מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- (-) Remove ישראל filter ישראל
- (-) Remove eretz filter eretz
- צפת (6) Apply צפת filter
- מכתבים (6) Apply מכתבים filter
- ירושלים, (6) Apply ירושלים, filter
- ירושלים (6) Apply ירושלים filter
- טבריה (6) Apply טבריה filter
- ותעודות (6) Apply ותעודות filter
- ויפו (6) Apply ויפו filter
- ארץ (6) Apply ארץ filter
- צפת, (6) Apply צפת, filter
- and (6) Apply and filter
- document (6) Apply document filter
- israel (6) Apply israel filter
- jaffa (6) Apply jaffa filter
- jerusalem (6) Apply jerusalem filter
- jerusalem, (6) Apply jerusalem, filter
- letter (6) Apply letter filter
- safe (6) Apply safe filter
- safed, (6) Apply safed, filter
- tiberia (6) Apply tiberia filter
אוסף גדול של שישים מכתבים, בכתב ידם וחתימותיהם של ראשי העדה בטבריה, רבני וממוני כוללות האשכנזים בעיר. טבריה, שנות התר"מ והתר"נ.
המכתבים נשלחו אל ארגון הפקידים והאמרכלים (פקוא"מ) באמשטרדם, אשר היו אחראים על גיוס כספים בקרב יהודי חוץ-לארץ וחלוקתם בקרב תושבי היישוב היהודי הישן בארץ ישראל. באוסף מופיעים מכתבים בכתב ידם, חתימתם וחותמתם של ראשי העדה, רבני וממוני הכוללות בטבריה, ובהם חשבונות חלוקה והעברות כספים, ענייני הכלל ומחלוקות ופולמוסים שונים; וכן מכתבים פרטיים מאת דיינים, תלמידי חכמים ואנשי-מעשה בטבריה, המתארים את מצבם הכלכלי הקשה ומבקשים סיוע ועזרה כספית; חלקם מלווים במכתבי-המלצה מאת רבני וממוני הכוללים בטבריה, חלקם נושאים חותמות דיו רשמיות.
האוסף כולל בין היתר מכתבים מאת:
• רבי אברהם צבי הלוי סגל ראב"ד לעדת האשכנזים בטבריה (תקפ"ו-תרנ"ד). שני מכתבים.
• רבי אלטר אברהם יוסף הלוי הורוויץ מראשי העדה החסידית בטבריה וממונה כולל וואהלין (תקפ"ד-תרמ"ז; נכדם של שניים מתלמידי המגיד ממזריטש – האדמו"ר רבי אריה ליב מוואלטשיסק והאדמו"ר רבי יעקב שמשון משפיטובקא). שני מכתבים.
• רבי מרדכי ב"ר אברהם ווייס ממונקאטש ראב"ד לעדת החסידים בטבריה וממונה כולל אוסטרייך-גליציה (נפטר תרנ"ה; אחיו של הרה"ק רבי שמואל צבי ווייס ממונקאטש ודודו של האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא). שני מכתבים.
• רבי יחיאל אהרן בן רבי מרדכי אברהם שרייבר, גבאי וסופר כולל קארלין (תר"ד-תרפ"ח; מחשובי חסידי ה"בית אהרן" מקארלין). חתום על הרבה מהמכתבים.
• רבי אהרן שמואל ב"ר משה ווילייקר, ממונה כולל רייסין (תקפ"ז-תרס"ד; נכד האדמו"ר רבי מרדכי מלכוביץ' הראשון). חתום על הרבה מן המכתבים.
• רבי מרדכי מאטיל אשכנזי – מצאצאי ה"חכם צבי", מממוני "כולל רייסין" ו"כולל ווהלין".
• רבי טודרוס הכהן ממונה כולל רומניה בטבריה ואב"ד ראש פינה (נפטר תרע"ח; בן רבי יוסף אריה הכהן אב"ד מוינעשט וראש פינה).
• רבי משה ב"ר טודרוס הכהן אב"ד ראש פינה.
• רבי יוסף הייזליר, ובנו רבי יהושע הייזליר, מחשובי חסידי טשורקוב וממוני הכולל בטבריה.
• רבי יעקב ב"ר יצחק אייזיק (רוזנצווייג) קאסיר (נפטר תרס"ט), מממוני כולל וואהלין בטבריה ומראשי חסידי בויאן בטבריה.
• רבי איתמר ב"ר צבי זאב הערמאן מסערט ממונה כולל אוסטרייך (תקצ"ד-תרס"ז; קונסול וציר ממשלת אוסטריה, ומחשובי חסידי וויזניץ; חותנו של רבי נחום אתרוג, ראב"ד עדת האשכנזים בצפת).
