ספר באר אברהם, פירושים על תקוני הזהר, מאת הרב הקדוש רבי אברהם אבלי מדרוהביטש, תלמיד החוזה מלובלין. למברג, תרכ"ט 1868. מהדורה יחידה ונדירה. המחבר רבי אברהם אבלי מקרי דרדקי מדרוהביטש, צדיק נסתר שעסק בלימוד א-ב לתינוקות והיה עוסק בלילה בחכמת הקבלה ובתיקוני נשמות. ה"חוזה מלובלין" גילהו בסוף ימיו ואמר "אשר יש בכאן איש צדיק, שמו ר' אבלי, שיוכל להושיע להצריכים ישועה, ואז נודע ע"י מעשה פלא שזה הוא האיש..." (מתוך הסכמת האדמו"ר ה"דברי יחזקאל" משיניווא). לאחר פטירתו הובאו חיבוריו בקבלה לפני רבי צבי הירש מזידיטשוב ולפני ה"ישמח משה" מאוהעל, "והפליגו מאד בשבח יקר תפארת קדושת הספר... ונתנו אז את הסכמתם" (מתוך הסכמת האדמו"ר מהרי"א מזידיטשוב), אך בגלל הגבלות הצנזורה לא היה אפשרי להדפיס את כתביו במשך עשרות שנים, עד הדפסת הספר שלפנינו (מתוך ההקדמה וההסכמות). בדף לפני השער חתימה ורישומי בעלות: "יזכר שמי לטוב, הק' יעקב קטינא", "באר אברהם - שייך להרבני החסיד מו"ה יעקב קטינא דיין המצויין דק"ק חוסט יע"א" - הגאון הקדוש רבי יעקב [קליין] קטינא (נפטר תר"ן, אוצר הרבנים 9887), ראש בית דין בחוסט עוד לפני בואו של האב"ד המהר"ם שיק. תלמיד מובהק של האדמו"ר מצאנז בעל "דברי חיים". מחבר הספרים "רחמי האב" ו"קרבן העני" שהוציאם בעילום שם [ספר רחמי האב יצא בעשרות מהדורות]. [4], נו דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים. כריכה בלויה ומנותקת. סטפנסקי חסידות, מס' 71. על הספר ועל נדירותו הרבה, ראה מאמר הביבליוגרף נ' בן-מנחם, "בשערי ספר", עמ' 67-70.

אוסף ספרים מספריית רבי יוסף יאסקי וועסטרייך, אב"ד קנטשיגא וחתנו רבי יעקב יצחק הורוויץ. · ספר אמרות טהורות, על ספר תהילים, מאת רבי אליעזר הלוי הורוויץ. וורשא, [תקצ"ט] 1838. מהדורה ראשונה. (סטפנסקי חסידות, מס' 597). חותמות רבי "יוסף יאסקי וועסטרייך אב"ד קנטשיגא" וחתימות בכתב-ידו. · ספר שערי אפרים, על הלכות קריאה בתורה וסת"ם, מאת רבי אפרים זלמן מרגליות. למברג, [תר"א] 1840. חותמות של רבי יוסף יאסקי, חותמות וחתימות של רבי "יעקב יצחק הלוי איש הורוויץ מרודניק". · ספר "הקדמה ודרך לעץ החיים", מאת רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, עם הגהות רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. כרוך עם: ספר אור החיים, מאת רבי יוסף יעבץ. [לבוב, תר"י] 1850. (סטפנסקי חסידות, מס' 185). חותמות של רבי יעקב יצחק הורוויץ. הגהות בכתב-יד [של חותנו רבי יוסף יאסקי?]. רבי יוסף יוסקא וועסטרייך (תק"ע - תרמ"ג), בנו של רבי ישראל הלל אב"ד גריבוב [תלמיד ה"מאור ושמש" שכתב את ספרו והדפיסו לראשונה]. מילא את מקום אביו בגריבוב ולאחר מכן את מקום חותנו בקנטשיגא (Kańczuga). תלמיד האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא. חתנו וממלא מקומו, רבי יעקב יצחק הורביץ (ת"ר-תר"ס, אוצר הרבנים - 10157). גדל והרביץ תורה בק"ק רודניק. כיהן כאב"ד ראדומישלא ולאחר מכן על מקום חותנו בקנטשיגא. עשרות תשובות אליו נדפסו בספרי השו"ת של גאוני גליציה. · מצורף: דף מודפס, הזמנה מאת רבי יוסף יאסקי וועסטרייך אב"ד קאנטשיגא [נכדו של רבי יוסף יאסקי הנזכר], לחתונת בנו רבי בן ציון יצחק, עם בתו של רבי מרדכי יוסף סאפיר אב"ד צאנז-חדש. אבי החתן - רבי יוסף יאסקי וועסטרייך השני (תרמ"ה-תש"ד), חתן רבי אלעזר רוקח, אב"ד בבוסרמין וקנטשיגא. נספה בשואה. בנו החתן, רבי בן ציון יצחק וועסטרייך (תרס"ד-תש"ב), דומ"ץ בצאנז-חדש לצד חותנו, ולאחר מכן אב"ד בבילקמין. נספה בשואה. ארבעה ספרים בשלושה כרכים, ודף הזמנה מודפס. גודל משתנה. מצב גרוע-בינוני, פגעי רטיבות, פטריה ועובש. כריכות פגומות.

