שמונה ספרים פולמוסיים בעד ונגד הציונות: · ספר ציון במשפט, "השקפה רבנית על הציונות", מאת רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה. וורשא, תרנ"ט 1899. · ספר וענתה בי צדקתי, תגובה על סדרת המאמרים "השקפה לטובה" שפורסמה בעיתון "המליץ" נגד ספרו הקודם של המחבר, מאת רבי אליהו עקיבא רבינוביץ. ירושלים, תר"ס 1899. · ספר אור לישרים, "נגד השטה הציונית", מאת רבי שלמה זלמן לנדא. ווארשא, תר"ס 1900. · ספר מכתב לדוד, בעד הציונות, מאת רבי דוד שלמה סלאסטש. זיטומיר, תר"ס 1900. · ספר אריאל, בעד הציונות, מאת רבי חיים לייב רבקש. ווארשא, [תרס"א 1901]. · ספר אורה לציון, נגד הציונות, מאת רבי אפרים שלמה וויינגוט. ווארשא, תרס"ב 1902. · קונטרס של עדת ישראל החרדית בארץ ישראל, על חובת הפרישה מהוועד הלאומי. ירושלים, תרפ"ז [1927]. · קונטרס למען ירושלים, התנגדות לפרישה מהוועד הלאומי, מאת רבי אליהו צבי קוטניק. ירושלים, תרפ"ח [1928]. 8 ספרים. גודל ומצב משתנים.

אוסף כרוזים, פשקוילים ומודעות רחוב, שנדפסו ברובם בירושלים. בין הפריטים: · צהלי ורוני יושבת ציון, על היוצאים מהועד הלאומי. מאת "ועדת היוצאים של כל טובי היהדות החרדית בא"י". ירושלים, [שנות התר"צ בקירוב]. · "יהודים עד אנה?", כרוז מחאה על פרשת ילדי טהרן. [ירושלים, 1943]. · "קול השלום", כרוז מאת "אגודת אחוה". ירושלים, תרפ"ג. · הצהרה גלויה, מאת מרכז אגודת ישראל בא"י. נגד הכרזת הועד הלאומי על "יום שבתון" להצלת יהודי אירופה. · "הודעה נחרצה", על קבלת רשיון שהייה בארץ ישראל, מאת "העדה החרדית" ו"ועד העיר לקהלות האשכנזים". [ירושלים, 1931]. · "קול מהיכל - הצילו את נפשותינו מכליון". מאת התאחדות כוללות ווארשא פולין. [ירושלים], תרצ"ב. · "מכתב גלוי" מאת "אגודת מגיני הדת ממדינת רוסיא ופאלען". נגד בחירת החכם באשי רבי יעקב מאיר. [רוסיה-פולין], תרס"ז. · ועוד. סה"כ 41 פריטים. גודל ומצב משתנים.

סט ארבעה טורים, עם המפרשים. וילהרמסדורף, [תפ"ז 1727]. דפוס צבי הירש בן חיים מפיורדא. חמשה כרכים (שני עותקים של חלק אורח חיים. האחד חסר מספר דפים בסופו). חמשה כרכים, 36 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. שיקומים במספר מקומות. כריכות חדשות. מספריית פרופ' משה דוד קאסוטו.

