מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- (-) Remove and filter and
- (-) Remove book filter book
- print (115) Apply print filter
- earli (99) Apply earli filter
- דפוסי (91) Apply דפוסי filter
- in (91) Apply in filter
- ספרים (75) Apply ספרים filter
- כרוזים (75) Apply כרוזים filter
- ירושלים (75) Apply ירושלים filter
- חתומים (75) Apply חתומים filter
- וקונטרסים, (75) Apply וקונטרסים, filter
- וקונטרסים (75) Apply וקונטרסים filter
- הראשונים (75) Apply הראשונים filter
- ומכתבים (75) Apply ומכתבים filter
- booklet (75) Apply booklet filter
- booklets, (75) Apply booklets, filter
- jerusalem (75) Apply jerusalem filter
- letter (75) Apply letter filter
- proclam (75) Apply proclam filter
- sign (75) Apply sign filter
- דפוסים (24) Apply דפוסים filter
- שנות (24) Apply שנות filter
- עתיקים (24) Apply עתיקים filter
- 17 (24) Apply 17 filter
- 17th (24) Apply 17th filter
- centuri (24) Apply centuri filter
- th (24) Apply th filter
- רוסיהפולין (16) Apply רוסיהפולין filter
- רוסיה-פולין (16) Apply רוסיה-פולין filter
- רוסיה (16) Apply רוסיה filter
- פולין (16) Apply פולין filter
- סלאוויטא (16) Apply סלאוויטא filter
- יטומיר (16) Apply יטומיר filter
- וזיטומיר (16) Apply וזיטומיר filter
- ודפוסי (16) Apply ודפוסי filter
- וז (16) Apply וז filter
- וז'יטומיר, (16) Apply וז'יטומיר, filter
- poland (16) Apply poland filter
- russia (16) Apply russia filter
- russia-poland (16) Apply russia-poland filter
- russiapoland (16) Apply russiapoland filter
- slavita (16) Apply slavita filter
- zhitomir (16) Apply zhitomir filter
- zhitomir, (16) Apply zhitomir, filter
- הר (15) Apply הר filter
- הש (15) Apply הש filter
- ושנות (15) Apply ושנות filter
- 16 (15) Apply 16 filter
- 16th (15) Apply 16th filter
- (המאה (9) Apply (המאה filter
ספר ויעתר יצחק, "כולל תפלות ובקשות לכל נגע ומחלה, ולעתות בצרה להקדים תפלה", חלק ראשון, מאת רבי יצחק באדהב. ירושלים, דפוס שמואל צוקערמאן ושותפו, [תרמ"ז-תרמ"ח בערך 1887-1888 בערך].
מעבר לשער נדפסה הקדמת המחבר.
לב דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. חותמות ורישומים בכתב יד. כריכה חדשה, עם שדרת קלף.
ש' הלוי, מס' 578 רושמת את שנת הדפוס [תרמ"ז?], ומציינת שפרידברג רשם תרמ"ח. במפעל הביבליוגרפיה מתארכים את הדפסת הספר לשנת תר"ן בערך.
כרך הכולל שני ספרי חידושי הראשונים על הש"ס, שנדפסו בירושלים בשנות התר"מ:
• פירוש הרמב"ם על מסכת ראש השנה. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרמ"ז 1887]. בהוצאת רבי דוב בער ראבין. בתחילת הספר ובסופו, נדפסו הנהגות וסיפורים מאביו "הרב הצדיק המפורסם" רבי מנחם מנדל רובין אב"ד דוברובנא, שנפטר בכ"ב אייר תרל"ה.
• חדושי הר"ן על מסכת עבודה זרה, עם הערות "דבק שלמה" מאת רבי שלמה אהרן וורטהיימר. ירושלים, דפוס אברהם משה לונץ, [תרמ"ח 1888]. מהדורה ראשונה, מכתב יד.
העותק של רבי עזריאל הילדסהיימר רבה של ברלין. שני הספרים כרוכים יחד בכריכה ישנה, ובראש השער של הספר הראשון חתימת ידו: "ב"ה, הק' עזריאל הילדסהיימער". במרכז דף השער הקדשה אליו בכתב יד וחתימת המו"ל רבי דוב בער ראבין. בבטנת הכריכה רישומים ותו-ספר מאוייר של נכדו רבי "עזריאל הילדסהיימר" (תרס"א-תשנ"ח).
