ספר דברי חיים, שני חלקים, על הלכות גיטין ומקוואות, מאת הגה"ק רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז. זולקווא, דפוס שמואל פינחס שטיללער, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה. חיבורו הראשון של האדמו"ר הראשון מצאנז בעל ה"דברי חיים", שנדפס בחייו בעילום שם המחבר. שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לחלק השני.

העותק של הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין. בדפי המגן הקדמיים והאחוריים, רישומים רבים בחתימות תלמידים המעידים שהספר שייך למורם ורבם "הגאון הגדול המפורסם, חריף ובקי" רבי אברהם יצחק וויינבערגער אב"ד ק"ק קליינוארדיין ("ווארדיין-קטן", "קו"ו"; בין התלמידים החתומים על רישומי הבעלות: "יעקב שטיינער", "ישראל ריכטער", "אני תלמידו הב'[חור] זעליג... פאטאק...", "מנחם מענדל שווארטץ").

הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), חתן הגאון החריף רבי צבי הירש העליר אב"ד אובן ישן בעל "טיב גיטין", וחתנו החורג של בעל ה"חתם סופר" [לאחר פטירת חותנו רצ"ה העליר בשנת תקצ"ה, נישאה אלמנתו לבעל ה"חתם סופר" בזיווגו השלישי. בתה וחתנה עברו עמה לפרשבורג, והתגוררו בביתו של ה"חתם סופר" כמה שנים, כאשר רא"י קיבל הדרכה רבה מחמיו ה"חתם סופר" בדרכי התורה והיראה]. לאחר תקופה עבר לכהן כרב בפריישטאדטל, ולאחר כמה שנים עבר לכהן בעיר קליינווארדיין (Kisvárda, Kleinwardein). רבי אברהם יצחק היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. בין תלמידיו נודעו רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר והאדמו"ר רבי משולם פייש לאווי (הראשון) אב"ד טאהש (תקפ"א-תרל"ג). מחבר הספרים "פני יצחק" (מונקאטש תרנ"ב) ו"מילל לאברהם" (מונקאטש, תרנ"ב). חתנו היה רבי אברהם ברודא אב"ד ברזנא (תקפ"ה-תרמ"ב; בעל "פרי החג", שהיה מתלמידי ה"חתם סופר" וה"כתב סופר").

ספר זה הוא ספרו הראשון של ה"דברי חיים" שראה אור בדפוס (ספר השו"ת "דברי חיים" יצא לאור לאחר 11 שנה, בשנת תרל"ה). בהקדמה כותב המחבר "שמי לא רשמתי מטעם הידוע", אך מהמהדורה השניה (מונקאטש, תרנ"ב) ואילך נדפס שם המחבר בדף השער. בהקדמה למהדורה השניה של הספר מספר בן המחבר, האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, על אביו, ש"קודם פטירתו בעת חליו, אמר בזה הלשון: אני נותן שבח והודיה להשי"ת שיגעתי ומצאתי וכוונתי ההלכה לאמיתה בהלכות גיטין ומקוואות בחיבורי זה. לדעתי כל המורה מתוך ספרי זה, יפסוק כדת וכהלכה". מסופר שכשיצא הספר שלפנינו מבית הדפוס, "שש ושמח" המחבר, ואמר בהתרגשות שכשיבוא מלך המשיח, יצא יחד עם כל מחברי הספרים לקבל את פניו עם חיבורו זה (ראה "זכרנו לחיים", מונקאטש תרצ"ח, עמ' 331).

שני חלקים בכרך אחד. [3], לד, [1], לג-מד; כז דף; [1], כג, [1] דף (דפים יג-יד וכג-כד בספירה הראשונה, כרוכים שלא כסדרן). 35 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש בעיקר בכריכה. כריכה מקורית בלויה וקרועה.

ספר עבודת הקודש, דינים, הנהגות, סגולות ותיקונים, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"א [1841]. שני דפי שער. השער הראשון מאויר (בתחריט עץ).

עותק נאה.

הספר הראשון שנדפס בירושלים.

