מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- (-) Remove chassidut filter chassidut
- חסידות (27) Apply חסידות filter
- and (27) Apply and filter
- הגהות (14) Apply הגהות filter
- עותקים (14) Apply עותקים filter
- מיוחסים (14) Apply מיוחסים filter
- חתימות (14) Apply חתימות filter
- וחותמות, (14) Apply וחותמות, filter
- וחותמות (14) Apply וחותמות filter
- והקדשות (14) Apply והקדשות filter
- copi (14) Apply copi filter
- dedic (14) Apply dedic filter
- gloss (14) Apply gloss filter
- import (14) Apply import filter
- signatur (14) Apply signatur filter
- stamp (14) Apply stamp filter
- stamps, (14) Apply stamps, filter
- וכתבי (13) Apply וכתבי filter
- יד (13) Apply יד filter
- מכתבים (13) Apply מכתבים filter
- letter (13) Apply letter filter
- manuscript (13) Apply manuscript filter
אוסף גדול ומגוון של למעלה מארבעים ספרים בנושאים שונים: ספרי חסידות, מוסר ודרוש, ספרי שו"ת והלכה, חידושים על הש"ס ועל התורה – עותקים מיוחסים של חכמי פולין, עם חותמות, חתימות ורישומי בעלות של רבנים ואדמו"רים, תלמידי חכמים ואנשי מעשה, מפולין וארצות שונות. חלק מהספרים הם מהדורות ראשונות ונדירות.
כלולים באוסף:
• ספר דרכי צדק, הנהגות על-פי תורת החסידות, מאת הרה"ק רבי זכריה מנדל מירוסלב, תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק. וורשא, תר"ד 1844. חתימה (מחוקה): "חיים..."; רישום בעלות וחותמת של רבי אברהם יוסף בארנשטיין מטומשוב.
• ספר מצות השם, על תרי"ג מצוות, מאת רבי ברוך היילפרין. פרנקפורט דמיין, תרי"ז [1857]. חותמת בעלות של רבי "אליעזר צבי ציגעלמאן – בעהמח"ס עזר אליעזר" [מחבר ספרים רבים: "נחלי אמונה"; "בית צדיק" ועוד].
• ספר רבינו אליהו מזרחי, גור אריה, לבוש האורה, שפתי חכמים – ארבעה פירושים על פירוש רש"י על התורה. וורשא, תרכ"ב 1861. חמשה חלקים בכרך אחד. חתימות וחתימות הגאון רבי ירוחם ליב וואלפיש מווארשא [מחבר הספרים: "מזבח אבנים", "גחלי אש" ועוד].
• ספר עטרת חכמים, שו"ת וחדושים, מאת רבי ברוך פרנקל-תאומים, אב"ד לייפניק בעל ה"ברוך טעם". יוזעפאף, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה, עם הסכמת חתנו בעל ה"דברי חיים" מצאנז. חתימה וחותמות של צאצא-המחבר רבי ישראל פרנקיל-תאומים מנובי-צאנז.
• ספר תפארת צבי, שו"ת על אבן העזר, מאת רבי צבי הירש בישקו אב"ד בראד, גלוגא ואה"ו. יוזעפאף, [תרכ"ו!] 1867. חותמות רבי "יוסף ליכטענשטיין – בן הרב מהרי"ק ז"ל – מ.-סיגעטה". האדמו"ר רבי יוסף ליכטנשטיין מסיגט (תר"ל בערך-תרצ"ט), בנו של רבי יעקב קופל ליכטנשטיין אב"ד בעטלאן (תקפ"ו-תרנ"ג; אחיו הצעיר של רבי הילל ל"ש מקולומייאה). ראה אודותיו: סיני, סט, "צרור כתובות על מצבות סיגט", עמ' רפ-רפא; כהן, חכמי טראנסילווניה, עמ' 146-147.
• ספר חינוך בית יהודה, דרושים בקבלה ובחסידות, מאת האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש מדינוב בעל "מלוא הרועים". ווארשא, תרכ"ט [1869]. מהדורה ראשונה. בדף המגן הקדמי הקדשה ארוכה אל רבי יעקב מרדכי לנדא, בכתב יד וחתימת "נחום חר[ל"פ?]".
• ספר חידושי הרי"מ על חושן משפט. חלק ראשון, מאת הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר – האדמו"ר הראשון מגור. וורשא, תר"ל 1870. מהדורה ראשונה. חותמת וחתימה של רבי שמעון ב"ר נתנאל זלמן דארן מווארשא.
• ספר חקי דעת, על יורה דעה חלק ראשון, מאת רבי שמואל חיים במהר"א. וורשא, תרל"א 1870. חותמות רבי "ליפמאן לעווין, חופ"ק גרוזד פ'[לך] קובנה".
• ספר זכרון צבי מנחם, שו"ת וחידושים מאת רבי צבי מנחם מייזילש אב"ד פארצאווי ועיר חדש. פרעמישלא, תרל"ג 1873. חתימות וחותמות של הגאון רבי חיים פנחס לוריא מרבני זדונסקא-וואלא.
• ספר טיב שמות גיטין, מאת רבי דוב בער קרסיק מו"צ בזיטומיר. ווילנא, תרל"ג 1877. חתימת רבי "זלמן בר"מ זצלה"ה אקסילראד, החונה בעיר דאלהינאוו".
• ספר קרבן שבת, דרושים ודיני שבת, מאת רבי בצלאל דרשן בסלוצק ופרמישלא. וורשא, תרל"ד[?] 1875. חותמת רבי "יונה מייזילש בהרב הגאון האב"ד קרעשוב".