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה.
בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' – על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
שני ספרים בכרך אחד: [2], יח דף; [2], ג-כו דף. 20 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי, קמטים וקרעים. הדבקות נייר בדף השער הראשון ובדפים נוספים. הדפים הראשונים מנותקים. כריכה ישנה ובלויה.
ש' הלוי, מס' 599; מס' 618.
ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד, חלק ראשון, מאת המקובל הירושלמי, רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, תרמ"ח [1888].
קונטרס דוגמה לחיבור השלם, שהדפיס רבי מעשיל במשך השנים. בסוף דף ב נדפסה הערה בשולי הדף: "נמשך באריכות וכשיהיה על הוצאות הדפוס בס"ד יוגמר בכי טוב".
הספר משכנות לאביר יעקב נדפס קונטרסים קונטרסים, בין השנים תרמ"א-תרנ"ד ותר"ס. דרכו של רבי מעשיל גלבשטיין היתה להדפיס את ספריו קונטרסים קונטרסים. בדרך כלל, התאריכים המצוינים בשערי הספרים הם תאריכי השלמת הספרים. לעתים שלח רבי מעשיל גלבשטיין את הקונטרסים הראשונים שהדפיס לרחבי העולם, כדוגמאות לקראת הדפסת החיבור בשלמותו. בחלק מהעותקים השתמש בקונטרסי הדוגמא וצירף אותם לקונטרסי ההמשך שהדפיס לחיבור, אך בחלקם הדפיס מחדש גם את הקונטרסים הראשונים. זו הסיבה להבדלים הטיפוגרפיים הרבים בין העותקים של ספריו השונים.
המחבר, הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין (תקצ"ב-תרס"ח), מתלמידי האדמו"ר "השרף" מקוצק ומתלמידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. עלה לירושלים בשנת תרכ"ח, לאחר פטירת רבותיו האדמו"ר מקוצק, האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרי"מ" והאדמו"ר בעל "צמח צדק". מאז בואו לירושלים עסק רבות בתורת המקדש, ובספריו עורר לקיום מצוות שמירת המקדש. היה שוכר "שומרים" ששמרו לכבוד המקדש, והיה מדליק נרות רבים לכבוד ה' בכותל המערבי. כמו כן חידש את הדלקת נר-התמיד בקבר שמעון הצדיק. נודע כבעל מופת ובספריו אף מעיד בעצמו על ישועות וניסים שהתרחשו אצלו בכותל המערבי ובקבר שמעון הצדיק. בספריו "משכנות לאביר יעקב" (שנדפסו חלקים-חלקים בין השנים תר"ל-תרס"ו) בלולים יחד חידושים על מסכת תמיד, מסכת יומא ומסכת פסחים, ענייני שמירת המקדש ודרושי קבלה.
ב דף. 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקת נייר, עם פגיעות קלות במסגרת השער. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 626 (ש' הלוי רושמת את שני הדפים האלו כספר נפרד; במפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000117411, נרשמו דפים אלו כחלק מחיבור גדול יותר הכולל את שאר חלקיו של ספר משכנות לאביר יעקב; ראו גם ש' הלוי, מס' 373).
ספר בגדי ישע, דברי מוסר וחסידות. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, תרמ"ח [1888]. מהדורה ראשונה.
נדפס בעילום שם המחבר. בשער הספר נכתב כי "אספו וקבצו... טיהר גברא, אשר כל מעשיו הי'[ו] לש"ש [לשם שמים], ולזה העלים שמו מחיבורו...". ספר זה נדפס במהדורה חדשה (ע"י מכון כנסת מרדכי, ירושלים, כסלו תשע"ט), עם הוספות רבות בכתב יד המחבר, רבי חיים צדוק וולף – הרופא מצפת, שעלה מהעיר יאסי בשנת תר"י בערך, יחד עם בתו וחתנו רבי מרדכי, שהיה אח"כ השו"ב של קהלת חברון.