• רבי יעקב יוסף ב"ר יואל פייבוש אויערבאך-שטיין, ממונה כולל קוסוב בטבריה (נפטר תרנ"ד; נכד ונין לבעל ה"תולדות יעקב יוסף" והרה"ק רבי אברהם דב מחמלניק).
• רבי ישראל נח ב"ר יוסף יהודה זאלץ מבובריק, ממונה כולל למברג בטבריה (נפטר תרפ"ח, מחסידי ה"בית אהרן" מקארלין).
• רבי אברהם אשר אליאך מסטולין (תקצ"ה-תרס"א; בן רבי שלמה יוסף אב"ד סטולין בן-אחיו של הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין); רבי אברהם יהושע העשיל טאסטיר (בן רבי יצחק טייטלבוים וחתן רבי ישראל בער לעווי – שעל שמו היה חותם לפעמים "חרי"ב").
• המגיד רבי ישראל אהרן ב"ר יעקב סופר ממונה הכוללים גאליציען וויזניצא (תר"ז-תרע"ד; מגיד ודרשן – במכתב הגה"ק בעל "דברי יחזקאל" משינאווא, אל הגה"ק בעל "ייטב לב", כותב אודותיו: "הנה מוכ"ז הרבני המופלג בתו"י מו"ה ישראל אהרן סופר נ"י מטבריה...". ראה: "דברי יחזקאל", רמת גן תשנ"ט, עמ' רמב).
• רבי פנחס ב"ר ברוך יוסף ברזל (תר"ה-תרע"ח; מחשובי חסידי סדיגורה-בויאן, חתן רבי חיים אב"ד ראחווא-רוזבה).
• רבי יצחק ב"ר אליהו הלוי סגל (נפטר תרע"ח).
• הדיין רבי דוד צבי ב"ר שמואל זנוויל הלוי סגל מראמין.
• רבי יהודה ב"ר אברהם צבי הלוי סגל אב"ד טבריה (נפטר תרע"ד).
• רבי חיים משה ב"ר אברהם צבי הלוי סגל אב"ד טבריה.
• רבי בן ציון ב"ר אברהם צבי הלוי סגל אב"ד טבריה.
• רבי אליהו שו"ב ומו"ץ מדימינעשט.
• רבי פנחס ב"ר שמואל שולמאן מטימקוביץ (נפטר תרע"ג).
• רבי שלמה בן סאמון (נפטר תרפ"ו), מחכמי הספרדים בטבריה.
• האחים רבי משה ויעקב ארוואח מצפת וטבריה.
• ועוד.
60 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף גדול של למעלה משלושים מכתבים, בכתב ידם וחתימתם של ראשי העדה בצפת, רבני וממוני כוללות האשכנזים בעיר. צפת, שנות התר"מ-תר"נ. עברית ומעט יידיש.
המכתבים נשלחו אל ארגון הפקידים והאמרכלים (פקוא"מ) באמשטרדם, אשר היו אחראים על גיוס כספים בקרב יהודי חוץ-לארץ וחלוקתם בקרב תושבי היישוב היהודי הישן בארץ ישראל. כולל מכתבים פרטיים מאת דיינים, תלמידי חכמים ואנשי-מעשה בצפת, המתארים את מצבם הכלכלי הקשה ומבקשים סיוע ועזרה כספית; חלקם מלווים במכתבי-המלצה מאת ראשי העדה, רבני וממוני הכוללות בצפת; חלקם נושאים חותמות דיו רשמיות.
האוסף כולל בין היתר מכתבים חתומים בחתימות ממוני הציבור בעיר צפת ונכבדיה:
• רבי רפאל זילברמן אב"ד צפת (תקצ"ט-תרע"ח). חתום על 3 מכתבים באוסף.
• בנו רבי אלעזר זילברמן (בערך תרכ"ד-תר"ס).
• חתנו רבי אלעזר יעקב פודהרצור (תר"כ-תרפ"ד), מראשי היישוב בצפת (נכד רבי משה פודהוצר אב"ד רימילאוו).
• הדיין רבי מנחם מענדל מרודניק "בהרב הצ' אב"ד וויעלקאטש".
• הדיין רבי אפרים פישל במז"ל הכהן אב"ד ריסשיטץ ודומ"ץ בצפת. חתימתו וחותמתו מופיעים ברבים מן המכתבים באוסף.
