אוסף גדול ומגוון המונה מאות פרסומים מתקופת מלחמת ששת הימים, מרביתם בהדפסת צה"ל וחילותיו – פקודות, כרוזים, דפים קרביים, עלוני יחידות, שירונים, מסמכים רשמיים ועוד. ישראל, יוני 1967 (קצתם מוקדמים או מאוחרים מעט). אנגלית ועברית.

כ-750 פריטי נייר בדפוס, בהם:

• פקודת יום המודיעה על היציאה למלחמה, חתומה בחתימת-ידו של אלוף אברהם יפה, מפקד עוצבה 31, עם הערה בכתב-יד – "נכתב וחולק לחיילים ב-67.VI.4" (יום לפני פרוץ המלחמה); בצדה האחורי רישומים נוספים בכתב-יד, כפי הנראה, ממהלך הקרבות עצמם: שמות יחידות שונות, דיווחים על מצבן ורישומים נוספים.

• כרוז מיום שחרור הכותל המערבי (7 ביוני), מאת הרב הראשי לצה"ל שלמה גורן: "מדבר אנכי אליכם מרחבת הכותל המערבי... חזון כל הדורות נתגשם לעינינו... קיימתם היום הזה את שבועת הדורות 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני'" (לצדו, כולל האוסף שני כרוזים נוספים שפרסם הרב גורן – בערב השבת שלפני פרוץ המלחמה וביום פרוץ המלחמה).

• מגוון מקיף של פרסומים מטעם הפיקודים והחילות הגדולים – פיקוד המרכז, פיקוד הדרום, חיל הים וחיל האוויר.

• מגוון עלונים קרביים בהדפסות מצומצמות – גיליונות עלון חטיבת "הראל", גיליונות "חטיבון", גיליונות עיתון "מחניים", גיליון 2 של "תשבצה"ל", העלון "כידון ושלוף", גיליונות "דורבני הפלדה", ועלונים נוספים רבים (רבים מהם מצויים בשלמותם).

• מאות גיליונות של "Press Bulletin" ו-"ידיעות לעתונות" – עלוני-בזק מטעם "לשכת העתונות הממשלתית": ידיעות ראשונות משדה הקרב, הצהרות מטעם הגופים הרשמיים, נאומי בכירים, ועוד (עלונים באנגלית, עלונים עבור אמצעי התקשורת העבריים, ומפות).

• "צבא ההגנה לישראל, מנשר מס' 1", כרוז ראשון מטעם המשטר הצבאי בשטחים הכבושים, הנושא שמונה הנחיות לאוכלוסייה המקומית. עברית וערבית.

• הדפסה ראשונה של מילות השיר "ירושלים של ברזל", שירו הנודע של מאיר אריאל, לוחם הצנחנים, ב-"דפוס הר הבית" של מפקדת החטיבה, ביום 12.6.67 (ימים ספורים לאחר כתיבת השיר).

• עשרה "דפי קרב" של בית החולים תל השומר, ובהם הנחיות צה"ל לעובדי בית החולים (כפי הנראה, לא נדפסו דפים נוספים).

• לוח משחק דו-צדדי, בהוצאת חיל החינוך. בצדו האחד המשחקים דמקה ו"תחנות" ובצדו השני המשחק "תפוס את המסתנן", שהומצא במיוחד עבור החיילים.

• ועוד.

כ-750 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים, כתמים, נקבי תיוק וקרעים קלים. חלק מהפריטים במספר עותקים.

אוסף מגוון הכולל מכתבים, כתבי-יד של יצירות ספרותיות ותצלום דיוקן חתום, מאת הסופר היהודי-גרמני יעקב וסרמן; נשלחו אל סוכנו הספרותי בארצות הברית, נתן אאוסאיבל (Ausübel). אוסטריה (ומקומות נוספים?), שנות ה-20-30. גרמנית.

באוסף:

1. "מעיל צהוב" (Gelbmäntelchen) – תסריט מאת יעקב וסרמן, מודפס במכונת כתיבה עם הערות בכתב-ידו; סיפור על מלאך הנשלח ארצה לגעת בנפשו של "האדם האדיש ביותר" (התסריט מבוסס על סיפורו הקצר של וסרמן Jost, שנדפס בקובץ Der Wendekreis [ברלין, 1920]). למיטב ידיעתנו, יצירה זו מעולם לא הוסרטה.

[1], 18, [2] דף. 34 ס"מ.

2. "היהודי כבן-המזרח" (Der Jude als Orientale) – מאמר מאת יעקב וסרמן, מודפס במכונת כתיבה, המבוסס על מכתב למרטין בובר; במאמר עוסק וסרמן בשאלת הגדרת היהדות, ומתאר את יהדות המזרח כחלופה פוזיטיבית ונאחזת בשורשיה ליהדות אירופה (המאמר ראה אור בכתב העת הספרותי "Daimon" [וינה 1918], לצד מאמרים וקטעי שירה ופרוזה מאת מקס ברוד, ארנסט וייס, פרנץ ורפל, ואחרים).