בדף [2] מופיע מפתח לשמועות מגדולי החסידות שהובאו בספר, בהם הבעש"ט, אדמו"רי רוז'ין וטשורטקוב, טשרנוביל וסאוורן, אפטא וקרלין ועוד. חלק מהדברים הנ"ל הם תורה שבעל פה לדברי תורתם אלו של גדולי החסידות, שנדפסו לראשונה בספר הזה.
[2], נ דף. 19.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים וקרעים בשולי מספר דפים. נקבים וקרעים חסרים קטנים במספר דפים, כתוצאה מהכריכה. סימני עש מעטים. רישומים בדף השער (בהם פענוח שונה לזהותו העלומה של המחבר). כריכת עור חדשה.
מצורף דף נפרד, עם מכתב מודפס מאת שלמה פערלמאן, השולח את הספר לנמען לא ידוע (הדף משוקם על נייר חדש, עם קרעים קלים עם פגיעות בטקסט בסימני הקיפול). התאריך בראש הדף הוא: "בחודש אייר שנת תרח"ם לפ"ק פעה"ק ירושלם תובב"א". עפ"י הדף שלפנינו נראה כי שלמה ב"ר אלימלך פרלמן הוא המו"ל. אולם בעמ' [4] של הספר, מופיעה הקדמה תחת הכותרת "מודעה רבה לאורייתא", ממנה נראה כי המו"ל הוא רבי משה מרדכי חייקין (חתן רבי עקיבא יוסף שלזינגר), שרמז את שמו בסוף ה"מודעה-רבה", בפסוק "בהרים משה את ידו". לפנינו מתברר שבהוצאה לאור היה מעורב גם רבי שלמה פרלמן, בנו של רבי אלימלך פרלמן מראשי היישוב החסידי בירושלים.
ש' הלוי, מס' 612.
ישנם טפסים עם שינוי טיפוגרפי בדף השער – במקום המלים "הוא באר שבע" וכל יתר הפסקה האמצעית שבאמצע הדף, נדפס שם איור של מערת המכפלה.
ספר בגדי השרד, הגדה של פסח עם פירוש על דרך פרד"ס, מאת רבי יעקב אבוחצירא. ירושלים, דפוס משה ליליענטהאל ואלחנן טענענבוים, [תרמ"ח 1888]. מהדורה ראשונה.
בשער ובהקדשה שמעבר לשער מוזכר המו"ל רבי אברהם אבוחצירא, בן המחבר.
[9], ט-עב, [1] דף. דפים ט-י מופיעים פעמיים. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי מספר דפים עם פגיעות קלות בטקסט. במספר מקומות חותמות מחוקות בשרבוטים. כריכת עור חדשה.
אוצר ההגדות 1745; ש' הלוי, מס' 613.
ספר אהבת הקדמונים – סידור תפלות מכל השנה, כמנהג "ק"ק התושבים" בפאס (מרוקו). ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרמ"ט [1889]. מהדורה ראשונה ונדירה. שני שערים, השער הראשון צבעוני. איורי מקומות קדושים מעבר לדף השער השני ובדף האחרון.
תפילות לימות החול, לשבתות ולמועדים, כפי מנהגם המקורי של יהודי פאס ("התושבים"), טרם בואם של מגורשי ספרד (רבותינו "המגורשים", ששינו את רוב מנהגי מרוקו למנהגי רבני ספרד וקהילותיה).
בהקדמת "המגיה והמשתדל" רבי רפאל אהרן בן שמעון, מתואר סיפורה של קהילת "התושבים" בפאס: כאשר הגיעו מגורשי ספרד אל מרוקו, הם המשיכו להתפלל בנוסח תפילתם המקורי, אשר אומץ במהרה על ידי מרבית הקהילות היהודיות שבמרוקו. בית הכנסת של "התושבים" בפאס הוא היחיד בו נשמר נוסח התפילה הישן והמקורי של יהודי מרוקו. במהדורה שלפנינו נדפס נוסח זה לראשונה, על פי כתב יד יחידי שנשמר בקפידה על ידי חזן בית הכנסת שבפאס.