• רבי שמעלקא אווערבאך "נכד הבעש"ט" (חתום עם עוד חותמים מטעם: "חבורת ש"ס ומשניות בבהמ"ד... האר"י זיע"א מעה"ק צפת").
• רבי ישראל גולדנבוים (תרכ"ז-תר"ס; בן רבי אברהם שלמה גולדנבוים בעל "אשל אברהם", "נכד המגיד ממעזריטש").
• המגיד רבי ישראל אהרן ב"ר יעקב סופר (תר"ז-תרע"ד), "ממונה ומנהל דכוללים גאליציען שהיא ביד הגאבד"ק וויזניצא, ומגיד ודרשן מעה"ק טבריא" [במכתב הגה"ק בעל "דברי יחזקאל" משינאווא, אל הגה"ק בעל "ייטב לב", כותב אודותיו: "הנה מוכ"ז הרבני המופלג בתו"י מו"ה ישראל אהרן סופר נ"י מטבריה...". ראה: "דברי יחזקאל", רמת גן תשנ"ט, עמ' רמב].
• רבי מרדכי ב"ר משה סג"ל ממונה כולל וואהלין (תקע"ב בערך-תרנ"ו).
• רבי דוד סגל, ממונה כולל קוסוב בצפת.
• רבי זיידא קלינגער, סופר ומזכיר כולל וויזניץ בצפת.
• רבי אברהם אלעזר רוקח מברדיטשוב.
• רבי מרדכי אונגער מפריסטיק.
• רבי משה ב"ר פנחס מפריסטיק.
• רבי יעקב ב"ר חיים ליפא שפירא מסקאלא.
• רבי דוד "נכד הרב מראמאן".
• רבי מרדכי כהנא מדינאוויץ (חתן רבי מענדיל אוירבאך מדינאוויץ).
• רבי מרדכי ב"ר חיים מטשרנוביץ.
• רבי נחום חייקל ברי"ל (תקצ"ג-תרמ"ח; בן רבי יהודה ליב לווינזון-אשכנזי).
• רבי אלטר ווקסלר, מממוני כולל זיטומיר בצפת.
• ועוד.
33 פריטים, מתוכם למעלה מ-30 מכתבים חתומים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף גדול של למעלה מארבעים מכתבים ומסמכים שנשלחו מאת אנשי ירושלים, אל רבנים, תורמים ונדיבי-עם בחוץ לארץ, בענייני סיוע ותמיכה כספית. חלקם נשלחו אל הנהלת ארגון הפקידים והאמרכלים (פקוא"מ) באמשטרדם, אשר היו אחראים על גיוס כספים בקרב יהודי חוץ-לארץ וחלוקתם בקרב תושבי היישוב היהודי הישן בארץ ישראל. ירושלים, אמשטרדם ומקומות שונים, שנות התר"מ-תר"פ בקירוב. עברית, יידיש וגרמנית.
המכתבים נכתבו בחלקם על גבי גלויות דואר או על גבי ניירות מכתבים רשמיים. כמה מהם נושאים חותמות דיו רשמיות. מכתבים מאת:
• רבי יוסף מרדכי שטיינמץ, אמרכל וממונה כולל וויזניץ בירושלים, אל "נשיא אה"ק מרן ישראל" – האדמו"ר בעל ה"אהבת ישראל" מוויזניץ; מכתב ארוך ומעניין על אודות כולל וויזניץ ובעניין המחלוקת בין חסידי ה"אהבת ישראל" מוויזניץ לבין חסידי ה"עצי חיים" מסיגט על קופות רמב"ן ונשיאות כולל מרמרוש (ירושלים, שנות התר"ס בקירוב).
• היתומה רעלא וורטהיימר מפרשבורג (אחות הדיין רבי שלמה אהרן וורטהיימר מפרשבורג-ירושלים), אל הפקוא"מ באמשטרדם (ירושלים, תרמ"ה).
• רבי אברהם אהרן ב"ר דובער סג"ל לעוויא, המביא לדפוס של הספר "השתפכות הנפש", אל הפקוא"מ באמשטרדם (ירושלים, תרמ"ה).
• רבי יוסף ב"ר מרדכי סלוער מפינסק, אל הפקוא"מ באמשטרדם (ירושלים, תרמ"ה).
• רבי חיים הכהן רפפורט, "נכד הרה"ג הר' נפתלי הכהן משפחת ראפאפארט", אל הפקוא"מ באמשטרדם (ירושלים, תרמ"ט).
• רבי שלמה צבי שפירא (מלפנים רבה של כמה עיירות בליטא), אל הפקוא"מ באמשטרדם (ירושלים, תר"נ).