בראש הספר "הקדמת המדפיס" (דפים [2/ב]-[4]). הקדמה זו שלפנינו היא מקור היסטורי חשוב לתולדות ארץ ישראל, הגליל ויהודי דמשק. רבי ישראל ב"ק מספר בה על קורותיו טרם הגיעו לירושלים: עלייתו לארץ ישראל והקמת הדפוס בגליל; רעש האדמה בשנת תקצ"ז בו נהרגו אלפי יהודים; הפרעות בערי הגליל בשנים תקצ"ד-תקצ"ח ע"י שודדים פראיים, שהמשיכו במעשיהם גם לאחר רעידת האדמה, כאשר התנפלו בפראות על פליטי הרעש ובזזו והחריבו את רכושם הנותר. רבי ישראל מספר על פרשיית "עלילת דמשק" בשנת ת"ר, ועל מעורבותו בה. הוא כותב כי עורר את משה מונטיפיורי להתערב בעניין, במכתבים ששיגר אליו ללונדון מהעיר אלכסנדריה בה שהה באותם ימים. בדבריו הוא מזכיר לשבח את חכמי הספרדים והמשקיעים שעזרו לו להקים מחדש את בית דפוסו בירושלים.

בסיום הקדמתו כותב ר"י ב"ק: "...ובכדי לזכות את הרבים, נתתי אל לבי להדפיס בתחלה את הספר היקר ונחמד הנקרא ס' עבודת הקדש, מאדונינו הגאון הקדוש רב חיד"א זללה"ה את כל השבעה ביחד... למען ימצא כל אחד מבוקשו וכל איש ישראל אשר ישאהו בחיקו וילמדו ממנו...".

המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו, ובשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, בו הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת ובה הקים בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז. בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים עבריים, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).

על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת ובירושלים, ראו: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.

[4], קיא דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש זעירים בדפים הראשונים, עם פגיעה קלה במסגרת השער הראשון. הדבקות נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים במספר מקומות, בחלקם מעט על הטקסט. כריכת עור חדשה.

הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 1.

Pharetra fidei catholice siue ydonea disputatio inter Christianos et Judaeos. [כנראה: קלן, Heinrich Quentell, שנות הר"נ בקירוב, 1490-1500 בקירוב]. לטינית.

חיבור אנטי-יהודי מתקופת ראשית הדפוס, מאת המומר Theobald of Saxony. תיבות פתיחה מצוירות-ביד, אותיות רישיות בתחילת המילים צבועות ביד.

החיבור נכתב בעיצומה של שריפת התלמוד בפריז במאה ה-13, לאחר שספר התלמוד נמצא "אשם" בדין ונידון לשריפה בצרפת. מחבר הספר, Theobald of Saxony (מכונה גם: Thibaud de Sézanne), נודע כאחד המומרים הבולטים שפעלו בתקופה זו בצרפת – וכיום מיוחס לו תרגומו ההיסטורי של התלמוד ללטינית – "Extractiones de Talmud" – שנדפס בתקופת המשפט וכלל חלקים "מרשיעים" בלבד.

הספר שלפנינו נכתב בתקופה זו, והוא כולל ראיות שונות מתוך התלמוד כנגד היהדות ועיקריה, פרשנות למקרא מנקודת המבט הנוצרית והוכחות שונות להתיישנותן של נבואות היהדות. כמו כן, נטען בחיבור שחורבן ירושלים והגלות באו ליהודים כעונש על דחיית ישוע.

נדיר. אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית; עותקים ספורים בספריות אמריקניות.

[12] דף (11 דפי טקסט ודף חלק אחד; 36 שורות בעמוד; 31 שורות בעמוד האחרון). 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני רטיבות קלים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים. כריכה חדשה. שרידי רישומים בדף הראשון.

Goff P576; Hain Copinger 12912.

ראו: Gilbert Dahan, Les traductions latines de Thibaud de sézanne, בתוך: Le brûlement du Talmud à Paris 1242-1244 (פריז, הוצאת Cerf, 1999), עמ' 95-120 (צרפתית).

"ספר דקדוק לשון הקודש – Introductiones Artis Grammatice Hebraice", מאת אלפונסו דה סמורה. אלקלה דה אנארס (ספרד), Academia Complutensi in aedibus Michaelis de Eguia. [רפ"ו] 1526. לטינית ועברית.

ספר דקדוק עברי; מהדוגמאות היפות ביותר של האות העברית בראשית ימי הדפוס.