5 עמ'. 27.5 עמ'.

3. פרגמנטים מתוך יצירה ספרותית מאת וסרמן, בכתב-ידו (הרומן Christian Wahnschaffe?); שלושה עשר עמודים בכתב-ידו הקטן והנאה של וסרמן, עם תיקונים ומחיקות, שמונה מהם כתובים בכתב "קורנט" גרמני (kurrent), וחמישה בכתב גרמני רגיל (אותיות לטיניות). ייתכן שהפרגמנטים לקוחים מתוך כתב-היד לרומן Christian Wahnschaffe (1919), הנזכר באחד ממכתביו של וסרמן לסוכנו בארה"ב (הרומן ראה אור באנגלית בשם The World's Illusion).

[13] דף (ממוספרים 156-160, 330, ו-339-341; מספור משובש). 21-25 ס"מ בקירוב.

4-22. תשעה עשר מכתבים מאת וסרמן, חתומים בחתימת-ידו, הממוענים אל סוכנו הספרותי בארה"ב נתן אאוסאיבל (Nathan Ausübel). כמה מהם כתובים בכתב-ידו, לעיתים על גבי ניירות מכתבים רשמיים. בין הנושאים הנידונים במכתבים: ייפוי הכוח שהעניק וסרמן לאאוסאיבל לפרסום כתביו בארצות הברית (10 ביולי, 1924); פרסומם של הרומנים Das Gänsemännchen, Die Masken Erwin Reiners ו-Christian Wahnschaffe , אצל המו"ל Harcourt Brace ותסריט שעתיד להישלח אל אאוסאיבל (ככל הנראה טיוטת התסריט המצויה באוסף שלפנינו, 28 באוגוסט, 1924); פטירת ידידו של וסרמן, המלחין Ferruccio Busoni (28 באוגוסט 1924); הודעה על שליחת עלי ההגהה של הרומן Faber oder die verlorenen Jahr, בצירוף העתק מכתב שנשלח למו"ל Harcourt Brace, ואזכור של ידידו של וסרמן, הסופר הגרמני-יהודי Ludwig Lewisohn (8 בספטמבר, 1924); עדכון על כך שווסרמן קיבל פנייה מטעם אולפני Fox Film בנוגע להפקת סרט על בסיס נובלה פרי עטו, ומשא ומתן עם מו"ל אנגלי על פרסום הרומן Die Juden von Zirndorf (18 בספטמבר, 1924); אזכור של תומס מאן ושל הסופר ורנר הגמן (17 בדצמבר 1931); ועוד.

מספר עמודים משתנה, 12-29 ס"מ בקירוב. לכמה מהמכתבים מצורפת המעטפה המקורית בה נשלחו.

23. תצלום דיוקן של יעקב וסרמן, מוקדש בחתימת-ידו, לנתן אאוסאיבל (ההקדשה מתוארכת ליום 9 ביולי 1924, אלטאוסזה).

15X11 ס"מ בקירוב. מוצמד ללוח קרטון.

יעקב וסרמן (Jakob Wassermann, 1873-1934) מחושבי הסופרים היהודים-גרמנים במאה ה-20, ומהמצליחים שבהם. נולד בפירט (בוואריה) למשפחה יהודית מן המעמד הבינוני. בשנת 1897 פרסם את הרומן הראשון פרי עטו "יהודי צירנדורף" (Die Juden von Zirndorf), אשר זכה להצלחה מיידית וביסס את מעמדו בגרמניה כסופר מבטיח. בין יצירותיו הבולטות: "פרשת מאוריציוס" ((Der Fall Maurizius), "קספר האוזר" (Caspar Hauser) ו"בעל האווזות" (Das Gänsemännchen). בשנת 1921 פרסם את ספרו "דרכי כגרמני וכיהודי" (Mein Weg als Deutscher und Jude), בו התמודד ישירות עם הקונפליקט בין זהותו כגרמני ובין היותו בן לתרבות היהודית.

חרף הצלחתו הספרותית סבל וסרמן מהאנטישמיות הגוברת בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 גורש מהאקדמיה הפרוסית לאמנויות, ספריו נכנסו ל"רשימה השחורה" ונאסרו לפרסום בגרמניה, ועותקים רבים מהם הועלו באש בשריפת הספרים. וסרמן נפטר בשנת 1934 בווילה שבה התגורר באלטאוסזה (Altasusee) שבאוסטריה.

מצב משתנה.

מקור: סות'ביס, לונדון, אפריל 1982, לוט 496.