• רבי יונתן בנימין הלוי הורוויץ, ראש כולל הו"ד ונציג הפקוא"מ בירושלים, אל הרב ד"ר דוד דה-סולה-פול, בא-כוח ועד הסיוע האמריקני בארץ ישראל (אמשטרדם, תרפ"ה).
• ארבעה מכתבים מאת אנשי ירושלים, אל רבי נתן נטע במברגר אב"ד וירצבורג (ירושלים, שנות התר"ס-תר"ע).
• חמישה מכתבים מאת רבי ישראל אלעזר גולדוויכט, מחשובי חסידי בויאן בירושלים (חתן הרה"ק רבי אריה מרדכי רבינוביץ, בן האדמו"ר רבי יהושע אשר מפוריסוב בן "היהודי הקדוש" מפשיסחא) – מכתבים אל נדיבי עם בגרמניה (ירושלים, תרמ"ג-תרמ"ח).
• רבי מיכל פרידמאן, מייסד ושד"ר חברת "בני ציון" בירושלים ליסוד מושבות בארה"ק על יסודי התורה והמצוה, אל הרב ד"ר משה גסטר (לונדון, שלהי המאה ה-19).
• רבי שלמה ב"ר דוד שיפמאן, אל רבי ד"ר מנחם (עמנואל) אדלער אב"ד באד-קיסינגן (ירושלים, תרנ"ה).
• רבי שלמה מנחם וינטרוב מלומז'ה, מראשוני תלמידי ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ובהמשך ממנהלי הישיבה (ירושלים, תרע"א).
• מכתב רבי יעקב שאג-צוובנר (תרי"ב-תרפ"ג; נכד רבי אברהם שאג-צוובנר), אל נדיב-עם בגרמניה (ירושלים, תר"ע).
• רבי אשר פרידמאן, אל ממונה ואמרכל דכולל ווארשא בצפת רבי משה מרדכי זאבינובסקי (ירושלים, תרפ"ה).
• הרב ד"ר אלעזר גרינהוט (תר"י-תרע"ג), אל רבי מרדכי לוריא בירושלים (פתח תקוה, תרע"ג).
• ועוד.
האוסף כולל גם שלוש קבלות מודפסות (עם מילוי בכתב יד) מאת הפקוא"מ באמשטרדם, אל רבני וממוני הכוללים בירושלים (אמשטרדם, תרמ"ג-תרנ"ג).
סה"כ: למעלה מ-40 מכתבים ומסמכים, מתוכם כ-33 על גבי גלויות עם חותמות דואר. גודל ומצב משתנים.
אוסף מגוון, של כתבי-יד, מכתבים ומסמכים, מארכיונו של ר' יוסף צבי גייגר וסבו רבי משה חר"ג (צייגר). חידושי תורה, הסכמים ומכתבים בענייני ציבור, פסקי דין ותשובות הלכתיות, ועוד. צפת ומקומות שונים, שנות התר"ל-תר"צ בקירוב.
בין הפריטים באוסף:
• "פתשגן הכתב" – ביאור מליצי בחרוזים על ענייני מגילת אסתר, נכתב בגב דף עם קבלות מודפסות של כולל וויזניץ. [צפת, שנות התר"ל-תר"מ בקירוב].
• כתב יד, טיוטת מכתב ארוך, בשם "ממונים ומנהלים דכל הכוללים והבד"צ פעיה"ק וכל העדה הקדושה" – אודות המסיתים ומדיחים [אנשי המיסיון], אשר באים להגיש לאנשי הגליל עזרה רפואית וסוציאלית ומסיתים לדברי עבירה. [צפת, שנות התר"ל בקירוב. כפי הנראה נכתב בכתב ידו של הממונה רבי משה חר"ג.
• מכתב ארוך, בכתב יד וחתימת רבי אברהם דוב ברז"ח [מעדת החסידים בצפת, מקורבם של רבי אברהם יעקב מסדיגורה ובנו ה"פחד יצחק" מבויאן], נגד הקמת שקאלעס [בתי-ספר], אשר יורידו את הילדים מדרכי האמונה. נשלח אל רבי טודרוס גייגר [חתן רבי משה חר"ג מצפת]. צפת, טבת [תרל"ג 1873].
• כתב יד, הסכם סידור העבודה בכולל קוסוב, בין רבי טודרוס גייגר ורבי זיידא קלינגר. צפת, שבט תרמ"א [1881].
• מכתב "יציאה" מכולל קוסוב ומעבר לכולל וויזניץ, בחתימת רבי "משולם גרינברג". צפת, טבת תרמ"ג [1882].
