מחברת כתובה בכתב-יד ומאוירת באיורים צבעוניים, "ספר המסדר את הכסא וגן וחיות ומטה שלחן ומנורה", באורי פסוקים, עניני קבלה, רמזים, חישובי קץ, ועוד - "בשיטת רבינו הק' הצדיק יסוד עולם נ' נ' מ' ח' [נחל נובע מקור חכמה] ר' נחמן בן פיגא ז"ל ומגדולי צדיקים האמיתיים כמו משה רבינו וד"ה ז"ל ועוד כהינה". מאת "בן ציון נחמיה בן חושיאל בן יקותיאל מנחם ודבורה מפולניה פרסברגר". ירושלים, תשי"א 1951. שער מאויר. איורים צבעוניים של משה רבינו בנקרת הצור, "שעון הגאולה", "דגל משיחנו", קופת "קמ"ה - קרן משיח ה'", ועוד. בהקדמה כותב המחבר: "ודע אחי הטוב שהתורה הזאת שמעתי מפי הגבורה... שלמד עימי באור הבוקר שאני עוד שכבתי במיטתי בארץ פולניה וזה יותר מ-17 שנים ועכשיו בארץ ישראל...". כתב היד כולל בין היתר: תפילות שונות ["רבונו של עולם... אני אוחז בכסא כבודיך ומבקש מלפניך שלא תעזוב אותי ואישתי וזרעי... ותתן לנו חכמה... וכל מיני עשירות... עד סוף כל הדורות אמן"]; רשימת שמות רחובותיה של ירושלים בעתיד; דברים ששמע "מחסיד גדול מאנשי שלומינו פה ירושלים" [רבי דוד שכטר - אביו של רבי יעקב מאיר שכטר, ממנהיגי חסידות ברסלב כיום], ועוד. המחבר והכותב הוא: רבי בן ציון נחמיה פרסברגר (תרס"ז-תשמ"ב), מחסידי ברסלב. עלה מפולין לארץ בתקופת השואה וגר בירושלים. מחבר הספר "השגת אלוקות" (ירושלים, תשל"ד). 79 עמודים כתובים. 20 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמי דהייה והתפשטות דיו.

שו"ת שב יעקב. מהגאון רבי יעקב כ"ץ אב"ד ור"מ פרנקפורט דמיין. פרנקפורט דמיין, [תק"ב 1742]. מהדורה ראשונה. בשער: רישומי בעלות שונים מתקופות שונות, וחתימות רבות בעצם כתב-ידו של הגאון המפורסם "הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד". בשער חלק ב' ובדף האחרון: חתימות של הגאון רבי "אברהם בנימין קלוגר בהגאון המובהק... מוהרש"ק נ"י". בגליונות הספר רישומים שונים שהספר שייך לרבי שלמה קלוגר, ובדף מא/1 רישום הקדשה מרבי אפרים זלמן אל רבי שלמה קלוגר: "מתנה להרב הגאון הגדול המובהק ... מו"ה שלמה קלוגר, מאת הצעיר אפרים זלמן מרגליות מבראד, יום ו' עש"ק פ' קרח תקפ"ה לפ"ק" [הקדשה זו היא כנראה לא בכתב-ידו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות]. הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד (תקכ"א-תקפ"ח) בעל ה"בית אפרים" ו"מטה אפרים". גאון מפורסם, אשר נודע בכל תפוצות ישראל לאחד מגדולי הפוסקים והחליף שו"ת עם כל גאוני דורו. בן דורם של ה"נתיבות המשפט" וה"קצות החושן". בצעירותו שימש ברבנות בעיר אוהניב, לאחר תקופה קצרה עבר לבראד, בה לא נשא משרה רבנית, מאחר והיה עשיר מופלג, ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. היה מקורב לחסידות ולגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, והסכים על הדפסת ספרי חסידות רבים אולם הוא עצמו לא נחשב לחסיד. יתירה מכך, היו שהאשימוהו כמי ש"צינזר" את דברי המגיד ממזריטש מספר "פנים יפות" על התורה, למחותנו בעל ה"הפלאה". (ראה אודותיו באנצי' לחכמי גליציה ג', עמ' 915-913. בספר דור דעה עמ' קנ-קנד). ספריו בשו"ת ובהלכה הנם מספרי היסוד של פסק ההלכה, וכבר בחייו היו מפורסמים, וכפי שאמר עליו החתם סופר בהספדו: "ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו מספרים שחיבר" (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' עט-פא). הגאון רבי שלמה קלוגר (תקמ"ו-תרכ"ט). מגדולי הפוסקים. כיהן כראב"ד ו"מגיד מישרים" בברודי, והשפעתו היתה רבה בכל קהלות ישראל, הן בפסקי הלכה והן בהנהגת הציבור. בספר "תולדות שלמה" לתולדותיו, מסופר כיצד פעל רבי אפרים זלמן מרגליות שנת תק"פ למנות את רבי שלמה קלוגר למשרת הראב"ד בעיר בראדי, שהיתה אז המרכז התורני הגדול בגליציה. רבי אפרים זלמן שהיה מזקני גדולי הדור התוודע אל הרב הצעיר האלמוני, ולאחר שעסק עמו בדברי תורה, החל לחבבו ביותר, ובעודו שוהה בביתו במשך כמה שבועות, פעל רבי אפרים זלמן בכל כוחו למנותו למשרה זו. ידידותם הרבה והחיבה היתירה במשך שמונת שנות שבתם יחד בעיר, גרמה לכך ששמו של הרב קלוגר התפרסם בכל תפוצות ישראל. רבי שלמה קלוגר חיבר למעלה ממאה ספרים, בהלכה ובסוגיות הש"ס, שרבים מהם זכו עד היום למהדורות חוזרות. בנו הגאון רבי אברהם בנימין קלוגר (תר"א-תרע"ו), יד ימינו של אביו בהנהגת הציבור, עמד בקשרי שו"ת עם רבים מרבני דורו מכל הארצות, אשר ייחלו לשמוע פסקיו של אביו הגדול בענינים שונים. [1], קט דף; [1], קלט דף. 30.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב, מעט סימני-עש וכתמים. כריכת בד.

