אוסף ספרים מדפוסי ברדיטשוב בשנות הת"ק, בחלקם חתימות ורישומי בעלות.

* ספר דרך מצותיך, על מנין המצוות, מאת רבי יהודה רוזאניס בעל "משנה למלך". ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער, [תק"ע 1809].
* ספר בעל הנפש, על הלכות נדה ומקוואות, מאת הראב"ד. [ברדיטשוב, דפוס ישראל בן אברהם ב"ק, תקע"ז 1817]. בשער: "באותיות ברדיטשוב".
* ספרי הלבושים מאת רבינו מרדכי יפה. ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל בן אברהם [ב"ק] (מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין) ושותפו רבי יוסף בן צבי, [תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. סט בחמישה כרכים. שער נפרד לכל חלק. חלק מהמילים בדפי השער נדפסו בדיו אדומה. חסר דף שער והקדמה בכרך הראשון של לבוש התכלת וכן חסר בסופו. רישום בדף השער של חלק ג: "ר' ישעי' שי'". רישום בדף השער של החלק החמישי: "מספרי הרב ר' ישראל ז"ל הוטנער". רישום בדף לו בכרך הראשון: "מקנת כספי אני משה בר גבריאל נ"ע".
* ספר משנה תורה, היד החזקה להרמב"ם, חלק ראשון וחלק רביעי. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן יששכר בער סג"ל, [תקס"ח-תקס"ט 1808-1809]. המהדורה הראשונה של ספר משנה תורה לרמב"ם שנדפסה בברדיטשוב. שני חלקים בשני כרכים. ללא החלק השני והשלישי. קרעים חסרים גדולים עם פגיעות בטקסט בדף השער ובדפים רבים בכרך הראשון. רישומי בעלות בשני הכרכים. בחלק הראשון: "זה [הספר] שייך להרבני מו"ה מרדכי יוסף ה..."; בחלק הרביעי: "קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני שייך לה"ה הרבני הנגיד והקצין המפורסם מו"ה מרדכי נתן[?] רבינ[א]וויטץ[?] מ[?]ינא"; ובתחתית הדף: "מספרי ר' אברהם הארינשטיין קיוב".
* ספר משנה תורה להרמב"ם, חלק שני, שלישי ורביעי. ברדיטשוב, [דפוס רבי ישראל ב"ק, תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. שלושה חלקים בשלושה כרכים. ללא החלק הראשון.
מהדורה שניה שנדפסה בברדיטשוב; עם ההסכמות (שרובן הועתקו מהמהדורה הקודמת) מאת גדולי החסידות – רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי אשר צבי מאוסטרהא, דייני ברדיטשוב, ועוד.

12 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.

מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתן לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין, עם חותמותיו בדף השער, מתקופת כהונתו כאב"ד גלינא וכאב"ד פיטרקוב, חותמות: "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...". חותמות ספריה, וחותמות ומדבקה מודפסת (המודבקת על ראש השער) מחלוקת משרד הדתות, משרידי הספרים שניצלו משואת יהודי פולין. בדף טז/1 (בספירה הראשונה), הגהה בכתב יד [כפי הנראה בכתב ידו של המהר"ם שפירא]

הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד גלינא וסאנוק, פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.

[1], לח; עד, עז-עח, עז-פב, [1] דף. 35 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. בדף כו (בספירה השניה) קרע חסר במרכז הדף עם פגיעה בטקסט. תו-ספר מודבק בראש דף השער. חותמות שונות. כריכה חדשה.
כולל [1] דף בסופו, עם העתקת תשובת הגאון רבי משולם איגרא מפרשבורג ומפתחות לחלק אבן העזר וחושן משפט. דף זה חסר במקצת מהעותקים.

אוסף מספרי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב":

• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלק א – למברג (לבוב), יעקב משולם ניק ו-U. W. Salat, תרמ"ב 1881; חלק ב – מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרמ"ג 1883. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
מאמרים ודרשות על דרך החסידות למועדי השנה: חלק א – לראש השנה, שבת תשובה, י"ג מדות ויום העשור, סוכות וחנוכה, וחלק ב – לימי שובבים, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח, שבועות, ימי בין המצרים, ט"ו באב וחודש אלול. שם המחבר אינו נזכר בשער (בדומה לספרו הקודם "ייטב לב"), אלא נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"].
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלקו השני של הספר יצא לאור ימים ספורים קודם הסתלקותו, בחודש אלול תרמ"ג. בשעה שהובא הספר החדש אל מיטת חוליו, נשקו מכל צד, "ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו" – ראה להלן. ספר זה נערך והובא לדפוס על ידי נכדו בן-בתו, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, המספר בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (למברג, תרמ"ה): "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה..." (ראה גם בהקדמת רבי משה דוד טייטלבוים לספר "ישמח משה", מהדורת סיגט תרנ"ח).
בשער החלק הראשון, חתימת: "ישראל ווייס", ורישום בעלות בחתימת "הק' משה ווייס": "זה הספר ייטב לב שייך לדודי היקר כ"ה ר' ישראל...".

• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, מאיר יהודא קטינא, [תרע"ב] 1912. מהדורה שנייה. שני חלקים בשני כרכים.
מהדורה שנייה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב כי החליט להזכיר את שם המחבר, על אף שבמהדורה הראשונה הוא לא היה מפורש.

• ספר רב טוב לבית ישראל, ביאורים על התורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" אב"ד סיגט. לבוב (למברג), דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס (ראה לעיל). בדף האחרון נדפסו שתי אגרות מאת המחבר: "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויין נסך".
בדף השער, חתימה בעיפרון: "א"י וויינבערגער" [כנראה מצאצאי הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), בעל ה"פני יצחק"].