• ספר שערי ירושלים, על עניני ארץ ישראל מאת רבי משה ריישר נוסבוים. למברג (לבוב), תרל"ו 1875. חתימת רבי "יעקב דוד יודקעוויטש – חפ"ק גרוצא" [הגאון רבי יעקב דוד יודקביץ (נפטר חשון תרנ"ד 1893), אב"ד גריצא (פולין). כיהן לפני כן כאב"ד סרצק וזוכוביץ. בן רבי יחיאל הלפרין [מקאליש]. השאיר אחריו כתבי יד רבים: שו"ת, חידושים על הש"ס ועל שו"ע, על התורה ועל נ"ך, ודרושים באגדה. מהם נדפס רק הספר "יד הקטנה" (וורשא, תרס"ט). בנו רבי אלכסנדר דן יודקביץ, מחבר הספר "ארח מישור", לודז', תרצ"ג].
• ספר מדרש רבה, על חומש שמות, עם פירושי מתנות כהונה ואסיפת אמרים. וורשא, תרל"ח 1877. רישום בעלות משנת תרפ"א וחותמות של רבי יהודה אריה ליב היינה מגור – נכד האדמו"ר בעל "שפת אמת".
* שו"ת פרי יצחק, מאת רבי יצחק בלזר אב"ד פטרבורג. ווילנא, תרמ"א 1881. חותמות: רבי "משה אייזיק וואשינסק – שו"ב דפעטערבורג"; רבי "אברהם דוב סג"ל גוטמאן – פעטריקאוו".
* ספר עצמות יוסף, על מסכת קידושין, מאת רבי יוסף בן עזרא. וורשא, תרמ"ג 1882.
* ספר עץ אבות, על מסכת אבות, עם חמישה פירושים מגאוני ארץ. קראקא, , תרמ"ג 1883. רישום בעלות של רבי משה עזריאל וולדמן, בחתימת בנו רבי יעקב צבי וואלדמאן [רבי משה עזריאל וולדמן דומ"צ בבורשא (נפטר תרצ"ד), בנו של רבי יעקב צבי אב"ד בורשא. תלמיד בעל ה"ייטב לב" ובעל ה"דברי חיים"].
* ספר חידושי הלכות מהר"ם ברבי, מאת רבי מאיר ברבי אב"ד פרשבורג. וורשא, תרמ"ה 1885. שני כרכים. חתימות וחותמות של רבי "שמעון מנחם מענדל וואדניק במהרי"צ מקוטנא, גאוורטשוב" [עורך הספר "בעל שם טוב על התורה"].
* ספר בירת מגדל עוז, תפילות מוסר ודינים (חלק שלישי מסידור "פלטין בית אל", מאת היעב"ץ הגאון רבי יעקב עמדין. וורשא, אחרי תרמ"ז 1877. חותמות רבי יחיאל דוד גאלדבערג משטקטשין, ורבי "אלטער עמנואל שווארצבוים".
* ספר אמת ליעקב, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי יעקב יצחק שפירא מבלענדוב ומוגלינצא. וורשא, תרמ"ח 1888. מהדורה ראשונה. חותמת המו"ל רבי יקותיאל יעקב יצחק שפירא... נכד הרצה"ק ממאגלינצע...".
* ספר מנין המצות של הרמב"ם, מאת רבי הלל ארלינסקי מ"מ דק"ק יאלווקע. ווילנא, תרנ"א 1891. חותמות: "שייך להחסידים מלובלין – בקראשניק".
* ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרנ"ה 1895. חותמות של הגאון רבי "משה נחום ירושלימסקי, אב"ד קיעלץ והגליל" [הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ (תרט"ו-תרע"ו), מגדולי המשיבים בדורו. מספריו: "מנחת משה", "לשד השמן", "ברכת משה", ועוד].
* ספר תו יהושע, הנהגות אדם והלכות דרך ארץ, מאת רבי יהושע בריסקין מו"צ באודסה. וורשא, תרנ"ה 1895. חתימות וחותמות רבי שמעון ביגלאייזן.
* ספר בנין יהושע, על סוגיות הש"ס והלכות עירובין, מאת רבי יהושע אלטר ווילדמאן. וורשא, [תרנ"ח] 1898. חותמת המחבר אב"ד "קאנסקיוואליא".
* ספר דרושי הצל"ח, מאת רבי יחזקאל לנדא בעל "הנודע ביהודה". וורשא, [תרנ"ט 1899]. חותמות שונות של רבי "מאיר שמואל שור – יאגאלינצא"; "מאיר שלום מלמד – רב ושו"ב דק"ק יאגאלינצא".
* ספר הלכה למשה, שו"ת ופלפולים מאת רבי משה הלוי מו"צ בעיר הרובשוב. וורשא, [תרנ"ט] 1899. חתימת ידו של הגאון רבי חיים משולם קויפמאן הכהן [רבי חיים משולם קויפמאן אטערמן אב"ד גוסטינין ופולטוסק (תרכ"א-תרפ"ד), מגאוני פולין ומחבר ספרים רבים, מתלמידי האדמו"ר רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה].
* ספר פרי צדיק, על התורה והמועדים, מאת הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין, חלק ראשון, על ספר בראשית, עם קונטרס קדושת שבת ושביתת שבת. לובלין, תרס"א 1901. מהדורה ראשונה. חותמות רבי "ישראל דוד ליינמאן מו"צ דק"ק סאחודניוו", וחתימה של רבי "אברהם דוב כהנא שפירא ב"ר מאיר ז"ל".
