מכתב אל רבני הבד"צ בעיר צפת, עם עשרות חתימות מחשובי הרבנים חסידים ואנשי-מעשה שבעיר, מהם רבנים ואדמו"רים. צפת, כסלו תרע"ט [1918]. נכתב בחודש שבו הסתיימה מלחמת העולם הראשונה, ונושא המכתב הוא הקמת בית חינוך עבור הנערים האומללים יתומי המלחמה המשוטטים בחוצות בלי שום תרבות וחינוך. אחת הסיבות לאי הקמת בית ספר ליתומים אלו, היתה מאבק עם "ועד העיר" שיזם הקמת בית ספר בשפה העברית. במכתב זה קוראים החותמים "שלעת עתה יפתחו התלמוד-תורה במשטר הישן, שעכ"פ זה הגון יותר מאשר ילכו בטלים עד בא העת שהשאלה הזאת תפתר בהסכם כל הבתי דינין שבארצנו". בין עשרות החותמים בחתימת ידם: האדמו"ר מדרוהוביטש רבי "מרדכי דוד טייטלבוים" [נפטר כסלו תר"פ, בן-אחיו של ה"ייטב לב" מסיגט]; רבי "יעקב צבי באהר" [תרי"ט-תש"ב, מראשי חסידי סדיגורא ובויאן]; רבי "ברוך דוד הכהן" [תר"י-תרפ"א, בעל "ברכת הארץ", תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז]; רבי "נפתלי חנה'ליס" ["נכד הבעש"ט"]; רבי ברוך אשכנזי [נכד הרב מטולשאווא]; רבי אשר יחזקאל הלוי הורוויץ [נפטר תר"פ]; רבי יוסף ליבמאן מחאטין; רבי אלעזר יעקב פודהארצר; רבי יחיאל פודהארצר; רבי חנא הייזלער; רבי יעקב מענדיל צייגר; ועוד. דף, כ-26.5 ס"מ. כתיבת סופר, עם 31 חתימות. מצב טוב-בינוני, בלאי ופגמים, מודבק על גבי נייר לחיזוק.

מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי נחום משה טווערסקי. קאוולא (קוֹבֶל Kowlu), תרצ"ח (1938). נשלח לירושלים אל בן-דודו רבי אברהם דוב טברסקי, ותוכן המכתב בענינים משפחתיים שונים (משלוח ספרים מירושת אביו, ודרישת-שְלום בני המשפחה). האדמו"ר רבי נחום משה טברסקי, בנו של האדמו"ר רבי זאב מרחמסטריווקא (שנפטר בירושלים בשנת תרצ"ז), וחתנו של האדמו"ר מטריסק רבי יעקב אריה ליב טברסקי (תר"ז-תרע"ח) שכיהן כאדמו"ר בטריסק ובקוֹבֶל. כיהן כאב"ד קאוולא (קוֹבֶל). נספה בשואה. בספר יזכור לקהילת טריסק (עמ' 352), מסופר על הדברים שנשא בקול חנוק מדמעות לקהל הרב שסבב אותו בעת הוצאתם להורג בגיטו טריסק: "יהודים יקרים! לנגד עינינו אנו רואים שחיטה נוראה שכמותה טרם ראה עמנו, היו עשרה דורות מנח עד אברהם, כל דור השאיר אחריו שריד וזכר, והבן היה מתפלל לעילוי נשמת הוריו, אבל דורנו אנו הננו אומללים מכל דורות היהודים שקדמו לנו, הרי הם רוצחים את כולנו, נשותינו ילדינו ועוללינו. איש לא יבוא להשתטח על קברותינו, איש לא יאמר אחרינו קדיש. יהודים יקרים! עולמו של הקב"ה הוא כה יפה, האילנות מלבלבים כעת, הצפורים מצפצפות ואומרות שירה ליוצר כל, ורק עלינו לבד נגזר לרדת לבור שחת. עמנו הוא עם תאב וצמא חיים, משה רבנו עליו השלום כאשר נחתם עליו גזר הדין להסתלק מן העולם ביקש מריבון העולמים שיניח אותו כמו חית השדה האוכלת עשבים או כעוף הפורח. אנא השם! השקיפה ממעון קדשך, הביטה וראה למי עוללת כה, על מי שפכת את זעמך. אמת אנו המבוגרים חטאנו, אולם כרובים אלה, העוללים והיונקים, המלאכים הזכים והטהורים האלה, מה חטאם ופשעם ששפכת עליהם את חרונך, שכבר נגזר עליהם להירקב באדמה. יהודים יקרים! אנו עולים כקרבן עולה על קידוש השם. הבה ונתאחד כולנו ברגעינו האחרונים, כאיש אחד נלך לקראת המוות בלב שמח. הרגע הנורא עבור יעבור, ואתה אל מלא רחמים השוכן במרומים המצא מנוחה נכונה לנשמותינו בסתר כנפיך", (בקרובי אקדש, עמ' 114-115). כל צאצאיו ונכדיו נהרגו אף הם בשואה, הי"ד. בנו רבי אברהם היה חתן האדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים, ובנו רבי יוחנן טברסקי היה חתן האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלז. [השריד היחידי ממשפחתו היתה אחותו הרבנית מרגלית הגר, מבני ברק, אשת האדמו"ר מוויזניץ בעל "אמרי חיים"]. נייר מסמכים רשמי, 28.5 ס"מ. כתוב משני צידיו, כ-57 שורות בכת"י. מצב בינוני, פגמי-בלאי וקרעים.

