אוסף גדול של כתבי-יד, דפים ושרידי חיבורים, קונטרסים ודפי תפילה, סגולות ורפואות. מאוצרותיו של האספן דוד פרנקל, ניו-יורק. בין הפריטים: · שרידי דפים מספרי רפואות. כתיבה מזרחית עתיקה, [המאה 16/17?]. · קונטרס "תפילה להשבית מלחמות". [איטליה, תקופת מלחמות הנפוליאון, מִפנה המאות ה-18 וה-19]. · קובץ תפילות ופיוטים, לימים נוראים, לעצירת גשמים ותפילה מיוחדת "לשלוחי עמך בית ישראל הנקראים ונקבצים לפני מעלת אדונינו הקיסר יר"ה תן להם מענה לשון" [פרנקל כותב: "שנראה שנתקנה בעת אסיפת הסנהדרין בפאריש"]. [ראשית המאה ה-19]. · שני דף בכתב-יד, פיוטים ותפילות. כתיבה איטלקית. בראשו הכותרת "אלו הפסוקים נעתקו מכתיבת ידו של מהר"ק יהודה החסיד". [המאה ה-19]. · אוסף דפים מתקופות שונות. סגולות השבעות ואיורי קבלה מעשית. (פרנקל כותב "קטעים מוצאם מן גניזה עתיקה מאד"). כתב מזרחי, [המאות ה-18-20]. · שרידי דפים מ"ספר טוביה". (פרנקל כותב כי מקורם "מן גניזה עתיקה מאד מארץ פרס"). [המאה ה-17/18?], ועוד. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש. 18 פריטים, למעלה מ-100 דפים ושרידי דפים. גודל ומצב משתנים.

שרידי דפים מכתב-יד עתיק, שהוצאו מ"גניזת כריכות". כתיבה איטלקית/ביזנטית, [המאה ה-14/15?]. אחד הדפים זוהה כקטע מספר החיים, מספרות הסוד של חסידי אשכנז, אשר היו שיחסוהו לרבי אליעזר מוורמייזא בעל "הרוקח". הדפים האחרים הם מפירוש הרמב"ן על ספר בראשית ושמות. 6 קטעי דפים. גודל ומצב משתנים, פגיעות שונות כתוצאה מהכריכה.

כתב-יד, חידושים על שולחן ערוך יורה דעה, הלכות נדה, הלכות דם ומליחה, והלכות תערובות. [מיץ, ת"ק-תק"י בקירוב 1740-1750]. שני קונטרסי חידושי תורה הכרוכים יחד. נכתבו ע"י שני כותבים מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ בתקופת מיץ [רבי יהונתן אייבשיץ כיהן כרב במיץ משנת ת"ק עד שנת תק"י, שבה עבר לכהן ברבנות אלטונה והמבורג]. בראש הלכות נדה כותרת: "הסברות על הלכות נדה מאדמ"ו הגאון המפורסם מו"ה יונתן נר"ו אב"ד דמיץ". ובראש הלכות דם ומליחה, כותרת "בע"ה חידושי ה[לכות] דם ומליחה מהגאון מהרי"ן אב"ד מיץ". החידושים על הלכות נדה זהים [בשינויים קלים] לנוסח הנדפס בספרו "כרתי ופלתי", אך החידושים על הלכות דם ומליחה ועל הלכות תערובות שונים לגמרי מהנדפס בספר, אך תוכן הנדונים דומה, וברור הוא שלפנינו מתורתו של רבי יהונתן אייבשיץ, שנכתבה ע"י תלמידיו בחייו, כדרך מחברות תלמידיו אשר העתיקו את כתביו ואת כתבי שומעי תורתו יחדיו. רבי יהונתן אייבשיץ כותב בהקדמה לספרו "כרתי ופלתי", על מיעוט כתיבתו את חידושיו, על מחברות התלמידים אשר העתיקו מתורתו, ועל המחברות שכתבו מדעתם. הוא מוסיף כי הדבר הביא לידי כך שהיו אנשים שהתהדרו בטלית שאינה שלהם וייחסו את חידושיו לעצמם, וכי לאחר הדפסת הדברים תתברר האמת מפי מי יצאו: "... ותחת אשר חשבתי להעלות על הספר כל חידושי מה שהמתקתי סוד עם תלמידי השלמים ועם חבירי הגאונים המופלגים, נתקו מורשי לבבי וניתן לכתב מגרעת מרוב טרדות, וכמה ניירות נכתבו והתעייפתי עיני ואיננו, כי יד הכל ממשמשין בהם, ואני לרוב טרדותי לא יכולתי לעשות משמרת לבל ישלטו בו זרים... והעיקר, כי כאשר למדתי ברבים דברי הש"ע ומה שחידשה נפשי, לא אצלתי מתלמידי להגיד להם את כל ונוכחת חדשים לבקרים, והמה העתיקו הדברים להם למשמרת, ומאלה נפצו הארץ ללשונם בארצם ונתחלקו לנוסחות רבות, כי כל אחד כתב כפי ענינו והבנתו והשגתו עד שנולד מבוכה רבה ביניהם, שני הפוכים בנושא אחד, ונחלקו תומת ישרים עד שרבים כחשו והלבישו עצמן בטלית שאינו שלהן שמלה ממשרקות העדרים, ואמרו זה כחי וראשית אוני, אני אני הוא הגבר אשר מלבבי אותם מדבר והוא עון פלילי לגנוב לבב שמים ובריות על כן תפוך תורה ויצא משפט מעוקל. אמנם בחיבור הזה סרה כל יתדות הדרכים ונמחה אבן הטועים וידעו כל העם בשל מי יצא ההוראה הזאת". בעריכת ספריו "כרתי ופלתי" ו"אורים ותומים", הקפיד רבי יהונתן אייבשיץ לערוך שתי מהדורות לחידושיו: תחילה, מהדורא-קמא ראשונית; ולאחר בדיקת מחברות תלמידיו הגדולים, שרשמו מפיו את חידושיו, היה שב ועורך מתוך כתביו וכתבי תלמידיו את הדברים במהדורא-בתרא. [ספריו האחרים: "יערות דבש", ושאר ספרי הדרשות וביאורי התורה, הם ברובם מתוך מחברות התלמידים]. הקונטרס הראשון שלפנינו על הלכות נדה הוא כנראה המהדורא-בתרא, שכן הוא תואם לנוסח הדפוס. [הקונטרס הראשון על הלכות נדה הוא העתקה - כנראה מתוך כת"י המחבר עצמו, וניכרים בו סימני העתקת סופר: השמטות של "טעות הדומות" ושגיאות מעתיק]. אולם הקונטרס השני על הלכות דם ומליחה ועל הלכות תערובות, הוא מהדורה השונה מהנדפס ויש בו חידושים שעדיין לא נדפסו. סגנון הדברים בקונטרס זה, דומה לנוסחאות הכתיבה של רבי יהונתן אייבשיץ, כך שמסתבר כי לפנינו קטעים מה"מהדורא-קמא" של חיבורו כרתי ופלתי. עם זאת, יתכן שהקונטרס שלפנינו אינו מהעתקת כתבי ידו, אלא ממחברות התלמידים שכתבו מדעתם את דבריו, וכפי שרבי יהונתן בעצמו כותב בהקדמתו על מחברות תלמידיו מעין אלו ש"כל אחד כתב כפי ענינו והבנתו והשגתו"]. מא דף; כ דף (למעלה מ-120 עמ' כתובים). 22 ס"מ. + 2 קטעי דפים קרועים. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים. מעט נזקי עש. ללא כריכה.