* ספר יושר דברי אמת, מאת הגה"ק רבי משולם פייבוש הלר מזברז' וקונטרס גזירת שמשון. מונקאטש, [תרס"ה 1905]. חותמת רבי "משה קויפמאנן דק"ק קאליש יע"א"
* ספר דרישות שבת, דרושים מאת רבי אברהם יהושע העשיל ראב"ד ברעזין בעל "סנהדרי קטנה". חלק ראשון – בראשית. פיעטרקוב, תרס"ה 1905. חותמת בן-המחבר המו"ל רבי "יקותיאל זלמן בערענשטיין דומ"צ פה ברעזין"
* ספר כתר תורה, חידושי גפ"ת והרמב"ם, מאת רבי מאיר בנו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב. ווארשא, תרס"ו 1906. חותמות בעלות של הרה"ק רבי חיים יהודה הלוי זילברמינץ אב"ד קאזמיר [תקצ"ה-תרע"ו; בעל מחבר "חיל וחוסן"; מגדולי תלמידי הרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצה, ראה ערכו באנציקלופדיה לחסידות: א, עמ' תקפא-תקפב].
* ספר תפארת ישראל, אמרות טהורות מהאדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב [מהשנה הראשונה לאדמו"רותו], מאת רבי ישראל רפופורט. הוסיאטין, תרס"ד 1904. מהדורה ראשונה. בדף השער חותמת המחבר, רבי "ישראל ראפאפארט – רב ומו"ץ דאדמו"ר שליט"א – טשארטקוב".
* ספר כוס הישועות, על הש"ס, מאת הגאון מהרשש"ך – רבי שמואל הכהן שאטין (זקנו של ה"חתם סופר"). פאדגורזע, קראקא, תרס"ד 1903. חתימת רבי "יהושע סאנדזער מקראקא".
* ספר מים רבים, לקוטים על פסוקי התנ"ך ואגדות חז"ל, מאת רבי נתן נטע הכהן דונר אב"ד קאלביעל. וורשא, תרס"ה [1905]. חתימת ידו וחותמתו של רבי משה יהודה קרשנבוים אב"ד אנדז'יוב ווישניאווא-גורא [עורך הקובץ התורני "דגל הרבנים"].
* ספר מים רבים, לקוטים על פסוקי התנ"ך ואגדות חז"ל, מאת רבי נתן נטע הכהן דונר אב"ד קאלביעל. וורשא, [אחרי תרס"ה 1905]. חותמת רבי "אהרן במוהרר"ח זלל"ה ראבין – רב דק"ק לאנאוויץ וואלין" [האדמו"ר רבי אהרן רובין אב"ד לנוביץ (תר"ל-תש"ב), בנו של הרה"ק רבי משה מטשדנוב, צאצא בן-אחר-בן לרבי אהרן מטיטיוב נכדו הגדול של הבעש"ט הקדוש. משנת תר"ע רב ואדמו"ר בלאנוביץ. נספה בשואה].
* ספר עטרת צבי, דרושים מאת רבי צבי הירש חריף אב"ד הלברשטאט. פיעטרקוב, תרס"ח 1808. רישום בעלות וחותמת רבי מנחם מענדיל שלעזינגער מסאסנאווצע.
• ספר בית פנחס, חידושים על מסכת יבמות ומכות, מאת רבי פנחס הלוי הורוויץ מפראג וקראקא, גיסו של הרמ"א וסבו-זקנו של בעל ה"הפלאה". פיעטרקוב, תרס"ט 1909. חותמות וחתימת המו"ל רבי "אברהם יוסף פישער" מאלכסנדר.
• ספר נחמד ונעים – יסוד האמונה, מאת הרה"ק רבי ברוך מקאסוב, מגדולי המקובלים בתקופת הבעש"ט ותלמידיו. [ברדיטשוב, תרס"ט בערך 1909]. חתימות וחותמות הגה"ק רבי פנחס יוסף הלוי קאננער אב"ד זאגארש [רבי פנחס יוסף הלוי קנר (תר"ל-תרפ"ח), חתן האדמו"ר רבי מאיר יהודה שפירא מביקוביסק-דינוב. משנת תרס"ג רב בזאגורש שליד סאנוק].
• ספר תורת היהודי, חידושי תורה מאת הרה"ק רבי יעקב יצחק "היהודי הקדוש מפשיסחא". בילגורייא, תרע"א 1911. מהדורה ראשונה. בראש השער חותמת גדולה של המו"ל והמפרש, רבי "יעקב אורנר – אבד"ק נאשעלסק והגליל".
• ספר בית ישראל, קובץ אמרות טהורות מהאדמו"ר רבי ישראל הסבא קדישא מרוזין ובניו הקדושים. פיעטרקוב, תער"ג 1912. מהדורה ראשונה. בדף המגן רישום בעלות וחותמת של רבי נח ווארשווער חופ"ק באטאשאן "בן הרב צדיק המפורסם מו"ה חיים משה זאב זצללה"ה" [מאדמו"רי וורשא, נכדו של הרה"ק מקארוב בעל ה"קב חן"].
• ספר גבעת פנחס, דרושים מאת רבי פנחס אליהו דמביצר ראב"ד קראקא. קראקא, תרפ"ה 1925. חותמת בעלות של רבי "מנחם מענדיל קירשבוים אב"ד סקאלא והגליל" [הגאון רבי מנחם מנדל קירשבוים (תרנ"ה-תש"ג), בעל "מנחם משיב" ו"ציון למנחם". רבה של העיירה סקאלה הסמוכה קראקא. בשנת תרפ"ח עבר לגרמניה ונתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, ובהמשך ברלין ומנהיים. נספה בשואה].
