אוסף מגוון של עשרה ספרים מדפוסי רוסיה-פולין בשנות הת"ק. ספרי הלכה, חידושים ומוסר. בחלקם חתימות, רישומי בעלות והגהות ארוכות בכתב יד:

• ספר מעשה רוקח, על המשניות, מאת רבי אלעזר רוקח אב"ד . מאהלוב, דפוס צבי זאב רבין שטיין, [תקע"ז 1817]. בדף השער, רישומי בעלות שונים וחתימות: "הק' יעקב"; "קניתי בעזהי"... שנת ובחרת החיים לפ"ק בוסטריצוי"; "לבני היקר מו"ה אהרן אפרים הכהן יתפא"ר לפ"ק". חותמת עזבון רבי יהודה אריה ליב וידיסלבסקי.
• ספר יראים, על מצוות התורה, לרבינו אליעזר ממיץ מבעלי התוספות. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ד 1804]. עם הסכמות גדולי האדמו"רים והצדיקים, בהם האוהב ישראל מאפטא, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, והמגיד מקוז'ניץ; רשימת מנויים ("חתומים"), ערוכה על-פי א-ב, בה רשומים בין השאר החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ, לצד רבים אחרים. חתימה בדף השער: "הק' משה שמואל שמעלקא סג"ל הורוויץ" [רבי משה שמואל הורוויץ, אחד מדייני בית דינו של רבי שאול לנדא בקראקא]. הגהות בכתב יד במספר מקומות (חלקן ארוכות).
• ספר אהל יצחק, על שחיטות ובדיקות לרבי יעקב וייל, מאת רבי יצחק בן אליעזר. לבוב (למברג), דפוס אהרן מדפיס, [תקע"ט] 1819. הגהות רבות בכתב יד.
• ספר חידושי מהריב"ץ, חידושים על הש"ס, מאת רבי יחיאל מרגליות. [אוסטרהא], ללא שם מדפיס, תקע"ח [1818]. בדף השער: "כמו בדיהרונפורט". סימני עש קשים.
• ספר בעל הנפש, על הלכות נדה ומקוואות, מאת הראב"ד. [ברדיטשוב, דפוס ישראל בן אברהם ב"ק, תקע"ז 1817]. בשער: "באותיות ברדיטשוב".
• ספר כד הקמח, מאת רבינו בחיי בן אשר אבן חלואה. אוסטרהא, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקס"ד 1804]. רישום בעלות בדף השער: "ספר כד הקמח שייך להרבני המופלג הנגיד... כמוהר"ר מרדכי".
• ספר ים של שלמה, על מסכת בבא קמא, מאת רבינו שלמה לוריא – המהרש"ל. סידלקוב, דפוס יצחק מדפיס, תקצ"ו 1836. חתימה בדף השער: "יצחק ב"ר מרדכי כ"ץ". חותמות של רבי "אברהם בהרה"ג ר' אלי' יאעלסאהן – לוצין פלך וויטעבסק". הגהה ארוכה בכתב יד בדף השני.
• ספר פרי תאר, על שולחן ערוך יורה דעה, מאת רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים" הקדוש. [זולקווא], דפוס Urias Rubinstein, Mit Buchstaben aus Wien, תק"ע [1810].
• ספר חידושי שם משמואל, חלק ראשון וחלק שני, חידושים על התורה ומסכתות בש"ס, מאת רבי שמואל סאליר אב"ד לבוב. לבוב (למברג), דפוס שלמה יאריש ראפופורט, תקע"ז 1817. עם הסכמות רבות, ביניהן הסכמה מאת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, בעל ה"ישמח משה". חתימה בדף השער: "אכתריאל שיפמאן".
• ספר שאלות ותשובות להרשב"א, חלק ראשון. לבוב, דפוס נפתלי הירץ גרושמאן, תקע"א [1811]. טופס עם דף שער שונה [כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה]. חותמות "אברהם ירחמיאל בראמבערג, חופק"ק לענטשנא" [רבי אברהם ירחמיאל ברומברג (תרל"ז-נספה בשואה), אב"ד פרלוב ולענטשנא, חתן רבי אלימלך רובינשטיין אב"ד ראחוב]. הגהות ארוכות בכתב יד במספר דפים (כתיבות שונות), חלקן חתומות: "חיים".
• ספר מצות גדול – סמ"ג, מאת רבינו משה מקוצי. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סגל ויצחק בן שמואל, תקס"ז [1807]. הסכמות רבות בהן הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב והסכמת רבי חיים מוולוז'ין. שוליים רחבים. מספר הגהות בכתב יד.

