מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
"הדס" לבשמים. [פולין], 1836.
כסף יצוק, חקוק ומקודח (חתום: חותמת איכות "12", חותמת יצרן וחותמת עם שנת הייצור "1836").
כלי לבשמים, מעוצב כפרי גדול מוקף עלי-גביע, ממוקם בקצה גבעול מאונקל הניצב על גבי מגש עגול. מכל הבשמים נפתח על ציר וחלקו העליון מקודח בדגמי כוכבים ולבבות. הגבעול והמכסה מעוטרים בעלים ובבלוטים. המגש ניצב על גבי שלוש רגליים המעוצבות כטופרי חיה אוחזות בכדור.
גובה: 18.5 ס"מ, קוטר המגש: 12.5 ס"מ. מצב טוב. עיטור אחד בצורת בלוט חסר.
"הדס" לבשמים. ברלין, גרמניה, 1840 בקירוב.
כסף חרוט, רקוע ומוטבע (חתום בשלוש חותמות: חותמת העיר ברלין – דב עם אות מטושטשת, האות A – בשימוש בשנים 1821-1841 והאותיות Ey?); פיליגרן.
"הדס" גדול, מעוצב כמגדל גבוה בן שלוש קומות, עם צריח גבוה ומחודד שבקצהו גולה ודגל. מכל הבשמים עשוי פיליגרן ותחום בשתי חגורות עם עיטורים. דלת גדולה קבועה על ציר וננעלת באמצעות סוגר ובריח.
גובה: 34 ס"מ, קוטר הבסיס: 7.5 ס"מ. מצב טוב. תיקוני הלחמה ישנים בבסיס הצריח.
"הדס" לבשמים. ברנו, מורביה (כיום צ'כיה), 1863.
כסף (חתום בחותמת איכות אוסטרו-הונגרית עם האות F (ברנו) והשנה ובחותמת יצרן, ראשי התיבות EE = Emanuel Eisler); פיליגרן; הזהבה.
"הדס" עדין לבשמים, מעוצב כמגדל עם צריח מחודד ודגל בראשו. בראש מכל הבשמים מתנוססים ארבעה דגלים נוספים, מוזהבים.
גובה: 25.5 ס"מ. מצב כללי טוב. שתיים מהרגליים והדגל מעוקמים.
חמש "ידיים" לתורה ("קלאם דסיפר"). מרוקו, [המאות ה-19 וה-20].
פליז יצוק וחקוק; כסף יצוק, חקוק ומקודח, עבודת אזמל.
ארבע מהידיים עשויות כסף ואחת עשויה פליז.
"יד" הכסף הארוכה ביותר (בעלת טבעת גדולה) נושאת כתובת הקדשה בצדה האחד: "ע"ה יחיא בן יהודה ה' ד' (?) מאמאן הי"ו יצ"ו" ואת הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" בצדה השני. "יד" הכסף הקטנה ביותר מעוטרת בעבודת אזמל איכותית בדגמים צמחיים. על ה"יד" העשויה פליז חקוקים הפסוקים "תורת ה' תמימה... פקודי הלב ישרים משמחי לב".
אורך משתנה, 13 ס"מ עד 15.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.
1. "יד" לספר תורה. האימפריה העות'מאנית, כיום טורקיה, [ראשית המאה ה-20].
כסף יצוק וחקוק (חתום בחותמת טוגרא וחותמת נוספת).
ידית מלבנית, צרה וארוכה במיוחד (אופייני ל"ידיים" מהאימפריה העות'מאנית) ובקצה חפת גדול ומסוגנן וכף יד גדולה ורחבה, עם חמש אצבעות הפרוסות כחמסה. כף היד מעוטרת משני צדיה בדגמים צמחיים ובכתובת "תורת ה' / תמימה / משיבת נפש".
אורך: 34 ס"מ.
2. "יד" לספר תורה. יזד, איראן, תרפ"ח [1928].
כסף יצוק, חקוק ומקודח.
ידית ארוכה וצרה – חלקה המרכזי סלילי – עם חפת גדול וכף יד גדולה עם ארבע אצבעות ארוכות הפרוסות כחמסה. כתובות חקוקות על הידית ועל כף היד: "לה' --- הביא ששון – שרכא (?) גהת, בית הכנסת חד כולי יזד ר"ח אדר התרפ"ח – ליצירה מ חיים –"; "זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב",
אורך: 20.5 ס"מ.
תיק לספר תורה, עם זוג "רימונים" תואמים. [הודו; ייתכן כי נוצר בסין], כתובת הקדשה משנת תרמ"ז [1887].