• ספר ויקהל משה, דרושים מאת רבי משה האלטער מטשענסטחוב ותל אביב, עם קונטרס "אור הגנוז" מתורת מורו ורבו "האדמו"ר מאסטראווצי שליט"א". פיעטרקוב, תרפ"ח 1927. חותמת רבי "שמואל חיים יעלין – בעמהח"ס מה"ש אה"וב [אהבה וברכה], ווענגראד, פלך לובלין".
• ספר ברכת טוב, על התורה, מאת רבי אריה יהודה הלוי אב"ד אזרוב וחמלניק. בילגורי, תרח"ץ 1938. חותמות רבי משה וואלף בעקערמאן; הקדשה עצמית וחתימות רבי "יוסף...", שקיבל את הספר בחודש כסלו שנת תש"י, מאת רבי משה זאב בקרמן "משב"ק אצל הרה"צ שליט"א מאזשרוב, נכד המחבר אדמו"ר מרן הגה"ק... מרנא ורבנא ר' אריה יהודה הלוי.. מאזשרוב".
41 ספרים. גודל ומצב משתנה. חתימות וחותמות ומעט הגהות. כריכות חדשות.
אוסף של חמשה ספרים, ספרי הלכה, דרוש וחידושי סוגיות – מתורתם של חכמי פולין וארצות שונות. מהדורות ראשונות. עותקים מיוחסים, מספרייתו של הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין, מחולל "הדף היומי" וראש "ישיבת חכמי לובלין".
בעותקים שלפנינו מופיעות חותמותיו של רבי מאיר שפירא מתקופת כהונתו כאב"ד פיוטרקוב; רישומי קיטלוג הספריה [בכתב ידו?]; חותמות ספריית הישיבה: "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...", "הספריה הראשית לתורת ישראל ע"י ישיבת חכמי לובלין..."; ורישומים שונים בכתב יד. כמו כן, מופיעות בספרים חותמות ומדבקה מודפסת מחלוקת "משרד הדתות" של שרידי הספרים שניצלו משואת יהודי פולין, וחותמות של ספריות בארץ-ישראל.
• ספר שארית נתן, שו"ת חידושי סוגיות ודרושים, מאת הגאון רבי נתן אב"ד דוברמיל, בנו של בעל ה"פני יהושע". וורשא, דפוס דובערוש טורש, [תרנ"ז] 1897. מהדורה ראשונה.
• ספר צבא רב, חידושים על שישה סדרי משנה, מאת הגאון רבי צבי הירש אב"ד ברלין (נכד ה"חכם צבי"), עם מבוא לתולדות המחבר מאת רבי צבי יחזקאל מיכלזון אב"ד פלונסק. פיעטרקוב, דפוס נתן נטע קראנענבערג וחנוך פאלמאן, תרס"ח 1907. מהדורה ראשונה. שוליים רחבים.
• ספר שי למורא, שו"ת על ארבע חלקי שו"ע, מאת רבי משה יואל [הגרמן] אבד"ק טשיזאווע וזארנאווצע, תלמידו של בעל "חידושי הרי"מ" מגור. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרע"ב 1911. מהדורה ראשונה.
• ספר יבין דעת, חידושים על שו"ע יורה דעה ושו"ת, מאת הגאון רבי ישראל יהושע טרונק אב"ד קוטנא בעל "ישועות מלכו", עם קונטרס "חסדי אבות" מאת נכדו המו"ל, רבי יצחק יהודה מקוטנא. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרצ"ב [1932]. בדף השער הקדשה בכתב יד "המו"ל והמחבר" שהקדיש את הספר בימי החנוכה תרצ"ג [1932], אל רבי מאיר שפירא: "לאהובי הרב הגאון הגדול, רב פעלים... הגאבד"ק ור"י דלובלין". בדף יז הגהה בכתב יד [של רבי מאיר שפירא?].
• ספר שיח פקדיך, על התורה – חומש בראשית, מאת רבי ישעיהו חסקלברג מוורשא וראזאן פלך לומז'ה. בילגוריי, דפוס האחים ווינבערג, תר"ץ [1930]. מהדורה ראשונה. הסכמות מרבני ואדמו"רי פולין, ורשימת מנויים ארוכה, הכוללת רבנים, חסידים ואנשי מעשה מפולין.
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד גלינא וסאנוק, פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. חותמות. כריכות חדשות.
מכתב מהאדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב. סטולין, [אלול, שנות התר"ס בקירוב].
כתב יד סופר וחתימת יד קדשו של האדמו"ר – "ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל". נשלח אל קרוב משפחתו רבי אשר הלוי, אישור על קבלת דמי פ"נ [פדיון נפש]. האדמו"ר מברך אותו ואת בני משפחתו: "...וברכתי תיעשה שישלח לו השי"ת רפו"ש לכל מיחושיו ויזכה לראות רוב נחת מכל יו"ח שי' לאיו"ט [יוצאי חלציו שיחיו לאורך ימים טובים], ויתברכו כולם בשנה טובה ובזכירה אחת יזכרו ויכתבו לאלתר לחיים כרצון ש"ב הדו"ש באה"ר [שאר בשרם הדורש שלומם באהבה רבה], ומברכם בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה] ובשנה טובה, ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל".
האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב), התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו שישה בנים – רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין – וארבע בנות. כל צאצאיו נהרגו בשואה, מלבד בניו האדמו"ר רבי יעקב חיים פרלוב שנפטר בארה"ב בשנת תש"ו ונקבר בדטרויט, והאדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מלוצק וארה"ב (תר"ס-תשט"ז) – סבם של האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א – הנצרים היחידים שנותרו מצאצאי האדמו"ר "הינוקא".
[1] דף כפול. 10.5X13 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים.
דף גדול בכתב יד (2 עמודים כתובים), חידושי סוגיות במסכת ביצה, בכתב ידו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד".
אוטוגרף המחבר. חידושים בסוגיא ד"נדרים ונדבות קריבין ביום טוב" (במסכת ביצה, דף יט, א).
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך – תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישווא. בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישווא למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לאב"ד סאטמר, ועמד בה בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" – דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
לאחר פטירתו של המחבר נדפסו רק חלק מחיבוריו: שו"ת "קרן לדוד" אורח חיים, ועוד חלק מחיבוריו על התורה ועל המועדים. שאר חיבוריו על התורה, שו"ת וחידושי סוגיות לא זכו לבוא לדפוס לפני מלחמת העולם השנייה. כתבי היד הוטמנו באדמה עד יעבור זעם, וחלקם שרדו ונמצאו לאחר המלחמה. השלמת הדפסתם התעכבה עד השנים תשכ"ט-תשמ"א בקירוב, אז נדפסו בארה"ב ע"י האדמו"ר בעל ה"ויחי יוסף" מפאפא.
החידושים שלפנינו הודפסו כנספח למהדורה השלישית של שו"ת קרן לדוד, שנדפסה ע"י ישיבת פאפא בשנת תשמ"א (1981), ולפנינו סיום המערכה הארוכה בסוגיא זו (ראה חומר מצורף). יתכן שהדף שלפנינו הוא מהכתבים שהוטמנו באדמה בתקופת השואה.
[1] דף (כתוב משני צידיו). 34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים ועקבות רטיבות, עם דהיית דיו במספר מקומות. קרע מנותק במרכז הדף. קרעים חסרים בשוליים, עם פגיעות בטקסט.
אוסף גדול של למעלה ממאה ועשרים מכתבים ומסמכים חתומים (רשימות ודו"חות תורמים), שנשלחו מרבנים ואדמו"רים, גבאי צדקה ותורמים שונים, אל "כולל שומרי החומות – כולל אונגארן". הונגריה, טרנסילבניה וארצות שונות, שנות התר"נ-התר"צ בקירוב.
בין הרבנים החתומים באוסף שלפנינו:
• האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד ניר-באטור (2 מכתבים). • רבי מוזס חיים ליטש-רוזנבוים אב"ד קליינוורדיין. • רבי מרדכי פארהאנד ראב"ד נייטרא. • רבי ירחמיאל הכהן קצבורג אב"ד אזד. • רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר. • האדמו"ר רבי אליעזר ליפא הלוי זילברמן מראצפרט – בן הרה"ק רבי משה מראצפרט ונכד הרה"ק רבי הירצקא מראצפרט (4 מכתבים). • רבי חיים הלוי זילברמן (3 מכתבים). • רבי יוסף מאיר משה הכהן שטיינר אב"ד אילאק – חתן רבי הילל ל"ש מקולומייא (2 מכתבים). • רבי ישראל הילל יצחק הכהן שטיינר אב"ד אילאק (4 מכתבים). • רבי יונתן הכהן שטראסער דומ"ץ ראאב (5 מכתבים). • רבי אשר אנשיל שיק, סיקסא. • רבי מאיר שיק אב"ד טימישאארא. • רבי יעקב שמואל שרייבר ורבי מנחם ברוין מרבני שאלגוטאריאן (4 מכתבים). • רבי משה חיים גרינפלד אב"ד סנפטר (6 מכתבים). • רבי שלום צבי אדלער אב"ד דיוסג (2 מכתבים). • רבי משה טננבוים אב"ד מילדוי סעפשי. • רבי מרדכי ליב פישר אב"ד נאדי-קאטא (2 מכתבים). • רבי משה בונם קרויס אב"ד באדען (3 מכתבים). • רבי יצחק יעקב בלום דומ"ץ בברטי אויפאלו (בן ה"בית שערים"). • רבי גבריאל געשטעטנער דומ"ץ סאמבאטהלי. • רבי אברהם ברוין מקראלי (4 מכתבים). • רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד אב"ד קאלומבוס, אוהיו. • רבי זאב צבי קליין, בואנוס איירעס. • ועוד מכתבים רבים.
126 מכתבים וגלויות, חלקם הגדול על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. חלקם עם קרעים חסרים ופגעי אש (ניצלו משריפה), עם פגיעות בטקסט.
אוסף של 36 דפים בכתב יד, עם רשימות שמות חסידי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שנתנו דמי כוללות ו"מעמדות", כדי שיעמדו לפני האדמו"ר לזיכרון בזמן תפילותיו הקדושות, להיפקד בישועה, ברכה ורחמים בגשמיות וברוחניות. [בני ברק, אנטוורפן, מונטווידאו וניו יורק, שנות התש"י-תש"ל בקירוב].