ספר זהב שיבה, על הש"ס, לרבי נסים שלמה אלגאזי. פיורדא, [תנ"ב 1692]. מהדורה שניה. בשער רישום וחתימות: "לה' הארץ ומלואה, נאום הקטן יעקב שמש... ט"ו מנחם תקכ"ג". הגאון רבי יעקב שמש (נפטר בשנת תקמ"ה, אוצר הרבנים 9960), מגדולי חכמי פרנקפורט-דמיין עוד לפני בואו של בעל "ההפלאה" לכהן ברבנות העיר, כיהן כראש בי"ד ואב"ד דקלויז ביהמ"ד הגדול בפפד"מ (החותם הרביעי על מכתב חכמי פרנקפורט אודות "הגט מקליווא"). היה מרבותיו של ה"חתם סופר" בשנות בחרותו, המזכירו בחיבוריו בתואר "מורי ורבי". קיג דף (ספירת דפים משובשת). 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה לא מקורית.

ספר כנסת הגדולה, חושן משפט, חלק א' (סימנים א-קנ"ז). מאת רבי חיים בנבנישתי. אזמיר, [ת"כ 1660]. דפוס אברהם גבאי. מהדורה ראשונה. בשער חתימה עתיקה [בכת"י אשכנזי קדום]: "משה רוטנבורק". חתימה נוספת בלתי מזוהה, ורישום בעלות חתום: "תורה חתומה ניתנה, הק' משה בהגאון מו"ה בונם נ"י אייגר. קניתי ממחו' הרב מוהרצ"ה נ"י". מעט הגהות למדניות [כנראה בכת"י של רבי משה אייגר]. הגאון רבי משה גינז-שלזינגר, בן רבי שמחה בונים אייגר אב"ד מטרסדורף. תלמיד דודו רבינו עקיבא אייגר, ישב על התורה בק"ק ווילעהן. ומשנת תק"ץ התקבל להיות מיושבי הקלויז בהמבורג של רבי ליב ב"ר שאול. (באגרות סופרים, מכתבי רע"א, כב, כותב רבי עקיבא אייגר לאחיו: "... לבשר טוב שבנו ידידי הרב החריף מו"ה משה נר"ו נתקבל להיות תושב בימ"ד בהמבורג ואין עליו שום שעבוד רק לישב וללמוד ב"ה, היה פה שבוע העבר להשתעשע עמו קודם נסיעתו"). סייע והכין לדפוס חלק גדול מתורת דודו הרע"א כמובא בהקדמה ל"דרוש וחידוש". נזכר עשרות פעמים בכתבי הגרע"א והחתם סופר, נפטר ערב סוכות תרי"ח (1857). יתכן שהחתימה "משה רוטנבורק", היא של הגאון רבי משה רוטנבורג אב"ד בריסק וטיקטין, שבסוף ימיו כיהן כאב"ד אה"ו יחד עם ה"חכם צבי", תשובותיו נדפסו בשו"ת מהר"ם זיסקינד, מאביו הגאון רבי מרדכי זיסקינד שהיה מצאצאי המהר"ם מרוטנבורג. או יתכן, שהחתימה היא של הגאון רבי משה רוטנבורק אב"ד וואלדובה וקוזמיר, שחי בשנות התק"כ-תק"פ בערך, ותשובותיו נדפסו בספר "שו"ת מהר"ם מרוטנבורג האחרונים" (לבוב, תרי"ז). ב, ה-קלב דף. (חסרים דפים: לג, לו, סו-סז, פה-פח - ומושלמים בכתב-יד עתיק - מהמאה ה-18/19 בערך). 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים, מעט פגעי עש. כריכה ישנה ובלויה.