ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.

מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתן לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין, עם חותמותיו בדף השער, מתקופת כהונתו כאב"ד גלינא וכאב"ד פיטרקוב, חותמות: "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...". חותמות ספריה, וחותמות ומדבקה מודפסת (המודבקת על ראש השער) מחלוקת משרד הדתות, משרידי הספרים שניצלו משואת יהודי פולין. בדף טז/1 (בספירה הראשונה), הגהה בכתב יד [כפי הנראה בכתב ידו של המהר"ם שפירא]

הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד גלינא וסאנוק, פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.

[1], לח; עד, עז-עח, עז-פב, [1] דף. 35 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. בדף כו (בספירה השניה) קרע חסר במרכז הדף עם פגיעה בטקסט. תו-ספר מודבק בראש דף השער. חותמות שונות. כריכה חדשה.
כולל [1] דף בסופו, עם העתקת תשובת הגאון רבי משולם איגרא מפרשבורג ומפתחות לחלק אבן העזר וחושן משפט. דף זה חסר במקצת מהעותקים.

אוסף מספרי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב":

• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלק א – למברג (לבוב), יעקב משולם ניק ו-U. W. Salat, תרמ"ב 1881; חלק ב – מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרמ"ג 1883. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
מאמרים ודרשות על דרך החסידות למועדי השנה: חלק א – לראש השנה, שבת תשובה, י"ג מדות ויום העשור, סוכות וחנוכה, וחלק ב – לימי שובבים, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח, שבועות, ימי בין המצרים, ט"ו באב וחודש אלול. שם המחבר אינו נזכר בשער (בדומה לספרו הקודם "ייטב לב"), אלא נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"].
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלקו השני של הספר יצא לאור ימים ספורים קודם הסתלקותו, בחודש אלול תרמ"ג. בשעה שהובא הספר החדש אל מיטת חוליו, נשקו מכל צד, "ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו" – ראה להלן. ספר זה נערך והובא לדפוס על ידי נכדו בן-בתו, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, המספר בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (למברג, תרמ"ה): "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה..." (ראה גם בהקדמת רבי משה דוד טייטלבוים לספר "ישמח משה", מהדורת סיגט תרנ"ח).
בשער החלק הראשון, חתימת: "ישראל ווייס", ורישום בעלות בחתימת "הק' משה ווייס": "זה הספר ייטב לב שייך לדודי היקר כ"ה ר' ישראל...".

• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, מאיר יהודא קטינא, [תרע"ב] 1912. מהדורה שנייה. שני חלקים בשני כרכים.
מהדורה שנייה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב כי החליט להזכיר את שם המחבר, על אף שבמהדורה הראשונה הוא לא היה מפורש.

• ספר רב טוב לבית ישראל, ביאורים על התורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" אב"ד סיגט. לבוב (למברג), דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס (ראה לעיל). בדף האחרון נדפסו שתי אגרות מאת המחבר: "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויין נסך".
בדף השער, חתימה בעיפרון: "א"י וויינבערגער" [כנראה מצאצאי הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), בעל ה"פני יצחק"].

• ספר שאלות ותשובות אבני צדק, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל "ייטב לב"). לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרמ"ה-תרמ"ו 1885-1886. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד. עותק פגום וחסר. נייר שביר וקרעים קשים. בראש הכרך נכרך השער של חלק שני, ומצורף בנפרד השער של חלק ראשון (מעותק אחר). חותמות של רבי צבי הירש פרידמאן (בעל "צבי חמד"), עם רשימות רבות בכתב ידו (בדפי הספר, בדף המגן ובדף מצורף), המציין בין היתר את המקומות בהם הוזכר בספר אביו הגאון רבי מנשה שמחה פרידמאן אב"ד סאבארנץ, זקנו הגאון מנאנאש, ורבנים אחרים ממשפחתו.

המחבר, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש.
בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר חקת הפסח, סדר לימוד לחודש ניסן, עם סדר ההגדה, ועוד ליקוטים. ירושלים, דפוס ישראל ב"ק, [תר"ג, 1843]. ההגדה השנייה שנדפסה בירושלים (הראשונה נדפסה בשנת תר"ב).

בנוסח ההגדה הלכות והוראות בערבית-יהודית.
כולל גם: קערת כסף לרבי יוסף האזובי, סדר ערב ראש חודש ניסן, ערבית של פסח, שיר השירים, ספירת העומר, פרקי אבות, פיוט לכבוד הרשב"י (מאת רבי דוד אלקיים), וסדר ערב ראש חדש סיון (חסר בסופו).
בדף השער חתימה בכתיבה ספרדית מסולסלת, מחוקה בדיו.

פג דף. חסר דף אחרון (הושלם בצילום). 14.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשער וקרע חסר בשוליו התחתונים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. קרע חסר קטן בשולי אחד מהדפים. הדבקת נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של מספר דפים, באחד מהם על חלק מהטקסט. כריכה חדשה.
אוצר ההגדות 861.
מן הספרים הראשונים שנדפסו בירושלים. ש' הלוי, מס' 12.
מקור: לשעבר, מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישומים בכתב ידו.

ספר "באר שבע", דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא ואב"ד צפת (בעל "תולדות אדם"; חמיו של ה"ייטב לב" וזקנם של אדמו"רי סטמאר וקלויזנבורג). ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרי"ג [1853]. מהדורה ראשונה.

מחבר הספר, הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא וצפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש) בעל "תולדות אדם", חותנו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמור"ים מסאטמר-סיגט ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש.

זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספר "תולדות אדם" בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כותב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, וכיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
רישומים בכתיבה ספרדית בדף השער: "למדרש הגביר ג'[יליבי] נתנאל לזבונא ה"י"; "גואל אחרון למד' הנ' ג'י מאיר לזבונא".

[3], קעב, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. סימני עש רבים (בחלק מהדפים סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר וברצועות נייר-דבק. כריכת בד חדשה.
ש' הלוי, מס' 50.
מקור: לשעבר, מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישומים בכתב ידו.

ספר "קובץ סליחות ותפילות ליום ז' אדר – כפי מנהג החברה קדישא גומלי חסד של אמת דפעה"ק ירושלים". ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"ג [1863].

הובא לדפוס בידי גבאי החברה קדישא. המהדורה הראשונה מתוך מספר מהדורות שנדפסו בירושלים.
דף [2] נדפס עם מסגרת מעוטרת, ובראשו נדפס: "מנחה היא שלוחה, מאתנו הגבאים דח"ק [דחברת קודש] גחש"א לאיש יקר ונכבד..." (בהמשך נותר מקום ריק למילוי בכתב יד). בחלקו התחתון של הדף חתומים בדפוס גבאי החברה קדישא.

[2], יג, [1] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
מהדורה נדירה.
ש' הלוי, מס' 83.