מחזור לראש השנה ויום הכפורים, כמנהג רייסין ליטא פולין פיהם ומעהרין (נוסח אשכנז), עם פירוש בלשון הקודש, ועם תרגום ליידיש. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב, ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תר"י 1850.
חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.

[2], קסד דף. 26.5 ס"מ. חלק מהדפים כהים. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים וחותמות גדולות בדף השער ובדפים נוספים.

נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום השער בלבד.

ספר עין יעקב, חלק ראשון על מסכתות ברכות-פסחים, וחלק שני על מסכתות יומא-יבמות. זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תר"י 1850. שני כרכים.
חלק מהמילים בדפי השער נדפסו בדיו אדומה.

שני כרכים. חלק ראשון: [14], 9-496 עמ’. חלק שני: [2], 6, 9-432, [2], 433-481 עמ’. 23-24 ס"מ בקירוב. נייר כהה (במיוחד בדפי השער). מצב כללי בינוני. כתמים, בהם עקבות רטיבות, כתמי רטיבות כהים וכתמי דיו שחורים. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים (קרעים חסרים רבים בשולי דף השער של החלק הראשון), עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (הדבקות רבות בדף השער). רישומים רבים בכתב יד בדף השער של החלק הראשון. כריכות ישנות (אינן אחידות), פגומות (כריכה קדמית מנותקת בכרך הראשון).

משניות סדר זרעים – מסכת ברכות עם פירוש רבי עובדיה מברטנורה ופירוש "מורה צדק", מאת רבי יוסף מגיד מישרים מקאמינקא. לבוב (למברג), דפוס חיים דוד ב"ר אהרן סג"ל ובן-דודו זאב וואלף ב"ר גרשון סג"ל, [תקמ"ג 1783]. מהדורה יחידה ולא ידועה ביבליוגרפית.

פירוש מורה צדק הוא לקט מקוצר מדברי הרא"ש והטור הלכה למעשה לפי סדר המשנה. בתחילת הספר נדפסו חמש הסכמות מרבני פודוליה: רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרהא, בעל ה"מאיר נתיבים", מגדולי תלמידי הבעל שם טוב; רבי שלמה [יצחק] היילפרין אב"ד באר וטורנופול, ממעריצי הבעש"ט; רבי צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווה; רבי נתן מנעמירוב; ורבי יוסף יאסקא אב"ד פודקאמין.

המחבר המקובל רבי יוסף ב"ר צבי הירש, מוכיח ומגיד מישרים בקאמינקא שבגליל לבוב, היה מחברם של כמה ספרים נוספים: מורה צדק על מסכת שבת (זולקווה, תקמ"א); רמוני זהב על פרשיות התורה (לבוב, תקמ"ג); משיבת נפש על כמה פרקי תהלים ועל שיר השירים (לבוב, תקמ"ו).

מההסכמות שלפנינו עולה כי הדפיס גם פירוש על מסכת אבות, אך הדפסה כזו אינה מוכרת כיום. לא ידועים פרטים רבים אודותיו ויתכן כי היה מקורב לחוגי החסידות. בסוף הקדמתו בספר שלפנינו הוא מביא רמז חסידי, הידוע בפי כל בשם רבי זושא מאניפולי: "ראוי לתת לב למה פתח רבינו הקדוש בזה הלשון מאימתי, ונראה שלא ילמוד אדם מתוך שחוק אלא באימה וברתת כמו שנתנו באימה וביראה". בהקדמותיו לספר מתקיף בחריפות את רבני ופרנסי דורו "אשר אין משגיחים לרעותם במרעה טוב ולהסיר מהם זאבים הרעים הטורפ[י]ן עורם מעל בשרם...".

[2], יח דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וסימני עש, עם פגיעה בטקסט (משוקמים במילוי נייר). ללא כריכה.

אוסף ספרים מדפוסי ברדיטשוב בשנות הת"ק, בחלקם חתימות ורישומי בעלות.