מכתב בחתימת האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא, קישינב, ניסן תרפ"ט [1929]. נשלח להנהלת "עזרת תורה" בארה"ב, ובו ברכות רבות, תודה על העבר ובקשה על העתיד. בתוך המכתב הוא כותב על קשיי הפרנסה "וגודל ההוצאה, כי לבד בני ביתי שליט"א, אתי עמי, אמי הרבנית הצדקת ובניה ובתה שליט"א, וגם היתומים בני אחי הרה"צ ר' אהרן ז"ל". כתיבת יד סופר, בחתימת יד-קדשו: "יצחק בלאאמו"ר מו"ה הר' דוד זצוקללה"ה". האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא-קישינב, בנו של האדמו"ר רבי דוד מסקווירא, שנפטר בשנת תר"פ, וחתן האדמו"ר רבי שלמה שמואל טברסקי מטשרנוביל. אמו הרבנית המוזכרת במכתב היתה אשתו השניה של רבי דוד מסקווירא, ור' יצחק היה בנה בכורה. אחיו הצעירים הם האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא (תרנ"ט-תשכ"ח, מייסד קרית סקווירא בארה"ב) ורבי פנחס. כיהן באדמורו"ת בקיוב ובקישינב, בה היו חסידים רבים מאנשי חסידות טשרנוביל וסקווירא. ניספה בשואה במחנה הגירוש בטרנסניסטריה, הי"ד. נייר מסמכים רשמי, 20X21 ס"מ. מצב טוב, קמטי קיפול.

מכתב מהאדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה. תל אביב, תש"ל [1970]. נשלח אל הרב דוד משה רוזן, רבה הראשי של רומניה. בענין השתדלות לבדק הבית, לבית הכנסת "הקלויז" של חסידי סדיגורה ורוזין בעיר שאץ בבוקובינה. כל המכתב במכונת כתיבה, ובסופו 3 שורות בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי "מרדכי שלום יוסף במוהר"ר אהרן פרידמן - סדגורה". האדמו"ר הקדוש רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי" (תרנ"ז-תשל"ט 1896-1979), בן האדמו"ר רבי אהרן מסדיגורה וחתן האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממזיבוז. בשנת תרע"ג - בהיותו בן ט"ז שנה - הוכתר לכהן באדמורו"ת על מקום אביו, וכיהן כאדמו"ר כשישים ושש שנה. בשנת תרע"ד עבר לוינה ובשנת תרצ"ד עבר לפשמישל (פרמישלא). מראשי "אגודת ישראל" ומועצת גדולי התורה במשך שנים רבות. בשנת תרצ"ט ביקר בארץ ישראל, ועפ"י עצת דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין נשאר בארץ ישראל, ואף בני ביתו זכו לעלות לארץ טרם פרוץ השואה. הקים את בית מדרשו "כנסת מרדכי" בעיר תל אביב. נייר מסמכים רשמי, 28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק וקמטים.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מסערט-ויזניץ רבי ברוך הגר. חיפה, תמוז תשי"א [יולי 1951]. נשלח אל מרכז אגודת ישראל. האדמו"ר כותב שמטעם הכמוס עמו הוא נמנע מלחתום לשום מפלגה על כרוזים [מכתב זה הוא כנראה מענה לבקשת המפלגה מן האדמו"ר להצטרף ל"קול קורא" לקראת הבחירות לכנסת השניה שנערכו בחודש אב תשי"א, אוגוסט 1951]. יתכן וחלק מן המכתב בכת"י סופרו. האדמו"ר הקדוש רבי ברוך האגר מסרט-ויזניץ (תרנ"ה-תשכ"ד, אוצר הרבנים 4066), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויזניץ. נסמך להוראה ע"י מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סערט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". נייר מסמכים רשמי, 22 ס"מ. מצב טוב, נקבי תיוק.