ארבעה עמודים בעצם כתב-יד-קדשו של האדמו"ר רבי אברהם ווינברג, עניני קבלה וחסידות בענין "סוד הציצית". [סלונים, שנות התר"כ בערך]. קטע מספרו "חסד לאברהם", פרק "סוד הציצית". הספר נדפס בשנת תרמ"ו לאחר פטירתו, ע"י נכדו בעל "דברי שמואל". לפנינו נמצא עצם כתב-ידו ובו שינויים קלים מהנדפס. האדמו"ר הראשון מסלונים, רבי אברהם ווינברג (תקס"ד-תרמ"ד), בעל "יסוד העבודה", "חסד לאברהם" ו"באר אברהם". תלמידו הגדול של האדמו"ר רבי משה מקוברין. לאחר פטירת רבם בשנת תרי"ח, נהרו רוב חסידי לכוביץ-קוברין אחרי הארי-שבחבורה רבי אברהם ווינברג (ומיעוטם פנו אל אדמו"רי לכוביץ, קוברין וקוידינוב), שהקים את בית מדרשו בעיר סלונים, והנהיג בה את קהל החסידים במשך כעשרים וחמש שנים. 2 דף, 4 עמ' כתובים, 22.5 ס"מ. מצב בינוני, בלאי וכתמי רטיבות.

שתי מחברות בכתב-יד, שירי קודש ומאמרי קבלה, מתורתו של המוהרי"ל אשלג. בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה יאיר ווינשטוק. ירושלים, תרפ"ד [1924], תש"ב [1942]. במספר שירים הוא כותב בראשם שהם מ"מורי מהרי"ל שליט"א". מאמרי קבלה שנאמרו בשיעורים של רבו המוהרי"ל אשלג בשנת תרפ"ד. הגהות תיקונים והוספות בכתב-ידו של רבי משה יאיר, ובכתב-ידו של רבו המוהרי"ל אשלג "בעל הסולם". חלק גדול משירי הקודש ומאמרי הקבלה, הנם מתורת רבו המוהרי"ל אשלג. הגאון הקדוש רבי יהודה ליב אשלג (תרמ"ה-תשט"ו), גאון ולמדן, קדוש וטהור, מקובל אלוקי. כיהן ברבנות בעיר וורשה, ולמד שם מפי זקנים את תורת הקבלה. עלה לירושלים תרפ"ב, בה הקים את ישיבת "עיטור רבנים" ללימודי הנגלה, מלבד שיעוריו הרבים בקבלה, שהיה מוסר לפני אברכים נבחרים. לימים התלכדו סביבו קבוצה גדולה של תלמידים וחסידים וכיהן באדמו"רות. חיבר והוציא לאור ספרים בקבלה, כשגולת הכותרת סדרת חיבורו הגדול, פירוש ה"סולם" על ספר הזוהר. תלמידו המקובל הירושלמי רבי משה יאיר ווינשטוק (תרנ"ט-תשמ"ב), תלמידם של מקובלי ואדמו"רי ירושלים, חיבר והוציא עשרות ספרים בקבלה ובהלכה, בחסידות ובמוסר. מהם כמה ספרים של שירי-קודש שחיבר עפ"י תורת הקבלה. שתי מחברות: 41 דף; 16 דף. מצב הדפים משתנה, טוב עד בינוני. נזקי רטיבות, קמטים ובלאי. נתונים ב-2 כריכות עור מפוארות.

כתב-יד, חידושים על התורה ועל מסכתות הש"ס. סערענטש (הונגריה), תש"ב [1942]. כתיבה אשכנזית נאה. בדף הראשון של כתב-היד: "שנת תש"ב לפ"ק סערענטש יע"א". כפי הנראה, נכתב לאורך כל שנת תש"ב (בשני מקומות מזכיר את זמן הכתיבה, כ"יומא דהילולא" של בעל ה"ישמח משה" - כ"ח תמוז, ושל בעל "מנוחת משה" - כ"ז אלול). זהות הכותב אינה ידועה לנו. למיטב ידיעתנו כתב-היד לא נדפס. הכותב חותם כל קטע במילה "כנלע"ד" [כך נראה לעניות דעתי], ומרבה להביא מדברי גדולי החסידות, ומספריהם של חכמי הונגריה בני דורו. באחד המקומות כותב על "מה ששמעתי מספרים על הגה"צ בעל לבושי מרדכי זצ"ל" [18א], ומזכיר מספר פעמים את רבו: "והנה רגיל היה אדמו"ר הגה"ק זצ"ל לומר פירוש..." [33א]. [60] דף. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה ונאה.