] דף. 21.5 ס"מ. מצב משתנה. חלק ה"שאהין" במצב טוב ועל נייר איכותי. כתב היד השני על נייר פשוט יותר חסר דף א' ודף ג', כתמים וקרעים, לפעמים עם פגיעה וחסרון טקסט. כריכה פשוטה לא-מקורית. · כתב-יד שלם, "ליקוטים של זמירות ישראל", שירים מחורזים לתולדות ושבחי התנאים הקדושים. [פרס], תר"ט [1849]. בדף האחרון קולופון הסופר "בנימין זאב בן המ' [מולא] א' אליהו נ"ע", שכתבו בחודש תמוז שנת התר"ט ליצירה, עבור "התלמיד הנעים... אהרן בן א' אברהם יצ"ו". [129] דף, 22 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב. כתמים ובלאי. במספר דפים טלאי-נייר שנעשו במקור. כריכה עם שדרת עור.

ארבעה ספרים עם חתימות, חותמות עתיקות, הגהות ורישומי בעלים של רבנים מצאצאי משפחת הרב "אור שרגא" מיזד (פרס): · קול שמואל, פירוש על התורה, מאת רבי שמואל קונפורטי. שאלוניקי, [תקמ"ז 1787]. מהדורה יחידה. · ברית יעקב, דרושים; יגל יעקב, על שיטה מקובצת, מאת רבי יעקב פייתוסי. ליוורנו, [תק"ס 1800]. מהדורה ראשונה. בסוף הספר 4 דפים נוספים, מספר דרוש עתיק. · זכות אבות, פירוש על פרקי אבות, מאת רבי יעקב פינצי. בלגרד, [תרל"ח 1878]. מהדורה יחידה. (כולל שער מעטפת). · ספר תקוני הזהר. ליוורנו, [תרי"ד 1854]. בגליונות הספרים ובדפי הכריכות: הגהות רבות (בעניני קבלה), חתימות, חותמות ורישומי בעלות של רבנים משושלת משפחת "אור שרגא" מיזד, צאצאי המקובל "מולא אור שרגא", מגדולי רבניה של יהדות פרס. בין החותמים: "משה בן אדמו"ר רפאל שרגא זצוק"ל", "הצעיר יצחק בכה"ר משה... בכה"ר אור שרגא זצוק"ל...", "הרב המובהק רב פעלים כמוהר"ר משה בן יצחק נין ונכד למוהר"ר אור שרגא, ועוד. חותמות רבי משה בנו של רבי אור שרגא, ובנו רבי יצחק בן רבי משה בן רבי אור שרגא. החכם המפורסם מולא [רבי] אור שרגא (נפטר תקנ"ד), רבה ומאורה של יהדות יזד שבפרס, כיהן ברבנות במשך עשרות שנים, ומכוחו נשארה יהדות יזד, דבקה בלימוד התורה ובקיום מצוות, למרות ריחוקה ממרכזי היהדות. מולא אור שרגא וצאצאיו הנהיגו את הקהילה במקום במשך כמאתים שנה. לפי המסופר הגיע הרב אור שרגא לעיר יזד לפני כמאתים וחמישים שנה מהעיר איספאהן, בה היו עשרה רבנים גדולים בתורה שהמלך גזר להורגם. שבעה מהם נהרגו על קידוש השם, ושלשת האחרים הצליחו לברוח ולהנצל. אחד מן השלשה היה מולא אור שרגא שהגיע ליזד, מעברו לעיר גרם לפריחתה של היהדות בעיר והפיכתה למרכז תורני. יהודי יזד היו גם מן הראשונים שעלו מפרס לירושלים, והקימו בה את קהילת ה"יזדים" המפורסמת. נכדו רבי יצחק ב"ר משה אור שרגא, חתום על שטרות מהשנים תקצ"ט-תרכ"ה, ובנו רבי משה ב"ר יצחק אור שרגא כיהן ברבנות בשנות התר"נ-תר"ס. בשער הספר "ברית יעקב", חתימות נוספות: "הצעיר עזרא עטייא הי"ו ס"ט"; "קניתיו לעבודת קוני ששון בראזאני ס"ט". 4 ספרים. גודל ומצב משתנים, מצב טוב.

כתב-יד, הגדה של פסח, עם תרגום לערבית [שרח] ופיוטים. [בגדאד? ראשית המאה ה-20]. מסגרת בכל עמוד. כתב מרובע ובינוני, ללא ניקוד. בראש כתב-היד סדר בדיקת חמץ והלכות ערב פסח, וסדר "ערבית של פסח". נוסח ההגדה ותרגום לערבית [שרח] פסקה אחרי פסקה. לאחר "הא לחמא עניא" מתחיל "עבדים היינו" [ללא "מה נשתנה"]. [50] דף, 15 ס"מ. מצב בינוני, כתמים ובלאי, קרעים עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כריכה חדשה.