* ספר דרך מצותיך, על מנין המצוות, מאת רבי יהודה רוזאניס בעל "משנה למלך". ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער, [תק"ע 1809].
* ספר בעל הנפש, על הלכות נדה ומקוואות, מאת הראב"ד. [ברדיטשוב, דפוס ישראל בן אברהם ב"ק, תקע"ז 1817]. בשער: "באותיות ברדיטשוב".
* ספרי הלבושים מאת רבינו מרדכי יפה. ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל בן אברהם [ב"ק] (מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין) ושותפו רבי יוסף בן צבי, [תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. סט בחמישה כרכים. שער נפרד לכל חלק. חלק מהמילים בדפי השער נדפסו בדיו אדומה. חסר דף שער והקדמה בכרך הראשון של לבוש התכלת וכן חסר בסופו. רישום בדף השער של חלק ג: "ר' ישעי' שי'". רישום בדף השער של החלק החמישי: "מספרי הרב ר' ישראל ז"ל הוטנער". רישום בדף לו בכרך הראשון: "מקנת כספי אני משה בר גבריאל נ"ע".
* ספר משנה תורה, היד החזקה להרמב"ם, חלק ראשון וחלק רביעי. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן יששכר בער סג"ל, [תקס"ח-תקס"ט 1808-1809]. המהדורה הראשונה של ספר משנה תורה לרמב"ם שנדפסה בברדיטשוב. שני חלקים בשני כרכים. ללא החלק השני והשלישי. קרעים חסרים גדולים עם פגיעות בטקסט בדף השער ובדפים רבים בכרך הראשון. רישומי בעלות בשני הכרכים. בחלק הראשון: "זה [הספר] שייך להרבני מו"ה מרדכי יוסף ה..."; בחלק הרביעי: "קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני שייך לה"ה הרבני הנגיד והקצין המפורסם מו"ה מרדכי נתן[?] רבינ[א]וויטץ[?] מ[?]ינא"; ובתחתית הדף: "מספרי ר' אברהם הארינשטיין קיוב".
* ספר משנה תורה להרמב"ם, חלק שני, שלישי ורביעי. ברדיטשוב, [דפוס רבי ישראל ב"ק, תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. שלושה חלקים בשלושה כרכים. ללא החלק הראשון.
מהדורה שניה שנדפסה בברדיטשוב; עם ההסכמות (שרובן הועתקו מהמהדורה הקודמת) מאת גדולי החסידות – רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי אשר צבי מאוסטרהא, דייני ברדיטשוב, ועוד.

12 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

שני ספרים הכרוכים יחד – מהדורות ראשונות של ספרי גדולי החסידות, הרב ותלמידו: הרה"ק רבי שמלקא מניקלשבורג, ותלמידו הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב. שני הספרים נדפסו מכתבי יד שהיו גנוזים באוצרו של המגיד מקוז'ניץ, תלמידם המובהק של שני המחברים:

• ספר דברי שמואל, על התורה, מאת הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הורביץ אב"ד ניקלשבורג (תלמיד המגיד ממזריטש). למברג (לבוב), חסר שם מדפיס, [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. שני שערים.
הספר "דברי שמואל" נדפס מכתבי-יד שהיו גנוזים באוצרו של תלמידו "המגיד מקוז'ניץ", והוצא לאור ע"י נכדו רבי משה הכהן [אונגאר], המוזכר בדף השער השני.

• ספר קדושת לוי, על פרקי אבות, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, נדפס עפ"י כתב יד מגנזי תלמידו המגיד מקוז'ניץ. [לבוב, ללא שם מדפיס, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. בסוף הספר נדפסה "כוונת המקוה מהבעל שם טוב זצלה"ה".

[3], ה-נח דף; [1], ב-ח דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש. חותמות. רישומי בעלות בדף המגן האחורי. כריכה חדשה.
העותק שלפנינו כולל את דף השער הראשון (קדם־שער) של הספר "דברי שמואל", שנוסף רק לחלק מן הטפסים.