שני מכתבי שו"ת בהלכה, בכתב-ידו ובחתימותיו של הגאון רבי אליהו א"ש [אייזנשטטר]. דערעטשקע (דרצ'קה), תרי"ט [1859]. המכתבים נכתבו אל מורו ורבו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר". הגאון רבי אליהו אייזנשטטר (נפטר תרל"ו), נולד בליטא בעיר ווילנא וגלה בבחרותו להונגריה כדי ללמוד בישיבת פרשבורג אצל ה"כתב סופר". בשנת תרי"ב נישא לזוגתו ממשפחת הלר בעיר שוראן, ומשנת תרט"ו, כיהן כרבה הראשון של קהילת דרצ'קה בהונגריה (מחוז ביהר, קרוב לעיר דברצן), בה כיהן ברבנות כעשרים שנה והקים את כל מוסדות הקהילה, ישיבה ותלמוד תורה. התכתב רבות בהלכה עם מורו ורבו ה"כתב סופר" [ראה בשו"ת כתב סופר, או"ח סימן ה'; יו"ד סימנים יג, קמו, קסה; אהע"ז סימנים יב-יג]. בספר "שם הגדולים מארץ הגר" כותב עליו "צדיק תמים, חסיד מפורסם, והתענה משבת לשבת". הספדים עליו נדפסו בספר "תקון שלמה" לרבי שלמה זלמן שפיצר ובספר "ליקוטי חבר בן חיים" לרבי פייבל פלויט. חידושי תורתו לא נדפסו. 8 עמ' כתובים, כ-21 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי.

כתב-יד, "לקוטים - מלוקט מפוסקים ראשונים ואחרונים מפז ומפנינים יקרים", חידושים על הש"ס ועל המהרש"א, עם פנקס מילה, מאת רבי שמואל שו"ב פרלברג. [הונגריה, תרי"א-תרמ"ד 1851-1884]. כרך עבה, בכתיבה אשכנזית נאה. שער מעוטר, בשוליו נכתב: "נשלם ונגמר ביום א' א' דר"ח שבט, וב"ו ימצ"א במבוקש"ו" [תרי"א]. למרות שנכתב בשער "מלוקט מפוסקים ראשונים ואחרונים", נראה כי מדובר בחיבור מקורי, המכיל חידושים על המסכתות שהכותב שמע או העתיק מכתבי-יד. המחבר, רבי שמואל שו"ב פערלברג, יליד נאווי-דוואהר. החל משנת תר"כ בערך התגורר בהונגריה. בסוף הכרך "פנקס מוהל": תפילות למוהל וסדר המילה, ואחריהם רישומי בריתות שערך הכותב, החל משנת תרכ"ב ועד שנת תרמ"ד, בכפרים שונים בהונגריה: אלט-בעזענאווי, קעגלאוויטש, פעטשיר, קולא, ס' אנדראש, סאהרוואש, טור קעווי, ס' מארטון, פ' אראנאה, עיליוד, שערגעליץ, שער קרעסטור, ועוד. בעמודים האחרונים, רישומים משפחתיים של רבי שמואל שו"ב. [1], רכג; נג, [13] דף (כ-290 דפים כתובים, ועוד דפים רבים ריקים). 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי, דף מנותק, מעט נקבי עש. כריכת עור, משומשת. מצורפת חוות דעת מומחה.