עץ מחופה פח-כסף רקוע, מוטבע וחקוק; כסף יצוק, חרוט וחקוק; פח פליז ומסמרות נחושת. ללא ספר תורה.
תיק גדול ומפואר, מחופה יריעת פח-כסף הרקועה ומעוטרת בדגמים צמחיים עשירים וצפופים, עם שריגים ארוכים ומפותלים. בראש התיק כיפה גדולה, מעוטרת בדגמים תואמים ובשני עיטורי ענפים גדולים המעוצבים בצורת לב; ה"רימונים" ממוקמים בשני צדי הכיפה, בתוך שני העיטורים הללו. בראש הכיפה עיטור דמוי-אגס הנושא שרשראות ופעמונים. בשולי התיק העליונים עטרה בדגם צמחי חוזר. בתחתית יריעת פח-פליז המהודקת לעץ במסמרות נחושת. גוף ה"רימונים" דמוי אגס ומעוטר בדגמים תואמים לאלו של התיק; בראשם דיסקית עבה ומחורצת, עם שרשראות ופעמונים, ומעליה עיטור חרוטי מסוגנן, דמוי ניצן.
בחלקה הפנימי של הכיפה ממוקמים שני לוחות עם כתובות-הקדשה ארוכות החקוקות בכסף. בלוח הימני מופיעים פסוקים הקשורים בתורה ("וזאת התורה אשר שם משה...", "תורה צוה לנו משה...") ובלוח השמאלי כתובת ארוכה, אשר הקדישה אישה (אלמנה) לזכר בתה: "קודש לה' / התיק וס"ת שבה / הקדישה סי' [סיניורה] שמחה מב"ת [מנשים באוהל תבורך] / אשת המ' יעקב שלמה כשאני / נ"ע לעלוי נשמת ולמנוחת נפש הא' המ' / לאה בתה נ"ע, אשת ה"ר מרדכי יחזקאל / נתן הי"ו נלב"ע ש"ק כ"ד אייר התרמ"ו / תנצב"ה, נתקדש בש' התרמ"ז".
אף על פי שהתיק שלפנינו מזכיר בצורתו את התיקים לתורה מעיראק ומהמזרח הקרוב, עיטוריו וצורת ה"רימונים" וכתובות ההקדשה אופייניים דווקא לפריטים דומים מהמזרח הרחוק: מהודו, מסין ומבורמה; בכך הוא מהווה דוגמה יפה לתשמישי הקדושה של קהילות יהודי עיראק במזרח הרחוק (להשוואה, ראו שני תיקים לספר תורה מכלכותה, הודו, באוסף מוזיאון ישראל, פריטים B94.0540, B94.0656).
גובה התיק: 95 ס"מ, קוטר הבסיס: 26 ס"מ; גובה הרימונים: 23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. פיסות קטומות ברגלי ה"רימונים" לצורך התאמתם לכיפת התיק.
שני תיקים לספר תורה, כל אחד עם זוג "רימונים" תואם; נושאים כתובות הקדשה לזכר הרב אליהו משה דוויך הכהן – רב קהילת "מגן דוד" בכלכותה – ולזכר רעייתו. כלכותה (קולקטה), הודו, כתובות הקדשה מהשנים תרפ"ז-תרפ"ח [1927-1928].
עץ מחופה פח-כסף רקוע, מוטבע וחקוק (כל אחד מהתיקים חתום בתחתית בחותמת הצורף Goopee Nath Dutt & Co., Bhowanipore, Calcutta); כסף יצוק, חרוט וחקוק; בד קטיפה. ללא ספרי תורה.
שני תיקים לספר תורה, בעלי עיטורים תואמים (האחד גבוה מהשני במקצת), מעוטרים בשני זוגות "רימונים". חלקם החיצוני של התיקים מחופה יריעת פח-כסף המעוטרת בדגמים צמחיים חוזרים, ערוכים בתוך מדליונים מסוגננים. בראש כל תיק ממוקמת כיפה ובראשה עיטור דמוי אגס, הנושא שרשראות עם פעמונים. בשוליים העליונים של התיקים עטרה בדגם צמחי חוזר. כל אחת מהכיפות נושאת זוג "רימונים" המעוטרים בדגמים צמחיים תואמים, בעלי גוף דמוי אגס שבראשו כיפה נמוכה ומעוטרת וקישוט-עליון חרוטי. חלקם הפנימי של התיקים מחופה בד קטיפה בצבע כחול כהה. התחתית מחופה אף היא בכסף.