• "קול שַוְעת אנשים ישרים תמימי דרך..." – טיוטת מאמר פולמוסי, על העוולות הנעשות ע"י מנהלי מוסדות הציבור בצפת. נכתב בגב דפים מודפסים של קבלות "יאקס" על הכספים שנשלחו ע"י האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויזניץ. [צפת, שנות התר"מ בערך].
• "דרש ההוא גלילאה..." – טיוטת מכתב פולמוסי, על העוולות הנעשות ע"י מנהלי מוסדות הציבור בצפת, בחתימת "שמשון זעליג רוזנער" נכתב בגב דפים מודפסים של קבלות "יאקס" על הכספים שנשלחו ע"י האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויזניץ. [צפת, שנות התר"מ בערך].
• מאמר "חזיון", תיאור ספרותי של חלום לילה (כנראה נכתב בעת פולמוס, או מאמר לעתון. [צפת, תרמ"ח בערך 1888]. נכתב בגב דף עם קבלות מודפסות של כולל וויזניץ.
• טיוטות של כתבות שונות לעיתונות, שנכתבו (בעפרון) ע"י ר' יוסף צבי גייגר מצפת, בגב דפים מודפסים ישנים של קבלות מכולל וויזניץ וקוסוב. [צפת, שנות התר"נ-תר"צ בערך].
• כתב יד (3 עמ'). חידודים וחידות, בדרך שאלה ותשובה. [צפת?, שנות התר"נ-תר"פ בערך]. יידיש.
• כתב יד "פסק הלכה למעשה" – תשובה הלכתית מאת כותב לא ידוע, אודות תביעת גירושין וביטול קידושין. [שנת תר"צ בערך].
11 פריטים, הכוללים כ-15 דף. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב. בחלקם חותמות העיזבון של ר' "יוסף צבי גייגער" (בדוגמת חתימת ידו).
רבי משה חר"ג צייגר (תקע"ו-תרס"ט), מנכבדי וממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה. חתנו רבי טודרוס גייגר מטבריה פעל אף הוא במוסדות הציבור. המשיך את דרכם בנו ונכדו רבי יוסף צבי גייגר מצפת (תר"ל-תש"ד), שהיה עסקן ונאמן מוסדות התורה והחסד בעיר. סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון. נודע כאבי הציור הצפתי.
אוסף מגוון של למעלה מעשרים מכתבים ותעודות חתומים בחתימת-ידם ובחותמתם של רבני יפו ועסקניה, בהם: רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו, רבי שלמה הכהן אהרונסון רבה הראשון של תל-אביב, רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שכיהן אז כרב ראשי בתל אביב-יפו (לימים ה"ראשון לציון" ורב ראשי לארץ ישראל), רבי אהרן הכהן (חתן ה"חפץ חיים"), רבי ישראל איסר שפירא ראש ישיבת "שערי תורה", רבי זרח בַּרְנֶט, ועוד. יפו וירושלים, תר"ס-תש"א [1900-1941].
בין המכתבים והתעודות:
• מכתב גבאי ומנהלי מוסדות "שערי תורה" ביפו (על גבי גלויה רשמית), נשלח לירושלים אל רבי אליהו מרדכי אייזנשטיין (גזבר הכוללים בירושלים, מזכיר ועד הכללי "כנסת ישראל" וסופרו של רבי שמואל סלנט), בעניני כספי המוסד שנשלחו מרוסיה. יפו, כ"ח אדר תרס"ז [1907].
• שתי תעודות שכנראה נכתבו להצלה מגיוס לצבא העות'מני במלחמת העולם הראשונה: תעודה מטעם מוסדות "שערי תורה" ביפו, המעידה כי "החכם עזריאל ן' נטע פינצוביר הוא בעל קורא בתורה בביהמ"ד שערי תורה ושמש קבוע זה כמה שנים"; חתומה בחותמת-דיו רשמית של המוסד ובחתימת המנהלים רבי שמחה בונם נובובולסקי [תר"ג-תרפ"ז] ורבי יעקב מאיר לרינמן [תר"ז-תרפ"ט]; ומלווה במכתב-המלצה בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו. יפו, כ"ו אב תרע"ד [1914].
• תעודה מטעם גבאי בית המדרש "שוני הלכות" ביפו, חתום ע"י הגבאים ר' "זרח בארנאט" ור' "שלמה הארינשטיין" – ש"החכם העותמני יצחק משה ן' אברהם חיים וינברג משמש אצלנו בתור חזן ובעל קורא בתורה בתמידות ביהמ"ד הנ"ל זה כמה שנים". יפו, כ"ה אב תרע"ד [1914]. בשולי הדף חותמות-דיו של "חברה שוני הלכות" ושל "בית המדרש של זרח ברנט" ביפו.
