מכירה פומבית 97 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove and filter and
- (-) Remove chassidut filter chassidut
- עותקים (3) Apply עותקים filter
- מיוחסים (3) Apply מיוחסים filter
- חתימות, (3) Apply חתימות, filter
- חתימות (3) Apply חתימות filter
- חסידות (3) Apply חסידות filter
- והגהות (3) Apply והגהות filter
- בעלות (3) Apply בעלות filter
- רישומי (3) Apply רישומי filter
- book (3) Apply book filter
- gloss (3) Apply gloss filter
- import (3) Apply import filter
- inscript (3) Apply inscript filter
- of (3) Apply of filter
- ownership (3) Apply ownership filter
- ownership, (3) Apply ownership, filter
- signatur (3) Apply signatur filter
- signatures, (3) Apply signatures, filter
ספר לקוטי תורה נביאים וכתובים, עם ספר "טעמי המצוות" – תורת האריז"ל מאת תלמידו רבינו חיים ויטאל. למברג (לבוב), דפוס M.F. Poremba, [תרט"ו] 1854.
העותק של האדמו"ר רבי שמואל שניאורסון, האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, אותו קנה בצעירותו ובחיי אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש – בדף השער מופיעה חתימת-יד קדשו: "שמואל בכאאמו"ר שליט"א שניאור סאהן". מימין לחתימה הוסיף המהר"ש בכתב-יד קדשו את עלות הספר: "במחיר 68" [להשוואה ראו חתימת-יד קדשו של המהר"ש על דף השער של ספר "פרדס רימונים", מהדורת קוריץ תקמ"ו, הנמצא בספריית חב"ד ליובאוויטש (תצלום החתימה מופיע אצל ר' שלום דובער לוין, "ספריית ליובאוויטש", ברוקלין, תשנ"ג, עמ' מ'; קטלוג "תערוכת ספריית ליובאוויטש", ברוקלין, תשנ"ד, עמ' כ"ח). אף ספר זה קנה המהר"ש בצעירותו ובחיי אביו ה"צמח צדק", ולצד חתימתו הוסיף בכתב-יד קדשו את מחיר הספר].
רבי שמואל שניאורסון האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש (תקצ"ד-תרמ"ג), צעיר בניו של האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, והאדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד-ליובאוויטש. עוד בחיי אביו החל לעסוק בצרכי ציבור, ונסע לעיתים תכופות לקייב ולפטרבורג על מנת לפעול למען יהודי רוסיה וכדי לסכל גזירות שונות שהוטלו עליהם. ביקר גם במדינות שונות ברחבי אירופה כדי להתראות עם מנהיגים העוסקים בעניני הכלל ולפעול להטבת מצב היהודים. לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק" בשנת תרכ"ו, עלה על מקומו בכס נשיאות חסידות חב"ד בליובאוויטש (ארבעה מאחיו הגדולים הקימו חצרות חסידיות משלהם בעיירות קאפוסט, ליאדי, ניעז'ין ואוורוטש).
האדמו"ר המהר"ש רחש חיבה עמוקה לספרים ולכתבי-יד עתיקים, ובייחוד לכתבי יד אבותיו הקדושים אדמו"רי חב"ד. כבר בצעירותו ובחיי אביו החל לאסוף כתבי-יד וספרים נדירים, שאת חלקם אף היה מסדר וכורך במו ידיו, ומדביק עליהם מדבקה מיוחדת עליה רשם את שמם ותוכנם. לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק" ירש חלק מעזבון הספרים וכתבי-היד שלו, והמשיך להרחיב ולהגדיל את ספרייתו במשך כל שנות הנהגתו (על אוסף הספרים והכתבים של האדמו"ר המהר"ש ראה בהרחבה: ר' שלום דובער לוין, "ספריית ליובאוויטש", עמ' לו-מב).
[1], ב-מד, [מה-קיח]; לד דף. ספירת דפים משובשת. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בכריכה ובמספר דפים בודדים. קמטים ובלאי. חיתוך דפים לא אחיד. כריכה ישנה, פגומה ובלויה; ללא שדרה.