שלשה חלקים, מהמהדורות הראשונות של שו"ע, עם חיבור "באר היטב": · שלחן ערוך, אורח-חיים, עם באר היטב מאת רבי יהודה אשכנזי מטיקטין. אמשטרדם [תק"ב 1742]. מהדורה ראשונה. · שולחן ערוך יורה דעה, עם באר היטב, מאת רבי יהודה אשכנזי. עם באר היטב של רבי משה פרנקפורט, על הלכות שמחות. אמשטרדם, [תק"ו 1746]. מהדורה שניה עם הוספות חדשות. · שולחן ערוך חושן משפט. עם באר היטב, מאת רבי משה פרנקפורט. אמשטרדם. [תק"ט 1749]. מהדורה ראשונה. מספר מחברים חיברו חיבור בשם "באר היטב", על שלחן ערוך - ובו קיצור דברי ופסקי נושאי-הכלים מפרשי השו"ע. הראשון היה רבי ישעיה נכד הט"ז, שחיבר חיבור בשם זה על אורח חיים (אמשטרדם, תס"ח). השני היה רבי יהודה אשכנזי מטיקטין שחיבר על שלשה חלקי שו"ע. המחבר השלישי הוא רבי משה פרנקפורט הדיין מאמשטרדם, שהשלים את החיבור על חלק חושן משפט, והוסיף הוספות בחלק יורה דעה בהלכות שמחות. המחבר הרביעי היה רבי זכריה מנדל מבעלז, שחיבורו על יורה דעה נערך אח"כ מחדש בשילוב ה"באר היטב" של רבי יהודה טיקטין, והוא הפירוש המצוי ברוב ספרי השולחן ערוך בימינו. גם חיבורו על חושן משפט דחק את רגלי החיבור של רבי משה פרנקפורט, והוא המצוי בספרי השו"ע בימינו. החמישי היה רבי משה מזולקווא שחיבר "באר היטב" על שו"ע יורה דעה. לפנינו שלושה חלקים ממהדורת שולחן ערוך עם פירוש הבאר היטב שהודפסה באמסטרדם בין השנים תק"ב-תק"ט, והתייחדה בכמה מובנים: אורח חיים - מהדורה ראשונה של ה"באר היטב" של רבי יהודה אשכנזי. · יורה דעה - נדפס לאחר שמהדורת הבאר היטב הראשונה של רבי יהודה אשכנזי משנת תצ"ט נשרפה כמעט כולה במחסן המוציא לאור, במהדורה זו בהלכות שמחות שולב חיבורו של רבי יהודה אשכנזי עם הוספותיו של רבי משה פרנקפורט, זוהי המהדורה הראשונה מתוך שתיים שבהם הודפס הפירוש באופן זה. · חושן משפט - מהדורה ראשונה של ה"באר היטב" מאת רבי משה פרנקפורט. [רבי יהודה אשכנזי מטיקטין שהיה מחותנו של רבי משה פרנקפורט, כותב בהקדמתו לאורח חיים שברצונו לכתוב פירוש גם לחושן משפט, אך הוא נפטר בשנת תק"ג וככל הנראה לא הספיק לכתוב בעצמו את הפירוש הנ"ל. פירוש זה של רבי משה פרנקפורט לחושן משפט הודפס במהדורות בודדות בלבד]. 3 כרכים, 18 ס"מ: [5], שכ דף; [4] רפה דף; [4], שצו דף. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. חתימות בעלים עתיקות [מחוקות]. כריכות עור מקוריות, עם הטבעות זהב וחיתוך דפים מוזהב, מעט בלויות. אודות חשיבותה היחודית של המהדורה שלפנינו, ראה עוד: מאמר הרב י"ד ולר, "מהדורות באר היטב לשו"ע", זכור לאברהם (חולון, תשנ"ב, עמ' קיב-קכב).

ספר מנחת חינוך, "והוא ביאור רחב על ספר החינוך , בפלפול עצום ובקיאות נפלא הפלא ופלא"... חלקים א-ג. לעמברג, [תרכ"ט 1869]. דפוס רבי אורי זאב וואלף סאלאט. מהדורה ראשונה של הספר שיצאה לאור בעילום שם, בחיי רבינו המחבר הגאון רבי יוסף באב"ד אב"ד טארניפול, וכפי שנכתב בשער: "חברו חד מגאונים המובהקים שבזמנינו הקדוש והטהור נ"י ומרוב ענוותנותו העלים את שמו ד' יגן עליו... יצא לאור בהשתדלות והתאמצות הרב וכו' מ' ראובן כהן רפאפורט נ"י". רק במהדורה השניה שנדפסה בלמברג תרמ"ט, כ-15 שנה לאחר פטירת המחבר, מגלה המו"ל את שמו של הרב המחבר. ספר "מנחת חינוך", הפך עם השנים לאחד מספרי היסוד של עולם הלמדנות וההעמקה, בכל בתי המדרשות, בגליציה ובפולין, בליטא ובהונגריה, ובכל תפוצות ישראל עד היום הזה. במשך השנים נדפסו ממנו מאות אלפי עותקים בעשרות מהדורות שונות, מלבד עשרות ספרים שיצאו לדון בדבריו ובשאלותיו. שלשת החלקים בכרך אחד: [2], קטז דף; [1], קמח דף; [2], קה, ד, [3] דף. כ-36.5 ס"מ. נייר משתנה, חלקו איכותי וחלקו יבש. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים קלים. הדבקת נייר בשולי השער הראשון. כריכה לא-מקורית. המהדורה הראשונה נדירה במיוחד.