בדפים עט-פג נדפס פסק דין (משנת תע"ה), העוסק בבעלות ובחלוקת ההכנסות מבית הכנסת הנ"ל.
בדף השער השני רישום בעפרון: "מכלוף גיגי...".
[9]; [1], ב-פד דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים עם פגיעות בטקסט (ללא חסרון). דפים מנותקים. כריכת עור מקורית ומעוטרת. פגמים בכריכה.
ש' הלוי, מס' 636 (נרשם על פי עותק השמור במכון בן-צבי).
קונטרס שערי חסד, תקנות חברת גמילות חסדים "שערי חסד", מיום היוסדה בשנת תר"ל, ועד לשנת תר"מ. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, תר"מ [1880].
עם מעטפת נייר מקורית, צבעונית, ובצדה הקדמי שער מעטפת מודפס.
בסוף הקונטרס עמ' 22 עם "מכתב תעודה", ובו מקום למילוי פרטי התרומה והתורם שתרם לחברה, חתום בחותמת החברה (הדף שלפנינו נותר ריק).
בין המעטפת הקדמית לדף השער, נכרך במקופל דף מודפס נוסף, שכותרתו "קול קורא לעזרה!", ובו בקשה מהציבור לתרום לטובת החברה, עליה חתומים בדפוס רבי יוסף חיים זוננפלד ורבנים נוספים. בסוף הדף מופיע בדפוס התאריך אייר תרנ"א, וכן מופיעה חותמת מקורית של חברת "גמ"ח שערי חסד הכללי".
[1] דף מעטפת, [1] דף מקופל, [2], 5-15, 17-22 עמ', [1] דף מעטפת אחורית. 17.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים במעטפת משני צדיה, ובדפים הראשונים, עם פגיעה קלה בטקסט (המעטפת האחורית שוקמה במילוי נייר). כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 355 (ש' הלוי רשמה עותק ובו 21 עמ' בלבד, ומעירה כי בעותק השמור ב- Jew's college, מספר העמודים הוא 22, כמו בעותק שלפנינו).
מקבץ חוברות, דו"חות פעילות ופרוטוקולים של "חברת עזרת נדחים" – "לתפארת משה ויהודית מונטיפיורי". ירושלים, תרמ"ד-תרנ"א [1884-1891]. שש חוברות (מתוך עשרות חוברות שנדפסו בשבע שנים אלו).
* שנה ראשונה, תרמ"ד, ספר שני ושלישי. 18; 17 עמ'.
* שנה שלישית, תרמ"ו, ספר שני. 20 עמ'.
* שנה חמישית, תרמ"ח, ספר שני. 48 עמ'.
* שנה ששית, תר"נ, ספר שני. 28, XX עמ' (יתכן והסוף חסר).
* שנה שביעית, תרנ"א. 40, XVI עמ'. חסרים XXIV עמ' אחרונים.
חברת "עזרת נדחים" הוקמה ביוזמתו של ר' ישראל דב פרומקין ביום מלאות מאה שנה למשה מונטיפיורי. מטרת החברה לעזור לעניי ירושלים בלימוד מלאכה ובמציאת עבודה ופרנסה כדי שלא יפנו לעזרת המיסיון הנוצרי.
6 חוברות. 17.5-19 ס"מ. נייר יבש ושביר בחלקו (במיוחד בחוברת של השנה השביעית). מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים. דפים מנותקים בחוברת של השנה השביעית. חותמות ורישומים. שתי חוברות עם מעטפות נייר מקוריות.
חוברות אלו נדירות במיוחד, ולא ידוע כמה חוברות נדפסו. לפי הרישומים במפעל הביבליוגרפיה נראה כי במשך שבע השנים נדפסו בין 20 ל-32 חוברות בערך, ראה שם.
ש' הלוי, מס' 453 (ש' הלוי לא פירטה את הביבליוגרפיה של החובות, ולא רשמה את הכרך האחרון של שנה ז').
ספר "פרי עץ הדר", תקנות החברה, "תלמוד תורה וישיבת עץ הדר", שנוסדה בשנת תרמ"ג, בעיר צפת. [ירושלים], דפוס י"ד פרומקין, [תרמ"ז 1887].