10 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר התקנות והסכמות, תקנות ציבוריות ומנהגים הלכתיים שתקנו חכמי ירושלים במשך הדורות, מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ב [1842].

שני שערים. השער הראשון מאויר בפיתוחי עץ (בו נעשה שימוש קודם לכן בספר עבודת הקודש). השער השני מופיע בדף [5], לאחר הקדמת הרב גאגין.
הספר העברי השני שנדפס בירושלים. נדפס בדפוס שהוקם ע"י המדפיס מברדיטשוב וצפת, רבי ישראל ב"ק, תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין.
בשער נכתב: "ספר התקנות והסכמות ומנהגים הנוהגי'[ם] פה ירושלם ת"ו...". הספר כולל שני חלקים: בחלק הראשון, הקדמות הרב גאגין ותשובה ארוכה (משנת תקפ"ד) של רבי שלמה משה סוזין, על כח בית דין לתקן תקנות בעיר; החלק השני כולל ליקוט תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע. בסוף הספר מופיעים דפי הסכמות הרבנים וממוני הקהל משנת תר"א ומשנת תר"ב, המעניקים בלעדיוּת על זכויות הדפסה בארץ ישראל לבית הדפוס של רבי ישראל ב"ק. בהסכמות אלה מספרים הרבנים על הדפוס החדש שהוקם בירושלים, לאחר שבית הדפוס שהקים המדפיס רבי ישראל בצפת נהרס ונבזז ע"י שודדים [ישנם טפסים שלא נדפס בהם הדף האחרון עם ההסכמה משנת תר"ב. ראה על כך במפעל הביבליוגרפיה רשומה 123175, ובספרה של ש' הלוי "הספרים העבריים שנדפסו בירושלים", מס' 3].
הביבליוגרף א' טויבר כותב במאמרו "לדברי ימי הדפוס בארץ ישראל" (מחקרים ביבליוגרפים, עמ' 10-11; קובץ ירושלים – לחקירת ארץ ישראל, ירושלים תרפ"ח, עמ' קעט-קצב) כי המטרה העיקרית של הדפסת הספר היתה, כפי הנראה, חיזוק כמה תקנות שהתעורר עליהן פולמוס באותה תקופה ("תקנת העזבונות", "תקנת החזקות" ועוד). לצורך הדפסת ספר זה, עודדו הרב גאגין וממוני הקהלה הספרדית בירושלים את הקמת בית הדפוס החדש של רבי ישראל ב"ק, וספר זה היה אמור להיות הספר הראשון שיודפס בו.
הרב גאגין שסבל מרדיפות מתנגדיו, יזם את הדפסת הספר כדי לענות למבקריו בתשובות שבראש הספר. כדי שלא יוכר שהספר נתחבר למגמה מסוימת, הושיב הרב גאגין שניים מחכמי ירושלים, רבי יעקב קאפילוטו ורבי אברהם אשכנזי, ללקט ממקורות שונים את תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע, ולצרף אליהם את התשובות כנגד המערערים על ענייני התקנות שעליהם יצא הקצף באותו פולמוס.
כפי הנראה, נדפס הספר בשלבים, לפי התקדמות עבודת העורכים הנ"ל. לדבריו של טויבר, חלקו הראשון של "ספר התקנות" שלפנינו נדפס כנראה כבר בשנת תר"א (לפני הדפסת הספר "עבודת הקודש" – הידוע כיום כספר העברי הראשון שנדפס בירושלים), וסיום ההדפסה נעשה רק לאחר שהרבנים קאפילוטו ואשכנזי גמרו ללקט ולערוך את חלקו השני של הספר.