רבי זרח בַּרְנֶט (תר"ג-תרצ"ו), עסקן ופעיל ציבור, ממקימי שכונת מאה שערים בירושלים, וממייסדי המושבה פתח תקוה ומתיישביה הראשונים [שמו מוזכר בבלדה המפורסמת על חמשת המייסדים של פתח תקוה: "בבוקר לַח בשנת תַּרלַ"ח... יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים / שטמפפר בא וגוטמן בא, וזרח בַּרְנֶט / ויואל משה סלומון, עם חרב בַּאַבְנֶט..."], בשנת תר"נ רכש אדמות מחוץ לחומות יפו והקים בהן את שכונת "נוה שלום" והתיישב בה. היה מראשי הקהילה האשכנזית ביפו, בה הקים את ישיבת "אור זורח" – שנקראה על שמו.
נשוא המכתב, רבי משה יצחק וינברג (תרל"ד-תרע"ו), פעיל ועסקן ציבור, יליד ירושלים, עבר ליפו בשנת תרנ"ג ושימש כמורה בתלמוד תורה "שערי תורה" ב"נוה שלום", ממייסדי המזרחי בארץ ישראל (חתום על קול קורא יחד עם הרב יצחק יעקב ריינס), הדפיס לוח שנה ובו פרסם זכרונות לתולדות הישוב היהודי ביפו.
• מכתב ישיבת "אור-זורח" ביפו, אל הוועד המרכזי של "כנסת ישראל" בירושלים – בקשת תמיכה עבור הישיבה שנקלעה למצב כלכלי קשה בשל ריבוי התלמידים – "תלמידים חשובים ומצוינים מישיבות חו"ל (טלז, סלבודקה, פאניוויז וכו'), אשר נמלטו לאה"ק מחמת המצוק ומפחד האויב..."; המכתב חתום בידי ראשי ומנהלי הישיבה רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו, רבי אהרן הכהן (חתן ה"חפץ חיים"), ועוד חתימות וחותמות. יפו, [שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב (על גבי גלויה) מאת רבי יהודה ליב גוריון בעל "ברא מזכה אבא" (ירושלים, תרע"א), אל הוועד הכללי "כנסת ישראל" בירושלים. יפו, תרע"ד [1914].
• מכתב מאת רבי גדליהו נחמן בראדער יו"ר ועד הכללי "כנסת ישראל" (תרי"ז-ת"ש), אל ר' אלתר דובער ווישנאצקי (חתן ר' יוסף ריבלין), בעניין משלוחי אתרוגים ולולבים לאוסטרליה ולאפריקה. יפו, י"ח אב [שנות התר"ס-תר"ע בקירוב]. המכתב כתוב על נייר מכתבים רשמי של ר' מאיר נובובולסקי מיפו (בנו של רבי שמחה בונים נובובלסקי).
• תעודת לידה (מודפסת בעברית ובגרמנית משני צדי הדף) מטעם "הרבנות הראשית ביפו ובהמושבות" / רבי "אברהם יצחק הכהן קוק רב ואב"ד ביפו והמושבות"; חתומה בחותמת הרבנות ובחתימת-יד רבי שלמה רוהלד (מזכיר וסופר בית הדין ביפו). יפו, [תרע"ה] 22 ביוני 1915. התעודה ניתנה לרבי יהודה ליב פישמן-מימון, על לידת בנו שלמה בשנת 1908 (ילד יתום שאומץ ע"י משפחת מיימון. ראה אודותיו: הרב מיימון בדורותיו, עמ' 182-183).
• תעודת לידה של "בית החולים שער-ציון לבני ישראל אשכנזים וספרדים בעה"ק יפו תובב"א", חתומה בחותמת-דיו רשמית של בית החולים, ובחתימת-ידו של ד"ר חיים חיסין (איש תנועת ביל"ו וממייסדי תל-אביב). יפו, תרע"ה [1914].
• שתי תעודות רווקות (בכתב יד), מטעם "משרד הרבנות המא[ו]חדת ליפו ואגפיה", חתומות בחותמות-דיו רשמיות של הרבנות ובחתימות "היו"ר" רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו. תל-אביב, כ"ד תמוז תרפ"ב 1922 / י"ד חשון תרפ"ג 1922.
