אוסף של חמשה ספרים, ספרי הלכה, דרוש וחידושי סוגיות – מתורתם של חכמי פולין וארצות שונות. מהדורות ראשונות. עותקים מיוחסים, מספרייתו של הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין, מחולל "הדף היומי" וראש "ישיבת חכמי לובלין".
בעותקים שלפנינו מופיעות חותמותיו של רבי מאיר שפירא מתקופת כהונתו כאב"ד פיוטרקוב; רישומי קיטלוג הספריה [בכתב ידו?]; חותמות ספריית הישיבה: "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...", "הספריה הראשית לתורת ישראל ע"י ישיבת חכמי לובלין..."; ורישומים שונים בכתב יד. כמו כן, מופיעות בספרים חותמות ומדבקה מודפסת מחלוקת "משרד הדתות" של שרידי הספרים שניצלו משואת יהודי פולין, וחותמות של ספריות בארץ-ישראל.

• ספר שארית נתן, שו"ת חידושי סוגיות ודרושים, מאת הגאון רבי נתן אב"ד דוברמיל, בנו של בעל ה"פני יהושע". וורשא, דפוס דובערוש טורש, [תרנ"ז] 1897. מהדורה ראשונה.
• ספר צבא רב, חידושים על שישה סדרי משנה, מאת הגאון רבי צבי הירש אב"ד ברלין (נכד ה"חכם צבי"), עם מבוא לתולדות המחבר מאת רבי צבי יחזקאל מיכלזון אב"ד פלונסק. פיעטרקוב, דפוס נתן נטע קראנענבערג וחנוך פאלמאן, תרס"ח 1907. מהדורה ראשונה. שוליים רחבים.
• ספר שי למורא, שו"ת על ארבע חלקי שו"ע, מאת רבי משה יואל [הגרמן] אבד"ק טשיזאווע וזארנאווצע, תלמידו של בעל "חידושי הרי"מ" מגור. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרע"ב 1911. מהדורה ראשונה.
• ספר יבין דעת, חידושים על שו"ע יורה דעה ושו"ת, מאת הגאון רבי ישראל יהושע טרונק אב"ד קוטנא בעל "ישועות מלכו", עם קונטרס "חסדי אבות" מאת נכדו המו"ל, רבי יצחק יהודה מקוטנא. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרצ"ב [1932]. בדף השער הקדשה בכתב יד "המו"ל והמחבר" שהקדיש את הספר בימי החנוכה תרצ"ג [1932], אל רבי מאיר שפירא: "לאהובי הרב הגאון הגדול, רב פעלים... הגאבד"ק ור"י דלובלין". בדף יז הגהה בכתב יד [של רבי מאיר שפירא?].
• ספר שיח פקדיך, על התורה – חומש בראשית, מאת רבי ישעיהו חסקלברג מוורשא וראזאן פלך לומז'ה. בילגוריי, דפוס האחים ווינבערג, תר"ץ [1930]. מהדורה ראשונה. הסכמות מרבני ואדמו"רי פולין, ורשימת מנויים ארוכה, הכוללת רבנים, חסידים ואנשי מעשה מפולין.

הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד גלינא וסאנוק, פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. חותמות. כריכות חדשות.

דף גדול בכתב יד (2 עמודים כתובים), חידושי סוגיות במסכת ביצה, בכתב ידו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד".

אוטוגרף המחבר. חידושים בסוגיא ד"נדרים ונדבות קריבין ביום טוב" (במסכת ביצה, דף יט, א).

הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך – תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישווא. בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישווא למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לאב"ד סאטמר, ועמד בה בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" – דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
לאחר פטירתו של המחבר נדפסו רק חלק מחיבוריו: שו"ת "קרן לדוד" אורח חיים, ועוד חלק מחיבוריו על התורה ועל המועדים. שאר חיבוריו על התורה, שו"ת וחידושי סוגיות לא זכו לבוא לדפוס לפני מלחמת העולם השנייה. כתבי היד הוטמנו באדמה עד יעבור זעם, וחלקם שרדו ונמצאו לאחר המלחמה. השלמת הדפסתם התעכבה עד השנים תשכ"ט-תשמ"א בקירוב, אז נדפסו בארה"ב ע"י האדמו"ר בעל ה"ויחי יוסף" מפאפא.
החידושים שלפנינו הודפסו כנספח למהדורה השלישית של שו"ת קרן לדוד, שנדפסה ע"י ישיבת פאפא בשנת תשמ"א (1981), ולפנינו סיום המערכה הארוכה בסוגיא זו (ראה חומר מצורף). יתכן שהדף שלפנינו הוא מהכתבים שהוטמנו באדמה בתקופת השואה.