• ספר שאלות ותשובות אבני צדק, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל "ייטב לב"). לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרמ"ה-תרמ"ו 1885-1886. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד. עותק פגום וחסר. נייר שביר וקרעים קשים. בראש הכרך נכרך השער של חלק שני, ומצורף בנפרד השער של חלק ראשון (מעותק אחר). חותמות של רבי צבי הירש פרידמאן (בעל "צבי חמד"), עם רשימות רבות בכתב ידו (בדפי הספר, בדף המגן ובדף מצורף), המציין בין היתר את המקומות בהם הוזכר בספר אביו הגאון רבי מנשה שמחה פרידמאן אב"ד סאבארנץ, זקנו הגאון מנאנאש, ורבנים אחרים ממשפחתו.

המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש.
בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר תועפות ראם, על פירוש רש"י ופירוש הרא"ם על התורה, מאת רבי מרדכי ברוך קאראבלייו. ליוורנו, דפוס Antonio Santini e compagni, תקכ"א-(טבת תקכ"ב) [1761]. מהדורה ראשונה.

העותק של האדמו"ר הקוה"ט רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף השער חותמתו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א". עם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.
חתימות ורישומים בכתיבה מזרחית: "יצחק ן' נסים הכהן..."; "ע"ה... שמואל כהן...".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד).

בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

[7], ב-קסז דף. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש. בדף השער והדף שלאחריו קרעים חסרים והדבקות נייר. חותמות. כריכה חדשה.
ללא חלק שני של ספר זה: "ספר הזכרונות וחיי יצחק", מאת רבי יצחק קאראבלייו – בן המחבר, שנדפס (עם שער נפרד) כנספח לספר שלפנינו (והיה ג"כ בספריית האדמו"ר – ראה: קטלוג "קדם", מכירה 75, פריט 56).

סידור תפלה, עם כוונות המקובל רבי שלום שרעבי (רש"ש). ירושלים, דפוס שמואל צוקערמאן, תרע"ו [1916]. הסכמות מגדולי ירושלים ומהאדמו"ר בעל ה"דרכי תשובה" ממונקאטש. תשעה חלקים בכרך אחד.

העותק של הגה"ק רבי משה אריה פריינד גאב"ד "העדה החרדית", עם הקדשות אליו וחותמותיו מתקופות שונות: "משה אריה פריינד דומ"ץ דקה"י סאטמאר יע"א"; "משה אריה פריינד ראב"ד לכל מקהלות האשכנזים ור"מ דישיבת "יטב לב" דסאטמאר בעיה"ק ירושלם תובב"א". בדפי המגן הקדמי והאחורי, הקדשות מאת "נחום מרדכי בן קריינטשא" [רבי נחום מרדכי שפיצר], שהקדיש את הספר "לכ"ק אדמו"ר מרן הקדוש שליט"א ראב"ד דק"ק סאטמאר יצ"ו כעת בניו יארק".

הגאון הקדוש רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בנו-בכורו של הגה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראדנא והוניאד (נפטר ת"ש; בן האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסוד, תרט"ו-תרצ"ב). כיהן כדומ"צ בעיר סאטמר ואב"ד נאסויד. איבד בשואה את אשתו הראשונה ואת כל שמונת ילדיו, הי"ד. לאחר השואה כיהן כראב"ד בעיר סאטמר, ולאחר תקופה עבר לארה"ב, משם עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "ייטב לב – סאטמר" ומורה הוראה בעיר. בשנת תשל"ט נתמנה לראב"ד בד"צ "העדה החרדית", ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק" נתמנה רמ"א פריינד לגאב"ד "העדה החרדית" בארץ ישראל. במשך שנים רבות היה נודע לצדיק ובעל-מופת ורבים הזקוקים לישועות באו להתברך מפיו. על שמו נקראו תלמוד-תורה וישיבת רמ"א בירושלים וב"קרית רמ"א" בבית-שמש.
בספר מופיעות גם חותמות בעלים קודמות, ורישומי בעלות, בהם רישום בעלות של רבי יחיאל רוזנבערג מסיגט [ממקורבי ה"קדושת יו"ט", שהיה גדול בנגלה ובנסתר]. לאחר פטירתו עבר הסידור הקדוש ליד אחיו רבי אלטיר רוזנבערג, הכותב שקיבל את הסידור מגיסתו, ומכרהו לרבי ישראל ווייס ה"אוצר" ומוכר ספרים בסיגט.
במשך שנים רבות נשמר סידור הרש"ש בכתבי-יד ולא נדפס כלל בכוונה תחילה. התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים המכוונים בלבד. רק בשנת תרע"א הוחלט להביאו לדפוס ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים. חלקו הראשון נדפס בשנת תרע"א וחלקו השני בשנת תרע"ב. החלקים ג-ט נדפסו כנראה מאוחר יותר בשנת תרע"ו (באותה עת נדפסו בשנית שני החלקים הראשונים). ראו: הרב משה הלל, סידור כוונות הרש"ש – בין מסורת לחידוש, קובץ מכילתא, גליון א – כסליו תש"פ, עמ' 133-158. לפנינו המהדורה השלמה של שנת תרע"ו.

תשעת החלקים בכרך אחד: חלק א: [2], פו דף. חלק ב: קסא דף. חלק ג: לו דף. חלק ד: קטו דף (בהדפסה שלפנינו הושמטו מראש העמ' הראשון המלים "חלק רביעי"). חלק ה: מד דף. חלק ו: יב דף. חלק ז: צט, ס-סג דף. חלק ח: סח דף. חלק ט: כא דף. 22 ס"מ. נייר איכותי במרבית הדפים. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני שימוש רב, דפים מנותקים, מעט קרעים והדבקות נייר. כריכת בד ישנה, לא-מקורית, מעט משופשפת ובלויה.