• שתי תעודות רווקות מטעם הרבנות הראשית לקהילות יפו ותל-אביב; תעודות דו-לשוניות מודפסות בעברית ובאנגלית, וחתומות בחותמות הרבנות – אחת מהן בחתימת-יד הרבנים הראשיים רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל ורבי שלמה הכהן אהרונסון (בעברית ובאנגלית), והשניה בחתימת-יד רבי שלמה רוהלד (מזכיר וסופר הבית-דין ביפו) ורבי יעקב בכור פאפולה. יפו, תרפ"ג 1923 / תרפ"ח 1928.
• תעודת לידה מטעם הרבנות הראשית של מחוז יפו ותל-אביב, חתומה בחותמת הרבנות ובחתימת-ידם של המזכיר רבי שלמה רוהלד (מזכירם של רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו ושל הראי"ה קוק, ומזכיר וסופר בית הדין) ורבי יעקב בכור פאפולה. יפו, תרפ"ט 1929.
• מכתב-קבלה בחתימת גבאי ומנהלי תלמוד תורה "שערי תורה" ביפו, רבי "ישראל איסר בהגאון מרן רפאל שפירא" (אב"ד לאפיטש, בנו של רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלאז'ין) ורבי ישעיהו צבי גרינברג. עם חותמת המוסד. יפו, תרצ"ו [1936].
• מכתב-הזמנה אל מנהלי ישיבת "חיי עולם בירושלים" (מודפס במכונת כתיבה), מטעם ה"ועד לחגיגת יובל החמשים לעליית הגאון האב"ד מרן הרי"צ [רבי יוסף צבי] הלוי שליט"א לארה"ק", חתום ע"י חברי הוועד רבי שלמה רוהלד (מזכיר וסופר הבית-דין ביפו) ורבי שלמה אלטשולר. תל-אביב, כ"א שבט תש"א [1941].
• שלושה מכתבים (גלויות-דואר) מאת ר' שמואל לעוויא מיפו, אל ר' משה יצחק גולדשמיט בירושלים, בענייני מסחר ועניינים אישיים. יפו, שנות התר"ס.
• מכתבים נוספים.
23 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.
אוסף מגוון של למעלה מעשרים מכתבים מאת ואל רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל, רבה הראשי של יפו ותל אביב, ובהמשך ה"ראשון לציון – רב ראשי לארץ ישראל". חלקם על ניירות מכתבים רשמיים, עם חותמות רשמיות. ברבים מן המכתבים טיוטות-תשובה ורישומים בכתב ידו של הרב עוזיאל. ארץ ישראל ואירופה, שנות התר"ע-ת"ש.
מכתבי רבנים אל הרב עוזיאל:
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי חיים דוד סוראנגה, על נייר מכתבים של "בי דינא רבא מק"ק הספרדים יכב"ץ אשר בעה"ק ירושלם". ירושלים, אדר תרע"ב [1912].
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי שמואל משה מזרחי, על נייר מכתבים של "בי דינא רבא מק"ק הספרדים יכב"ץ אשר בעה"ק ירושלם". ירושלים, תמוז תרע"ב [1912].
• מכתב בחתימתו ובחותמתו של החכם באשי רבי משה פראנקו – בעניין מינוי החברים למועצה המנהלית (מג'ליס אידראה) שעל יד מושל הנפה. ירושלים, ב' אב תרע"ה [1915].
• מכתב בחתימת-ידו של הראשון לציון רבי יעקב מאיר. ירושלים, ג' אדר תרצ"א [1931].
• מכתב "שנה טובה" בכתב ידו וחתימתו של רבי שלמה הכהן אהרונסון, רבה האשכנזי הראשון של מחוז יפו ותל-אביב. כ"ח אלול תר"צ [1930].
• מכתב רבי שמואל יצחק הילמן אב"ד לונדון, אל רבי בן-ציון עוזיאל ורבי שלמה הכהן אהרנסון, הרבנים הראשיים של תל אביב-יפו – בעניין שימוש בבתי המטבחיים במכונה להפלת הבהמה של הממציא ווינברג. לונדון, ג' חנוכה תרצ"א [1930].
• שני מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי יהודה ליב נקריץ, ממנהלי ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בביאליסטוק וחתן ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן – בעניין שליחת ספרו "משפטי עוזיאל" לאוצר הספרים הגדול של הישיבה. ביאליסטוק, ט"ז שבט תרצ"ח / י' אדר א' תרצ"ח [1938]. המכתבים כתובים על גבי גלויות-דואר רשמיות של ועד "עזרת-תורה – אוצר הספרים" של הישיבה בביאליסטוק.