בחלקו הפנימי של כל אחד מהתיקים ממוקמים שני לוחות עם כתובות-הקדשה החקוקות בכסף. בלוח הימני מופיעים פסוקים הקשורים בתורה ("וזאת התורה אשר שם משה...", "אלה העדות והחוקים...") ובלוח השמאלי מופיעות כתובות הקדשה אישיות, לזכר בני הזוג אליהו משה ורעייתו גראסיה דוויק הכהן: "תיק זה / וס"ת שבו / קודש לעלוי ולמנוחת נר"ן ה"ז ה"מ [הזקן המרוחם?] אליהו משה / דוויךּ הכהן נ"ע נלב"ע יום ש"ק / י"ב שבט התרפ"ז תנצב"ה" (התיק הנמוך); "תיק זה / וס"ת שבו קודש / לעלוי ולמנו" נר"ן הכבודה / ה"ז ה"מ גראסייא נ"ע אשת ה"ז [הזקן?] הישיש / ה"מ אליהו משה דוויךּ הכהן נ"ע נלב"ע / יום עש"ק כ"ה תמוז התרפ"ח תנצב"ה" (התיק הגבוה).
ר' אליהו משה דוויךּ (דוויק) הכהן, בן למשפחת הרבנים הידועה מארם צובא, כיהן כרבה של קהילת "מגן דוד" בכלכותה במשך למעלה מ-50 שנים. בין היתר, ערך את העתון "פרח" של הקהילה הבגדאדית בכלכותה ובשנת תרמ"א אף הקים בית דפוס עברי משלו בעיר. ר' אליהו דוויךּ היה בנו של רבי משה בן שמעון, ממייסדיה של הקהילה העיראקית-סורית בכלכותה בראשית המאה ה-19 (ראו פרוכת עם לוחית הקדשה לזכר משה שמעון דוויך הכהן: סות'ביס, ניו יורק, אוסף שטיינהרט, 29 אפריל 2013, פריט 337).
גובה התיק הנמוך: 83.5 ס"מ (רימונים: 17 ס"מ בקירוב); גובה התיק הגבוה: 86 ס"מ (רימונים: 21 ס"מ בקירוב). קוטר שני התיקים: 26 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים קלים בבד הקטיפה.
טקסטיל רקום לזכר הצדיק רבי דוד לסקר (המכונה "מולאי ייגי"). [מרוקו, כנראה המחצית השנייה של המאה ה-19].
רקמת חוטי מתכת על בד קטיפה ירוק; זהרוני מתכת ("פייטים"); סרטי עיטור זהובים וסרטי עיטור מחוטי כותנה צבעוניים; תשתית כותנה.
טקסטיל מרובע, אשר שימש כנראה בבית הכנסת על שם הקדוש רבי דוד לסקר "מולאי ייגי".
במרכזו מסגרת מלבנית בה רקומה כתובת הקדשה: "זה מנורח[ת?] הרב הקדוש / המלומד בנסים כמ'והרר / אדונינו מורינו ר' דוד / לסקר זיע'א". סביב לכתובת רקומים עיטורים בדגמים צמחיים, כוכבים מתומנים (רובע אל-חיזב) ועיטורים דמויי כפות ידיים (חמסות).
רבי דוד אַלַסְקַר נולד בירושלים ויצא כשד"ר למרוקו, שם נפטר בחודש אלול שנת תע"ז (1717) ונקבר בכפר ייגי (Ighi; נכתב גם: "יגגי") בהרי האטלס (כ-80 ק"מ מזרחית למראקש). שמו הקדוש נודע במרוקו בפי כל: "מולא ייגי" (או "מולאי יגגי") על שם מקום מנוחתו הנמצא בכפר ייגי, ה"ידוע למלומד בניסים ובאים ממרחק להשתטח על קברו זיע"א" (מלכי רבנן, דף כו). במראקש הוקם בית מדרש לזכרו, שנוהל ע"י הדיין רבי אברהם סמאנה (נפטר תרע"ו), ובני משפחתו. בית כנסת זה נקרא גם "צלאת רבי אברהם סמאנה" (ראה: מצבות מראקש, עמ' 449).
48X49 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי רב בבד הקטיפה. תפרים פרומים בסרטי העיטור, ברקמה ובחיבור לתשתית הכותנה. בד הקטיפה מנותק בחלקו מתשתית הכותנה. אחד מסרטי העיטור מנותק בחלקו. קרעים קלים (בעיקר בשולי הטקסטיל). נקב, עם פגיעה בבד וברקמה. מספר זהרוני מתכת חסרים. קמטים קלים.
כיסוי מעוטר למזוזה ("ג'טה דל-מזוזה") מביתה של האישה לאה עאטייא (עטיה). מרוקו, כנראה פאס (פז), שנות ה-20 בקירוב (לאחר 1925).
כסף מנוסר, מקודח וחקוק (חתום בחותמת מרוקאית, בשימוש החל משנת 1925); בד קטיפה ירוק על תשתית קרטון.