הדפים נסדרו והוכנו מדי שנה בשנה בידי גבאי האדמו"ר מסאטמר, בבתי הכנסת ובבתי המדרש של חסידות סאטמר בארץ ובעולם, וכוללים מאות משמות חסידיו – שם פרטי, שם האם ושם המשפחה (שמות רבים חוזרים ונשנים בשנים וברשימות השונות), בהם כמה מחשובי חסידי ומקורבי האדמו"ר מסאטמר, מייסדי ומקימי מוסדות האדמו"ר מסאטמר בבני ברק.
• מרבית הדפים כוללים את "רשימות הכוללות" שנשלחו ע"י חסידי האדמו"ר מסאטמר בבני ברק – תושבי ודיירי שכון קרית יואל, מתפללי בית המדרש שכון ה', מתפללי בית המדרש זכרון מאיר ומתפללי בית המדרש "בני ברק"; חלקם לא מתוארכים ובחלקם מופיעים התאריכים: אלול תשכ"ד, טבת תשכ"ז, סיון תשכ"ט, חשון תש"ל. בראש הדפים מופיעה הכותרת: "בני-ברק תובב"א – רשימת הכוללות מאנ"ש הי"ו [...] מה שאנחנו שולחים לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מדי חודש בחדשו, להזכר ולהפקד בדבר ישועה ורחמים בתפלותיו הקדושים ולהתברך ממעון הברכות בגו"ר".
• שני דפים נוספים כוללים רשימות שמות המנדבים חסידי האדמו"ר מסאטמר באנטוורפן, מהשנים תשרי תשכ"א ותשרי תשכ"ב: "אלה יעמדו על הברכה שנדבה רוחם לשלם דמי מעמדות לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ומדי חודש בחדשו יעלה זכרונם לפני כ"ק מרן שליט"א ע"י רשימה זו".
• דף ובו רשימת שמות נותני המעמדות, חסידי האדמו"ר מסאטמר בעיר מונטווידאו (אורגוואי), בחודשים תמוז, אב ואלול [שלהי שנות התש"י בקירוב].
מצורף: דף מודפס וממולא בכתב יד, עם רשימת שמות התורמים בדינר (מגבית) שנערך בניו יורק בפרשת בהעלותך תשכ"ז, כנראה ע"י המשב"ק ר' יוסל אשכנזי, וסכומי התרומות שנאספו.
36 דפים (מרביתם מנייר דק). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
כרך גדול, פנקס לכתיבת חידושי תורה, שהיה שייך לאדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים. ללא מילוי בכתב יד.
כרך עבה עם מאות דפים. כל הדפים ריקים. בראש הכרך חותמתו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי (תרפ"ו-תרצ"ד): "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
מאות דפים (ריקים). 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים ובלאי. כריכה מקורית, עם פגמים (הכריכה שוקמה, ודפי הבטנה הוחלפו).
מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מסאסוב הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים. [קראלי?, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
מכתב בדברי תורה, כתוב על גבי גלוית דואר רשמית של חותנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בתקופת כהונתו בעיר קראלי (תרפ"ו-תרצ"ד); חתום בחתימת-יד קדשו של הרה"ק מסאסוב: "הק' חנניו"ט ליפא".
ממוען אל "כבוד ידידי כנפשי הרב מוה"ר יודא ארי'[ה]", ועוסק בציונים לספר "השיב משה" מאת זקנו בעל ה"ישמח משה", ובדברי המדרש בעניין אברהם אבינו שהיה "נרתע למול עצמו עד שאחז הקב"ה את ידו שנאמר וכרת עמו הברית..." [עיין שו"ת "השיב משה", או"ח, סימן א].
המכתב כנראה לא נשלח מעולם (בגב הגלויה לא נרשם שם הנמען, ולא מודבקים עליה חותמות ובולי דואר).
האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיווא, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד בסאטמר. בתקופת השואה נמלט דרך רומניה לארץ ישראל, הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים.
במלחמת תש"ח עזב רבי חנניה יו"ט ליפא את ירושלים והצטרף אל חותנו-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בארה"ב (שהגיע לשם כשנה וחצי לפני כן, בראשית שנת תש"ז). ביום י"ד חשון תשי"ד, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה. בשנת תשט"ו נישא רבי חנניה יו"ט ליפא בזיווג-שני לאלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.
גלוית דואר רשמית. 15X10.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמי דיו.
מכתב ארוך בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים (לימים האדמו"ר מסאסוב), ומכתב מאת רעייתו הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. [ירושלים, תש"ו]. עברית ויידיש.
המכתב נשלח אל קרוב-משפחתם המשב"ק ר' יוסל אשכנזי, זמן קצר לאחר הצלתו מהשואה יחד עם אביהם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ברכבת קסטנר, והגעתם לשווייץ. בצדו האחד של הדף מכתב רבי חנניה יו"ט ליפא, ומעברו השני מכתב אשתו הרבנית חיה רויזא [הרבנית חיה רויזא הייתה בתו היחידה של האדמו"ר מסאטמר שנותרה בחיים לאחר השואה – שתי אחיותיה נפטרו קודם בחו"ל, בשנת תרפ"א ובשנת תרצ"א. בתקופת השואה עלתה יחד עם בעלה לירושלים, כשנה לפני שאביה האדמו"ר מסאטמר הגיע לירושלים. בהמשך עברו כולם יחד להתגורר בארה"ב].