בראש הספר נדפס "תעודות" – מכתב תמיכה בפעילות החברה ומוסדותיה, עליו חתומים בדפוס רבי שמואל העליר, רבי רפאל בר"מ [זילברמן] דומ"ץ, ומספר רבנים נוספים. בהמשך מופיע מכתב מאת רבי משה נחמיה כהניו ומכתב מאת רבי עזריאל הילדסהיימר, שניהם משנת תרמ"ו. בעמודים 7-14 נדפס מאמר "אור תורה" מאת רבי נחום אתרוג, ר"מ ומנהל התלמוד תורה והישיבה בצפת, בעמודים 15-19 נדפסו י"ז תקנות החברה, ובסופה של החוברת נדפס חשבון כללי של הוצאות והכנסות המוסדות הנ"ל מחודש ניסן תרמ"ג ועד לחודש אב תרמ"ז, ורשימת שמות התורמים להם.
24 עמ'. 28.5 ס"מ (חיתוך הדפים אינו אחיד). נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 600.
קונטרס תקנות והנהגת "חברת דגל תורה" פעה"ק ירושלים, עם חתימות-ידם של ראשי ה"חברה". ירושלים, דפוס יואל משה סאלאמאן, [תרנ"א, 1891?].
בדף השער: "בו יבואר היטיב מטרת החברה ופעולותיה מיום הוסדה עד היום ותקנות ישיבותיה ובתי הת"ת [תלמודי תורה] הנוסד מפרי הכנסותיה ותקותיה לעתיד...".
בעמודים הראשונים מופיעה סקירה היסטורית על הגורמים להקמת החברה, ובסופה חתימות ידם של ראשי החברה: מענדל וואלפערט, חיים ישעי' הירשזאהן, מיכל אברהם הירשזאהן ויהושע מאיר רייכמאן. כמו כן מופיעה חותמת החברה, עם התאריך: "ר"ח אדר שני בא, סימן אהיה כטל לישראל [תרנ"א]".
בעמ' 7: "תכלית החברה להקים דגל התורה באה"ק", ובהמשך נדפסו תקנות קצרות של דרכי ניהול החברה, הכנסותיה, סדרי בתי תלמודי התורה, וסדרי ישיבת אברכים ותקנות לטובת בני הישיבה.
8 עמ'. יתכן שנדפסו במקור עמודים נוספים שאינם לפנינו. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים ופגמים בדף השער. הדבקת רצועת נייר כהה בשוליים הפנימיים של השער. כריכה חדשה.
לא ידוע ביבליוגרפית.
ש' הלוי רשמה במספר 284 קונטרס בעל שם דומה שנדפס בשנת תרל"ו, אך תוכן הקונטרס שלפנינו שונה.
קונטרס תקנת השבים, דברי חיזוק וזירוז לחוטאים לחזור בתשובה, מאת רבי חיים יצחק אהרן רפאפורט, המגיד מווילקומיר. [ירושלים, הוצאת חברה קדושה שובבים ת"ת, תר"נ בקירוב (1890)].
מהדורה זו נדפסה כנראה ללא שער, ולא נשלמה בדפוס.
בדף הראשון נדפס מכתב אל המחבר, מאת גבאי ומנהלי החברה הקדושה שובבים ת"ת, רבי משה סלאטקי ורבי אהרן ברוקענשטיין, בבקשת אישור להדפיס בשנית את הקונטרס, שנדפס לראשונה כשנה קודם לכן (ראה ש' הלוי, מס' 687).
"המגיד מווילקומיר", רבי חיים יצחק אהרן רפפורט (תקס"ט-תרס"ד), כיהן עשרות שנים כ"מגיד מישרים" באיישישוק (תקצ"ח-תר"ג) ובווילקומיר (תר"ג-תרמ"ד). בשנת ע"ה לימי חייו עלה לירושלים והאריך בה ימים עד קרוב לגיל תשעים וחמש. בעל "עיני יצחק" על ה"עין יעקב". חיבר גם עשרות קונטרסים וכרוזים בעניינים שונים שנדפסו בירושלים. על דמותו הנערצת ודעותיו המקוריות נכתבו מאמרים רבים.
