מכתב בכתב-יד וחתימת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. צאנז-חדש (Nowy Sącz), תרפ"ט 1929. בקשה אל ראשי "עזרת תורה" בארה"ב, כי יתמכו בו בתרומה עקב מצבו הדחוק, והוא מסיים בברכות רבות "תוושעו בכל מיני ישועות טובות ותתברכו ממעון הברכות בשפע ברכה והצלחה בכל...". האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם (נספה בשואה), בנו הבכור של האדמו"ר משיניווא רבי אריה לייבוש מרדכי ב"ר משה הלברשטאם משיניווא. כיהן עוד בחיי אביו כאדמו"ר משיניווא בעיר צאנז. דף, 17 ס"מ. כ-15 שורות בכת"י. מצב טוב-בינוני, קרעים קלים בשוליים.

מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי "משה בהה"צ הר"ר ישראל זלל"ה" פערלאוו. סטולין, תשרי תרפ"ה [1924]. נשלח לווילנא אל הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. דו"ח בעניני איסוף ה"שקלים" לטובת "ועד הישיבות". בסיום המכתב: ברכות לשנה טובה, "לחיים טובים וארוכים ובשנת גאולה וישועה". האדמו"ר רבי משה פרלוב מסטולין (נספה בשואה תש"ב), בנו הרביעי של האדמו"ר רבי ישראל מקרלין-סטולין וחתן האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה. גאון מופלג בנגלה ובנסתר. לאחר פטירת אביו כיהן באדמו"רות בעיר סטולין בבית מדרשו של אביו. הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "בית ישראל", ופעל רבות בעניני חינוך, צדקה וישוב ארץ ישראל. הוא וכל צאצאיו נספו בשואה ובגולת רוסיה. נייר מסמכים רשמי, 21 ס"מ. למעלה מ-18 שורות בכת"י. מצב טוב.

מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מרדכי רוקח הרב מבילגוריא, בשם אחיו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז. עם חותמת האדמו"ר "אהרן רוקח מבעלזא". [תל אביב, סתיו תש"ט 1948]. במכתב שנשלח ללונדון לקרוב-משפחתם האדמו"ר רבי ישכר בער הלוי רוטנברג [אב"ד וואדיסלאב, שלימים עבר לברוקלין], כותב הרב מבילגורייא על מצב בריאותו של אחיו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, והוא מציין כי הגבאי ר' הלל ווינד "כתב פתקא בעדכם, ומסרתי ליד כ"ק מרן אחי אדמו"ר שליט"א עם פ"נ... ששלח כ"ק, קרא בעצמו ובירך - לעסוק בתורה ובעבודה בשלימות הבריאות ובהרחבת הדעת. זוגתו הרבנית תחי' - לבה"ג בשלימות. בתכם תחי' - לזיווג טוב והגון. בנכם משה - ליר"ש ולהתמדה בלימוד. בתכם הילדה - לברה"ג בשלימות, ולגדלם בנחת לכט"ס ולישועה בכל". בהמשך המכתב הוא כותב: "כן מסרתי לכ"ק מרן אחי אדמו"ר שליט"א פונט אחד ששלח עבור... וברכו בישועה ובנחת וכט"ס... יעזרהו השי"ת שיפעול כ"ט. ברכת קדשו של כ"ק מרן אחי ש"ב אדמו"ר שליט"א תחול על ראשכם, ונזכה לבשר ולהתבשר אך טוב וחסד... הק' מרדכי באאמו"ר מבעלזא זצוקלה"ה". הרב הקדוש מבילגורייא רבי מרדכי רוקח (תרס"א-תש"י, אנצ' לחסידות ג', רכד-רכה), בן האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא. לאחר פטירת אביו נתמנה לרב ואב"ד בבילגורייא והתבטל כתלמיד לפני אחיו הגדול ששימש באדמו"רות. בתקופת השואה ברח בנדודים רבים אל אחיו האדמו"ר, ויחדיו גלו ממקום למקום עד שהצליחו בנסי-נסים להימלט להונגריה ומשם לארץ ישראל. עם עלותם ארצה היה לאחת הדמויות הבולטות בארץ ישראל וסייע ביד אחיו האדמו"ר לקומם מחדש את חסידות בעלזא. בשנת תש"ו, לאחר שנודע לו כי אשתו וילדיו נרצחו בשואה, נישא בשנית ונפטר כעבור זמן קצר בגיל צעיר. בנו היחיד מנישואין אלה הוא האדמו"ר מבעלזא שליט"א, שנולד ביום ראשון ז' שבט תש"ח. אגרת דואר, [2] עמ'. 19 ס"מ. כ-35 שורות בכת"י. מצב טוב. מעט קמטים.