בפתח במכתבו מתאר רבי חנניה יו"ט ליפא לקרובו ר' יוסל אשכנזי את מאמציו הרבים להשיג עבורו רישיון-עליה (סרטיפיקט) לארץ ישראל. הוא מספר כי נסע לצפת על מנת לאתר מסמכים המעידים שר' יוסל נולד בצפת, אולם ללא הועיל – "לא הי' זה דבר קל כי לא נמצא שום רמז רמיזא בשום פנקס ע"ד לידתך בפה או של אביך... וכל הפנקסים הללו נאבדו ונשרפו במלחמה הקודמת...". הוא מבשר לו כי לאחר השתדלויות רבות נוספות עלה בידו להשיג את הרישיון המיוחל: "בעז"ה כל זה עבר בשלו' כי נגבו עדות בצפת ובטברי' ונתברר האמת לאמיתו. כן יעזור ה' גם הלאה בחו"ר עד שתבא הנה ונוכל להתראות מתוך שובע שמחות והרחבת הדעת עד כי יבוא שילה ונעלה לציון מושיעים בב"א...".
בהמשך המכתב מבקש ממנו רבי חנניה יו"ט ליפא, לכתוב את כל הידוע לו על גורל "אחי יקירי מקירעהאז" [האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (מאייער) מקירלהאזע; תרע"ג-תשמ"ו] ועל יתר בני המשפחה שנותרו מאחור – "אבקשך להחיות את נפשינו תיכך ע"י דילוג-רב [=מברק]". הוא ממשיך ומספר לו על חלום מופלא שחלמה אשתו הרבנית חיה רויזא, בו התגלה לה על הצלתה מהשואה של אחת מקרובותיה: "אכתוב לך פלא גדול – לפני כמה שבועות ראתה זוג'[תי] תחי' בחזיון לילה את אימה ה"ה חמותי הה"צ ע"ה [=הלוא היא חמותי הרבנית הצדקנית עליה השלום; הרבנית חוה טייטלבוים (תר"נ בערך-תרצ"ו) בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ מפלאנטש], ובין כמה דברים אשר אמרה לה הי' ג"כ [=גם כן] אשר חנה'לי מסעליש ניצלה ממחנה ההשמדה אבל צריכה עוד לרחמים עד שתבא חזרה לביתה. ובבוקר עשתה הטבת חלום וסיפרה החלום לכמה מבאי בצל קורתי, ונשתוממתי מאוד בעת בא ההודעה ממך על הצלתה...".
בסוף המכתב רבי חנניה יו"ט ליפא מדווח כי הדואר לרומניה "סגור ומסוגר", ואין ידיעות ברורות ממצב הפליטים והניצולים, "...בזמן האחרון, לפי העתונים דפה, שבו הרבה הביתה ממחנות שונות... נתלקטו להונגרי' הישנה לערך שלש מאות אלף איש, אבל מי יודע מי המה, והשי"ת יעזרינו שנשמע ונתבשר בש"ט [בשורות טובות] ולהתראות בתוך נחת ושמחה – ש"ב הק' חנניו"ט ליפא".
בצדו השני של הדף מכתב ביידיש בכתב ידה וחתימתה של הרבנית חיה רויזא, הכותבת: "...אנו מקווים מאוד להגעתכם הנה בשלום בשעה טובה ומוצלחת ושנוכל לראותכם בתוך נחת ושמחה, יש לי הרבה לשוחח עמכם ולספר לכם, קשה לבטא הכול על הדף, אני מאוד מקווה שתשמע בעזרת השם בשורות טובות ממשפחתך היקרה, העיתונים המקומיים מספרים שהמוני בני ישראל שבים כעת להונגריה, אלא שהצער ועוגמת הנפש שלהם כה קשים שלא ניתן כלל להבין אותם, רק השי"ת יודע כמה זמן עוד המצב הזה יימשך – כ"ד ש"ב המצפה לשמוע מכם בשורות טובות ולהתראות בקרוב בתוך נחת חיה רויזא".
האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיבה, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיבה, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. בתקופת השואה השתתפו החתן והבת במאמצי ההצלה של האדמו"ר מן המלחמה, וכבר בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבור ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר.
רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגר לארה"ב יחד עם חותנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה.
בשנת תשט"ו נישא בזיווג-שני לאלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.
[1] דף, כתוב משני צדדיו. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש מייזליש בעל "שו"ת מקדשי השם". שיקגו, [תש"כ בקירוב].
נשלח לירושלים אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. רבי צבי הירש כותב כי הוא שולח לו את ספריו "מקדשי השם" ו"בנין צבי" חלק שני [שנדפס בשנת תשט"ז], ומבקש במקביל לקבל את ספרו של הרב אברמסקי על התוספתא.
בהמשך המכתב הוא מבקש לסייע לחותנו הצדיק האדמו"ר רבי יוסף פאנעט אב"ד דעעש "אשר הוא קובע דירתו בעיה"ק ת"ו". רבי צבי הירש כותב כי חותנו נמצא כעת בדרכו לעלות לארץ ישראל אך התעכב מחמת חולשתו באנטוורפן, "ומקוה להגיע לארצינו הקדושה על חג הפסח הבע"ל" (למעשה, בסופו של דבר לא עלה האדמו"ר מדעעש לארץ ישראל, ונפטר בחו"ל בשנת תשכ"ב). הרב מייזליש מבקש מהרב אברמסקי בשם חותנו האדמו"ר, כי ישפיע על הגביר הלונדוני שמואל וולפסון לקיים את הבטחתו להעמיד עבורו ביהמ"ד בירושלים על שם אבותיו אדמו"רי דעעש. הרב מייזליש כותב על חותנו האדמו"ר: "והאמת הוא שכ"ק חותני שליט"א הוא צדיק תמים ושלשלת היוחסין ות"ח גדול, וראוי הוא לעשות עמו לטובה אות... נא ונא מכהדר"ג שליט"א לסייע בעניין הנ"ל... ובטוח אני בצדקת לבבו שיעשה וימלא בקשתי...".