[16], יג-עב, [4] דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמים רבים במספר דפים). קרעים מעטים, בהם קרע חסר בשולי אחד מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בעפרון בגוף הטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.

הספר העברי השני שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 3 (למעשה זהו הספר העברי השני שנדפס בירושלים, כי רשומה מספר 2 בספרהּ של ש' הלוי, היא רשומה על כרוז ולא כותר ספר).
כולל דף ההסכמה משנת תר"ב, שאינו מופיע בכל העותקים.‎

סדר צוואות, מאת הרה"ק רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד (תלמיד "החוזה מלובלין" ומייסד היישוב החסידי בירושלים). ירושלים, [דפוס ישראל ב"ק], תר"ה [1845]. מהדורה ראשונה.

סדר צוואתו של הגאון הצדיק רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד. המחבר נפטר בליל שבת, ז' בתמוז תר"ה, והצוואה נחתמה בחודש חשוון ת"ר (בסופה ביקש המחבר להדפיסה מיד לאחר פטירתו). בראשי העמודים הכותרות: "צוואת הא"מ".
הגאון הקדוש רבי אהרן משה מגזע צבי (תקל"ה-תר"ה), מגדולי החסידות, תלמיד החוזה מלובלין ורבי אורי מסטרליסק, ראשון העולים החסידים לירושלים (עלה בתקצ"ט). נחשב למייסד הישוב החסידי בעיר הקודש וראש כולל החסידים. על מצבתו בהר הזיתים נכתבו תארי קודש שאינם מצויים בדור ההוא בירושלים: "מנוחת איש תם אדומו"ר הרב הצדיק המפורסם בוצינא קדישא מגזע צבי".
רישומי בעלות בדף השער: "ר' שבתי שמשון הלוי מבריסק דליטא"; "נמ"מ בהשתדלות יוסף ליב האמבורגער".

ח דף. 14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. סימני עש בשולי חלק מהדפים. חותמת. כריכה חדשה.
מהדורה נדירה.
ש' הלוי, מס' 30.

ספר אדרת אליהו, "סגולה נפלאה... לפתיחת הלב ולזכרון ולהצלחה..." – מאמרי חז"ל שנזכר בהם אליהו הנביא, לאומרם כסגולה במוצאי שבת, ומאמר הזוהר לברית מילה. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרי"ט 1859].
בדף השער מוזכרים מקורות שונים: ספר מדרש תלפיות, ספר סודי רזיא וספר הרוקח, סידור רבי יעקב קופיל, החיד"א ורבי נפתלי הכהן כ"ץ, בעל סמיכת חכמים.

כד דף. 14 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים וקרעים חסרים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
עותק עם שינוי קל בנוסח השער (כפי העותק שראתה ש' הלוי באוסף נפתלי בן מנחם).
ש' הלוי, מס' 56.

ספר החזיונות, המכונה שבחי רבי חיים וויטאל. ירושלים, דפוס אברהם רויטנבערג, [תרכ"ו 1866].

מעבר לשער מופיעה הקדמת רבי משה ויטאל, בנו של רבי שמואל ויטאל ונכדו של רבי חיים ויטאל. בדף השער צויין כי הספר נדפס "מדויק מתוך כתיבת יד של נכד מהרח"ו ז"ל".
בראש השער רישום בעלות בכתיבה ספרדית (בעיפרון): "ממני ע"ה יוסף חיים בכ"ר דוד".

כח דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. הדבקות נייר בשוליים הפנימיים של דף השער ודפים נוספים. חיתוך דפים לא אחיד. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 120.