"עם [אם] תרצו אין זו אגדה". תעודת הוקרה, כתובה ומאוירת בידי פסח עיר-שי (חתום: S. P. Irsai, Caux). ברן (Bern), שוויץ, 14 במאי 1945. גרמנית.
כתיבה אמנותית, על נייר מוצמד לקרטון: מזכרת לכבוד נשות "ויצו" השוויצריות, בתודה על עבודתן הלבבית, על עזרתן במניעת סבל מהיהודים ועל השקעת כל מרצן לטובת ארץ ישראל, מאת נשות-ויצו ניצולות ברגן-בלזן, יוצאות הונגריה, יוגוסלביה, רומניה וצ'כוסלובקיה.
הטקסט והאיורים מופיעים מאחורי גדר תיל. בתחתית איורי בתים, מגדל מים, אוהלים ועצים בארץ ישראל, על אדמה מוזהבת. מימין, בחזית, אשה נושאת ילד בזרועותיה. בפינה השמאלית העליונה זורחת שמש (צבועה לבן) ובתוכה מגן דוד זהוב).
המעצב הגרפי והטיפוגרף פסח אישטוון עיר-שי (אירשאי; Irsai István, 1896-1968), מבכירי הגרפיקאים המודרניסטים באירופה בין שתי מלחמות העולם ומחשובי הגרפיקאים ארץ ישראל. עלה לארץ ב-1925, אך שב להונגריה ב-1929 בעקבות מחלתה של אשתו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותר בבודפשט וסבל את אימי שואת יהודי הונגריה. היה מניצולי "רכבת קסטנר", עמה הגיע לברגן-בלזן ואחר-כך לשוויץ, שם נעשתה התעודה שלפנינו. 28.5X35 ס"מ בקירוב. נתונה במסגרת. מצב טוב. כתמים.

"אף על פי". כרוז-קיר בהוצאת הארגון הצבאי הלאומי. "בגולה" [גרמניה], תש"ו [1946]. יידיש ועברית.
הכותרות בעברית וביידיש – "אף על פי" ו"גלות – שעבוד – חרות". מלווה שלושה איורים אלגוריים: בראשון (גלות) יד של חייל SS מצליפה ביהודים, שלדי-אדם וברקע דגל עם צלב-קרס; בשני (שעבוד) – יד של חייל בריטי (Committee of Imperial Defence) מצליפה בניצולי-שואה וברקע דגל בריטניה; בשלישי (חרות) – לוחם יהודי אוחז בחרב, לאחר שקרע את השלשלאות שאזקוהו, בוקע מתוך מפת ארץ ישראל השלמה. בשוליים הימניים טקסטים בעברית וביידיש: נאום בר כוכבא לאנשיו, צוואת שמשון וצוואת החשמונאים. 43X31 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נזקים קלים בקוי הקיפול. מודבק כולו לנייר נטול חומציות.
מקור: אוסף ד"ר סימון כהן.

Der Bericht des Jüdischen Rettungskomitees aus Budapest 1942-1945, Vorgelegt von Dr. Rezsö Kasztner (copyright by the author). הוצאת Vaadat Ezra Vö-Hazalah Bö Budapest, בודפשט, [1946?]. גרמנית.
דו"ח על פעילות "ועד העזרה וההצלה היהודי בבודפשט" בזמן מלחמת העולם השניה, נערך בידי רֶזֶ'ה (ישראל) קסטנר. שכפול של דפים מודפסים במכונת כתיבה.
הדו"ח שלפנינו, שחובר מיד לאחר המלחמה, שימש לטיהור שמו של קסטנר, לאחר שביוני 1955 קבע בית המשפט כי "קסטנר מכר את נפשו לשטן" בשיתוף-פעולה עם הנאצים ולאחר שקסטנר נרצח בתל-אביב בחודש מרץ 1957. הדו"ח תורגם לעברית וראה אור בראשית שנות ה-80 על ידי "האגודה להנצחת זכרו של ישראל קסטנר".
[1], XIII, 191, [6] דף, 30 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה. כריכה ודפי בטנה חדשים (על הכריכה הקדמית מודבקת העטיפה המקורית). עותק ספריה לשעבר.

הבקשה לקיום דיון-חוזר במשפט קסטנר. [תל-אביב], 1962.
פנייתו של שמואל מ' תמיר, עורך הדין של מלכיאל גרינוואלד, אל היועץ המשפטי לממשלת ישראל, גדעון האוזנר, בבקשה לקיים דיון-חוזר במשפט קסטנר. [2], 24, 10, [35] דף, 32.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים ומעט כתמים בגוף החוברת. כתמים ופגמים בעטיפה.