נדיר מאוד. למיטב ידיעתנו, חתימת-יד קדשו של האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש לא הופיעה מעולם במכירה פומבית.
ספר תוספות בכורים, פירוש על התוספתא, מאת הגאון רבי מנחם נחום מטשאווס. שקלאוו, דפוס צבי הירש בן מאיר הלוי, יצחק בן שמואל זנוויל סג"ל ויצחק בן שמואל, [תקס"ט 1809]. מהדורה ראשונה.
העותק של הרה"ק רבי לוי יצחק שניאורסון (בהרה"ק רבי ברוך שלום בן אדמו"ר ה"צמח צדק"; זקנו של הרבי מליובאוויטש) – בדף השער חתימת-יד קדשו: "לוי יצחק בלא"א הרב מוהר"ר ברוך שלום שי"נ [=שיחיה נצח] שניאורסאהן". חתימתו זו של רבי לוי יצחק היא מתקופת צעירותו, קודם הסתלקות אביו הרה"ק רבי ברוך שלום בשנת תרכ"ט. ככל הידוע לנו, חתימת-ידו זו הינה היחידה ששרדה עד לימינו, ולא ידוע על אף חתימה נוספת שלו (בספריית חב"ד-ליובאוויטש ישנה חותמת-שעווה עם כתובת בעלות חלקית המיוחסת לו: "[לוי י]צחק בה"ר... ר' ברוך של' שניאור[סאהן]").
בדפי המגן רישומי בעלות נוספים: "שייך לה"ה המופלג החסיד י"א חו"ש מהולל ומפואר כמו"ה ברוך במהור"ר אלכסנדר זיסקינד מק"ק יאנאוויטש"; "לכבוד ה"ה הרבני המופלא הוותיק וחסיד חו"נ י"א באמת מוהר"ר חיים ארי' ליב נ"י". חותמת: "משה לויב – אילשאנסקע".
הרה"ק רבי לוי יצחק שניאורסון (תקצ"ד-תרל"ח), בנו בכורו של הרה"ק רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. כיהן בתחילה כרב ומו"ץ בעיירה פאדאבראנקע (פלך מוהילוב), ובסוף ימיו התקבל לרב בעיר בעשינקאוויטש (פלך ויטבסק). לאחר הסתלקות אדמו"ר ה"צמח צדק" (תרכ"ו) היה הרה"ק רבי ברוך שלום היחיד מבין בניו שלא קיבל על עצמו את ההנהגה אלא דבק והתקשר באחיו הצעיר רבי שמואל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש. כאביו, גם רבי לוי יצחק מפאדאבראנקע התקשר בדודו אדמו"ר המהר"ש, וכך גם בניו וצאצאיו. ברשימות בנו הרב"ש מובאים הנהגות שראה ודברים ששמע רבי לוי יצחק מסביו אדמו"ר ה"צמח צדק" ("רשימות הרב"ש", עמ' לג, ע). שם מסופר גם כיצד ישב פעם וניגן בסעודת שבת אצל דודו אדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש: "...אאמו"ר זצללה"ה נ"ע, איך שהי' מנגן ומתפלל גדול בעילוי והפלאה, ושפעם אחת הי' בש"ק בסעודה אצל... אדמו"ר מהר"ש נ"ע זיע"א, וביקש ממנו לנגן בסעודה, ושורר את התפילה 'מלוך על העולם כולו'..." (שם, עמ' קכ).
רבי לוי יצחק מפאדאבראנקע הותיר אחריו שלושה בנים: רבי אברהם, רבי מנחם מענדל מרעפקא ורבי ברוך שניאור זלמן (הרב"ש) – אביו של רבי לוי יצחק שניאורסון אב"ד יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק), אביו של הרבי מליובאוויטש. חיבוריו בתורה והלכה נותרו בכתובים בלבד. מכתב שו"ת ממנו בעניני טריפות נדפס בקובץ "יגדיל תורה" (חוברת ד'; ניו-יורק, תשל"ח, עמ' קפא ואילך).
