מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין. [ניו יורק], ניסן תש"ז [1947].

נשלח אל רעו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי "הגאב"ד דסלוצק וכעת ראש רבני לאנדאן". רבי משה כותב לו על הוצאת ספרו "דברות משה" על מסכת בבא קמא, ומבקש ממנו שיעיין בו וישלח את הערותיו ודעתו על הספר: "ומזכרון ידידותינו הגדולה מכבר עוד מרוסלאנד מקווה אני שהו"ג [שהוד גאונו] יקבלהו בשמחה וימצא חן בעיני הו"ג, והייתי שמח מאד אם היה הו"ג מעיין בו וכותב לי דעתו הגדולה עליו...".
רבי משה פיינשטיין מסיים בברכות לחג הפסח: "יתברך כ"ג וביתו וזרעו בחג כשר ושמח וגאולה שלמה בתוך כל ישראל. ידידו ואוהבו בלו"נ, משה פיינשטיין". בשולי המכתב הוא כותב כי הספר נשלח בשבוע הקודם בדואר רגיל, "ויקרא אצל הפאצט, והמכתב ע"י אויר, ולכן יתקבלו בערך זמן אחד, הנ"ל".

הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
לפני בואו לארה"ב כיהן רבי משה פיינשטיין בשנים תרפ"א-תרצ"ו ברבנות ליובאן (שברוסיה הלבנה), תחת רדיפות השלטון הבולשביקי, ובאותה התקופה התיידד ועמד בקשרי שו"ת עם הרב אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), שכיהן ברבנות סלוצק משנת תרפ"ג והיה ממנהיגי הרבנות ברוסיה, עד מאסרו והגלייתו לסיביר בשנת תר"צ ע"י השלטונות הבולשביקים).

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.

מכתב ארוך (2 עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן קוטלר ראש ישיבת ליקווד ארה"ב. תמוז תשכ"ב [1962].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. מכתב היסטורי העוסק ב"עליית הנוער" החרדית, שארגנו אז ארגוני ה"פעילים", במלחמתם על ההצלה הרוחנית של עולי מרוקו וארצות ערב, שכן באותה תקופה פעלה "עליית הנוער" הרשמית, לחילון העולים הצעירים בדרכים שונות, ושליחתם לקיבוצים ומוסדות חינוך חילוניים. במכתב מוזכרים שמות של רבנים ועסקנים מרחבי תבל, שרבי אהרן קוטלר הפעילם במלחמה זו על נפש הנוער ממרוקו וארצות ערב. רובו עוסק בהכנת מוסדות לקליטת העולים, בהם המוסד בעפולה שהוקם עבור העולים, ו"האווירון" המיוחד לעלית נוער בני-תורה, ע"י ארגון ה"פעילים" – במימון הארגונים היהודיים האורתודוכסיים מאירופה וארה"ב.

הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא איגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
במכתב שלפנינו – שנכתב בחודשים האחרונים לחייו של רבי אהרן, אנו מתוודעים לפעולותיו הרבות במאבק על נפש העולים הצעירים מארצות ערב, שנשלחו ע"י הוריהם הדתיים ושאפו שיינתן חינוך תורני לילדיהם. רבי אהרן יצא באותה תקופה למלחמה גלויה, נגד ארגוני "עליית הנוער" החילוניים, שעקרו בכוח מהעולים הצעירים את מסורת אבותיהם, ואף יזם פעולה עצמאית של ארגון מטוס מיוחד עבור "עליית הנוער החרדית", כהתרסה נגד ההגמוניה של "הסוכנות היהודית" הציונית על "עליית הנוער" – פעולה שעוררה אז פולמוס וזעם רב של ראשי השלטון והמפלגות החילוניות במדינת ישראל.

נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. כתוב משני צדיו, למעלה מ-40 שורות בכת"י. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קמטים וסימני קיפול.

מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי יעקב יצחק הלוי רודרמן ראש ישיבת "נר ישראל" בבולטימור, ארה"ב. [בולטימור, אב תש"כ בקירוב, 1960].
נשלח לירושלים אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, לרגל קבלת ספרו החדש "חזון יחזקאל" על התוספתא למסכת נדה ומסכת מקואות [שנדפס בירושלים, בשנת תש"כ]. הרב רודרמן כותב לו: "...שמחני הדר"ג בשמחתה של תורה בספרו הגדול על נדה ומקואות אשר קבלתי זה עתה ונתמלא כל הבית אורה, ועברתי בין נחלי עדניו... ונתבסמנו מריח בשמיו, ועשה עלי רושם גדול ונעלה, ואברך בכל לב את הד"ג שיאירו דברי קדשו כערכם המרומם... יעקב יצחק הלוי רודערמאן". בשולי המכתב הוא כותב ברמזים (בשפה למדנית) אודות משלוח התשלום: "לוטה כאן [ה]מחאה לפדיון הקדש והקדש שוה שיחילו על שוה פרוטה מחולל".

הגאון רבי יעקב יצחק הלוי רודרמן (תר"ס-תשמ"ז), גאון מופלג, מראשוני וגדולי ראשי הישיבות בארה"ב, ממנהיגי היהדות החרדית ומראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב, מגדולי תלמידי ה"סבא מסלבודקה" שעיצב את דמותו, כאשר למד בימי בחרותו בישיבת סלבודקה ונודע בשם "העילוי מדלהינוב". אביו היה הגה"ח רבי יהודה ליב רודרמן רבה של דלהינוב (מחסידי האדמו"ר רש"ב מליובאוויטש). בשנת תרפ"ד נשא את בתו של הגאון רבי שעפטיל קרמר (גיסם של רבי משה מרדכי אפשטיין ורבי איסר זלמן מלצר; ממייסדי וראשי ישיבת ניו-הייבן – הישיבה הראשונה בארה"ב שנוסדה על טהרת הקודש בדרך ישיבות אירופה).