הגאון רבי צבי הירש מייזליש (תרס"ד-תש"ל), מגדולי הרבנים בארה"ב המקורבים לחוגי סאטמר. מצאצאי בעל ה"ייטב לב" ובנו של רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל. כיהן כאב"ד בניימרק משנת תרפ"ה ובשנת תר"צ עבר לכהן ברבנות וויטצען. בשנות השואה איבד את אשתו הראשונה (הרבנית הענא זיסל בת-דודו הרה"ק רבי חיים יעקב טייטלבוים אב"ד לימנוב) ושבעה מילדיו, ונותר לבדו יחד עם שלשה מילדיו. לאחר השואה כיהן כרב מחנה העקורים ברגן-בלזן ורב ראשי באיזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. באותה תקופה עסק רבות ב"תקנת עגונות" של ניצולי השואה, ועמד בקשר הלכתי רב עם הרב אברמסקי שכיהן אז כגאב"ד לונדון, עליו היה סומך רצ"ה מייזליש בבירור ההלכה למעשה. ראה בספרו "בנין צבי" חלק ב' (המוזכר במכתב שלפנינו), סימנים לג-לז, התכתבות ענפה בין המחבר ורבי יחזקאל אברמסקי, בענייני עגונים ועגונות השואה. במכתבו הראשון מברגן-בלזן מחודש אב תש"ה, כותב רצ"ה מייזליש אל הרב אברמסקי, כי הרב שלמה בוימגרטן שליח הרבנות בלונדון אל מחנות העקורים, הטיל עליו את התפקיד לפקח ולהורות בענייני אישות ועיגון, "ואחרי שבכאן אין לי ספרים, ומי יכול להורות בעניינים חמורים כאלה בלי שום עיון בשו"ע ונושאי כלים, אמרתי להציע לפני כהדר"ג שליט"א כל דבר הקשה הבא לידי...".
בהמשך עבר רצ"ה מייזליש לארה"ב וכיהן ברבנות והרבצת תורה בקהילת "שארית ישראל" בשיקאגו. בזיווגו השני נשא את הרבנית בריינדל בת האדמו"ר רבי יוסף פאנט מדעעש, אשר ילדה לו עוד תשעה ילדים. מי"ב צאצאיו שנותרו בחיים, יצאו שושלות מפוארות של רבנים ואדמו"רים, והיה מחותן עם גדולי האדמו"רים והרבנים בארה"ב.
מחבר כמה ספרים, בהם ספרו הנודע שו"ת "מקדשי השם", בו תיעד שאלות קשות שהתעוררו בשנות השואה וסיפורי מופת מקדושי השואה. ידוע במיוחד הוא הסיפור שכתב בספרו זה, על היהודי ששאל אותו אם מותר לו להציל את בנו היחיד, מכיון שיודע שהקאפואים יקחו להריגה ילד אחר במקומו בכדי למלאות את מכסת הנרצחים (מקדשי השם, שער מחמדים, פרק ג).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כתוב משני צידיו). 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב ארוך (כ-25 שורות) בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר משאץ הגאון הקדוש רבי "שלום מאסקאוויץ". לונדון, אסרו חג [הפסח, שנות הת"ש-תש"י בקירוב].
נשלח אל גאב"ד לונדון רבי יחזקאל אברמסקי "להנשר הגדול בעל הכנפיים... הדג הטהור השוטט בים התלמוד, הרב הגאון המפורסם... יחזקאל אברמסקי שליט"א ד' יאריך ימיו ושנותיו". רוב המכתב נסוב אודות חיזוק הצניעות. האדמו"ר מבקש מהרב אברמסקי שיפעיל את השפעתו למנוע את אחד מבתי הכנסיות באנגליה, מלבטל את המחיצה של "עזרת הנשים". האדמו"ר מאריך בחומר האיסור דאורייתא של הסתכלות בנשים ובתכשיטיהן, והוא מבקש מהרב אברמסקי שיפרסם את דעת התורה בזה "שאיסור גמור הוא כן ומצוה גדולה להסיר מכשול".
בהמשך המכתב דן האדמו"ר בשאלה הלכתית בדין קמח חמץ שהתערב בקמח של פסח, ובדיני "ביטול ברוב".
האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא.
כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי". משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
האדמו"ר משאץ היה לוחם מלחמות השם, נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו איים על מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 25.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב מאת האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. ברוקלין, ערב שבת שובה [תשרי] תשי"ט [1958].
נכתב במכונת כתיבה, עם חתימת יד-קדשו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם".
נשלח אל הרה"ח רבי יחיאל ריינהאלד. האדמו"ר מודה לו על "מנחתו החשובה...", ומברך אותו ואת בני ביתו בברכות רבות: "והנני בזה להאציל ברכתי עליו ועל ב"ב יחי'[ו], והשי"ת ישלח עזרתו מקודש בשפעת חיים ושלום ובריאות השלימות, וירוו רב נחת מכל יו"ח יחי'[ו] ויתענג על רב טוב כל הימים".
האדמו"ר ממשיך בברכת שנה טובה: "הנני ג"כ לברך אותו ואת משפחתו בברכת גמר חתימה טובה ובשנה טובה ומאושרת. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיתקבלו תפילותינו לרחמים ולרצון לפני אדון כל...".
האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב.
רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.