מכתבי ראשי חסידות קארלין בירושלים, אל מערכת עתון "קול ישראל". ירושלים, תש"ה (1945).
במכתב שנכתב עקב פרשיית מחלוקת "אשר קמו אחדים שליחי היצר לחרחר ריב ומדון בין קהל ועדה קדושה עדת חסידי קארלין הידועה בכל העיר לשם ולתפארת". והם מבקשים ממערכת העיתון "לחוס על כבוד שמים... ולהתחשב עם כבוד הצדיקים האדמורי"ם מחוללי חסידות קארלין מזה מאה ושמונים שנה".
על המכתב חתומים בכתב-ידם: רבי יהושע העשיל הלטובסקי, רבי שניאור זלמן גרוסמן, רבי [מנחם] בן-ציון שווארץ, רבי דוד צבי גוטשטיין, רבי זלמן בריזל ורבי אהרן הלטובסקי.
28 ס"מ, נייר יבש, מצב טוב.

מכתב בחתימת יד-קדשו של רבי שלמה האלברשטאם האדמו"ר מבאבוב. ניו-יורק, תשמ"ב (1981).
הגאון הקדוש רבי שלמה האלברשטאם (תרס"ח-תש"ס), בנו של האדמו"ר רבי בן-ציון הלברשטאם הי"ד בעל "קדושת ציון", לאחר השואה הגיע לניו-יורק, והקים מחדש את ממלכת בית בובוב, שהיא אחת החסידויות הגדולות והדומיננטיות .
נייר מכתבים רשמי 27 ס"מ. חלק מהמכתב בצילום כת"י, החתימה [וחלק מהמכתב בכת"י קדשו]. מצב טוב, סימני קיפול.

ארבעה מכתבים בענייני ציבור, מאדמו"רי בית דעש בארצות הברית.
מכתב בכתב יד וחתימת האדמו"ר רבי יוסף פאנעט מדעש [תשי"ז], שני מכתבים מבנו האדמו"ר רבי צבי מאיר פאנעט [תשי"ז, תשכ"ד] ומכתב מבנו האדמו"ר רבי אלימלך אלטר פאנעט [תשי"ב].
האדמו"ר רבי יוסף פאנעט (תרנ"ה-תשכ"ב, אוצר הרבנים 8512). בנו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט בעל "כנסת יחזקאל", אב"ד דעעש. משנת תרפ"ט אב"ד וראש ישיבה באילונדא (טרנסילבניה). לאחר הכיבוש הגרמני נמלט מגטו דעש לרומניה יחד עם תשעה מילדיו וכך שרדו. אחרי המלחמה היגר לארצות הברית, התיישב בברוקלין - ניו-יורק והקים מחדש את שושלת חסידות דעש, כשבניו משמשים אחריו כאדמו"רים.
4 מכתבים. גודל משתנה. מצב כללי טוב, כתמים וסימני תיוק.

מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ, אל רבי משה באב"ד. [בני ברק, תשי"ח 1957].
הזמנה לברית של בן זקוניו - האדמו"ר רבי מנחם מנדל האגר, "איש בשורה אנכי שנולד לי בן למז"ט ביום ה' העל"ט, והנני מבקש את כתה"ר עם ב"ב לבוא ולהשתתף בשמחתי בהכנסת בני שיחי' בבריתו של אאע"ה...".
האדמו"ר רבי משה יהושע האגר (תרע"ו-תשע"ב) בן האדמו"ר רבי חיים מאיר האגר - ה"אמרי חיים" מויז'ניץ. כבר בהיותו בחור שימש כרב לחסידי ויז'ניץ בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו, ששרד אף הוא את השואה, בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. בניו הם האדמורי"ם רבי ישראל ורבי מנחם מנדל הגר, שליט"א. וחתניו הם האדמו"ר מבעלז, האדמו"ר מסאטמר והאדמו"ר מסקווירא, שליט"א.
גלויה. מצב טוב.

מכתב מעניין בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי יצחק מאמשינוב, ניו יורק, [שנות התש"י בערך].
במכתב שלפנינו מספר האדמו"ר על אירוסיו בזיווג שני [לאחר שאיבד את אשתו וכל צאצאיו בשואה] "אחר כל התלאות אשר עבר עלי עד עתה, אני מודיע שב"ה עשיתי שידוך...". על השתוקקותו "לדור בארץ ישראל שהוא ארץ אשר ה' דורש אותה תמיד ונזכה לשמוח יחד..."
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק קאליש בן האדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב, נמלט בשנות השואה לווילנא, ליפאן ולשנחאי, יחד עם דודו האדמו"ר רבי שמעון שלום, ומשם הגיע לניו-יורק, שם הקים את בית מדרשו והיה מגדולי האדמורי"ם לחסידי פולין בארצות הברית. דמות מרשימה ומיוחדת באהבת ישראל, כמורשת אבותיו הקדושים מוורקא. נפטר אדר תשנ"ג (1993) ומנוחתו כבוד בעיה"ק טבריה.
19 ס"מ. נייר דק, כתוב במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתי"ק וחתימת ידו. מצב טוב-בינוני, קמטים וכתמי חלודה.