בעל ה"דברי שמואל" – הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הלוי הורביץ אב"ד ניקלשבורג (תפ"ו-תקל"ח), בנו של הגאון הקדוש רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, ואחיו הגדול של הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי בעל ה"הפלאה". שני האחים עסקו בצוותא שנים רבות בלימוד התורה ועבודת השם, והיו מגדולי תלמידיו של "המגיד ממזריטש". כבר מגיל צעיר נודע רבי שמעלקא בגאונותו ובקדושתו הרבה. כיהן כאב"ד ריטשוואל בפולין ואח"כ כאב"ד שיניווא. בכל מקומות רבנותו הקים ישיבה, והעמיד תלמידים חשובים, בהם שנודעו לימים מגדולי החסידות: הרה"ק רבי ישראל הופשטיין "המגיד מקוז'ניץ", הרה"ק רבי לוי יצחק אב"ד ברדיטשוב, הרה"ק רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים"; הגאון רבי מאיר קריסטינפאלר אב"ד בראד; הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב (שלמד אצלו 13 שנה) והרה"ק רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין" (שלמד אצלו כ-18 שנה). תלמידיו אלו התקרבו לחסידות בגלל השפעתו. בשנת תקל"ב עברו האחים לכהן ברבנות בארצות אחרות. רבי שמעלקא נתמנה לרבנות ניקלשבורג (מהקהילות המרכזיות של יהדות מורביה), ורבי פנחס עבר לגרמניה לכהן ברבנות פרנקפורט דמיין. בישיבה שפתח בניקלשבורג, הגיעו ללמוד אצלו ותיקי-תלמידיו מארץ פולין: רבי משה ליב מסאסוב ו"החוזה מלובלין". בין תלמידיו המובהקים בישיבת ניקלשבורג נמנו גם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב, הגאון רבי שלמה בוכנער אב"ד קשאנוב (תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק) והגאון רבי מרדכי בנעט (לימים אב"ד ניקלשבורג ומדינת מורביה).

תלמידו, בעל ה"קדושת לוי" – הגאון הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב (ת"ק-תק"ע, אנצ' לחסידות ג', עמ' יז-כג), מדמויות ההוד של תנועת החסידות, שנתפרסם בכינוי "סניגורן של ישראל". לפי האגדה החסידית, בשעת לידתו כיבד הבעש"ט את תלמידיו בשתיית "לחיים", באמרו כי באה לעולם נשמה גדולה שתפקידה יהיה ללמד זכות על עם ישראל. נולד לאביו הגאון רבי מאיר אב"ד הוסאקוב מגזע המהרש"א ונצר לשושלת עתיקה של ל"ו רבנים. בצעירותו שהה בעיר לברטוב, שם למד עם הגאון בעל ה"פרי מגדים", ובאותה עת הכיר את האדמו"ר רבי שמעלקא מניקלשבורג, שהשפיע עליו להפוך לחסיד ולנסוע אל המגיד הגדול ממזריטש. משנות צעירותו שימש ברבנות במספר קהילות (ריטשעוואהל, זעליחוב, פינסק), בכמה מהן נרדף בידי ה"מתנגדים" עקב השתייכותו לתנועת החסידות. משנת תקמ"ה החל לכהן כרבה של העיר ברדיטשוב, הקים בה מרכז חסידי חשוב והעמיד תלמידים רבים. ממנה נתפרסם כאחד ממנהיגי החסידות בדורו ובה פעל עד לפטירתו. מלבד צדקותו וגדלותו בתורה, נודע כסמל של אהבת ישראל וכמליץ יושר על הכלל, אפילו על הפושעים והרשעים שבישראל.

עשרות סיפורים ידועים על לימוד הזכות שלו בכל מצב ועל כל יהודי. אלה הפכו לנכסי צאן ברזל באגדה החסידית ובשל כך זכה לכינוי "סנגורן של ישראל". צדיקי דורו העריצוהו והרבו לדבר בשבחו. רבי שמעלקא מניקלשבורג היה קורא לו "תלמידי בנגלה ומורי ורבי בנסתר" והיה אומר שאפילו שיחות החולין שלו מלאות בסודות וייחודים.
חכמים וצדיקים העידו כי סגולת ספר "קדושת לוי" גדולה מאד ויש בכוחה להשפיע על הקורא בו התלהבות ודבקות באהבת ויראת ה', ועוד אמרו כי עצם החזקת הספר בבית גורמת להמתקת הדינים ומסוגלת לשמירה מן המזיקים. כך כתב האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל – "הרב מאפטא" [בהסכמתו למהדורת ברדיטשוב תקע"ה]: "ובוודאי זכות הגאון בעל המחבר זלה"ה וקדושת ספריו הנ"ל יהיה למגן ומחסה בכל מקום אשר ימצאו...". דברים דומים כותב גם רבי אהרן מז'יטומיר בהסכמתו למהדורה הנ"ל, ורבני מונקאטש [בהסכמה למהדורת מונקאטש תרצ"ט] כותבים: "ידוע ומקובל מצדיקי דור ודור אשר ספר הקדוש קדושת לוי מסוגל בכל בית להמתקת הדינים...".