שער מודפס באדום ושחור, עם כיתוב עברי לרוחב הדף; סמל האצולה של הארכיבישוף של טולדו Alonso III Fonseca - פטרונו של המחבר – מוטבע במרכז (חמישה כוכבים אדומים בתוך מגן, מקושטים בפרחים ודרקונים). תיבות פתיחה מאוירות (חיתוכי עץ).

הספר שלפנינו נדפס בגרסה מצומצמת יותר בתוך "הפוליגלוטה הקומפלוטנסית" – התנ"ך הרב-לשוני הראשון בעולם, הנחשב לאחד מהישגיו המרשימים של הדפוס המוקדם; בשנת 1526 ראתה אור הגרסה המלאה שלפנינו -באותו בית דפוס, בידי אותו המדפיס ובאותן אותיות דפוס- בתוספת חלק ארוך שלא נכלל בהדפסה הראשונה: "אגרת ששלח המחבר ממלכות ספרד אל היהודים אשר במדינת רומה[!]", הכתובה כולה בעברית (תחת כל שורה עברית נוסף תרגום ללטינית).

על אותיותיו העבריות של ספר הדקדוק (ששמשו גם להדפסת "הפוליגלוטה הקומפלוטנסית"), כתב חוקר הלשונות השמיות וראש המחלקה היהודית בספריית העיר ניו-יורק ד"ר Joshua Bloch כי "אין דומה ביופייה לאות זו בכל דפוסי המאה החמש עשרה".

מחברו של הספר, היהודי המומר אלפונסו דה סמורה (Alfonso de Zamora; 1480-1558 בקירוב), היה עורכו של החלק העברי והארמי ב"פוליגלוטה הקומפלוטנסית" – התנ"ך הרב-לשוני הראשון; העבודה על המהדורה החלה שנים ספורות לאחר גירוש יהודי ספרד, ביוזמתו של "האינקוויזיטור הגדול" פרנסיסקו חימנס דה סיסנרוס (1436-1517). משום שמרבית יודעי העברית בספרד היו לפנים יהודים, הופקדו על החלק העברי שלושה מלומדים יהודים אנוסים שהמירו את דתם, ובראשם אלפונסו דה סמורה - מחבר הספר שלפנינו.

[223] דף, 18 ס"מ. מצב טוב. רישומים רבים בשוליים, חלקם בעברית. כתמים. קרע חסר בשולי אחד הדפים (ללא נזק להדפסה). קרעים קלים בשולי השער, משוקמים שיקום מקצועי. כריכת עור נאה עם הטבעה מוזהבת על גבי השדרה.

ראו:

Der Giftpilz, ein Stürmerbuch für Jung u. Alt [הפטרייה המורעלת, ספר לילדים ולמבוגרים], מאת ארנסט הימר. הוצאת Der Stürmer, נירנברג, 1938. גרמנית.

"הפטריה המורעלת", ספר ילדים אנטישמי בהוצאת השבועון הנאצי "דר שטירמר"; איורים צבעוניים מאת קריקטוריסט "דר שטירמר" פיליפ רופרכט (Philipp Rupprecht, אשר פרסם את עבודותיו תחת שם העט "פיפס").

הסיפור הראשון מתאר אם המלמדת את בנה להבחין בין פטריות מאכל לפטריות רעל, ובסופו נכתב: "המעשיות הבאות מספרות את האמת על פטריית הרעל היהודית; הן מציגות את הצורות הרבות שלובש היהודי... את היהודי כפי שהוא באמת: שטן בדמות אדם". הספר הוצג כראייה במשפטי נירנברג, ושימש להרשעתם של המו"ל והמאייר.

על גבי דף הבטנה של עותק זה הקדשה בכתב-יד (גרמנית): "לחבר המפלגה רוהל, בהוקרה על חלקך בהקמת המפלגה הנאצית בשטחי אלזס – [ללא שם המקדיש ], שטרסבורג, 7 בינואר 1941".

כפי הנראה, ניתן העותק לרופא הגרמני Helmut Rühl (הלמוט רוהל, 1918-?) – ד"ר לרפואה ב"אוניברסיטת הרייך בשטרסבורג", אשר ביצע ניסויי המתה-בגז במחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוף (לאחר המלחמה הורשע ונידון למוות בצרפת, במשפט שנערך בהיעדרו).

64 עמ', 26.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה מקורית (עטיפת נייר מודפסת; שדרה ושולי בד). פגמים קלים.