טס כסף לכיסוי מזוזה, מעוצב כמגינית צרת מותניים ומעוטר בדגמים צמחיים. בראשו מקודחים הכתובת "שד-י" ושמה של בעלת הבית – "לאה עאטייא". טבעת לתלייה.
כיסויים מפוארים למזוזה היו מתשמישי הקדושה החשובים בבתי היהודים במרוקו, ובשונה ממרבית הפריטים, נחשבו נחלתה של בעלת הבית ונשאו את שמה. הכיסויים היו עשויים לרוב רקמת זהב מפוארת על בד קטיפה בצבעים עזים, וחלקם היו עשויים כסף ונתונים על קטיפה. מקורם של מרבית כיסויי המזוזה מכסף ככל הנראה בעיר פאס, שבמלאח שלה התגוררו צורפים רבים שעבודתם התאפיינה בסגנון זה. מלבד כיסויי המזוזה, ידועים התיקים לטלית ולתפילין ומנורות החנוכה ממרוקו, העשויים פיתוחי כסף דומים מאוד לאלו.
ספרות: הכיסוי למזוזה — חפץ ריטואלי אמנותי ייחודי בחייה של האישה היהודייה בערי מרוקו, מאת שלום צבר. בתוך: יהדות מרוקו – מורשת הגות ואמנות, ינואר–יוני 2016, גיליון 3, עמ' 53-48.
25X15.5 ס"מ. מצב כללי טוב. פגמים קלים בשולי יריעת הכסף. בד הקטיפה שחוק מאוד. תיקוני הדבקה רבים מאחור, חלקם בנייר דבק.
קמע כסף לשמירה על הבית ולהצלחה. [האימפריה העות'מאנית, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
כסף מוטבע (אינו חתום).
קמע עגול, המזכיר בצורתו קמעות מאיראן ומכורדיסטן. במרכזו מגן דוד ובתוכו המילה "שדי". סביב מגן-הדוד עיטורים צמחיים, כוכבים ומסגרת מסוגננת. כתובת היקפית: "ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך, הקב"ה יתן ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך". בשני צדי הקמע קבועים קולבים לתפירת הקמע לבגד.
5.5X4.5 ס"מ. מצב טוב.
נר זיכרון, לזכר ביינבינידה די ראזון. האימפריה העות'מאנית, תרנ"ה [1895].
כסף גזור, רקוע וחקוק (אינו חתום).
נר זיכרון עשוי כסף, מעוטר בדגמים צמחיים האופייניים לתשמישי קדושה מהאימפריה העות'מאנית. הדופן האחורית מעוצבת כקשת מחודדת, עם עיטורים בחלקה המרכזי ושוליים חלקים; בשוליים התחתונים חקוקה כתובת הקדשה: "נפטרת ביינבינידה די ראזון נ"ע / י"א אדר ש' התרנ"ה לפ"ג". בתחתית הדופן מולחם אגן שמן מלבני ורחב, עם שתי פיות צבוטות מולחמות בחזיתו.
השם "ביינבינידה די ראזון" (Razon) מעיד אף הוא על מוצאו של הפריט באחת מהקהילות דוברות הלאדינו באימפריה העות'מאנית / הבלקן; משפחות בשם זה חיו בין היתר ביוון ובטורקיה (באיסטנבול חי הרב אברהם רזון, אשר נפטר בשנת 1910).
גובה: 18 ס"מ, רוחב מרבי: 15.5 ס"מ. מצב טוב. תיקוני הלחמה ישנים מאחור. קולב לתלייה מאחור.
מנורה תלויה לערב שבת ולחגים. [הולנד, כנראה המאה ה-19].
פליז יצוק, מנוסר וחרוט.
מנורה תלויה, מהטיפוס שהיה בשימוש בקרב קהילות הספרדים והפורטוגזים בהולנד (וכן בקהילות הספרדים באנגליה). בעלת מבנה טיפוסי, הכולל שישה חלקים: מוט לתלייה, הממוקם במרכז העיטור העליון המעוצב ככתר; עמוד-מקשר גדול ומסוגנן (Baluster) המשמש גם כמחזירור וקבוע אל קצה מוט התלייה באמצעות שתי שרשראות; מכל שמן בצורת כוכב בעל שבעה חודים; קערית נטף; משקולת קטנה.
גובה: 90 ס"מ בקירוב. רוחב מרבי: 26 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. שברים קלים בפינות מכל השמן, שרידי ציפוי או צבע ושרידים של התקנים עבור הפתילות (חסרים). נקבים במכל השמן לצורך ניקוז השמן העודף אל קערית הנטף.