לאחר שהדפיס את ספרו "עבודת לוי" בקיידאן בשנת תר"צ, היגר הגרי"י רודרמן לארה"ב וכיהן כר"מ בישיבת ניו הייבן. בשנת תרצ"ג עבר לבולטימור לכהן ברבנות בקהילת "תפארת ישראל", והקים בה את ישיבת "נר ישראל", אשר עד היום היא אחת הישיבות המרכזיות בארה"ב. כבר משנות התש"י נמנה הרב רודרמן על ראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב, יחד עם רעיו רבי אהרן קוטלר, רבי משה פיינשטיין ורבי יעקב קמנצקי. בשנת תשט"ז הוא חתם יחד עם גדולי ראשי הישיבות בארה"ב על האיסור המוחלט על כל שיתוף-פעולה עם הזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים ביהדות ארה"ב.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.

מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי מרדכי גיפטר, ראש ישיבת טלז. קליבלנד, אוהיו (ארה"ב), [י' בטבת] תשי"ט [דצמבר 1958].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, לרגל הוצאת ספרו "חזון יחזקאל" על התוספתא למסכת נדרים. בעמוד הראשון הוא מספר על תלמידו החביב שנפטר בקיצור ימים, ולזכרו הוקדשה מהדורת הספר. שלשת העמודים הבאים עוסקים בדברי תורה ובהערות על הספר "חזון יחזקאל", וחידושים על מסכת נדרים.

הגאון רבי מרדכי גיפטר (תרע"ו-תשס"א), מגדולי ראשי הישיבות וגדולי התורה בארה"ב. נולד בארה"ב ונסע ללמוד בישיבות ליטא. כבר מנעוריו התקרב ולמד תורה והנהגה מפי גאוני הדור, והחליף מכתבי שו"ת עם גדולי הרבנים בארה"ב ובליטא. הוא חזר לארה"ב ערב השואה, לאחר אירוסיו עם בתו של רבי זלמן בלוך מראשי ישיבת טלז בליטא, והנישואין נערכו בארה"ב בחורף ת"ש (1940). לאחר השואה קומם מחדש את תפארת ישיבת טלז בארה"ב (יחד עם דודיו רבי אליהו מאיר בלוך ורבי חיים מרדכי קאטץ, שהגיעו אז לארה"ב בגפם, בשליחות להצלת משפחותיהם ובני הישיבה, שנותרו בעמק-הבכא בעיר טלז).

רבי מרדכי כיהן משנת תש"ג כר"מ בישיבת טלז בקליבלנד ובשיקגו, ולימים כיהן כראש הישיבה בקליבלנד. הנחיל מושגי גדלות בעיון התורה ובהנהגה תורנית נכונה [על מצבתו לא הניח לכתוב תארים מלבד: "פ"נ הרב מרדכי ב"ר ישראל זצ"ל גיפטר, לימד תורה והעמיד תלמידים בעלי מעלה ומדריגה בתורה וביראה"]. בשנת תשל"ו עלה לארץ ישראל והתגורר בקריית ישיבת טלז שהוקמה בהרי ירושלים (כיום: קרית טלז סטון; קרית יערים), אך בשנת תשל"ט, לאחר פטירתו של רבי ברוך סורוצקין ראש הישיבה בארה"ב, חזר לארה"ב לעמוד בראשות הישיבה בקליבלנד. סמכותו הוכרה בכל העולם התורני כאחד מגדולי הדור והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב.

2 דף, הכתובים משני צידיהם, נייר מכתבים רשמי, 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סגל ראש ישיבת מנצ'סטר. ניסן תש"ך [1960].

נשלח לירושלים אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שכיהן קודם לכן כאב"ד לונדון. הרב סגל מתעניין "בידידות ובכבוד גדול" בשלום הרב והרבנית, ומספר כי אצלו "החיו"ש [החיים ושלום] וחסד עליון, וכן בישיבה הק' הכל בסדר ועליי' בכמות ובאיכות". הוא מברך "לקראת החג הקדוש הבעל"ט, יקבל נא מרן שליט"א ברכתי... שיזכה לחוג את החג הבעל"ט ביתרון הכשר ובשמחה רבה, ונזכה כולנו לגאולה שלמה במהרה...".

הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סג"ל (תרע"א-תשנ"ג), בנו וממלא-מקומו בראשות ישיבת מנצ'סטר של הגאון הצדיק רבי משה יצחק הלוי סגל (תרמ"א-תש"ח 1881-1947; מקים עולה של תורה באנגליה, ומייסד הישיבה במנצ'סטר). רבי יהודה זאב נודע גם כצדיק קדוש ו"פועל ישועות", שהרבה לחזק את ענין "שמירת הלשון", והיה מכונה "החפץ חיים של אנגליה". ייסד את הלוח היומי העולמי ללימוד שתי הלכות ביום מספרי "חפץ חיים – שמירת הלשון", והיה רגיל לומר ולהבטיח ישועות בזכות חיזוק שמירת הלשון, וכלשונו: "לא הכרתי משפחה בעולם הלומדים שני הלכות ביום בספר חפץ חיים ולא ראו ישועות בעיניהם". עד היום אלפי יהודים באים להתפלל על קברו במנצ'סטר להיפקד בדבר ישועה ורחמים.

אגרת אויר, כ-20 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים כתוצאה מפתיחת האגרת.