• מכתב רבי יהושע מנחם אהרנברג רבה הראשי של קפריסין – בעניין עגונה השוהה במחנות העצורים בקפריסין אשר בעלה אבד במצור על סטלינגרד. קפריסין, תשו"ב [תש"ח 1948].
• מכתב רבי אברהם מרדכי הלוי הורוויץ, ר"מ ודומ"צ בעל "כבוד ירושלים" ו"אוצר לשון המדרש", אל רבי בן-ציון עוזיאל – בעניין ספרו "אוצר לשון המדרש". ו' אב תרצ"ח [1938].
• מכתב רבי יהושע זילברמן (בן הגאון רבי שאול משה זילברמן – הרב מוויערשוב) – בעניין השגת אשרת-עלייה (סרטיפיקט) לארץ ישראל. תל-אביב, כ"ו אב תש"א [1941].
• מכתב רבי זאב צבי הכהן קליין, מרבני ברלין – בעניין אספקת מאכלות כשרים לנוסעים באוניות שתחת השגחתו. ברלין, י"ח תמוז תרצ"ה [1935].
• מכתב-המלצה מאת רבי אריה ליב כהן הלפרין, ראש המנקרים בירושלים. חשון תרצ"ז [1936].
• מכתב רבי מאיר ברלין (בר-אילן), יו"ר "קרן הרמת למוד תורה (קהלת) לזכרו של הגרא"י הכהן קוק", אל רבי בן-ציון עוזיאל – ענייני כספים של מוסדות התורה וישיבות בארץ ישראל. ירושלים, כ"ג כסלו ת"ש 1939.
האוסף כולל מכתבים מאת הרב עוזיאל:
• מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כרבה הראשי של מחוז יפו ותל-אביב, אל מר אליהו קראוזה, מנהל בית הספר החקלאי "מקוה ישראל". תל אביב, כ"ב טבת תרצ"א [1931].
• מכתב בחתימתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כרבה הראשי של מחוז יפו ותל-אביב, אל חברי לשכת הרבנות של חיפה – ענייני כשרות. תל אביב, ט"ז תמוז תרצ"ג [1933].
• מכתב בחתימתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כרבה הראשי של מחוז יפו ותל-אביב, אל הסופר אלתר דרויאנוב. תל אביב, ד' תמוז תרצ"ה [1935].
• מכתב-תודה בחתימת רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל, אל רבי יצחק יעקב וכטפויגל ראב"ד דקהילת האשכנזים וראש ישיבת מאה שערים בירושלים. ירושלים, כ"ד אלול תרצ"ט [1939].
• מכתב בחתימתו ובחותמתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל – קול קורא לתמיכה בישיבת "אנשי מעמד" בירושלים. ירושלים, כ' כסלו תש"א [1940].
• מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל, אל ראש המנקרים בשכונת הבוכרים בירושלים – בענייני כשרות. ירושלים, י"ג אדר תש"א [1941]
מצורפים: • מעטפת-דואר רשמית של הרב עוזיאל, בתקופת כהונתו כרבה הראשי של מחוז יפו ותל-אביב. • תעודת חבר צבעונית של בית הכנסת "אהל-מועד" לעדת הספרדים בתל-אביב, חתומה בחותמות בית הכנסת ובחתימת-ידם של נשיא בית הכנסת רבי בן-ציון עוזיאל ושל הגזבר נסים קורקידי. בגב התעודה פירוט זכויות הנדיבים התורמים.
רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל (תרמ"א-תשי"ג), מגדולי רבני ארץ ישראל בראשית המאה העשרים. נולד בירושלים כבן למשפחה ספרדית מיוחסת של רבני ירושלים, ומצאצאי בעל ה"חקרי לב". בגיל 20 נתמנה לרב בישיבת "תפארת ירושלים", ובהמשך למנהלה. שימש כנשיא ישיבת "פורת יוסף" והקים כמה מוסדות לימוד לצעירי הקהילה הספרדית בירושלים. בשנת תרע"א נתמנה לחכם-באשי ורב ראשי לעדת הספרדים ביפו וכיהן בה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. בתרפ"א יצא לסלוניקי (יוון) לכהן בה כרב ראשי, ובשנת תרפ"ג חזר ליפו לכהן כרב ראשי ליפו ולתל-אביב, יחד עם הרב שלמה אהרונסון. בשנת תרצ"ט עלה לכהן כרב הראשי וראשון לציון בארץ ישראל. מחיבוריו "משפטי עוזיאל" "מכמני עוזיאל" "השופט והמשפט" ועוד.
22 מכתבים. גודל ומצב משתנים.