יש לציין כי רבי לוי יצחק מפאדאבראנקע נפטר בצעירותו והמידע אודותיו חלקי ולא מדויק. בספר "נחלת אבות" לר' לוי אובצינסקי (חלק א', ע' לד) המידע הביוגרפי אודותיו שונה מעט: "הרב הגדול רבי לוי בהרב הצדיק ר' ברוך שלום באדמו"ר בעל הצ"צ – רב מובהק חסידא ופרישא בו"ק הי' רב ומ"ץ בוועליז ואחר זה עזב הרבנות. נפטר בשנת תרל"ב ערך בן ל"ח שנה".
[3], נב, נה-פ דף. 34 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק בשולי כמה דפים. רישומים. חותמת. דפי בטנה מנותקים. כריכה ישנה, פגומה ובלויה; מנותקת חלקית וללא השדרה.
חמשה חומשי תורה, מקראות גדולות, עם ל"ב פירושים. ורשא, דפוס יואל לעבענזאהן, [תר"ך] 1860. סט בחמשה כרכים. הסכמות רבנים ואדמו"רים, בהם האדמו"ר רבי ישעיה מושקט מפראגא, האדמו"ר רבי יעקב דוד מווארקא, ה"אמרי בינה" מקאליש, הנצי"ב מוולוז'ין, ועוד.
העותקים של האדמו"ר רבי יהודה הגר-הורביץ מדז'יקוב. רישומים בכתב-יד בדפי המגן של חלק מהכרכים, בהם חתימות ידו (בדף המגן של חלק שמות): "י' הורביץ". בכל הכרכים מספר הגהות בכתב-יד-קדשו.
האדמו"ר רבי יהודה הורוויץ-הגר מדז'יקוב (תרס"ה-תשמ"ט, אנצי' לחסידות ב', עמ' ג-ד), בן האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו מדז'יקוב, משושלת רופשיץ. התחנך בגרוסוורדיין בבית סבו (מצד אמו) האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ, בעל ה"אהבת ישראל", ונשא את בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ (ממנו קיבל את שם המשפחה הגר). בשנים תרצ"ו-תש"ד שימש כדיין ומו"צ בקלויזנבורג. לאחר השואה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם כיהן כר"מ בישיבת "בית יוסף צבי" (דושינסקי), ובה העמיד הרבה תלמידים. היה מקורב מאד לבעל ה"חזון איש".
סירב להנהיג עדה, אך התקבצו סביבו חסידים ומעריצים רבים. בסוף ימיו התגורר בלונדון ושם נהג באדמו"רות. נודע כמתמיד עצום, כאיש קדוש, וכעובד ה' בדביקות גדולה. כל ימיו יגע בתורה ביגיעה עצומה. את רוב חידושי תורתו בהלכה ואגדה כתב בקיצור נמרץ בשולי גליונות ספריו שבספרייתו הגדולה. מחידושיו שנכתבו בשולי הגליונות נדפסו סדרת ספרים בשם "גליוני מהר"י".
5 כרכים. 31 ס"מ בקירוב. בראשית: [6], קלד, [20] דף. שמות: קלו, ח; ח, [1] דף (ללא דף אחד לא-ממוספר, עם "סדר קריאת הפרשיות ע"פ הגמרא" והפטרת פרשת שקלים, שאינו מופיע בכל העותקים). ויקרא: [2], פז; כ דף. במדבר: צו; ח, יג-טו דף (חסרים 4 דפים: ט-יב בספירה השנייה). דברים: [2], ד-צח; כד דף (דפים ה-ח בספירה הראשונה, נכרכו לאחר דף יב). מצב כללי בינוני. סימני שימוש רב. כתמים, בלאי רב וקרעים, בהם מספר קרעים חסרים. מספר דפים מנותקים. כריכות עור מקוריות, בלויות ופגומות (באחת הכריכות סימני עש קלים). הכרכים נתונים בקופסת קרטון מהודרת.