[1] דף (כתוב משני צידיו). 34 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים ועקבות רטיבות, עם דהיית דיו במספר מקומות. קרע מנותק במרכז הדף. קרעים חסרים בשוליים, עם פגיעות בטקסט.

אוסף של 36 דפים בכתב יד, עם רשימות שמות חסידי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שנתנו דמי כוללות ו"מעמדות", כדי שיעמדו לפני האדמו"ר לזיכרון בזמן תפילותיו הקדושות, להיפקד בישועה, ברכה ורחמים בגשמיות וברוחניות. [בני ברק, אנטוורפן, מונטווידאו וניו יורק, שנות התש"י-תש"ל בקירוב].

הדפים נסדרו והוכנו מדי שנה בשנה בידי גבאי האדמו"ר מסאטמר, בבתי הכנסת ובבתי המדרש של חסידות סאטמר בארץ ובעולם, וכוללים מאות משמות חסידיו – שם פרטי, שם האם ושם המשפחה (שמות רבים חוזרים ונשנים בשנים וברשימות השונות), בהם כמה מחשובי חסידי ומקורבי האדמו"ר מסאטמר, מייסדי ומקימי מוסדות האדמו"ר מסאטמר בבני ברק.

• מרבית הדפים כוללים את "רשימות הכוללות" שנשלחו ע"י חסידי האדמו"ר מסאטמר בבני ברק – תושבי ודיירי שכון קרית יואל, מתפללי בית המדרש שכון ה', מתפללי בית המדרש זכרון מאיר ומתפללי בית המדרש "בני ברק"; חלקם לא מתוארכים ובחלקם מופיעים התאריכים: אלול תשכ"ד, טבת תשכ"ז, סיון תשכ"ט, חשון תש"ל. בראש הדפים מופיעה הכותרת: "בני-ברק תובב"א – רשימת הכוללות מאנ"ש הי"ו [...] מה שאנחנו שולחים לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מדי חודש בחדשו, להזכר ולהפקד בדבר ישועה ורחמים בתפלותיו הקדושים ולהתברך ממעון הברכות בגו"ר".

• שני דפים נוספים כוללים רשימות שמות המנדבים חסידי האדמו"ר מסאטמר באנטוורפן, מהשנים תשרי תשכ"א ותשרי תשכ"ב: "אלה יעמדו על הברכה שנדבה רוחם לשלם דמי מעמדות לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ומדי חודש בחדשו יעלה זכרונם לפני כ"ק מרן שליט"א ע"י רשימה זו".

• דף ובו רשימת שמות נותני המעמדות, חסידי האדמו"ר מסאטמר בעיר מונטווידאו (אורגוואי), בחודשים תמוז, אב ואלול [שלהי שנות התש"י בקירוב].
מצורף: דף מודפס וממולא בכתב יד, עם רשימת שמות התורמים בדינר (מגבית) שנערך בניו יורק בפרשת בהעלותך תשכ"ז, כנראה ע"י המשב"ק ר' יוסל אשכנזי, וסכומי התרומות שנאספו.

36 דפים (מרביתם מנייר דק). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מסאסוב הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים. [קראלי?, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].

מכתב בדברי תורה, כתוב על גבי גלוית דואר רשמית של חותנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בתקופת כהונתו בעיר קראלי (תרפ"ו-תרצ"ד); חתום בחתימת-יד קדשו של הרה"ק מסאסוב: "הק' חנניו"ט ליפא".
ממוען אל "כבוד ידידי כנפשי הרב מוה"ר יודא ארי'[ה]", ועוסק בציונים לספר "השיב משה" מאת זקנו בעל ה"ישמח משה", ובדברי המדרש בעניין אברהם אבינו שהיה "נרתע למול עצמו עד שאחז הקב"ה את ידו שנאמר וכרת עמו הברית..." [עיין שו"ת "השיב משה", או"ח, סימן א].
המכתב כנראה לא נשלח מעולם (בגב הגלויה לא נרשם שם הנמען, ולא מודבקים עליה חותמות ובולי דואר).

האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיווא, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד בסאטמר. בתקופת השואה נמלט דרך רומניה לארץ ישראל, הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים.

במלחמת תש"ח עזב רבי חנניה יו"ט ליפא את ירושלים והצטרף אל חותנו-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בארה"ב (שהגיע לשם כשנה וחצי לפני כן, בראשית שנת תש"ז). ביום י"ד חשון תשי"ד, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה. בשנת תשט"ו נישא רבי חנניה יו"ט ליפא בזיווג-שני לאלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.

גלוית דואר רשמית. 15X10.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמי דיו.