[5] דף. 21 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר (שיקומים רבים סביב השוליים בחלק מהדפים). כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 741.
"קול קורא – מי ירפא לך", כרוז מודפס ומכתב חתום, קריאה מטעם רבני וחכמי ירושלים "ראשי קהלות הספרדים והאשכנזים", לבוא לעזרה במשלוחי מזון מחו"ל, בעקבות המצב הקשה בעיר, לאחר שלוש שנים של רעב כבד שהיו אז בירושלים. ירושלים, ללא שם מדפיס, [תרל"ט 1879].
בראש הדף המודפס, נוספה פניה בכתב יד, "אל כבוד הרב המפורסים מו"ה דוב בער בהרה"צ יצחק משה זללהה"א זיע"א" [כנראה רבי דוב בער רבינוביץ אב"ד יאסי (תקצ"ד-תרמ"ד), בנו של הרה"צ רבי יצחק משה מיאסי, מתלמידי האדמו"ר הזקן מליאדי בעל התניא, שנפטר בשנת תרכ"א. ראה: אנצי' לחסידות, ב, עמ' תלב-תלג]. באמצע הדף מופיע מכתב אישי בכתב יד, בחתימות ידם של שישה אנשים: רבי "שלום שמואל שו"ב בעה"ק ירושלים תובב"א" [חתום בין ממוני ירושלים, על מכתבים משנת תרמ"א, בענין שאלת החינוך בעיר. ראה "מרא דארעא דישראל", א, עמ' רע]; רבי "ברוך[?] הלוי[?] בא"א מו"ה אריה ליב... זלה"ה"; רבי "אייזיק בן יצחק משה" [יתכן שהוא אחיו של מקבל המכתב]; רבי "צבי שו"ב וש"ץ דפאדלי'[?]", רבי "משה רוקח" [כנראה, רבי משה רוקח מיאסי, בנו של רבי יצחק יוסף רוקח מחסידי רבי ישראל מרוז'ין. ראה: תולדות מעשה רוקח, עמ' ס], ורבי "גרשון סופר" (כנראה, רבי גרשון סופר (רוקח) מחסידי חב"ד שעלה לירושלים מביחאוו ישן בשנת תרכ"ה, והקים חבורה ללימוד התורה בבית הכנסת של ה"אור החיים" הקדוש. ראה: עלי זכרון, 10, עמ' מח). בתחתית הדף נוספה חתימה באנגלית של "זלמן שכטר" מירושלים.
בכרוז נכתב בין היתר: "ועתה אחים אהובים ויקרים! בקשתינו היא חטים וקמח ואל כסף, פול ואורז, בר ומזון, ואל מעות, כי מעות לא יושיעונו, או רחוקה הנאתם, כי בשנה זו כמעט לחם אין בכל ארצנו, ורק מרחק יבא לחמנו, ועל כן בקשתינו היא, כי המתנדבים הגדולים ישלחו לנו קמח... ולא תכרת הארץ ברעב ח"ו".
על הכרוז חתומים בדפוס "ראשי קהלות הספרדים והאשכנזים": הראשון-לציון רבי אברהם אשכנזי, רבי רפאל מאיר פאניז'ל, ועמם ראשי "ועד כוללות הספרדים"; רבי שמואל סלאנט ועמו רבני וראשי העדה האשכנזית.
בחלקו התחתון של הכרוז, נדפסה המלצה מאת קונסול אנגליה טמפל מור, באנגלית.
[1] דף. 36.5X25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בסימני הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.
לא נרשם אצל ש' הלוי.
נדיר. במכירות "אסופה" (כסלו תשס"ה, מס' 465; חשון תשס"ו, מס’ 504), הופיעו שני וריאנטים שונים של כרוז זה. באחד מהם מופיעה גם המלצה בדפוס, מאת קונסול גרמניה פון מינכהאוזן, בגרמנית, ובאחד מהם לא מופיעות כלל ההמלצות של הקונסולים. העותק שלפנינו הוא וריאנט לא-מוכר, בו מופיעה רק ההמלצה של הקונסול האנגלי.