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש מייזליש בעל "שו"ת מקדשי השם". שיקגו, [תש"כ בקירוב].

נשלח לירושלים אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. רבי צבי הירש כותב כי הוא שולח לו את ספריו "מקדשי השם" ו"בנין צבי" חלק שני [שנדפס בשנת תשט"ז], ומבקש במקביל לקבל את ספרו של הרב אברמסקי על התוספתא.
בהמשך המכתב הוא מבקש לסייע לחותנו הצדיק האדמו"ר רבי יוסף פאנעט אב"ד דעעש "אשר הוא קובע דירתו בעיה"ק ת"ו". רבי צבי הירש כותב כי חותנו נמצא כעת בדרכו לעלות לארץ ישראל אך התעכב מחמת חולשתו באנטוורפן, "ומקוה להגיע לארצינו הקדושה על חג הפסח הבע"ל" (למעשה, בסופו של דבר לא עלה האדמו"ר מדעעש לארץ ישראל, ונפטר בחו"ל בשנת תשכ"ב). הרב מייזליש מבקש מהרב אברמסקי בשם חותנו האדמו"ר, כי ישפיע על הגביר הלונדוני שמואל וולפסון לקיים את הבטחתו להעמיד עבורו ביהמ"ד בירושלים על שם אבותיו אדמו"רי דעעש. הרב מייזליש כותב על חותנו האדמו"ר: "והאמת הוא שכ"ק חותני שליט"א הוא צדיק תמים ושלשלת היוחסין ות"ח גדול, וראוי הוא לעשות עמו לטובה אות... נא ונא מכהדר"ג שליט"א לסייע בעניין הנ"ל... ובטוח אני בצדקת לבבו שיעשה וימלא בקשתי...".

הגאון רבי צבי הירש מייזליש (תרס"ד-תש"ל), מגדולי הרבנים בארה"ב המקורבים לחוגי סאטמר. מצאצאי בעל ה"ייטב לב" ובנו של רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל. כיהן כאב"ד בניימרק משנת תרפ"ה ובשנת תר"צ עבר לכהן ברבנות וויטצען. בשנות השואה איבד את אשתו הראשונה (הרבנית הענא זיסל בת-דודו הרה"ק רבי חיים יעקב טייטלבוים אב"ד לימנוב) ושבעה מילדיו, ונותר לבדו יחד עם שלשה מילדיו. לאחר השואה כיהן כרב מחנה העקורים ברגן-בלזן ורב ראשי באיזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. באותה תקופה עסק רבות ב"תקנת עגונות" של ניצולי השואה, ועמד בקשר הלכתי רב עם הרב אברמסקי שכיהן אז כגאב"ד לונדון, עליו היה סומך רצ"ה מייזליש בבירור ההלכה למעשה. ראה בספרו "בנין צבי" חלק ב' (המוזכר במכתב שלפנינו), סימנים לג-לז, התכתבות ענפה בין המחבר ורבי יחזקאל אברמסקי, בענייני עגונים ועגונות השואה. במכתבו הראשון מברגן-בלזן מחודש אב תש"ה, כותב רצ"ה מייזליש אל הרב אברמסקי, כי הרב שלמה בוימגרטן שליח הרבנות בלונדון אל מחנות העקורים, הטיל עליו את התפקיד לפקח ולהורות בענייני אישות ועיגון, "ואחרי שבכאן אין לי ספרים, ומי יכול להורות בעניינים חמורים כאלה בלי שום עיון בשו"ע ונושאי כלים, אמרתי להציע לפני כהדר"ג שליט"א כל דבר הקשה הבא לידי...".
בהמשך עבר רצ"ה מייזליש לארה"ב וכיהן ברבנות והרבצת תורה בקהילת "שארית ישראל" בשיקאגו. בזיווגו השני נשא את הרבנית בריינדל בת האדמו"ר רבי יוסף פאנט מדעעש, אשר ילדה לו עוד תשעה ילדים. מי"ב צאצאיו שנותרו בחיים, יצאו שושלות מפוארות של רבנים ואדמו"רים, והיה מחותן עם גדולי האדמו"רים והרבנים בארה"ב.
מחבר כמה ספרים, בהם ספרו הנודע שו"ת "מקדשי השם", בו תיעד שאלות קשות שהתעוררו בשנות השואה וסיפורי מופת מקדושי השואה. ידוע במיוחד הוא הסיפור שכתב בספרו זה, על היהודי ששאל אותו אם מותר לו להציל את בנו היחיד, מכיון שיודע שהקאפואים יקחו להריגה ילד אחר במקומו בכדי למלאות את מכסת הנרצחים (מקדשי השם, שער מחמדים, פרק ג).

[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כתוב משני צידיו). 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.